קצוות - קדיש לַהוֹרָה / קנקן
אוזניי מלאות קבּלה והתחסדות
אני נושם בעולם שנאת הַמְּבַקֵּר
קָצָה נפשי לשמוע אַחְדוּת מזויפת
בטלית שחור ולבן, קְצָווֹת מתרחקים
תחת תכריכים לחלוחיים מדמעות,
עטופות שתיקות המתים שקברנו.
ניצב בְּדַקּוֹת דומיה, עיניי רואות מאוּם
בראשי מחשבותיי רוחצות בדם קדושים
במרפסות המוני דגלי הכחול לבן
אינם מתנוססים כבר כפעם
קדיש, סלסולים ומאוולים
חדוות הוֹרָה ישראל מחליפים.
פשטה קינתי את הָרֶגֶל.
***
שירתי זיכרונה לברכה / קנקן
כְּשֶׁנִּשְׁמַת אִמִּי פָּרְחָה
פָּרְחָה נִשְׁמַת שִׁירָתִי.
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נוֹתְרָה
הָעֶרְגָּה.
נכתב ב- 28 באפריל 2019, שהוא יום הולדתה וחודשיים בדיוק לאחר פטירתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן