יום שישי, 19 ביולי 2019

הדודל של גוגל - 50 שנה לנחיתה על הירח (במבט אישי)






הדודל של גוגל מציין 50 שנה לנחיתה על הירח. הדודל מקושר הפעם לסרטון מושקע:



זכור לי הערב בו נחתה הגשושית על אדמת הירח. הייתי ילד וצפיתי בהתרגשות במהלך הנחיתה בטלוויזיה כמו כל עם ישראל (כלומר, אלה שהייתה להם טלוויזיה) . הטלוויזיה שהייתה עדיין 'ניסיונית' בחיתוליה, שידרה בשחור לבן. כמדומני עדיין לא שידרה בכל יום אלא משהו כמו יום כן יום לא, ובשישי-שבת - לאחר מאבק קצר שלא עזר לדתיים, כי בית המשפט העליון דחה את התנגדותם לשידורים בשבת. וכי מדוע לא? רדיו מותר וטלוויזיה אסור? דא עקא שניסיונות כפייה דתית היו קיימים כבר אז.

בכל אופן, בערב הנחיתה על הירח, הטלוויזיה שידרה משדר חגיגי שהוקדש כולו לקראת ולנחיתה עצמה על אדמת הירח. השידורים החלו במהדורת החדשות עם חיים יבין בשעה 9 בערב. לאחריה ועד קרוב לנחיתה עצמה, הטלוויזיה הפיקה תכנית בידור שהוקדשה לאירוע המרגש העתיד לבוא. מהתכנית אני זוכר כיום את השיר 'בלדה בין כוכבים' בביצוע שלישית התאומים - שכללה את פופיק ארנון, אושיק לוי, וחנן גולדבלט. ביוטיוב מצאתי רק את הביצוע של השיר על ידי פופיק ארנון, שנעלם קצת אחר כך אל ברכי החזרה בתשובה.



ואז ב- 10:30 בערך העבירו את הנחיתה בשידור כמעט חי (כי יש השהייה בקליטה ממרחק הירח), וכולם נשמו לרווחה כאשר הועבר השדר מהגשושית :
Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed" ". שדר שחתך את השקט המתוח בחדר הבקרה בליווי תשואות וחיבוקים של עשרות אנשי צוות הבקרה שהיו צמודים למסכים. ואז ניל ארמסטרונג שהיה הראשון שירד מהסולם ועשה את הצעד הראשון על הירח הכריז את המשפט שריגש את כל העולם: 
"That's one small step for a man, one giant leap for mankind". ואליו הצטרף האסטרונאוט אדווין (באז) אולדרין והם תקעו באדמת הירח את דגל ארה"ב.

בחללית האם שהקיפה את הירח חיכה לשובם מהמשימות בירח האסטרונאוט השלישי מייקל קולינס - זה שהתבאס מכך שהגיע לשם רק כמעט והוא זה שמדבר בסרטון של הדודל.

שמרתי את הדף הראשון של העיתון 'דבר' שפורסם למחרת בבוקר, שבאחד ממעברי הדירות הוא נעלם. אבל מצאתי באינטרנט תיעוד של הכתבה ההיא:



  
מעניין שבסרטון של הדודל מדבר דווקא האסטרונאוט השלישי. זה שנשאר בחללית ולא נחת בעצמו על אדמת הירח. ובכלל לכל התהילה זכה ניל ארמסטרונג, שהוא הכי פחות בעל אגו לעמת חבריו. לאחר שהחללית חזרה לכדור הארץ, ניל ארמסטרונג מונה לסגן ראש הפרויקטים של נאס"א - אבל ברוב צניעותו התפטר מהתפקיד לאחר שהבין שהוא הסתכם בעצם בראיונות לאמצעי התקשורת ולחלוקת חתימות לציבור. כשהוצע לו על ידי גורם פרטי לחתום על מאה אוטוגרפים תמורת 25,000 דולר דאז - הוא סרב וויתר על הכסף. כזה הוא האיש.

ובראיון בטלוויזיה שנערך לאחרונה, הוא נשאל אם התפעל והתרגש למראה כדור הארץ כשהרים ראשו והביט עליו מהירח. ותשובתו הייתה שהמשימות שקיבל לבצע על הירח היו כל כך צפופות, עד שלא היה לו זמן להביט לשמים, לחלום ולהתפעל.
ועוד אמר, שלמרות שעברו 50 שנה מאז, לא נעשתה מאז שום התקדמות משמעותית בחקר הירח. 

נשיונל גאוגרפיק ובדיסקברי מפוצצים אותנו בתשדירי תחזיות אפוקליפטיות לעתיד כדור הארץ ושהאנושות תנצל רק אם נשכיל להקים מושבות על הירח ועל מאדים. מסתבר שבירח ישנה כמות עצומה של מים קפואים, שבהפרדה של מולקולות המים לחמצן ומימן - החמצן ישמש לנשימה והמימן ישמש כדלק שיספיק לשיגור של עשרות אלפי חלליות בקו ירח - כדור הארץ.

לאחר הנחיתה הראשונה על הירח של אפולו 11, היו עוד 5 נחיתות על הירח שהאחרונה בוצעה על ידי אפולו 17 בשנת 1972. אבל הנחיתות האלו כבר התרחשו הרחק מאור הזרקורים. כי לאחר הנחיתה הראשונה על הירח, הציבור כבר איבד את מידת העניין. כידוע הטיסה של אפולו 13 הסתיימה באסון. גם הטיסה ה-113 של מעבורת החלל קולומביה שבה השתתף האסטרונאוט הישראלי אילן רמון - הסתיימה באסון. ואולי יש משהו במזל הרע של המספר 13.

וברצוני לסיים בצילומי הירח המדהימים שצילם ידידי הבלוגר שדות (ד"ר אריה קניג) ז"ל. הירח הרומנטי עבר כחוט השני בזיכרונותיו שהעלה על הכתב. למרות שישראבלוג חזר לכאורה, לצורך גיבויים, רבות מהתמונות תמונות שצילם ופרסם בבלוג 'יומני אלפוחרה' שלו  נעלמו משרתי התמונות של ישראבלוג. והלכו לאבדון גם מגוגל תמונות. אבל יגעתי ומצאתי שתי תמונות שהוא צילם ושרדו, וכך גם כתב:

"סופר-ירח 
שלשום הוא הגיע, לאחר 33 שנים. אני חיכיתי, ערגתי.
בערוב היום, הלכתי לצפות בשקיעת השמש ובזריחת הירח הגדול.
רוח מזרחית חזקה היכתה בי עם טיפות מים שדקרו את פניי. הירח לא הקל עלי לצפות בזריחתו, כמו רצה המלך לוודא שרק אוהביו יצפו בו.
ואני המכור לו, עמדתי שם צופה ומצלם וליבי מלא על גדותיו. ערב סוכות והירח הענק הזה זורח במלוא תפארתו, בינות לטיפות הגשם המצליפות בי ברוח החזקה
"


זריחת הירח הגדול, ערב סוכות תשע"ו - אריה קניג (שדות)

הירח מתחיל להתגלות
ליקוי הירח הגדול, ערב סוכות תשע"ו - אריה קניג (שדות)

"ואז נמסו קרני השמש האדומות, והירח הלבן הציץ לעולם. לאיטו הוא הפשיל את השמיכה האדומה והתחיל להראות שוב את גאיותיו וקרניו הצהובות זוהרות כיהלומים". כך תיאר בבלוגו אריה קניג (שדות).
יהי זכרו ברוך.


כמה סמלי ליקוי הירח החלקי אתמול, במלאת 50 שנה לנחיתה על הירח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן