כשאומרים לי שלושה אנשים שאני משוגע
אני כבר מתחיל לבחון ברצינות אם זה נכון.
כששלוש פעמים אני מקבל דחייה בתחרות
אני יודע שלא אגש אליה יותר לעולם.
כמה מאכזב שלא הבנתי את זה כבר
בפעם הראשונה.
by Myra Evans
בחג אני מתכנן לקרוא ספר חדש בשם "ילדים בסדר גמור" שנכתב על ידי ההיסטוריונית פרופסור חנה יבלונקה מאוניברסיטת בן גוריון.
מדובר בדור הצברים ילידי המדינה, הישראלים הראשונים, שמונים 300 אלף במספר. אני נמנה על השנתון האחרון שנולד לדור זה לפי הגדרתה של ההיסטוריונית. כותבת המחברת בספר על דור הישראלים הראשונים:
"נולדנו להורים בני הדורות המיתולוגיים, דור השואה ומלחמת העולם ודור תש"ח, כשאנו מגלמים יהודים מזן חדש לגמרי, כזה שבסיס קיומו מאופיין בשגרה, בנורמליות, ומעל לכול, בביטחון קיומי בסיסי. היינו דור שלא הבין כלל מהי ההוויה של מיעוט בחברת רוב.
היינו ילדים מתוקים, צרובי שמש - הראשונים שנולדו לישראל העוּבדה ולא החלום. התבגרנו לתוך מדינה תחומה, קטנה ואינטימית, שגבולותיה ברורים והיא ליבת זהותנו ומרכז עולמנו.
כאן הלכנו לגן, לבית הספר, לתנועה, לחברה הסלונית, לצבא. שיחקנו בשכונה, אהבנו, נישאנו, קראנו, שרנו וניגנו והלכנו לקולנוע. לוח השנה שלנו היה הלוח היהודי, אבל אנחנו היינו קודם כול ישראלים.
בבוא נערותנו, כשהגבולות הלכו וטושטשו ושגרת חיינו טולטלה בעוצמה הנוראה של ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, לא מרדנו. מחאתנו בסך הכול ביקשה להשיב על כנו את השקט שהיה בימי החול והתום של ילדותנו, בגבולות בטוחים. כדי שנוכל להמשיך להיות, מה שתמיד היה לנו חשוב להיות, ילדים בסדר גמור".
אני מצפה לקרוא את הספר בשקיקה, כי אני ממש ממש מתגעגע לימי התום האלה שלנו ושל המדינה.
ואסיים בהמלצה קטנה. תברכו את החג בדבש אמיתי ולא בדבש דל סוכר (דבש קל). ראשית האחרון אינו טעים ושנית לא יקרה שום דבר אם תטבלו פלחי תפוח עץ דקים אחדים במעט דבש אמיתי. גם לסוכרתיים אפשר!
שנה טובה ומתוקה וחג שמח לכל קוראי הבלוג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן