שוקולד וקקאו טובים ליהודים?!

עוד רשומה מסדרת הרשומות האבודות .

מזה זמן שצריכת שוקולד מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא עתיר קלוריות, שומן רווי וסוכר, ולכן אינו מומלץ לבריאות השיניים ובוודאי לא לאנשים עם עודף משקל או סוכרתיים. מצד שני קיימות עדויות שלצריכה מוגבלת של שוקולד מריר ללא תוספת סוכר, עם אחוז גבוה של מוצקי שוקולד (60% ומעלה), עשויה להיות תועלת בריאותית. ובכן מחקרים חדשים חיזקו את הטענה האחרונה. צריכה קבועה של שוקולד (לא כל שוקולד - קראו בכתבה) או אבקת קקאו מורידה את לחץ הדם, את התנגודת לאינסולין של חולי סוכרת ואת הכולסטרול הרע. אבל עיקר העיקרים הוא שצריכה קבועה שלהם מעכבת את הירידה ביכולת החשיבה ואובדן זיכרון ומשפרת את יכולת החשיבה במבוגרים. לפי מחקרים מדובר על עיכוב של כעשר שנים בהופעת תופעות שיכחה (דמנציה).

השפעת מוצרי קקאו על לחץ הדם

בני שבט הקוּנה האינדיאנים ממרכז אמריקה ידועים כבעלי לחץ דם תקין והם שותים 4 כוסות משקה קקאו ליום. מדענים שיערו שחומרים המצויים בקקאו ומכונים פלבנולים הם אלה שממתנים ומורידים את לחץ הדם. הפלאבנולים מעוררים בגוף את היצירה של חומר כימי המכונה ניטריק אוקסיד - אשר מרחיב את צינורות הדם ולכן נגרמת ירידה בלחץ הדם.

מאמר סקירה מדעית מקיפה שפורסמה על ידי ד"ר קרין רייד וחבריה, בכתב העת המדעי היוקרתי Hypertension מסכמת 20 מחקרים מדעיים שנערכו לבדיקת השפעת חומר הפלבנול (flavenol), המצוי בשוקולד ובקקאו.

המחקרים האלה שבסקירה, שכללו כמעט 900 נבדקים בריאים, מצביעים בודאות שצריכה יומית של שוקולד עשיר בפלאבנול (אחוז גבוה של מוצקי שוקולד ) או אבקת קקאו - מורידה את לחץ הדם. מדידת לחץ הדם כוללת כידוע שני ערכים: הערך הגבוה (המכונה הלחץ הסיסטולי - מיצג את לחץ הדם בצינורות הדם בעת התכווצות הלב) ו הערך הנמוך (המכונה הלחץ הדיאסטולי - מייצג את לחץ הדם במערכת כלי הדם כאשר הלב נמצא בהרפיה). לחץ דם תקין הוא 120/80.

אבל, תוצאות המחקרים השונים הראו שונות מסויימת ביניהם בהשפעת השוקולד על שני ערכי לחץ הדם, והיא תלויה גם במינונים שנבדקו בפלבנול שבשוקולד ובאורך התקופה שנבדקו באנשים. אבל כולם הראו ירידה קטנה יחסית (אבל משמעותית) בשני ערכי לחץ הדם: משהו שנע בין 2.5-10 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי וירידה ממוצעת של בין 2.5-5 בלחץ הדם הדיאסטולי. טווח השינוי בלחץ הדם תלוי בתנאי הניסויים שנערכו (וכפי שאציין בהמשך, תנאי הניסויים השונים לא היו אחידים) הירידה הייתה גדולה יותר כאשר השוקולד היה דל בסוכר . כמו כן התוצאות היו במקצת טובות יותר אצל אנשים צעירים מגיל 50.

הירידה בלחץ הדם אינה גדולה, אבל ההבדל בין קבוצות הנבדקים לבין קבוצות הביקורת שקבלו שוקולד לבן או אבקת קקאו נטולי פלבנול - הם משמעותיים מבחינה סטטיסטית. יש לציין שגם סגנון חיים כמו שתית יין אדום, דיאטה ופעילות גופנית מורידים את לחץ הדם בשיעור דומה כמו הפלבנול, ולכן לשילוב של צריכת פלבנול שבמוצרי קקאו עם פעילות גופנית, ודיאטה נכונה - עשוי להיות אפקט ירידה גדול יותר של לחץ הדם (מה שאנחנו מכנים בלשון מדעית - אפקט אדטיבי או אפילו סינרגיסטי).

יש לזכור שהמחקרים האלה נערכו בבני אדם נורמלים בעלי לחץ דם תקין. וידוע שגם לירידה קטנה מהערכים הנורמלים של לחץ הדם, יש משמעות בירידה במידת הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.

כמה שוקולד או אבקת קקאו צריך ?

ראשית מדובר על שוקולד המכיל לפחות 50% מוצקי קקאו וכל המרבה באחוז מוצקי הקקאו הרי זה משובח (70-90%). טבלית שוקולד אחת של חפיסת שוקולד בת 100 גרם מכילה 6 גרם שוקולד.

כמה צריך כדי לקבל ירידה מקסימלית בלחץ הדם? אז זהו, כרגע לא ברור כמה. כאמור היו הבדלים מהותיים בתנאי הניסוי של המחקרים השונים והבלתי תלויים שנערכו.

ראשית היה הבדל במשך הזמן שעקבו אחר לחץ הדם במחקרים השונים. בחלקם נעשה מעקב בן 8 שבועות בעקבות צריכה יומית של שוקולד או קקאו. באחרים נערך מעקב בן 13 שבועות. שנית, בין המחקרים השונים היה הבדל באחוז מוצקי השוקולד שניתן לנבדקים וגם הבדל בכמות טבליות השוקולד שניתנו - בין חצי טבליה לחפיסת שוקולד שלמה בת 100 גרם + טבליה אחת נוספת. לפיכך לא ניתן להשוות בין המחקרים השונים וכרגע לא ניתן לדעת מהי צריכת השוקולד היומית הדרושה כדי לקבל את התוצאה הבריאותית הטובה ביותר. לשם כך דרושים מחקרים מבוקרים נוספים כדי לדעת את זה.

אבל לגבי צריכת הקקאו הדרושה - אנחנו יודעים יותר, כי בניסויי ההשפעה על לחץ הדם ניתנו כמויות מבוקרות של מספר מיליגרמים נתון של פלבנולים המצויים באבקת קקאו. אבל המחקרים השונים נעשו על אבקת קקאו מסויימת זו או אחרת ועל כן אחוז הפלבנולים עשוי להיות קצת שונה בין אבקות קקאו מחברות שונות.

אז באיזה כמות של פלבנולים בקקאו מדובר? חלק מהמחקרים שבדקו את ההשפעה של אבקת הקקאו כבר נערכו על כמויות יותר מדוייקות. הם נערכו על ידי שימוש באבקת קקאו שעברה סטנדרטיזציה - כלומר מדידה של כמות מדוייקת של פלבנולים באבקה. ובכן לגבי כמות הצריכה הדרושה למיתון לחץ הדם דרושה כמות של 520-990 מיליגרם פלבנולים (חצי עד גרם אחד). זה בהחלט מתאים לכמות שתית הקקאו של שבט הקונה האינדיאנים - 4 כוסות שוקו ביום. אבל ההפתעה הגדולה ביותר - קקאו משפר את הזיכרון ומונע התפתחות שיכחה . מדובר במחקר הזה שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Hypertension. מצרףכאן את התקציר המקורי של המחקר (אפשר לדלג כי אני אדבר אחריו על המחקר): University of L'Aquila, Department of Life, Health, and Environmental Sciences, Viale S Salvatore, Delta 6 Medicina, 67100 Coppito, L'Aquila, Italy. giovambattista.desideri@cc.univaq.it Desideri G, et al. 2012 Hypertension;60(3):794-801 Benefits in Cognitive Function, Blood Pressure, and Insulin Resistance Through Cocoa Flavanol Consumption in Elderly Subjects With Mild Cognitive Impairment: The Cocoa, Cognition and Aging (CoCoA) Study Abstract Flavanol consump dietary flavanols might improve cognitive function in subjects with mild cogniti impairment. We conducted a double-blind, parallel arm study in 90 elderly individuals with mild cognitive impairment randomized to consume once daily for 8 weeks a drink containing ≈990 mg (high flavanols), ≈520 mg (intermediate flavtion is favorably associated with cognitive function. We tested the hypothesis thatanols), or ≈45 mg (low flavanols) of cocoa flavanols per day. Cognitive function was assessed by Mini Mental State Examination, Trail Making Test A and B, and verbal fluency test. At the end of the follow-up period, Mini Mental State Examination was similar in the 3 treatment groups (P=0.13). The time required to complete Trail Making Test A and Trail Making Test B was significantly (P<0.05) lower in subjects assigned to high flavanols (38.10±10.94 and 104.10±28.73 seconds, respectively) and intermediate flavanols (40.20±11.35 and 115.97±28.35 seconds, respectively) in comparison with those assigned to low flavanols (52.60±17.97 and 139.23±43.02 seconds, respectively). Similarly, verbal fluency test score was significantly (P<0.05) better in subjects assigned to high flavanols in comparison with those assigned to low flavanols (27.50±6.75 versus 22.30±8.09 words per 60 seconds). Insulin resistance, blood pressure, and lipid peroxidation also decreased among subjects in the high-flavanol and intermediate-flavanol groups. Changes of insulin resistance explained ≈40% of composite z score variability through the study period (partial r(2)=0.4013; P<0.0001). To the best of our knowledge, this is the first dietary intervention study demonstrating that the regular consumption of cocoa flavanols might be effective in improving cognitive function in elderly subjects with mild cognitive impairment. This effect appears mediated in part by an improvement in insulin sensitivity. גילוי נאות: את המחקר הזה שנעשה על ידי קבוצת מדענים גדולה מימנה חברת מוצרי קקאו ושוקולד. אך את המחקר ערכו מדענים ורופאים רציניים ודוברת האגודה האמריקאית לתזונה, דוקטור מרי אן ג'ונסון, ציינה שלמרות המימון ושאחד המדענים מועסק בחברת הקקאו, אופן המחקר ותוצאותיו נראים מהימנים. גם כל מאמר לפני שמתקבל לפרסום, בכל כתב עת מדעי, עובר בחינה של 3-4 סוקרים מומחים בלתי תלויים. במחקר זה נבדקה השפעת שתיה יומית של 3 כמויות של אבקת קקאו: כמות נמוכה, בינונית וגבוהה - על היכולות החשיבתיות (קוגנטביות) של 90 אנשים מבוגרים בריאים, הסובלים מבעיות אובדן זיכרון. נבדקה השפעת שתיה יומית של קקאו על אנשים אלה במשך 8 שבועות. היכולת הקוגנטיבית והזיכרון נבדקו במספר מבחנים פסיכולוגיים: הראשון מכונה בדיקה מינימלית של המצב המנטלי (MMSE), והשני, שטף דיבור (שטף ורבאלי). מה היו התוצאות? במבחן הראשון לא נמצאו הבדלים בתוצאות הבחינה בין קבוצת שותי השוקו לבין קבוצת הביקורת. אבל , שותי השוקו השלימו את הבחינה מהר יותר. בנוסף, שותי כמות השוקו הגדולה השלימו את הבחינה מהר יותר משותי השוקו בכמות הבינונית. במבחן שטף הדיבור התקבלו אפילו תוצאות משמעותיות הרבה יותר, כפי שנמדד במספר המילים של הנבדקים בדקה לעומת קבוצת הביקורת (אלה שלא שתו שוקו ולמעשה שתו משקה "שוקו" נטול פלבנולים): שותי כמות השוקו הגדולה - דיברו בממוצע 8 מילים יותר לדקה. שותי כמות השוקו הבינונית - דיברו בממוצע 5.1 מילים יותר לדקה. שותי כמות השוקו הקטנה - דיברו בממוצע רק מילה אחת יותר בדקה. כלומר, כל המרבה בשוקו הרי זה משובח. אולם לא נבדקה השפעה של שתית שוקו בכמויות גדולות יותר. הרמה הבסיסית של ערכי לחץ הדם והפרמטרים של חילוף החומרים היו דומים בין כל קבוצות הנבדקים במחקר הזה. אבל בעקבות שתית השוקו - בקבוצות השותים בכמות בינונית וגדולה, נצפו גם ירידה בלחץ הדם (10 יחידות בממוצע), ירידה בעמידות לאינסולין (עמידות לאינסולין מאפיינת חולי סוכרת) וכן ירידה בכמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם. לכן החוקרים חושבים שההשפעה החיובית של השוקו על הזיכרון אינה ישירה, אלא נובעת מירידה בלחץ הדם, בעמידות לאינסולין ובכולסטרול. מחקרים אחרים שנעשו בעבר הצביעו על כך שצריכת קקאו לא רק עשויה לשפר זיכרון של אנשים שכבר סובלים מאובדן זיכרון, אלא לדחות אפילו בעשר שנים את תחילת הופעת אובדן זיכרון ושיכחה (דמנציה). אז גבירותיי ורבותיי - מהיום משקה שוקו אינו רק משקה ילדים. אבל השתמשו באבקת קקאו מרוכזת, ללא תוספת סוכר. הוסיפו על פי טעמכם ממתיקים ומעט חלב (אפשר גם לוותר או להשתמש בתחליפי חלב, אם כי הם שמנים מחלב פרה). לרוויה ולבריאות! *הערה ואזהרה: "ממרח השחר העולה" אינו מוצר שוקולד אמיתי אלא תחליף ללא יתרונות בריאותיים, אלא להיפך. פוסט מעניין הקשור לטיבו של ממרח השחר העולה ולקונספירציית ההשפעה של האריזה על הטעם, בקישור כאן.