יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

המין האנושי, עבר ועתיד פרק א' - כשדברים ודבורים יוצאים משליטה


פרק ראשון בסדרה עבר ועתיד המין האנושי 

מגיפת האבעבועות השחורות הייתה אימת העולם. היא קטלה באופן טבעי שליש מאוכלוסיית אירופה. היא קטלה את האינדיאנים במלחמה הביולוגית הראשונה שהפעילו עליהם חיילי ספרד הפולשים . צבא של 150 חיילי הממלכה הספרדית גברו על עשרת אלפים אינדיאנים באמצעות כמה שמיכות צמר מיובאות שעטפו חולי אבעבועות שחורות באירופה. בניגוד לאירופאים שנחשפו לגורם המחלה ושרדו, מערכת החיסון של האינדיאנים שלעולם לא נחשפו לנגיף האבעבועות השחורות - לא יכלה לנגיף שקטל עד תשעים אחוזים מאוכלוסיות האינדיאנים במרכז ודרום אמריקה.


"המוות השחור", איור מספר תנ"ך גרמני בן המאה ה-15

בשנות השבעים במאה הקודמת נערך מבצע חיסון עולמי שהביא בשנת 1980 להכרזת ארגון הבריאות העולמי על מיגורה של מחלת האבעבועות השחורות ולהפסקת החיסון כנגדה.


חיסון ילדי ישראל נגד אבעבועות שחורות בשנות השישים במאה הקודמת


ולמרות זאת, עדיין קיימת מעבדה אחת ברוסיה שבה מוחזקים הנגיפים תחת פיקוח הדוק ואבטחה מחמירה. קיים גם חשש שמספר מדינות נוספות מחזיקות גם הן בנגיף המחלה לצורכי לוחמה ביולוגית. במעבדה הרוסית, נשמרות מבחנות של הנגיף בהקפאה עמוקה בחנקן נוזלי. המעבדה הזו מאובטחת לכאורה, אך מה תהיינה ההשלכות אם הנגיף המוקפא ימצא דרך לפרוץ מחוץ למיכל החנקן הנוזלי - בשוגג או במזיד? מזה למעלה משלושה עשורים, הפסיקו לחסן כנגד הנגיף הזה. לכן, אם הנגיף השמור ברוסיה יצא מהמעבדה, הוא עשוי להדביק מליארדי בני אדם שאינם מחוסנים ולקטול אותם. מרתק ומומלץ מאוד לקרוא את זה.




זוהי דוגמה לדברים שיכולים לצאת משליטה ולפגוע בחי בכדור הארץ. לא פגיעת מטאור, לא אפקט חממה, לא נשק גרעיני, לא גדיעת יערות, לא שפכים וזיהום תעשייתי. פגרי עופות שצונחים בהמוניהם על ראשי תושבי עיירה אמריקאית שלווים, עשרות אלפי דגים מתים שנשטפים לחוף, מותן המסתורי של הדבורים בכל העולם - כל אלו מהווים השראה לסיפורי יום הדין. אבל רבים אינם יודעים שפגיעה בדבורי הדבש אינה רק פגיעה בייצור דבש, אלא פגיעה רצינית בצמחיית כדור הארץ, שההמשכיות שלה תלויה בהאבקה של הדבורים.


לא סתם אני מזכיר את הדבורים. מה שקורה לדבורים מייצג דברים שיוצאים משליטה. הכל החל משום שבברזיל חשקו בדבש. תנאי מזג האוויר בברזיל אינם מתאימים לחיי דבורי הדבש. לכן מדענים ברזילאים ערכו ניסויי הכלאה בין זן דבורת הדבש לבין זן הדבורה האפריקנית האלימה שאינה מייצרת דבש. המטרה הייתה ליצור זן כלאיים מייצר דבש אך עמיד לתנאי הסביבה. מעבדת הניסויים הייתה מאובטחת, כדי שלא יברחו ויתפשטו זני דבורים בלתי רצויים לעולם. אבל איכשהו, עם כל האבטחה, 26 נחילי דבורים על מלכותיהם - מצאו את דרכם מחוץ למעבדה. המספר הזה (!26) מזכיר גם את מספר הארנבים ששוחררו על ידי מתיישבים לבנים באוסטרליה, כדי לצוד אותם אחר כך למאכל. כיום ממשלת אוסטרליה נאבקת נגד מיליוני ארנבים המכלים את יבולי השדות החקלאיים. זה קרה משום שאוסטרליה היא גן עדן לארנבים - משום שאין להם שם טורף טבעי.


מאז היציאה משטחי המעבדה הברזילאית, זן דבורת הכלאיים הלוחמנית הולך ומתרבה בקצב מדאיג. דבורי הכלאיים נודדות ברחבי יבשת אמריקה ותוקפות כוורות דבורי דבש. ראשית הן רוצחות את המלכה בכוורת, לאחר מכן הן מגרשות את דבורי הדבש, ורודפות אחריהן למרחק קילומטר ומעלה - מפזרות אותן לכל עבר.



דבורה קטלנית- ויקיפדיה

אצל הדבורים רק המלכות יכולות להתרבות (אם כי בתנאי סטרס, גם דבורה פועלת יכולה להעמיד מספר צאצאים - אך אלו רק זכרים שאינם מועילים דבר להמשכיות, ללא מלכה). לכן, גם דבורי הכלאיים האלימות אינן יכולות להתרבות ללא מלכתם, ופרטים שמתגנבים למשל למזוודה ומשתחררים בקצה השני של העולם - אינם יכול להתרבות. משמר המלכה כמובן לא יאפשר למלכה להתגנב לתוך כבודה של מישהו, אלא אם כן מישהו ירצה להעביר נחיל דבורים שלם במזיד. על כן לא סביר שנמצא את הדבורה האלימה הזו במהרה בארצנו, אלא אם יוכנס במכוון נחיל דבורים כזה לגבולות הארץ (קרי 'לוחמה חקלאית', כענף של ''לוחמה ביולוגית').


חומר למחשבה - גם כשמתכננים בקפידה, דברים יכולים לצאת מכלל שליטה לעד. בגלל האדם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן