זוהי רשומה נוספת בסדרת החלום ופשרו. בימים האחרונים חלמתי שני חלומות כשנרדמתי כהרגלי מול פרסומות טלוויזיה. אני מאמין שלחלומות חוזרים יש משמעות כמו לחלומות שמאחוריהם מסתתר מכנה משותף. בשני החלומות מצאתי מכנה משותף לסדרת חלומות מהעבר.
עשרות שנים לאחר שכבר שוחררתי משרות צבאי, חלמתי מספר פעמים שנעלם לי הנשק. במשך חלום מיוזע וארוך בתחושה, התנהל חיפוש קדחתני מחשש להפקרת נשק. במשך כלל שירותי הצבאי הסדיר ובמילואים, לא נפרדתי מהנשק ולו לדקה אחת. הוא היה צמוד אלי בכל מקום 24/7. בחדר האוכל, בשירותים ובמקלחת ואפילו במיטה. לא זכור לי שהפקרתי אותו ולו פעם אחת. הנשק היה חלק ממני מתוך הרגל. והנה לאחר זמן רב כל כך - אני מפקיר נשק בחלום פתלתל שבו אני מחפש אחריו ולא מוצא. כשהתעוררתי מיוזע מהחלום, הדבר היחיד שרציתי הוא לשוב לשם כדי להמשיך לחפש אחרי הנשק עד שאמצא אותו. לידיים של מי הגיע? האם בכלל אמצא אותו? האם אשפט על הפקרת נשק? אני לא שוכח את המאבק התודעתי בין החזרה לשם ולבין להישאר כאן. ובכלל, האם אני כאן או שם? בסופו של דבר ניצחה תחושת הקבע. האם ניתן לסמוך עליה? שאלה טובה שמתקשרת למשפט הפילוסופי הידוע - "אם אני חושב - משמע אני קיים".
בבלוג חשיבה חופשית הישן (שכנראה יעלם לנצח בעוד ימים אחדים) - הבאתי סדרת רשומות מרתקת המלווה בהרבה הוכחות ניסוייות - שהמציאות על פי חמשת החושים אינה באמת תמיד המציאות האמיתית. דבר שמעלה גם ספקות כבדים לגבי המשמעות והנכונות של עדויות עדים (בשר ודם) בבתי משפט!
עידנים לאחר שסיימתי פוסט דוקטורט במכוני הבריאות הלאומיים האמריקאים, אני חוזר בחלום למעבדה ההיא. באותה מעבדה העסקה הייתה בחוזה מתחדש לשנה בכל פעם. הבוס הגדול לעולם לא פיטר מישהו מעשרות הפוסט דוקטורנטים. אבל היו לא מעט שהחוזה לא חודש לאחר שנה או שנתיים. כשהחלטנו לאחר ארבע שנים של מחקר מאוד מוצלח ומשמעותי לחזור לארץ - הן הבוס והן מספר חברות ביוטק, הציעו לנו משרות שהמשכורת שלהן הייתה לפחות פי עשר מהמשכורת כמרצה מתחיל באוניברסיטה בארץ.
והנה אני ניצב מול מציאות שבה מזה שבועות לא מועטים, כבר אינני מדווח על התקדמות במחקר שבו הלכתי לאיבוד. אני מתחמק מהבוס והוא שתמיד היה כל כך מעורב - מתעלם ממני. והנה בימי האחרונים לפני תום החוזה וללא שהגיע חידוש - חשתי בקרירות של הבוס הגדול, של השותף שלו ובשינוי ביחס אלי של כל שאר הקולגות שלי - משהו על סף ההתעלמות. אני זוכר את הזרות שבה אני מסתובב בין חדרי המעבדות, וכבר לא מוצא את מקומי. ציפיתי לשימוע הפורמלי אצל הבוס שבו הוא יודיע שאינו מעוניין בי, ואז לפתע חזרתי כולי מיוזע למציאות האחרת - 25 שנים לאחר מכן בארץ. אני זוכר את המאבק התודעתי בין הרצון לחזור אל העתיד שם לבין להישאר כאן. ובכלל זוכר אפילו את הפקפוק שהמציאות שאליה חזרתי - היא היא החלום.
והנה בימים האחרונים, לכשנעלם מסך הטלוויזיה מולו ישבתי, הרי אני מתעורר לתוך מציאות. במוסד שבו אני עובד נפלה החלטה להעביר אותו למקום אחר קטן יותר בשל קשיים תקציביים כבדים. ועקב הצורך בצמצומים הבלתי נמנעים, אני חש באיום הקרב ובא - התחושה שכנראה אהיה בין הרבים שיפוטרו (למרות הקביעות). וגם המנהלים הגדולים אינם יודעים כמה ומי יפוטרו. חוסר וודאות מרחף על כולם. ואני חושב, והיה אם תימשך העסקתי - האם אני בכלל מוכן לנסוע שעתיים אל ומהעבודה הביתה. וכבר מברר אם במקרה כזה - אקבל פיצויים אם אני אודיע על התפטרות בשל המרחק למקום העבודה החדש. והנה פתאום, אני חוזר למציאות שהשארתי מול מסך הטלוויזיה ואל הרצון לחזור למציאות האחרת, כדי לדעת איך ייפול דבר...
ובאותו הערב, לכשנעלם שוב מסך הטלוויזיה מולו ישבתי, התעוררתי שוב לתוך מציאות. זה היה זמן מה לאחר שבמציאות הקודמת, זוגתי יצאה מהבית לאיזה עניין קצר, שאמור להמשך לא יותר מעשרים דקות. והנה אני מתעורר וניצב בפני מציאות שכבר חלפו שעות מאז שיצאה. אני מטלפן מדאגה לטלפון שלה, ומעבר לקו עונה לי קול של אישה זרה "שלום, ביטוח לאומי (?!), במה אפשר לעזור"?. ומיד מתקשר למספר הטלפון האחר שלה ואין מענה. אני כבר נלחץ ומתחיל להתקשר לחברות שלה, וכשכבר עמדתי להתקשר למשטרה - הנה אני חוזר למציאות אחרת, לאחר שאני נאבק להישאר בקודמתה ולהמשיך בחיפושים. מבולבל אני קם לאחר דקות אחדות מכסאי בסלון מול הטלוויזיה, הולך לחדר השינה ומוצא אותה ישנה. אך עדיין לא פג במהרה הבלבול, באיזו משתי המציאויות אני נמצא באמת?
כפי שכבר כתבתי ברשומות הקודמות בסדרת החלום ופשרו, אני בטוח שיש משמעות לחלומות החוזרים אחד לאחד. אבל האם לחלומות השונים שתוארו כאן יש בכלל משמעות שאני צריך לשים אליה לב? לאחר מחשבה, הגעתי למסקנה שמדובר בחלומות עם מכנה משותף - חלומות שבהן יש מעבר ממציאות אחת למציאות אחרת ברצף הזמנים. כמו משחק בלוח שחמט - פעם בכלים הלבנים ופעם בכלים השחורים. ואולי המעבר ממציאות אחת לאחרת היא ממציאות שבאחת הישות המוארת ובשנייה הישות האפלה, ששתיהן אני. ואולי כמו במשחק השחמט של מכניקת הקוונטים - התודעה שלי בחלום עוברת דרך חור תולעת בין לפחות שני (או יותר) ממדים מקבילים.
מוזמנים להיכנס לאתר של מכון דווידסון שבמכון ויצמן בנושא : מכניקת הקוונטים לא רק לפיזיקאים.
ומה דעתכם? האם גם אתם עוברים ממדים בחלומות?
