יום שישי, 23 באוקטובר 2020

פאזל

הנה עוד אחד שאני מציל מאתר "זה מה ש" הגוסס ומביא אותו כאן בעריכה מזערית. זהו שיר שנכתב בצורה הדוקה שמכתיבה הסונטה. בהסתכלות חוזרת בשרשור התגובות, הוא התקבל בהערכה על ידי חברי הפורום מלבד "המורה" (שאהבה לקפד את ראשי, פחות או יותר, לאורך כל הדרך) וששלחה אותי ללמוד סונטות אצל שייקספיר, ביאליק ולאה גולדברג. אגב, האחרונה ידועה ב"סונטות הפגומות" - סונטות בנות 13 שורות. אבל נו, להעמיד אותי בשורה אחת מול שייקספיר, ביאליק וגולדברג - באמת קטונתי. אז הרי הפאזל מובא כאן לפניכם במהדורה שניה.

פאזל / קנקן

שׁוּב וְשׁוּב מֵהַשַּׂק נִשְׁלָפִים נְתָזִים
עַל כַּפּוֹת מֹאזְנַיִם נִשְׁקָלוֹת
הַגְשָׁמוֹת מוּל הַחְמָצוֹת
בִּרְבוֹת שָׁנִים

הַהַגְשָׁמוֹת כְּנוֹצָה קַלּוֹת
כְּבֵדוֹת מִנְּשֹׂא הֵן הַהַחְמָצוֹת
לֹא מַאֲמִינוֹת כְּלָל לַמְאֻשָּׁרִים
שֶׁכְּאִלּוּ לְלֹא שֶׁמֶץ פִּקְפּוּק מַכְרִיזִים

שֶׁאֵין חֲרָטוֹת, גַּם לוּ לָהֶם הָיְתָה נִתֶּנֶת
מַתְּנַת הִזְדַּמְּנוּת חוֹזֶרֶת
אֵין לָהֶם בָּהּ צֹרֶךְ

וַאֲנִי לֹא אַעֲמִיד פָּנִים
בִּגְזוּזְטְרַת חַיֵּי אֲנִי מַרְכִּיב
פָּזֶל מִלֵּב מִתְפָּרֵק לִרְסִיסִים.


תמונה מאת D.W. Dunphy


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן