רשומה שניה בסדרה החלום ופשרו
כידוע, כולנו חולמים ובכל לילה. למעשה השינה שלנו נחלקת לפרקי שינה ולפרקי שנת חלום, לסרוגין. איננו זוכרים כל חלום וחלום. רובם נשכחים עם היקיצה, חלקם נשארים כזיכרון עמום למשך זמן קצר. לעיתים החלום זכור לפרטי פרטים, עד כי לעיתים לוקח זמן מה להבין שמדובר בחלום ולא במציאות. יש מצבים שבהם החולם אינו מבחין בין החלום למציאות ומשוכנע שהחלום הוא חלק אינטגרלי מהמציאות שלו. אבל כאן כבר מדובר במקרים פתולוגיים בדרך כלל. ידוע גם המקרה ההפוך, שיש אנשים הצובטים את עצמם במציאות, כדי להשתכנע שלא מדובר בחלום.
שלושה דברים מאפיינים חלום מצוי לעומת המציאות:
ראשית, במציאות לכל דבר יש התחלה. בחלום אין התחלה מוגדרת.
שנית, במציאות יכול אדם להחליט למשל, שבכל פעם שהוא נתקל במצב מסוים - יגרד באצבעו את קצה החוטם. בחלום רגיל לא ניתן לעשות זאת מתוך כוונה מראש.
שלישית, והחשוב מכל - בחלום רגיל לא ניתן לקרוא מילים (לא בשלטים, לא בעיתון ולא בספר). האם הקורא שם לב לדבר בחלומותיו?
אז אם נתקל הקורא במצב שכביכול נראה לאחר מכן כחלום, ואשר יש בו לפחות אחד משלושת הסממנים שציינתי - אז כנראה לא מדובר בחלום רגיל. אולי לא מדובר ממש במציאות, אבל בהחלט מדובר במסע במציאות אחרת. עליה דנתי בסדרה מיסטיקה ומדע. ולמעשה במקרה זה מדובר על סוג חלימה שונה, המכונה חלימה מודעת.
אז אם נתקל הקורא במצב שכביכול נראה לאחר מכן כחלום, ואשר יש בו לפחות אחד משלושת הסממנים שציינתי - אז כנראה לא מדובר בחלום רגיל. אולי לא מדובר ממש במציאות, אבל בהחלט מדובר במסע במציאות אחרת. עליה דנתי בסדרה מיסטיקה ומדע. ולמעשה במקרה זה מדובר על סוג חלימה שונה, המכונה חלימה מודעת.
וודאי רבים מהקוראים חוו לפחות פעם אחת חלימה מודעת. מצב שבו מתעוררים מחלום, מודעים להתעוררות ולכך שמדובר בחלום שנקטע. ולא סתם נקטע. החולם רוצה כל כך להיוודע לסוף החלום, עד שהוא נרדם ושב להמשך החלום. לעיתים הדבר נלווה במספר יקיצות ושיבה לחלום, עד לסיום המספק את החולם, במידה זו או אחרת. בחלומות מסוג זה, לעיתים אני מסיים בכוח את החלימה לפני סיומה - בשכנוע שבמילא מדובר רק בחלום. פשוט לא מעוניין לחוות סוף, שלפי הרגשתי הולך להסתיים בעגמת נפש בלתי נחוצה. ולכן במקרה זה מדובר בחלימה מודעת - יש לחלום התחלה, וסוף שהחולם שולט בו בצורה מודעת.
דוגמה נוספת לחלימה מודעת אביא כעת כאן, למקרה שבו השתתפתי בחלום (אמיתי) של אדם אחר. נשמע הזוי או מופרך, אך הסכיתו ושמעו. אשמח לשמוע מה דעתם של הקוראים על כך.
חלימה מודעת - השתתפות בחלום של מישהו אחר
לכן כתבתי לו מכתב במייל שכותרתו "המכתב שהיה חייב להישלח".
והרי המכתב המצונזר שהעתקתי מתיבת הדואר שלי (המכתב מצונזר כדי לשמור על הפרטיות):
"...אני מספר לך זאת רק עכשיו, כעבור מספר ימים, כי היססתי אם להביא זאת בכלל לידיעתך. אולם ככל שהזמן חולף, התחושות שאני חייב לספר לך על זה מתחזקות ולא נותנות לי מנוח. יכול להיות שמה שהיה שם שייך לפנימיותי, אולם אני חש שזה לא היה במקרה...
.... בלילה שבין שלישי לרביעי רוחי יצאה מגופי. ראיתי מלמעלה את גופי הישן על המיטה. והגוף הישן הלך והתרחק ממני. ורוחי נסקה מעלה והגיעה לרקיע חד גוני בצבע אפור בהיר - תווך אפור בהיר מאד אך אינו מאפשר ראייה מעבר לו, רק 'שמיעת' והעברת מסרים טלפתיים. גם צל רוחך היה שם (איזושהי 'מהות' שלך. המהות הזו לא הייתה פיזית. היא הייתה על גבול הפיזית - דמות מעורפלת, מעין 'רוח') וצלך חדר מדי פעם בתוך האפור, באזור שהופיעו בו לסירוגין מעין 'תעלות' של קרניים בצבע אפור 'מדולל'. מעברן היה ניתן לראות מדי פעם נקודות במרחב מואר.
רוחי ריחפה עד מעט לפני התווך. אולם, במשך כל הזמן הייתה תקשורת טלפתית ביני לבינך ולבין ישות שלישית, מעבר לתווך, וכן תקשורת במילים כתובות. מילים בשחור שהופיעו והתפוגגו על רקע האפור.
זכורים לי רק חלקי דברים. רבים הדברים שנאמרו ונשכחו ממני בהתעוררות הסופית. אתה חיפשת מילה או מילים שמידי פעם יכולתי לראות אותן כתובות בשחור על גבי האפור ובצרופים שונים. הישות הנושאת את השם "מXXXX" תקשרה אתך ואיתי תוך כדי.
'התעוררתי' (חזרתי לגופי) מספר פעמים ובניסיון לברר את משמעות הדברים, חזרתי שוב לחלימה המודעת. בכל פעם כשהתעוררתי, ניסיתי לזכור את הכתוב והנאמר. כשהרגשתי כי הדברים מתפוגגים, רציתי לקום ולרשום אותם, אך גופי נשאר משותק...
בין המילים שאני זוכר בבירור היו המילים "מXX", "אX" ו- "אXX".
הצירוף של אX ואXX התמזג למילה "אושר". אתה אמרת לישות שאתה באמת צריך לכתוב בכתביך על ...
שוב, הרגשתי מחויבות לכתוב לך על זה כי היית שם. האם יש לך מושג על מה אני מדבר כאן? דבר מוזר מהסוג הזה לא אירע לי בעבר. האם למשהו מזה יש איזו משמעות לגביך?"
הוא ענה לי נרגש והסביר לי את משמעות המילים שראיתי ומהם בשבילו. הישות השלישית - שמו הוא אחת המילים שראיתי. הישות הזו ועוד אחת משנית, שאת שמה קראתי בחלום - מתקשרים איתו באופן קבוע לדבריו. הישות הזו ששמה 'מXXXX' דיברה גם אלי באותו מפגש לילי, באופן ישיר, ונתנה לי משימה, שלא אפרטה כאן עכשיו. את החלק הזה הקשור במשימה, לא זכר ידידי מהחלום שלו. הוא כמובן התעניין בה, אך היה זה מיועד אלי בלבד.
אז ראשית, ראיתי את גופי הישן מלמעלה. היה לאירוע החלומי הזה התחלה מוגדרת (יציאה מהגוף). קראתי מילים שחור על גבי אפור. והייתה יקיצה והמשכיות. כלומר, כל הסימנים לחלימה מודעת.
חלימה מודעת ניתנת לתרגול. כמו למשל תרגול של יוגה. זה לא קל וצריך כח רצון לכך. למשל לחולמים חלומות חוזרים (אלה הם החלומות המאוד משמעותיים שהתת מודע רוצה להביאם אל המודע) - אפשר לכוון שבחזרה הבאה, נשים לב לפרט מסויים או לצבע מסויים. שנאמר או נעשה משהו שונה בחלום. בכל פעם דבר קטן.
בצעירותי כשגרתי בדירה של הורי בקומה השלישית על עמודים - היה חלום שחזר על עצמו פעמים רבות, במשך מספר שנים. בחלום הזה הייתי מוצא את עצמי נשען על מעקה המרפסת, ומרגיש צורך בלתי נשלט לקפוץ אל הדשא בגינה. למרות הפחד העז, הייתי חייב לקפוץ. כאילו הרגשתי שאני אוכל לזה, ללא נזק. בפעם הראשונה קפצתי בדילוגים ממרפסת למרפסת בשלושת הקומות ואל הדשא מלמטה. ובכל דילוג זכור לי הפחד שמא אפספס ואתרסק. בפעמים האחרות של החלום הזה, תרגלתי קפיצה ישירה - מהמרפסת ישירות לדשא - בתחילה במינימום דילוגי ביניים ועד לקפיצה ישירה ממש של כל המרחק. אני זוכר בכל פעם את הפחד הנורא ואת ההחלטה להתעלם ולקפוץ.
בפעם האחרונה, הקפיצה לא הסתיימה בנפילה, אלא בנסיקה ובמעוף ציפור בשמי העיר. ליוותה אותי במעוף דמות לבנה. ואני ידי פרושות ככנפיים - לא ידעתי אושר כזה מעולם. לאחר זמן מה חזרתי ונחתתי בדשא שבגינת הורי.
בפעם האחרונה, הקפיצה לא הסתיימה בנפילה, אלא בנסיקה ובמעוף ציפור בשמי העיר. ליוותה אותי במעוף דמות לבנה. ואני ידי פרושות ככנפיים - לא ידעתי אושר כזה מעולם. לאחר זמן מה חזרתי ונחתתי בדשא שבגינת הורי.
אשמח לשמוע מהקוראים מה דעתם על משמעות הנאמר כאן וכן לשמוע על חוויות דומות שהקורא בוחר לשתף.
ציור מאת Dimitra Milan
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן