יום ראשון, 30 בספטמבר 2018

הכל ענין של מצב רוח


לוח הסטטיסטיקה מנבא שבמילא לא רבים יקראו את הרשומה הזאת ולכן הנזק בקלקול מצב הרוח של הקוראים בחג לא יהיה גדול. למרות החגים, ואולי גם בשל התמשכותם האינסופית השנה, מצב הרוח שלי רחוק מלהיות שפיר. אם לא לומר בדרך כלל גרוע. ורק דברים כמו אלה שבהם אסיים את הרשומה -  מעלים בי חיוך.

צפיתם בנאום הבחירות של ביבי באו"ם? ביבי הגדול "שכולם עומדים שם בתור להפגש איתו"? כמה זמן ארך נאום הבחירות שלו? שלושים דקות, ארבעים דקות? לא יודע, נרדמתי לאחר כחמש דקות. הספקתי לראות את המפות שהציג. הרי תמיד הוא מציג שם באו"ם. ותמיד מכוון לזמן מהדורת החדשות בישראל. הרי הוא יביא בולדוזר כדי להתאים את לוחות הזמנים לאוזניים הישראליות. הוא טוב בהצגות, אודה ואתוודא. השגי המוסד שהם בהחלט השגים - כרגיל השגיו הוא. הרי "המוסד בראשותו" אף פעם לא היה כל כך טוב כבימי שלטונו. והיה כל כך חשוב להציג את ממצאי המוסד באו"ם לגבי איראן - משום שהרי אין דרך אחרת להעביר את הממצאים האלה לידיעת רשויות הביון ןהמדינאים בעולם ואירופה בפרט. הרי אין שום דרך אחרת להעביר זאת לוועדת הפיקוח הגרעיני על איראן. והנה, הרי כולם בחצי המליאה הריקה התעלפו למראה הפלקטים שהציג. 

ולצידיו מאחור ישבו מוחאי הכפיים הנלהבים - טראומווירט המריונטות דנון את איוּבּ את הרֶגֶבית. תגידו, לשם מה היה צורך לבזבז את כספי משלם המיסים על תפאורת הניצבים הזו של ביבי? ועל כך שזוגתו שאינה מוותרת אפילו לא לפעם אחת על נסיעות לחו"ל (כפי שאף לא אחת מנשות כּוּל כּוּל כּוּל הנשיאים וראשי הממשלות בישראל ובעולם כולו)  - לכך כבר כולם התרגלו. כמו למיטה הזוגית במטוס , לפמליה של מאה איש ואישה, ולכל שקי הכביסות שלהם שנאספות מהארץ ושמוטסות למכבסות ניקוי יבש בחו"ל, ולסיגרים ולשמפניות...

אבל "אין כמו ביבי". לפני ימים אחדים ראיינו בטלוויזיה איזה עסקן בעיירת הרפאים/נכאים (יבחר הקורא את המתאים) נתיבות. והוא אמר - "בבחירות הבאות רק ביבי". שאל אותו המראיין מחברת החדשות - "מה עשה ביבי למען נתיבות מאז הבחירות הקודמות"? ועסקננו ענה, "לא הרבה, האמת שלא עשה כלום". אז בשל זה תצביעו עבורו בבחירות הבאות, הקשה ושאל המראיין. והתשובה - "נצביע ביבי, רק ביבי".

ואם עוד לא מספיק לנו, הרי מרחפים השכם והערב כל המחטפים של הממשלה הזו בחקיקת חוקי וחוקי יסוד פשיסטיים ושורת חוקים הפוגעים באושיות הדמוקרטיה ובשלטון החוק. אבל היי, הרי דמוקרטיה אצל אלה זה "שלטון הרוב". קיבינימט שלטון החוק. החוק זה אנחנו.

והטלפון שלי מופגז כל הזמן בהטרדות אינסופיות ממועמדים ומפלגות לרשות העיר ירושלים. כן, אלה הן הטרדות, שחוקיותן מוטלת בספק. כי על הטרדות חוזרות של אנשי מכירות אפשר לתבוע ולזכות בלא מעט מזומנים, ללא הוכחת נזק. אז מה? הטרדות של פוליטיקאים לא נחשבות כהטרדות של סוכני מכירות? כולם רוצים לדעת מה אני הולך להצביע. פתאום עכשיו חשוב להם לשאול אותי אם הם יכולים לספר לי מה הם לא עשו בחמש השנים האחרונות. 

אבל יש לי אפליקציה מדהימה בטלפון. שמאפשרת לי לסמן כל מקור טלפון כזה כספאם ולחסום אותו להבא. ואני מוסיף ומשתמש גם באיזו אופציה שבה אני לוחץ על אייקון של שד אדום כזה - ואז המערכת מודה לי ומבשרת ששיחות דומות ממספר הטלפון הזה נחסמו בכך וכך מספר טלפונים. ואני חוכך ידיי בהנאת נקמה. אבל הם לא מרפים. ממשיכים לשלוח את ההודעות המטרידות ממספרי טלפון אחרים, שגם אותם אני חוסם ועוזר לאחרים לחסום את ההודעות האלו לפני שהם פותחים אותן. כי ההודעות האלה מתקבלות עכשיו אצל אחרים (כלומר, אצל אנשים נורמליים שהתקינו גם הם את האפליקציה הזו בטלפון) - בהתרעה של SCAM. כדאי מאוד להוריד את האפליקציה הזו מחנות האפליקציות. קוראים לה DU CALLER. עם האפליקציה הזו אני חוסם לתמיד גם את כל סוכני המכירות והשיווק הקרציות למיניהם. וכמובן גם את כל המתרימים לעילוי נשמות ומחיי מתים למיניהם. טלפון קווי כבר ביטלתי, כך שלפחות לא יכולים להטריד אותי דרכו.

היי, האם כל זה לא מספיק למצב רוח הירוד שלי? אפילו החגים לא יכולים לשפר אותו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן