למה כימיה? - כימיה שימושית לחיים וקוראים בלתי צפויים

עוד מסדרת הרשומות האבודות והודעה בסופה.

הרשומה "למה כימיה" פורסמה במהדורתה הראשונה בישראבלוג, באוגוסט 2012. לאחר שפורסמה, בכניסה ללוח הסטטיסטיקה של הבלוג, גיליתי שהיו לה קוראים בלתי צפויים, בכניסות ממקור יוצא דופן.

מתוך סקרנות פתחתי את מקור הכניסות הזה, שהוביל לבלוג של מורה לכימיה ולמדעים בשם ענת ולנטיני (או בשמה דאז ענת בן נון). מורה זו פתחה את אתר הבלוג שלה לפרויקט הדרכה לעבודת חקר של תלמידיה במדעים. וכדי לעניין את תלמידיה, בעמוד הבית של האתר פותחת המורה בשאלה: "למה כימיה???" וכסיבה מעניינת לכל אלה ששואלים למה ומדוע ולעבודת חקר בכלל בתחום, היא סיפקה את הקישור  הבא ... "למה כימיה?" - לרשומה הנוכחית כאן "למה כימיה"?. אבל הקישור (שהוביל אז לרשומה שכתבתי בישראבלוג), אינו מוביל כעת לשום מקום, למעט הודעת טעות 404. 

אז כדי לתקן את המצב, הרי לפניכם הרשומה הנעלמה מוחזרת כאן לחיים. רשומה שאמורה לשכנע את הקוראים מדוע כדאי לדעת כימיה.

מקור: ort.org.il

כשהייתי דוקטורנט לביוכימיה וגנטיקה, עבדתי שעות רבות על ניסויים במעבדה, שחייבים לסיימם באותו היום. הייתי חייב לתכנן בקפידה את הלו"ז, כדי שאסיים בזמן ו"לטוס" מרחק הליכה של רבע שעה, עד לתחנת האוטובוסים בקמפוס - כדי לא לאחר את האוטובוס האחרון, היוצא בדיוק בחצות.

באחד הימים, כאשר סיימתי את הניסוי 'מוקדם' - באחת עשרה בלילה, אני מוריד את החלוק ומגלה לתדהמתי, שהעט הכדורי שהיה בכיס חולצתי, נזל כולו והכתים בכתם ענק את החולצה. מלבדי לא היה אף אחד במעבדה כדי לשמוע את ה- "שיט" שצעקתי. מה עושים? בושה לצאת ככה ולנסוע כך באוטובוס, כשכולם מסתכלים עליך. לא?

מקור: ynet.co.il כביסה מהירה עם מים וסבון לא תעזור ואפילו תְּקַבֵּעַ את הכתם. וחוץ מזה איך החולצה תתייבש עד חמש דקות לחצות? גלגלי השיניים במוח התחילו להסתובב במהירות. יש! החלטתי לעשות כימיה. בניסויים שערכתי במעבדה, הייתי צובע חלבונים עם גרגרי צבע כחול שנקרא קוֹמאסי בְּלוּ. ויש גם צביעה בצבע כחול סגול שנקרא גנֶצְיאן ויוֹלֶט. וגם גרגרי צבע כחולים שנקראים ברומו-פנול-בלו. את כל גרגרי הצבעים האלה ממיסים בתמיסה שמורכבת מחומץ, אלכוהול ומים. חשבתי שאם הצבעים האלה מומסים בתמיסה בהרכב כזה, אז סביר שגם הדיו על חולצתי יומס ויישטף על ידי תמיסה כזו. חיש מיהרתי והנחתי על שולחן המעבדה גיגית פלסטיק אדומה שהייתה במעבדה ורוקנתי לתוכה בקבוק ליטר מים, בקבוק ליטר חומץ (שבלשון כימית נקרא חומצה אצטית) ובקבוק ליטר של אלכוהול (שנמצא במעבדה בשפע ובשפה מדעית נקרא אתנול). לא אגלה היכן המעבדה - כדי שלא יבוא למישהו מכם רעיון לפרוץ אליה בלילה, ולגנוב בקבוק אלכוהול אבסולוטי נקי - שאם מוהלים אותו במים, מתקבלת וודקה איכותית משובחת. וגם מאוד לא כדאי לפרוץ למעבדה אחרת, ובמקום בקבוק אלכוהול לקחת בטעות בקבוק מתיל אלכוהול, בעל אותו צבע שקוף ומריח דומה. כי אם תשתו את זה, תהיו שמחים וטובי לב, אך תתעוורו לתמיד. אז נחזור לענייני החולצה. לגיגית הכנסתי את החולצה המוכתמת, ובחדווה ראיתי כיצד יוצאים ממנה שבילי דיו כחולים. השרייה 5 דקות בגיגית והנוזל כולו כחול. שטיפה של החולצה בברז והפלא ופלא - כמעט כל הצבע יצא. נשאר בחולצה כתם כחול דהוי. חזרתי על התהליך עם תמיסה חדשה שהכנתי. הפעם כבר לא נשאר שריד מהכתם. השעה 11:20 בלילה, והחולצה רטובה. איך תספיק להתייבש? עוד מעט, אם לא אצא, אפספס את האוטובוס. גלגלי השיניים במוח התחילו לנוע עוד יותר מהר. יש! הפעם רוקנתי לגיגית רק אלכוהול*, הכנסתי את החולצה לגיגית. החולצה הרטובה נספגה באלכוהול והמים שבה נמהלו בעודף הגדול של האלכוהול. אלכוהול, בניגוד למים מתנדף במהירות. שלפתי את החולצה ורצתי במהירות לחדר 37 מעלות הסמוך (37 מעלות היא טמפרטורת הגוף. החדר הזה קיים כדי שמבחנות הניסוי יחשבו שהן בגוף. סתאאם, זה רק חיקוי לתגובות ביוכימיות שמתרחשות בגוף). תליתי את החולצה בחדר החם על וו וכשחזרתי לאחר 5 דקות, החולצה הייתה נקייה ויבשה. השעה 11:35. חמש דקות נוספות לכבות את כל המכשירים והאמבטים, לבדוק שלא נשארה פסולת כימית במנדפים, לנעול את 5 דלתות המעבדה ואת דלת הבניין הראשית. וכל שנותר הוא לרוץ ולתפוס את האוטובוס האחרון. נכון שכדאי לדעת כימיה? הערה חשובה: אם גם לכם יקרה דבר כזה ותחליטו לעשות כמוני - אם תגלו שגם הצבע הטבעי של החולצה דהה - סימן שקניתם חולצה ב-20 שקל. טוב לדעת * אלכוהול (אתנול) אבסלוטי מכיל בעצם רק 96% אלכוהול. לא ניתן לזקקו מעל ל- 96% ולכן הוא מכיל גם 4% מים. * בירה מכילה כ- 6% אלכוהול * יינות מכילים עד 12% אלכוהול * ליקרים מכילים עד כ- 30% אלכוהול * וודקה מכילה עד 50% אלכוהול. *** סיפוק גדול הוא לי שהרשומה הזו שימשה למורה כאמצעי לחבב מקצוע הכימיה על תלמידיה. מעטים מאד יחסית התלמידים שניגשים כיום לבגרויות במקצועות הכימיה והפיזיקה. נראה שכיום מקובלים מאוד מקצועות כמו קולנוע, תקשורת ושכאלה. משום מה המקצועות הריאליים נראים היום מפחידים ומשעממים מתמיד לתלמידי התיכון. הכי ריאלי שעדיין מבוקש הם כידוע לימודי המחשב. אך האם המתכנתים מבינים את הפיזיקה שמאחורי המחשב עצמו? האם כל תעשיות מוצרי השפע הדיגיטליים שאנחנו צורכים ומשתמשים, המזון התעשייתי, התרופות והקוסמטיקה היו יכולים להתפתח בלעדי השליטה בפיזיקה, בכימיה והביולוגיה? ב-2012 המורה ענת הפנתה לרשומה "למה כימיה" בהקדמה לפרוייקט עבודת חקר בכימיה. וב- 2018 המורה ענת מדריכה לעבודת חקר לא רק בכימיה אלא במדעים בכלל. כלומר, גם בפיזיקה או ביולוגיה. הכיצד? האם היא גם מורה לפיזיקה וביולוגיה? התשובה וההסבר לכך יובהרו מיד בהמשך. למעשה הלימודים האקדמיים בביולוגיה עומדים בראש ההיררכיה של מדעי הטבע והמדעים המדוייקים בכלל. כי המסיימים כיום לימודי תואר ראשון במתמטיקה מוגבלים בהכשרתם ללמד תלמידי תיכון מתמטיקה, סטטיסטיקה ומחשבים. המסיימים לימודי תואר ראשון בפיזיקה יכולים בהכשרתם ללמד תלמידי תיכון פיזיקה וגם מתמטיקה, סטטיסטיקה ומחשבים. המסיימים לימודי תואר ראשון בכימיה יכולים בהכשרתם ללמד תלמידי תיכון גם כימיה, גם פיזיקה וגם מתמטיקה, סטטיסטיקה ומחשבים. לעומת זאת, המסיימים כיום לימודי תואר ראשון בביולוגיה/מדעי הרפואה - יכולים בהכשרתם ללמד תלמידי תיכון גם ביולוגיה על כל ענפיה, גם כימיה, גם פיזיקה וגם מתמטיקה, סטטיסטיקה ומחשבים. רבים מבני המחזור שלי לתואר ראשון שפנו להוראה, מלמדים בתיכון 2-3 מקצועות מתוך הביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומתמטיקה. אז עצה ידידותית למי שמתכוונים לפנות להוראה בתיכון בתחום המדעים, כיום כשהביקוש לכל אחד מהם נמוך יחסית בקרב התלמידים - למסיימים לימודי תואר ראשון בביולוגיה יתרון תעסוקתי - בשל הכשרתם המקיפה ביותר בתחומי המדעים השונים: בפיזיקה אי אפשר לשלוט ללא ידיעת מתמטיקה. בכימיה אי אפשר לשלוט ללא ידיעת הפיזיקה והמתמטיקה. ובביולוגיה אי אפשר לשלוט ללא ידיעת הכימיה, פיזיקה והמתמטיקה. ובכל אחד מהמקצועות האלה חייבים כיום לשלוט לפחות בשפת מחשבים אחת (בדרך כלל Python), ובסטטיסטיקה. כן, הכימיה בכלל שלובה בכל דבר בחיינו - אפילו באהבה, בקנאה ובשנאה. אך על כך בפעם אחרת. הודעה החל מהשבוע הבא, בכל יום שני אשתדל להביא פרק בהשלמת הסדרות המופיעות בשול הימני של הבלוג ובסדרות חדשות. נתחיל בהשלמת הסדרה "חינוך ילדים". בימי שישי אשתדל לפרסם רשומה מתוך "סדרת הרשומות האבודות", או רשומות חדשות לפי מידת העניין. מהי מידת העניין? על כך ישיב לוח הסטטיסטיקה של הבלוג.