רשומת תגובה לנושא השרביט החם.
אני מאמין שמרבית השריטות שלנו מתחילות בילדות. אני זוכר דברי אנשים, כמו מכשיר הקלטה. אינני יודע אם זה מתת או שריטה. בילדותי כעסתי נורא על כך שאנשים מדברים ואפילו מבטיחים, ואחר כך לא זוכרים. זה ממש הרתיח אותי ובמיוחד לגבי הבטחות. אם הייתי מקבל שקל על כל הבטחה שלא מומשה, בוודאי הייתי היום איש עשיר מאוד.
כיום אני יודע שאנשים באמת לא זוכרים את מה שפיהם מדבר, או לא רוצים לזכור, או מעמידים פנים שאינם זוכרים. התופעה של אלה שבאמת שוכחים את מה שלא רוצים או לא נוח לזכור - ראויה לדיון פסיכיאטרי שאיננו נושא רשומה זו. אבל אלה שמעמידים פנים שאינם זוכרים מקפיצים את הסייסמומטר שלי לדרגה עשר לפחות בסולם ריכטר. על כן פוליטיקאים, כמקרה פרטי, ממש דוחים עבורי ברמות שאינכם יכולים לתאר. מקפיצים לי במיוחד את הפיוזים אנשים האומרים "אני לא פוליטיקאי". שבעצם זה אומר, במקרה הטוב, שלא היו רוצים להיות פוליטיקאים. אני נזהר מאנשים כאלה כמו מאש.
עוד מזעזעים את הסייסמומטר שלי הם אנשים "שאף פעם לא טועים". ולא צריך להיות "פולניות" בשביל זה. מן הסתם הם גם לא מתנצלים (גם לא מתחרטים או מודים בפרהסיה) - כי הם פשוט אף פעם לא טועים. וכשהם כל כך בטוחים שאין מצב שהם טועים ומתווכחים אם מישהו טוען אחרת (על סמך נתונים או ידע), לך תעז לומר להם לאחר שטעו "אמרתי לך". זה מרתיח אותם ברמות ואז הם מכחישים או מחלטרים תרוצים מכאן ועד להודעה חדשה. אני כל הזמן נלחם בשריטה שלי לומר "אמרתי לך", כי זה ממש מחרפן אנשים.
גם מרתיחים אותי ברמות הם "חברים" שמתהפכים כשאינם זקוקים לך יותר. כאלה אני מתעב ומרחיק מחיי. לא רוצה יותר שום עניינים עם כפויי טובה בוגדניים.והשריטה הכי גדולה שלי היא המאמץ, בל יתואר - להיות פוליטיקלי קורקט כשמעצבנים אותי.
אומרים שבני מזל עקרב הם קצת כאלה. אז יתכן שאני עקרבי במיוחד 😃
האם יש כאן בין הקוראים עוד מישהם שכאלה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן