על כעסים

 הרשומה הזו מתכתבת עם נושא השרביט החם "חמישים גוונים של כעס". בתחילה התפלאתי על כך שאף לא אחד או אחת כתבו על הנושא הזה. וכי אין אף בלוגרים כועסים לעיתים בקהילתנו. ואז חשבתי שאולי זה משום שאותו שבוע השרביט הזה היה שבוע חגים ומועדים לשמחה, ולא נאה לערבב שמחה בכעסים. ואולי משום שבלוגרים לא מעטים כותבים (לעיתים כרוטינה 24/7) על הכעסים שלהם 365 ימים בשנה, אבל קשה להביט במראה ולסכם את הכעסים האלה. ואולי זה בכלל מחמת שמחות ובילויי חג משפחתיים שלא הותירו זמן לבקר באתר פרפרים כדי לגלות את הנושא החם השבועי. תופעה שאולי אינה אופיינית רק לחגים...

בכל אופן, למרות העיכוב, אני מוצא בכעסים נושא מרתק. אם תגידו לי שאתם אינכם כועסים אף פעם - לא אאמין לכם. רק דגימת התגובות בבלוגיה מראה שמחוג שעון הכעס מתנודד כמו סייסמומטר.

את רגשות הכעס שלי אני מתאר בשירים. מי שמבין מבין. לא מעט ממש אינם מבינים, או שלא נוח להם להבין את הדרש מתוך הפשט. אז הנה למשל שיר שפרסמתי כאן בעבר על "האיש שבאמבט".

הָאִישׁ שֶׁבָּאַמְבָּט / קנקן

שָׁמַיִם אֲפֹרִים, גֶּשֶׁם קַר מְטַפְטֵף לְלֹא רַחֵם
טִפּוֹת שְׁקוּפוֹת מְמַלְּאוֹת אַט אֶת הָאַמְבָּט
קַלּוֹת מְאֹד אַדְווֹתֵיהֶן עַל פְּנִי מַיִם
מוֹנוֹטוֹנִיּוֹת כְּמִנְעָדוֹ שֶׁל קוֹלָן מוּזִיקָלִי
עוֹבְרֵי אֹרַח עִם מִטְרִיּוֹת חוֹלְפִים עִוְרִים
כּוֹסוֹת נוֹשְׁקוֹת בַּמִּסְבָּאָה שֶׁבְּמִדְרָכָה מִמּוּל
צְחוֹקִים מִתְעַרְבְּלִים בְּאֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל וּמִמּוּל
מַיִם מְכַסִּים אֶת הָאִישׁ בָּאַמְבָּט, גּוּפוֹ רוֹתֵחַ
בַּמַּיִם מִשְׁתַּוּוֹת נְקֻדּוֹת הָרְתִיחָה וְהַגְּלִישָׁה

הוּא כְּבָר אֵינוֹ שָׁקוּף
עוֹבְרֵי אֹרַח עִם מִטְרִיּוֹת 

נִצָּבִים פִּעוּרֵי פֶּה.

כעס אפשר אולי להכיל זמן מה, קצר או ארוך, אך הוא הולך ומצטבר כמו מים באמבט. וכשהאמבט מתמלא, המים הרותחים מתחילים לגלוש. ופתאום כשהכעס מפסיק להיות שקוף לסביבה ומתפרץ - כולם מגיבים בתדהמה. אז האם נכון להתפרץ בכעס מיד על כל דבר, או שזה יקרה לאחר שאמבטיית הכעסים תתמלא?  

כן, יש חמישים גוונים של הבעת כעס, אבל כעס הוא כעס - אחד ויחיד. לעיתים הכעס הוא בשלב של הכחשה כמגוננת מפניו. לעיתים הוא מוביל לשתיקה. אבל שתיקה היא כמו מים הממלאים את האמבט. אמבט קטן, אמבט בינוני, אמבט גדול - כשהם מתמלאים הם גולשים.

ויש עוד דרך, הבחירה המועדפת שלי עם התקדמות ציר הזמן - שתיקה מכוונת:

שתיקה מכוונת / קנקן

גּוֹזֵר עַל עַצְמִי שְׁתִיקָה
אֶהְיֶה שׁוֹתֵק בְּעוֹלַם הַצְּעָקָה
עוֹלָם שֶׁמִּלָּתִי אֵינָהּ נִשְׁמַעַת
נִדֶּפֶת בְּהֶבֶל דְּבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת
בַּכַּוָּרוֹת

בְּאִוְשַׁת צַפְרִירִים מִלָּתִי
תֵּעָלֵם עִם טַל הַשַּׁחַר

בִּשְׁתִיקָתִי אֶהְיֶה
מְנַשֵּׁב הָלְאָה

יוֹתֵר כְּבָר אֵינֶנִּי נֶעֱלָב
מֵהַמִּתְיַחֲסִים כַּאֲוִיר
לְלִבִּי
וְהוּא פּוֹעֵם הָלְאָה
אֶל מַיִם כִּי יִמְתָּקוּ
פְּעֻלָּה וּתְגוּבָה
כְּמוֹ שֶׁנְּיוּטוֹן אָמַר
זוֹ בַּגְרוּתִי.