חמודי הטרייר המתוק והאהוב, שאימץ אותנו לפני 15 שנים לאחר שנזרק לרחוב בגיל שנתיים, איננו. על אישיותו ניתן לקרוא בשתי רשומות קודמות:החיה שבנו
עצוב לנו. הנכדדה שימלאו לה שנתיים בסוף החודש אומרת: "חמודי לא גר יותר בבית של סבתא וסבא". "הוא עכשיו בלב שלנו" וטופחת על ליבה. גם רשומה זו סגורה לתגובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן