יש סוגי גמילה שבהם רצוי להתחיל כאשר הילד מוכן, או אתם מרגישים שהוא מוכן. אבל יש גמילות שצריך לעשות עכשיו ומיד. אספר לכם כאן על הנסיון שלי בעניין.
הבת התינוקת לא שתתה מספיק מים. הרופא האמריקאי שלה (במה שמקביל לטיפת חלב אצלנו) היה מודאג ואמר לנו שאין ברירה, אלא להחליף לה את המים בבקבוק למיץ. וזו הייתה הדרך היחידה שהסכימה לשתות נוזלים.
וכאן החל הסיוט, היא הייתה כבר בגיל שנה וחצי ובקבוק יניקה עם מיץ היה חייב להיות מוצב למראשות מיטת התינוקות שלה - זמין לשתית לילה כשהייתה מתעוררת צמאה.
כמובן שלשתות ככה מיץ ממותק זה אסון לבריאות השיניים*. אבל בנוסף העובש שהתפתח במזרן ובמסגרת העץ שבפינת הבקבוק - כבר היה הקש ששבר את גב הגמל.
אמרתי לזוגתי שהגיע הזמן לסיים עם זה. צפויים לנו כמה לילות קשים ואני לוקח על עצמי לטפל בעניין. ראשית הסברתי לבת שמיץ עושה חורים בשיניים וזה מאוד כואב. והראתי לה את העובש השחור במזרן ובפינת המיטה, והסברתי שזה גורם למחלות. לכן מהיום יהיה בלילה רק בקבוק מים. אינני יודע כמה קלטה מזה (אם כי היא הייתה פעוטה נבונה ואוצר המילים שלה בדיבור היה מכובד לגילה), בלילה הוצב בקבוק מים בלבד.
והלילה הראשון היה סיוט של ממש. היא התעוררה בבכי מספר רב של פעמים. לישון לא ישנתי כמעט באותו הלילה. בתחילה נגשתי אליה בכל פעם, הזכרתי שאסור מיץ והצעתי לה את בקבוק המים. כשזה לא עזר, אמרתי לה שאין מה לעשות. שאני צריך לישון והיא צריכה להסתדר עם בקבוק המים. נתתי לה לבכות, ליבי נכמר עליה, אך לטובתה לא נשברתי. הלילה השני והשלישי כבר היו יותר קלים. אחר כך ישנה בשקט עם בקבוק מים.
הבת, שהיה צורך לגמול אותה משתיית מיץ היא עכשיו אימא בעצמה. והבת שלה (והנכדה שלי) מעולם לא הורגלה לינוק או לשתות מבקבוק עם פיטמה. עד גיל חצי שנה היא ינקה טבעית ומגיל שלושה חודשים עברה בהדרגה לאוכל מרוסק (בכפית) וליניקה אחת ביום לפני השינה, עד שהאחרונה הופסקה. במקביל השתיה היחידה שקיבלה הייתה מים, מכוס/בקבוק עם פיית קשית נשלפת.
שתיית מיץ עד היום (בגיל 3) הוגבלה למיץ תפוזים טבעי בלבד. מיצים מתרכיזים ממותקים היא no no מוחלט. אני מתפלץ מכך שהורים משקים את ילדיהם במיצים מתרכיזים ממותקים - משקה שהוא בעצם מים ממותקים בסוכר מרוכז, צבועים בצבע מאכל ובחומרי טעם מלאכותיים. מי שאוהבים את הילדים שלהם, זה פשע שמשקים אותם בזבל הזה. ושלא יחשבו שזה משקה בריא רק כי גם כתוב על התרכיז "בתוספת ויטמינים".
אבל גם שתיה מרובה של כוס מיץ סחוט אינה בדיוק כוס בריאות - ראו הרשומה כאן. אז לנכדה נותנים לשתות מקסימום חצי כוס מיץ תפוזים טבעי סחוט, בהזדמנויות מיוחדות, כמו במסעדה או באירוע מיוחד. כששאלו אותה עוד כשבקושי ידעה לדבר "למה מותר לשתות רק קצת". היא הצביעה על השיניים שלה. כיום אם תשאלו אותה היא תגיד לכם שלא טוב לשתות ולאכול הרבה דברי מתיקה - היא חגיד לכם "בגלל קריוס ובקטוס". עוד דוגמה לכך שכדאי להעזר בספרות ילדים חינוכית ייעודית.
מצד שני, אין לאסור על הילדים צריכה מוחלטת של דברי מתיקה. כי אז הם יפתחו תסביך "הצורך במתוק" לכל חייהם, כשייחשפו אליהם בבתים של חברים או באירועים ומסיבות יום הולדת בגנים כשבבית אסור. אימת "קריוס ובקטוס" מספיקה להיגיון של הילד שכדאי שיגביל את הצריכה הזו בעצמו.
הבת התינוקת לא שתתה מספיק מים. הרופא האמריקאי שלה (במה שמקביל לטיפת חלב אצלנו) היה מודאג ואמר לנו שאין ברירה, אלא להחליף לה את המים בבקבוק למיץ. וזו הייתה הדרך היחידה שהסכימה לשתות נוזלים.
וכאן החל הסיוט, היא הייתה כבר בגיל שנה וחצי ובקבוק יניקה עם מיץ היה חייב להיות מוצב למראשות מיטת התינוקות שלה - זמין לשתית לילה כשהייתה מתעוררת צמאה.
כמובן שלשתות ככה מיץ ממותק זה אסון לבריאות השיניים*. אבל בנוסף העובש שהתפתח במזרן ובמסגרת העץ שבפינת הבקבוק - כבר היה הקש ששבר את גב הגמל.
 |
| tipa.co.il |
אמרתי לזוגתי שהגיע הזמן לסיים עם זה. צפויים לנו כמה לילות קשים ואני לוקח על עצמי לטפל בעניין. ראשית הסברתי לבת שמיץ עושה חורים בשיניים וזה מאוד כואב. והראתי לה את העובש השחור במזרן ובפינת המיטה, והסברתי שזה גורם למחלות. לכן מהיום יהיה בלילה רק בקבוק מים. אינני יודע כמה קלטה מזה (אם כי היא הייתה פעוטה נבונה ואוצר המילים שלה בדיבור היה מכובד לגילה), בלילה הוצב בקבוק מים בלבד.
והלילה הראשון היה סיוט של ממש. היא התעוררה בבכי מספר רב של פעמים. לישון לא ישנתי כמעט באותו הלילה. בתחילה נגשתי אליה בכל פעם, הזכרתי שאסור מיץ והצעתי לה את בקבוק המים. כשזה לא עזר, אמרתי לה שאין מה לעשות. שאני צריך לישון והיא צריכה להסתדר עם בקבוק המים. נתתי לה לבכות, ליבי נכמר עליה, אך לטובתה לא נשברתי. הלילה השני והשלישי כבר היו יותר קלים. אחר כך ישנה בשקט עם בקבוק מים.
לאחר מכן הסברתי לה שוב ששתית מיץ ללא הפסקה תעשה לה חורים כואבים בשיניים ולכן מהיום תשתה רק מים בבקבוק - גם ביום. היא תקבל מיץ רק בכוס פעם פעמיים ביום לאחר הארוחה. וכך היה, שתיית מיץ מוגבלת לכוס אחת או שתיים ליום. במהרה גם המיץ נהייה מיותר, ובכלל שני הילדים שתו אצלנו רק מים. לשניהם אין עד היום אפילו סתימה אחת בפה. אצל שניהם הביקור היחיד אצל רופא שיניים היה לעקירת שיני חלב שסרבו ליפול.
אבל בקבוק המים במיטה, היה נוזל בלילה ושוב עובש פשט במיטה. שוב ליל שימורים שלי - על השידה לצד המיטה הצבתי כוס מים והיא לא זכרה בתחילה שהכוס קיימת. אבל תוך ימים אחדים התרגלה שאם היא צמאה בלילה - יש לה כוס מים.
ולאחר כמה זמן , כשישנה כבר על מיטה נמוכה - ראיתי בוקר אחד שכוס המים שלה על השרפרף שלצידה שורצת בנמלים. בבהלה הרחקתי ממנה את הכוס. לאחר שהתעוררה היא סיפרה לי שחלמה בלילה שנמלים באו לבקר את הכוס שלה. אמרתי לה שזה לא חלום ושזה באמת קרה. היא נבהלה ומאז לא הייתה צריכה גם את כוס המים. מרביתנו אינם זקוקים לשתיה בלילה. זה לא נחוץ.
בגיל שנתיים וקצת, ראיתי שהיא מסתדרת היטב עם שתיית מים בכוס. הגיע הזמן לגמול אותה מהבקבוק גם ביום, אמרתי לזוגתי. ובאמת היו לי כמה שיחות עם הבת. הסברתי לה שהיא כבר לא תינוקת ולכן מגיע לה לשתות בכוס כמו הגדולים. כשהיא הסכימה שאלתי אותה אם זה בטוח. היא ענתה בגאווה שכן. "אז אם את כבר לא צריכה את הבקבוק, אולי ניתן אותו לקוף שבגן חיות? אני בטוח שהוא ישמח", הצעתי לה. היא אמרה כן כן בהתלהבות. "אבל את יודעת שאם ניתן את הבקבוק לקוף, כבר אי אפשר יהיה לקחת את זה ממנו, לאחר שנתת לו מתנה נפלאה שכזו. לא תוכלי להתחרט". אבל היא הייתה נחושה.
אז באמת באותו יום ביקרנו בגן החיות ונתנו את הבקבוק לאחד הקופים, ששמח מאוד לקבל אותו. זה היה הסוף של בקבוקי.
בן השכנים שהיה בגילה והלכו לאותו פעוטון, ראה את הבת והתקנא בה. לכן ביקש מהוריו גם להפטר מהבקבוקי שלו. אבל הוא לא עמד בזה והתחרט. אך כשהבת השוויצה בפניו שהיא כבר לא תינוקת ושותה רק מכוס - הוא נורא התבייש ומיד זרק את הבקבוק לתמיד. בהזדמנות גם את המוצץ שלו מסר סופית לקוף בגן החיות.
עם הבן הגמילה מבקבוק הייתה ממש קלה. יתכן שזה נובע מכך שיש לו אופי יותר רגוע משל הבת. מצד שני נראה שהוא גם רצה להיות דומה לאחותו הגדולה, שהייתה עבורו מודל לחיקוי.
אבל בקבוק המים במיטה, היה נוזל בלילה ושוב עובש פשט במיטה. שוב ליל שימורים שלי - על השידה לצד המיטה הצבתי כוס מים והיא לא זכרה בתחילה שהכוס קיימת. אבל תוך ימים אחדים התרגלה שאם היא צמאה בלילה - יש לה כוס מים.
ולאחר כמה זמן , כשישנה כבר על מיטה נמוכה - ראיתי בוקר אחד שכוס המים שלה על השרפרף שלצידה שורצת בנמלים. בבהלה הרחקתי ממנה את הכוס. לאחר שהתעוררה היא סיפרה לי שחלמה בלילה שנמלים באו לבקר את הכוס שלה. אמרתי לה שזה לא חלום ושזה באמת קרה. היא נבהלה ומאז לא הייתה צריכה גם את כוס המים. מרביתנו אינם זקוקים לשתיה בלילה. זה לא נחוץ.
בגיל שנתיים וקצת, ראיתי שהיא מסתדרת היטב עם שתיית מים בכוס. הגיע הזמן לגמול אותה מהבקבוק גם ביום, אמרתי לזוגתי. ובאמת היו לי כמה שיחות עם הבת. הסברתי לה שהיא כבר לא תינוקת ולכן מגיע לה לשתות בכוס כמו הגדולים. כשהיא הסכימה שאלתי אותה אם זה בטוח. היא ענתה בגאווה שכן. "אז אם את כבר לא צריכה את הבקבוק, אולי ניתן אותו לקוף שבגן חיות? אני בטוח שהוא ישמח", הצעתי לה. היא אמרה כן כן בהתלהבות. "אבל את יודעת שאם ניתן את הבקבוק לקוף, כבר אי אפשר יהיה לקחת את זה ממנו, לאחר שנתת לו מתנה נפלאה שכזו. לא תוכלי להתחרט". אבל היא הייתה נחושה.
אז באמת באותו יום ביקרנו בגן החיות ונתנו את הבקבוק לאחד הקופים, ששמח מאוד לקבל אותו. זה היה הסוף של בקבוקי.
בן השכנים שהיה בגילה והלכו לאותו פעוטון, ראה את הבת והתקנא בה. לכן ביקש מהוריו גם להפטר מהבקבוקי שלו. אבל הוא לא עמד בזה והתחרט. אך כשהבת השוויצה בפניו שהיא כבר לא תינוקת ושותה רק מכוס - הוא נורא התבייש ומיד זרק את הבקבוק לתמיד. בהזדמנות גם את המוצץ שלו מסר סופית לקוף בגן החיות.
עם הבן הגמילה מבקבוק הייתה ממש קלה. יתכן שזה נובע מכך שיש לו אופי יותר רגוע משל הבת. מצד שני נראה שהוא גם רצה להיות דומה לאחותו הגדולה, שהייתה עבורו מודל לחיקוי.
***
הבת, שהיה צורך לגמול אותה משתיית מיץ היא עכשיו אימא בעצמה. והבת שלה (והנכדה שלי) מעולם לא הורגלה לינוק או לשתות מבקבוק עם פיטמה. עד גיל חצי שנה היא ינקה טבעית ומגיל שלושה חודשים עברה בהדרגה לאוכל מרוסק (בכפית) וליניקה אחת ביום לפני השינה, עד שהאחרונה הופסקה. במקביל השתיה היחידה שקיבלה הייתה מים, מכוס/בקבוק עם פיית קשית נשלפת.
 |
| לא למי שאוהבים את הילדים שלהם |
עוד שיטה המומלצת להורים היא לאפשר ריכוז של צריכת מעט מוצרי מתיקה לזמן מסויים ביום ושבסיום יש לצחצח שיניים.
במאמר מוסגר, חובת צחצוח שיניים לאחר אכילת כל ממתק או קינוח מתוק טובה גם למבוגרים, הן לבריאות והן לדיאטה - הינה אמצעי יעיל בדוק לדיכוי התפרעות עם דברי מתיקה. יש תשוקה למתוק? אוקיי, אבל מיד צחצוח שיניים יסודי. מה דעתכם על כך?
אז מה היה לנו כאן, לסיכום:
א. יש להבדיל בין גמילה כשהילד מוכן לכך, לבין גמילת חירום כאשר מניעה מכך מסכנת את בריאותו.
ב. בגמילת חירום על ההורים להתכונן לבכי מרורים שעשוי להימשך אפילו מספר ימים (או לילות), אם כי הבכי ילך וידעך לאחר היום (או הלילה הראשון).
ג. גמילת חירום רצוי שתערך על ידי ההורה בעל העצבים החזקים משני ההורים. מהרגע שהחל התהליך, אסור בשום פנים ואופן להישבר. גם אם מדובר בלילה לבן.
ד. הקראת סיפור מקדים לילדים, בנושא העוסק בגמילה הרצויה (סיר, מוצץ, בקבוק, שתיה ממותקת...) עוזרת מאוד להכין את הילד ולגייס באופן רצוני את שיתוף הפעולה שלהם.
ה. מומלץ שלא לפזר צריכה של מתוקים במשך כל שעות היום. צחצוח שיניים מיידי לאחר כל כל נשנוש מתוק - הינו סגולה בדוקה לגמילה מצריכה מופרזת של מתוקים.
ו. דגני בוקר לילדים עם סוכר, נחשבים על ידי הורים רבים כארוחה בריאה עם חלב. האמת היא שבריאה היא לא (גם כשמציינים באריזה "בתוספת ויטמינים ומינרלים)", מלבד שהיא נוחה להורים עצלנים (כחיסכון בזמן הכנה). אך על כך ועוד נקדיש ברשומה נפרדת.
במאמר מוסגר, חובת צחצוח שיניים לאחר אכילת כל ממתק או קינוח מתוק טובה גם למבוגרים, הן לבריאות והן לדיאטה - הינה אמצעי יעיל בדוק לדיכוי התפרעות עם דברי מתיקה. יש תשוקה למתוק? אוקיי, אבל מיד צחצוח שיניים יסודי. מה דעתכם על כך?
אז מה היה לנו כאן, לסיכום:
א. יש להבדיל בין גמילה כשהילד מוכן לכך, לבין גמילת חירום כאשר מניעה מכך מסכנת את בריאותו.
ב. בגמילת חירום על ההורים להתכונן לבכי מרורים שעשוי להימשך אפילו מספר ימים (או לילות), אם כי הבכי ילך וידעך לאחר היום (או הלילה הראשון).
ג. גמילת חירום רצוי שתערך על ידי ההורה בעל העצבים החזקים משני ההורים. מהרגע שהחל התהליך, אסור בשום פנים ואופן להישבר. גם אם מדובר בלילה לבן.
ד. הקראת סיפור מקדים לילדים, בנושא העוסק בגמילה הרצויה (סיר, מוצץ, בקבוק, שתיה ממותקת...) עוזרת מאוד להכין את הילד ולגייס באופן רצוני את שיתוף הפעולה שלהם.
ה. מומלץ שלא לפזר צריכה של מתוקים במשך כל שעות היום. צחצוח שיניים מיידי לאחר כל כל נשנוש מתוק - הינו סגולה בדוקה לגמילה מצריכה מופרזת של מתוקים.
ו. דגני בוקר לילדים עם סוכר, נחשבים על ידי הורים רבים כארוחה בריאה עם חלב. האמת היא שבריאה היא לא (גם כשמציינים באריזה "בתוספת ויטמינים ומינרלים)", מלבד שהיא נוחה להורים עצלנים (כחיסכון בזמן הכנה). אך על כך ועוד נקדיש ברשומה נפרדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן