מוות מתוכנן - תופעה נפוצה בטבע

מה משותף  בין שלכת, התפתחות הצפרדע, המחזור החודשי ומין העובר לבין התאבדות?  למעשה לכל אחת מהתופעות האלו שהן כל כך שונות זו מזו - יש מכנה משותף והוא מוות מתוכנן.

התאבדות היא תופעה אנתרפולוגית-פסיכולוגית די נפוצה באדם. אך האם התאבדות (מוות מתוכנן)  היא תופעה הנפוצה גם בטבע? הרי מספר דוגמאות:

התאבדות המונית - האם הלמינגים מתאבדים?  

בספרות הפסאודו-מדעית תוארה תופעת האלטרואיזם (הקרבה עצמית) של בעלי חיים. כך למשל התופעה, שלפתע וללא סימנים מוקדמים - להקות לֶמינְגים נוהרות לקצה צוק וקופצות ממנו אל הים, אל מותם.  

למינג

למעשה המקור לתופעת ההתאבדות ההמונית של הלמינגים הוא סרט הטבע הזה של דיסני:

https://www.youtube.com/watch?v=AOOs8MaR1YM

בעקבות הסרט פורסמו בעיתונות מדע פופולרי כתבות הדנות בתופעה. בהן הועלתה ההשערה שההתאבדות ההמונית הזו של הלמינגים היא למעשה אלטרואיזם חברתי המתרחש כאשר קיים מחסור במזון. אך האם יש בכך אמת?

אמנם נמצא קשר עקיף בין שגשוג אוכלוסיות הלמינגים בתקופות מסויימות לאחר תנאים של עודף מזון ומיעוט הטורפים, לבין אפיזודות התאבדות כזו לכאורה - כאשר נוצרים לאחר מכן תנאי צפיפות והגבלה בכמות המזון.  בזמנים כאלה נצפו להקות למינגים שצועדות אל מותן - כאילו ניתן להן אות לדלל את מספרן באופן שיאפשר תנאי קיום טובים יותר של המין והפרטים הנותרים. אם אכן כך הדבר, הרי מדובר באלטרואיזם טהור. אאך האם באמת נעשית ההחלטה החברתית הזו להתאבד? התשובה לכך היא ממש לא!

חקירה מדוקדקת העלתה כי במצבי עקה (סטרס) הנוצרים עקב צפיפות - הלמינגים (כמו מיני בעלי חיים אחרים) מתחילים לנדוד כדי למצוא טריטוריות מזון חדשות. אך למזלם הרע, ללמינגים ראייה חלשה. וכיוון שהם אינם רואים טוב, הם עשויים להגיע בנדידתם לקצה צוק ולמעוד. כלומר, הסיבה 'להתאבדות' היא למעשה תוצאה של תאונה בלבד. תאונה הנובעת מראיה חלשה של הלמינגים, שאינם רואים את התהום שלפניהם כאשר הם מגיעים לקצה צוקים.

בעולם החי, האדם נחשב על ידי רבים כמין היחיד שמתאבד במודע. אך למעשה ההתאבדות אינה ייחודית רק למין האדם. תופעה זו נצפתה גם בקרב חיות חברתיות אחרות. מסתבר שגם בעלי חיים חברתיים מתאבדים לעיתים. בעיקר כאשר הם סובלים מנידוי חברתי או מהצקות קשות של החברה בה הם חיים.

למעשה מסתבר שצורך ההתאבדות נפוץ בבסיס מנגנונים ביולוגיים טבעיים בכל עולם החי והצומח. אלה הם מנגנונים של מוות מתוכנן, שהוא שילוב של הפעלת גנים בתנאי סביבה מסויימים. בלשון מדעית מנגנון המוות המתוכנן מכונה אַפּוֹפּטוֹזיס.

האפופטוזיס - מוות מתוכנן - מתגלה מול עינינו כל העת בתופעות שונות, אבל רבים אינם מודעים שמדובר בתהליכי 'התאבדות' של תאים לטובת ההתפתחות או ההגנה על תאים אחרים. כלומר, אפשר להסתכל על זה מבחינה פילוסופית שקבוצת תאים מקריבה את חייה באופן אלטרואיסטי - לטובת התאים האחרים. וכעת אביא מספר דוגמאות:

השלכת - מוות מתוכנן

מקור: gardens.co.il

השלכת  שאת אותותיה מתחילים לראות בימים אלה,  היא בעצם מוות מתוכנן. בהינתן האות - קיצור שעות היום - מופעלים גֶנים בקבוצות התאים שבבסיסי העלים בצמח. הגנים האלה מפעילים שרשרת של תהליכים מולקולרים המובילים בסופו של דבר למוות שלהם עצמם. התוצאה - נוצרת בבסיס העלים רקמה של תאים מתים, שהופכת לרקמת ניתוק, המנתקת את העלים מהצמח עם טלטולם על ידי הרוח. מוות התאים הזה בבסיס העלים הוא בעצם לטובתם הקיומית של התאים בשאר הצמח - השורשים, הגזע והענפים. בהתקצרות שעות היום ואיתה כמות האור, העלים במילא לא מספקים את האנרגיה הדרושה לצמח בתהליך הפוטוסינתזה - תהליך המספק אנרגיה בעזרת האור. במצב כזה, העלים רק צורכים אנרגיה ולכן טוב לצמח להפטר מהעלים שבעונת החורף רק צורכים ואינם נותנים.

לאחר השלכת נותרים בענפים הערומים ניצנים זעירים במצב רדום. הם יתעוררו עם בוא האביב והארכת שעות וכמות האור. ואז התאים שבניצנים יתחילו להתחלק במהירות ויצרו את הענפים והעלים החדשים.

מחזור החיים של הצפרדע - מוות מתוכנן

מקור: Ynet שיתוף

דוגמה נוספת למוות מתוכנן מודגמת בהתפתחות דו-חיים כמו למשל זו של הצפרדע מהראשן. בתחילה בוקעים מהביצים שמטילה הצפרדע ראשנים שנראים ומתנהגים כמו דגים. הם נושמים בעזרת זימים ולא בעזרת ריאות כמו בעלי החיים היבשתיים. אין להם רגליים אבל יש להם זנב כמו לדג. אבל בהינתן האות, המצוי באינפורמציה הגנטית של הראשן, מתחיל תהליך של מוות מתוכנן. עם תחילת צמיחת רגליים, התאים שבזנב 'מתאבדים' והוא נעלם. תאי הזימים גם הם עוברים מוות מתוכנן לאחר התפתחות הריאות - מתקבלת צפרדע צעירה. כלומר, גם תהליך המטמורפוזה (שינוי צורה) של הצפרדע מערב תהליך של אפופטוזיס - מוות מתוכנן של תאים.

התפתחות מין העובר - מוות מתוכנן

הרמפרודיט - אדם דו מיני

גם ההתפתחות המינית של עוברי האדם קשורה בהתאבדות תאים. ברירת המחדל בהתפתחות העוברית שלנו ושל שאר היונקים, היא התפתחות נקבות. בשבוע ה-15 של ההריון באדם, מתחילות להתפתח בלוטות החלב שבשדיים גם בעוברים זכרים. אבל בשבוע לאחר מכן, בשבוע ה-16, מתחיל לפעול גן מפתח המצוי בכרומוזום Y הזכרי. כתוצאה מהפעלתו, תאי בלוטות החלב 'מתאבדים' בשרשרת תהליכי האפופטוזיס, במקביל להתפתחות תאים אחרים לאברי המין של הזכר. ואילו מערכת אברי המין הנקביים שהתחילו להתפתח בזכרים בראשית ההריון מתנוונת.

לעיתים נדירות חלה תקלה בתהליכי האפופוזיס של עובר הזכר ואז מתפתח יצור דו-מיני (הרמפרודיט), המכיל מערכת אברי מין נקביים וזכריים כאחד. ואז יוולד תינוק/ת דו-מיני למרות שיש לו מערך כרומוזומים זכרי XY ולא XX כמו בנקבות. 

ידועים גם מקרים נוספים המשבשים את ההתפתחות המינית של העובר. כאשר  תארתי אותם בהרצאה בפני סטודנטים בקורס לגנטיקה של האדם - לא אשכח כיצד סטודנט אחד הזדעזע כל כך בקול רם, כשהבין כי קיימת האפשרות שגבר החושב שנישא לאישה, מגלה כי היא למעשה גבר מבחינה גנטית. תופעה זו התגלתה בזוגות נשואים שהגיעו לבדיקות בשל חוסר פוריות. 

בבדיקות אלה נמצא ש'בת הזוג' היא בעצם זכר מבחינה גנטית. זכר, שבשל מוטציה בגן אחד בכרומוזוםY או בשל פגמים אחרים - לא התפתחו בו אברי המין הזכריים. ובשל ברירת המחדל הנקבית, נותרו והתפתחו בו אברי המין הנקביים. דיון בתופעה זו ואחרות, שבהן הזהות המינית הביולוגית שונה מהזהות הגנטית הוא נושא מרתק לרשומה בפני עצמה.

המחזור החודשי (וסת) - גם הוא מוות מתוכנן

תופעת המחזור החודשי שבה למעשה מתים תאי רקמת דופן הרחם שתפקידה לאפשר קליטת הריון - קשורה למעשה במוות מתוכנן הקשור באותות הורמונליים. תופעה זו האופיינית ליונקים - מכונה בשפה המדעית רה-אורגניזציה (ארגון מחדש). הארגון מחדש מערב כאמור תהליכי מוות מולקולריים, לטובת החלפת תאים מסויימחם באחרים. כלומר, תהליך של הרס לטובת צמיחה מחדש (רגנרציה, בשפה המדעית). 

על רגנרציה באדם, ועל הסיבה שאין אנחנו יכולים להצמיח גפיים קטועות כמו הסלמנדרה למשל - נדון  ברשומה נפרדת. ההנדסה הגנטית והתאית המתפתחת כיום בצעדי ענק עשוייה בהחלט להוביל לטכנולוגיה שבה גם אנחנו נוכל לחדש איברים, כמו הסלמנדרה את גפיה הקטועות והלטאה את זנבה שניתק. צפו לסידרת רשומות בנושא.

לסיכום, המוות המתוכנן או ההתאבדות אינם רק תופעה פסיכולוגית-אנתרפולוגית.
המוות המתוכנן נעוץ בבסיס הביולוגיה המולקולרית של עולם החי והצומח. 
חומר למחשבה.