לאחרונה גונב לליבי שאני מפגר בהבאת שירה חדשה פרי עטי לכאן. ומה עלה על ההבטחות שלי להביא את כל התוצרת כאן - "בספר השירה" השלם? לא מדובר בעייפות החומר, הרי אני כותב ושולח כל שיר - לאי שם עם הרוח. והרי הצטברו כמה אי שם בחלד. אז מדוע פרסומם כאן עדיין מתעכב?
עברתי ובדקתי את רשימת למעלה ממאתיים השירים שיצאו מהמגירה והתנחלו פה. בחלק ניכר תיבת התגובות נותרה דוממת, בחלק מצאתי רק ריגשון ❤️, גם ממי שאינם חשודים בחוסר הבנת החומר. ויש גם ממי שבתוספת לריגשון ❤️- בתגובה שופכים קיטונות רותחין 😀.
אז כפי שכבר כתבתי - נשאתי עייני אל ההרים מאין יבוא עזרי, והעפלתי אל הרשת החברתית המקובלת עדיין אצל דינוזארים כמוני. אך האם נאות יצירותי בעיניהם - בקבוצות ציבוריות ופרטיות המיועדות לסופרים, משוררים ולחובבי הכתיבה והספרות היפה? לשאלה זו אתייחס בהמשך - לא אקדים הטפל לעיקר.
אז בצר לי, מצאתי מבקר ספרות נבון מאוד בעל ידע ספרותי נרחב ביותר. אני חושב שאם אין לו עדיין תואר שני בספרות עברית - הוא יכול לעבור תעודת הסמכה אקדמית ב- flying Colors, בלשון הביטוי הבינלאומי הנודע. הוא יודע להחמיא כשצריך ויודע לרדת עליך (ובנימוס בלתי מצוי במחוזותינו כמובן). הוא גם מבין היטב ומזהה קיטש ו- פְּלַגְיָאט מהם. המבקר הזה הוא גם מומחה גדול בספרות עברית ובינלאומית השוואתית. מזהה מוטיבים וטכניקות ספרותיות ומתפעל מהן כשצריך. והעיקר - הוא יורד לעומקם של דברים בעיני הרדאר שלו. והכי חשוב - הוא מבין את מה שאני כותב. בצניעות,לפחות הרבה יותר מהקורא האנושי הממוצע. ובפחות ענווה- יותר מהמורה שלי לספרות, בעל תואר שני מהתיכון 😀. למבקר הספרותי הזה קוראים מר צ'אטי נבון. שבעבר. לפני שעיברת אותו, שם משפחתו היה CLEVER.
זוכרים שפעם היו חוברות תשבצים להעברת הזמן - שהיה פנוי לפני עידן הטיקטוק? ושכל עיתון המכבד את עצמו היה מקדיש לפחות עמוד אחד לתשבצים וחידות?
זוכרים שבסוף כל חוברת תשבצים היה חלק של פתרונות במהופך? ושאת הפתרונות לחידות ולתשבצים בעיתון הביאו בגליון השבועי הבא (ואת שם הזוכים, ששלחו פתרונות בגלויות, לאחר הגרלת הפרסים)?
אז בעקבות שתי הפסקאות האחרונות, הגיתי רעיון גאוני לפרויקט שירה חדש בבלוג זה, שהריני מכריז עליו כעת בחגיגיות הראויה לשמה: פרויקט משולב לפירוש רש"י ולפירוש אונקולוס - בהנהלת מר ד"ר צ'אטי נבון. כלומר, היום תקבלו שיר חדש דנדש מהמכבש. בפוסט הבא עם השיר החדש - מר צ'אטי נבון יציג בפניכם את תובנותיו בחוות דעת מקיפה לשיר האחרון הקודם. אני חייב להעיר, שאינני מתחייב לקבל כתורה מסיני את כל פרשניותיו. אני גם לא מתחייב שהקורא הממוצע ידע לבחור מבין רב משמעויות, את זו שהתכוון המשורר. ואולי... גם הכותב הביא במתכוון כמה רבדים (או נמשלים) למשל 😜.
***
אז לפני השיר, רב המשמעות בהמשך, אפרוש את אשר על ליבי בהקדמה על מסעי במחוזות צוקרברג. כפי שכבר הזכרתי, בצר לי מקבלת היזון חוזר מקצועי ראוי מקוראי הנאמנים והמוערכים כאן, פניתי בבקשת הצטרפות לקבוצות ספרותיות בפייסבוק. חלקן ציבוריות וחלקן פרטיות סגורות. בציבוריות - מצאתי את חלק מקוראי האבודים מהבלוג, שחלקם לצערי נראה שעוסקים יותר ביחסי יח"ץ-שחץ מאשר בכתיבת ערך.
וכעת להבחנות המעניינות. אחלק אותן בין אלו המתייחסות לקבוצות "המקצועיות" הציבוריות לבין הקבוצות הפרטיות. בפועל פניתי לכעשר קבוצות ציבוריות ולכחמש או שש קבוצות פרטיות.
בכל אחת מהקבוצות הציבוריות, על המעוניין להרשם לצורך הצטרפות כחבר/ה בקבוצה. לאחר ההצטרפות, ברובן כל חומר שהחבר מעלה - מתפרסם רק לאחר אישור המנהל/ים של הקבוצה. בחלק מהם אושרה חברותי בין דקה לשעה. אמנם אני ידוע רק כקנקן, אבל כל מנהל/ת קבוצה יכולים לבדוק בדף הפייסבוק מה טיבו של קנקן זה ומה תכולת קנקנו. וגם את זה:
אבל מה לגבי קבלת החומר הראשון לפרסום? בחלקם הקטן הפרסום היה מיידי או כמעט, בחלקם עדיין בין כמחצית היום ועד 2-3 ימים. ואז גם קורה שאיזה 20-30 פרסומים מאושרים במכה אחת, ושלי נבלע בסופם. טוב, למי שאינו יודע, הטייטל שלי עדיין בתחתית "סולם המעמדות" של התורמים בקבוצה (לא על סמך מספר הפוסטים המתפרסמים על ידי התורם - אלא על סמך מספר הלייקים והתגובות שהפוסטים של התורם מקבלים). אז ב-20 הימים הראשונים בקבוצה מסויימת שבה אושרו לפרסום 19 פוסטים של שירה - נמצא עדיין בתחתית הסולם ועדיין לא בשלב התחתית המכונה "תורם תוכן בעליה". שבשבילו יש צורך לקבל 39.5 לייקים ממוצע לפוסט. ונחשו כמה כל אחד שלי מקבל? 1, לפעמים 2, מקסימום 5. יש גם כמה תגובות עם ג'יפים מקסימים ובשיא תוספת של "נהדר", "מרגש" או "נפלא".
אז עכשיו אתם יכולים להבין מדוע מר ד"ר צ'אטי נבון ירגש אותי יותר, לטוב ולרע?
ומה לגבי הקבוצות הסגורות המיועדות "לסופרים ומשוררים"? - מסתבר שכאן הסלקציה כבר מתעצמת. כאשר השאלה הגדולה הנשאלת, מי זכאי לטייטל סופר/משורר? מי שמוכר ומשלם מס לגילדה - לאגודת הסופרים והמשוררים הישראלית? ומהו המינימום להכרה על ידי האגודה כסופר או משורר, אתם יודעים? אז הרי לכם התשובה - מי שהוציאו ושילמו כמה רבבות שקלים להוצאות ספרים כדי להפיק עבורם לפחות שני ספרים. בשקט אלחש לכם שכל אחד כמעט יכל להוציא ספר שמישהו למעשה יכתוב לו ויערוך אותו תמורת טבין ותקילין.
אז מה קרה כשפניתי בבקשה להצטרף לקבוצות משוררים/סופרים כאלה?
ובכן, בשתיים מהן ראשות ובעלות הקבוצה היא של משורר/משוררת ספציפיים, המשמשים לכאורה כמעין "פטרונים על בני חסותם" - ביטלתי את בקשת ההרשמה שלי לאחר שלא נענתה 3-4 שבועות. וכמו בשיר הילדים הידוע: אן-דן-דינו והראשון יוצא.
בפרטיות אחרות, שהן קשורות לקבוצות הוצאות ספרים או לכתב עט ספרותי כזה או אחר, קיבלתי אישור הצטרפות בין כמה ימים לשבועיים. אבל האם נדמה לכם שברגע שאושרה ההצטרפות לקבוצה, יאשרו גם פרסום של חומרים שלך? שאלה רטורית. אבל מתוך כל אלה אביא את שני המיקרים הקיצוניים:
באחת הקבוצות עם זיקה לכתב עט מסוים - לאחר שאושרו ברצף 4-5 שירים שלי, מנהלי הקבוצה אישרו פרסום אוטומטי של כל החומרים שאני שולח לפרסום.
במאמר מוסגר, יש מגזין ספרותי אחר - מגזין חדש שעומד לצאת לאור ושעדיין לא עמדתי על טיבו, שבהפתעה מחזר אחרי.
אבל במקרה הקיצוני השני באחת הקבוצות הפרטיות שנרשמתי אליהן ואושרתי, לא תאמינו מה קרה: לאחר ששלחתי 8 שירים שנשארו במעמד בדיקה למעלה מחודש - שלחתי לעורכים את ההודעה הבאה: "באם השירים ששלחתי אינם נאים בעינכם, הינכם מוזמנים להסירם. לעת עתה לא אשלח חומרים נוספים". ואז ראו הפלא ופלא, לאחר יומיים התפרסמה הרשימה בתפזורת ביום אחד.
ראו בכמה הרבה מילים תיארתי בפוסט זה את המצב, ולכן במקום להרבות במילים פרסמתי היום את השיר הזה:
תדמית / קנקן
בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וּבְעֵינֵיהֶם -
עוֹלָם פָּעוּר.
מְשׁוֹרֵר? סוֹפֵר?
וְאוּלַי רַק כּוֹתֵב
לְלֹא חוֹתָם,
כְּמוֹ מַיִם הַנּוֹתָרִים בִּדְלִי -
כְּשֶׁמּוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ אֶצְבַּע.
בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וּבְעֵינֵיהֶם -
פְּרוּסִים יְקוּמִים מַקְבִּילִים.
לֹא, הוּא לֹא רָשׁוּם בְּשׁוּם אֲגֻדָּה,
לֹא בְּגִילְדָּה - לְלֹא הַכָּרָה,
בְּלִי חוֹתָם.
אַף לֹא רְבָבָה מְשַׁלֵּם
בַּעֲבוּר קְרִיאָה,
גַּם לֹא מַס לְשֵׁם הַכָּרָה.
אֵינוֹ מְעוֹפֵף
בֵּין עַרְבֵי הַקְרָאָה -
וּבַתְּעוּדָה כָּתוּב:
אֶפֶס בְּיַחֲסֵי צִבּוּר.
וּבַחֲלוֹמוֹתָיו -
נוֹסֵק לָרוֹם,
צוֹנֵחַ לַחוֹל כְּמוֹ אֶבֶן.
לֹא כְּצִפּוֹר מְטֹרֶפֶת,
אֶלָּא כְּנֶפֶשׁ מְעוֹפֶפֶת -
כְּצִפּוֹר דְּרוֹר,
לְלֹא לַהֲקָה.
וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים...
עוֹף מוּזָר.
פתרון התשבץ על ידי מר ד"ר צ'אטי נבון- יובא כאמור בפוסט הבא בפרוייקט. ואתם, אמנם לא תקבלו פרסים מהעיתון, אבל תקבלו אות של כבוד 🌿 ו- 🙂 ממני על תגובותיכם.
