לא, אין זה דכדוך של "אחרי החגים", גם לא "דכאון של יום ראשון" - בחיי שאני מכיר כאלה שסובלים מהתסמין הזה. אבל לא, זה משהו אחר. הכרה עמוקה שאינה קשורה דווקא לנקודת זמן זו או אחרת. זו גם לא הצהרה. זוהי אמירה שראוי להפנים כשהזמזום מסביב כבד מנשוא. כאשר האימפקט האישי לכוורת - כמוהו במילא שווה לשתיקה.
שתיקה / קנקן
גּוֹזֵר עַל עַצְמִי שְׁתִיקָה
אֶהְיֶה שׁוֹתֵק בְּעוֹלַם הַצְּעָקָה
עוֹלָם שֶׁמִּלָּתִי אֵינָהּ נִשְׁמַעַת
נִדֶּפֶת בְּהֶבֶל דְּבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת
בַּכַּוָּרוֹת
בְּאִוְשַׁת צַפְרִירִים מִלָּתִי
תֵּעָלֵם עִם טַל הַשַּׁחַר
בִּשְׁתִיקָתִי אֶהְיֶה
מְנַשֵּׁב הָלְאָה
ציור על ידי Leonid Afremov
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן