כפי שציינתי ברשומה הקודמת, התחלתי להשתמש בבלוג הרדום אמירה יומית ולהציג כרזות פרי ידי לשימוש כל דיכפין. כבר כתבתי כאן פעם שמימוש הצבעה בבחירות היא רק חלק מהדמוקרטיה ולא מהות כול שלה. כתבתי שקיטורים וצקצוקי לשון אינם עוזרים לשינוי. בשביל שינוי צריך לעשות מעבר להצבעה בקלפי. כוחות איתנים עובדים נמרצות כדי לשטוף לציבור את המוח - בכספו של ציבור משלם המיסים. כרבים מאוד גם אני חש בסכנה מתהליכים הפשיסטיים הפרוגרסיביים, המסכנים את הדמוקרטיה במדינה וממדרים מחצית אזרחיה בשיסוי גס שלא היה כמוהו. וחמישית מאזרחיה צריכים להרגיש שעושים להם טובה שהם בכלל אזרחים סוג ב'. בחקיקה דאגו לכך שהם יושבים במדינה שאינה כבר מדינתם. מדבריי אלה אף אחד לא ממש יתרגש, כי מי אני בכלל? הפלגן הראשי מתייחס רק לדברי ידוענים כמו רותם סלע.
אז כפי שכתבתי כאן בעבר, המצב כל כך גרוע (ובמיוחד כשנראה שכל כך הרבה התרגלו לסטנדרטים המקולקלים שמובילה הממשלה בראשות העומד בראשה) עד שכבר לא יכולתי לעמוד מהצד ולהסתפק בשלשול מעטפה ביום הבחירות. אז לפני כשלושה חודשים פניתי במכתב מזוהה בשמי ותוארי לציפי לבני ואל אבי גבאי - בהצעה לעזרה לקמפיינים של מה שהייתה התנועה המאוחדת שלהם.
אבי גבאי או מישהו מטעמו לא טרח לענות למכתבי עד עצם היום הזה. כנראה הוא אינו זקוק לעזרה. לעומת זאת מהלשכה של ציפי לבני קבלו את הצעתי בחיבוק. והסוף ידוע, גבאי גירש את ציפי לעיני המצלמות בבושת פנים. נו טוב, הוא גם לא יקבל את הפתק שלי ושל בני משפחתי שמפלגת העבודה הייתה פעם בית שלהם. כיום, לאחר מעשיו לאחרונה במפלגה, אני מחשיב את מפלגת העבודה למריונטות בראשות סוס טרויאני שיחסל את מה שנשאר ממנה. אז בשביל מה לבזבז עליהם פתק?
במחשבה עמוקה הגעתי למסקנה שההחלטה במי לתמוך בבחירות האלו תהייה במפלגה שתהייה לה הסיכוי הרב ביותר לסלק מהשלטון את הימין המסואב והמשסע, כפי שהמדינה לא ידעה מעודה. הגיע הזמן להחליף את הראש במטאטא חדש ונקי. במאמר מוסגר אזכיר לבעלי הזיכרון של דג, את ההתחייבות המוקלטת של המתקרבן הראשי שהוא יחוקק חוק שיגביל את שלטונו למשך שתי קדנציות בלבד (מתועד ביוטיוב). כעת הוא נלחם על החמישית כשהוא שקוע עד צוואר בחשדות לפלילים.
אבל כאמור אינני מסתפק רק בהצבעה. כפי שהסברתי ברשומה הקודמת - אינני יכול לסבול את התעמולה השקרית והארסית שהמנטרות שלה מדוקלמות על ידי חלקי ציבור מהופנטים או מכושפים (תקראו לזה איך שאתם רוצים). לכן התחלתי לפרסם כרזות פרי ידי בבלוג אמירה יומית - המיועדות להפצה חינמית ברשתות החברתיות (על ידי האכפתניקים שבכם).
אינני יכול באמצעי הדלים לעמוד כנגד מכונת תעמולה משומנת על חשבון משלמי המיסים. אני זקוק לעזרתם של אלו שאכפת להם ורוצים בשינוי הכל כך נדרש.
אינני יודע אם עמלי מופץ ומגיע באופן משמעותי לציבור הרחב. עדיין מוקדם מדי לאמוד זאת ועדיין לא קיבלתי פידבק מאף אחד מהקוראים בשני הבלוגים, שמספר לי על שיתוף פעולה. האמת היא שאני די מאוכזב מכך שמספר הכניסות היומי
לבלוג אמירה יומית הוא דו-ספרתי בלבד ביומיים האחרונים. ולכן נתניהו לא צריך לדאוג לפי שעה כמו שהוא נסער מסטורי של רותם סלע.
אבל אני רוצה לספר כאן כעת על שני דברים מדהימים שהבחנתי בהם:
:
הראשון - הרשומות שלי (כולל התמונות) בשני הבלוגים, מאותרים במנוע החיפוש של גוגל. לפחות היו. הקריקטורות שהכנתי על הימין החדש בראשות בנט ושקד מופיעות במנוע החיפוש של גוגל. אבל, אף אחת מהכרזות שפרסמתי על הליכוד אינה מופיעה במנוע החיפוש. גם הקריקטורות שפרסמתי בעבר לגבי מר"צ ובעיקר על תמר זנדברג וקמפיין הלגליזציה שלה לקנאביס - אינן מופיעות במנוע חיפוש התמונות בגוגל.
אז תגידו, מישהו דואג (בתשלום?) לסנן אותם ממנועי החיפוש?
והדבר השני הוא שבין הכניסות לכרזות בבלוג אמירה יומית - מספר הכניסות מרוסיה משקף אנומליה שאף פעם לא נוכחתי בה קודם:
מה שנשמע פעם קונספירציה, בימינו זה עשוי להיות ספורט לאומי רוסי. לך תדע. אבל צ'מעו - אם זה אכן כך, הרי זו מחמאה שהרוסים מתעניינים בבלוג לפחות כמו הישראלים, לא?
ובמערכת הבחירות הזו אני תמה עד כמה נמוך יכול לרדת ראש הממשלה שלנו?
חודש לפני הבחירות נתניהו מינה את טל גלבוע (הטבעונית האקטיביסטית הקיצונית) כיועצת שלו לבעלי חיים - במשרת עובדת מדינה על חשבון משלם המיסים! |
עד כמה נמוך הוא יכול לרדת כדי לקושש קולות? האם גברת טל גלבוע יודעת
כמה פשיסטים היו צמחוניים/טבעוניים בהיסטוריה? היטלר היה צמחוני ובהנחייתו ערכו הכלאות מפלצתיות בבעלי חיים ביערות פולין. וואי, יאיר נתניהו עף על טל גלבוע. איזה יופי. אז אבא שלו ממנה אותה ליועצת בעלי חיים שלו במשרת עובדת מדינה, על חשבון משלם המיסים. אלא מה, על חשבונו? על חשבון תקציב הבחירות של הליכוד? מה פתאום. כרגיל גם קמצנים שהונם נאמד בחמישים מיליון משנוררים כדרך חיים.
ואם רוצים אתם עוד דוגמה עד כמה נמוך אפשר לרדת, הכרזה הבאה (גם היא פרי ידי לתפארת) מדברת בעד עצמה:
כל אחד מוזמן להפיץ את הכרזה ואולי זה לא יסונן בגוגל?! |
אז מי שאינם מרוצים מהמצב הקיים במדינה יכולים רק להסתפק בקול שלהם
בקלפי, אך שלא ילינו שיקבלו ממשלה גרועה אף יותר מזו של עכשיו בראשות חשוד בפלילים. או להיות מעורבים יותר בשינוי שאליו מייחלת מדינה על סף הידרדרות הדמוקרטיה ומערכת המשפט. המינימום שאתם יכולים לעשות הוא להפוך לוויראליות את הכרזות שאני מפרסם כל יום או יומיים בבלוג אמירה יומית (הירשמו שם לקבלת עדכונים במייל). אם אכפת לכם, אנא עזרו להלחם במנטרות הכוזבות שמפיץ הליכוד בראשותו של נתניהו. יותר מדי אנשים מדקלמים את המנטרות האלו כמו עדר עזים עיוור.
מרעה / קנקן
בְּעוֹלְמֵי הַפַּחַד
עוֹלָמוֹת הַדְמָמָה
שׁוֹתְקוֹת, שׁוֹתְקִים הַכְּבָשִׂים
שָׁכְחוּ הֲבָרָה יְחִידָה
מֶה
מְדֻבְלָל צַמְרָם
דָּבַק בָּם הָרֶפֶשׁ
וְהָרוֹעֶה אֵינוֹ רוֹאֶה
מוֹבִיל אֶל עוֹלָמוֹת נְשִׁיָּה
רוֹאִים, רוֹעִים רְחֵלִים
לִפְנֵי גּוֹזֵז נֶאֶלְמוּ.
שׁוֹתְקוֹת, שׁוֹתְקִים הַכְּבָשִׂים
שָׁכְחוּ הֲבָרָה יְחִידָה
מֶה
מְדֻבְלָל צַמְרָם
דָּבַק בָּם הָרֶפֶשׁ
וְהָרוֹעֶה אֵינוֹ רוֹאֶה
מוֹבִיל אֶל עוֹלָמוֹת נְשִׁיָּה
רוֹאִים, רוֹעִים רְחֵלִים
לִפְנֵי גּוֹזֵז נֶאֶלְמוּ.
***
באחרונה נראה לי שמה שאינו יומן רשת כבר לא כל כך מעניין בבלוגיה. אז בשביל אלה אסיים בתמונה הזו ששלח לי אבא שלי. הוא מבקר כל יום בקבר הטרי של אימא שלי, שותל פרחים בחלקת הקבר ומשקה אותם (לאחר שנוכח בתופעת שוד זרי פרחים ועציצים בבית העלמין) ובא לי ממש לבכות מזה. יש לי עוד כמה דברים לספר בעניין זה. אולי אשתף בעתיד. אולי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן