הכמות כן קובעת, אז מדוע זכרים או נקבות אינם מפגרים?

בפוסט הקודם שעסק בהבדלים הביולוגיים וחוסר השוויון הגנטי שבין שני המינים - סיימתי בשאלה מדוע אחד המגדרים אינו סובל מפיגור שכלי? בפוסט הזה אסביר את השאלה ואתן את התשובה. לצורך הבנה אביא בפוסט הזה מידע בסיסי בגנטיקה. המידע הזה מתואר בשפה פשוטה. כדאי לקרוא עד הסוף ולא להבהל ממעט המדע. מדובר בהגיון בריא של הטבע וההגיון של מרביתנו הרי אינו פחוּת ממנו. רבים חושבים כי ההבדלים ביננו לבין הקופים הם איכותיים, אבל הגנטיקה מראה שמרבית ההבדלים הם אינם איכותיים אלא כמותיים. קיימת זהות גנטית של למעלה מ- 98% בין מין האדם למיני קופי האדם. אין לנו גנים ייחודיים שאין להם וההבדלים בינינו הם כמעט רק כמותיים. כלומר, הבדלים ברמת הביטוי (הפעילות) של הגנים השונים. רבים הם התסמינים הגנטיים הכוללים מחלות ופיגור שכלי שנובעים כתוצאה 'מתאונות' שארעו בתאי המין. התאונות האלו נובעות מהכפלה או החסרה של חומר גנטי. לעיתים מדובר בקטע המכיל גן או קבוצת גנים ולעיתים בכרומוזום שלם. למעט כרומוזומי המין (X ו-Y), כל שאר הכרומוזומים שלנו בתאים (22 במספר) קיימים בצמדים (כלומר שניים כפול 22= 44). אחד מכל צמד ירשנו מהאב והשני מהאם. כל אחד מ-22 הכרומוזומים מכיל הרכב גנים ייחודי. בעת יצירת תאי המין קיים מנגנון המחלק את הכרומוזומים בצורה שווה לתאי המין אשר בדרך כלל מכילים רק אחד מכל צמד כרומוזומים (זה שירשנו מהאב או מהאם באופן אקראי). כלומר, כל תא מין מכיל צרוף של אחד מצמדי הכרומוזומים שירשנו. כאשר תא זרע מתאחד עם תא הביצית מתקבלים שוב צמדי כרומוזומים - אלו שהגיעו עם הביצית יחד עם אלו שהגיעו עם תא הזרע. לעיתים נדירות מתרחשת תאונה בההפחתה הזו משני סטים של כרומוזומים לסט אחד בתאי המין. במקרים כאלה קורה שהחלוקה של סט כרומוזומים אחד בין שני תאי מין שמקורם בתא אב אחד שמתחלק לשניים אינה שווה. במקרה זה יתקבל למשל תא מין שיחסר בכלל אחד מהכרומוזומים ותא מין שני שיכיל שניים ממנו, במקום שכל אחד יכיל אחד. הדבר דומה להפרדת ערמת קלפים המורכבת משתי חבילות משחק מעורבבות וחזרה לשתי חבילות נפרדות בעלות הרכב קלפים זהה, אך בטעות הכנסתם אותם שני קלפים לחבילה אחת והשניה תחסר קלף זה. תאונות כאלה שכיחות יותר ככל שעולה גיל האם! אם בהפרייה יפגש תא מין אחד כזה עם תא מין נורמלי, הצאצא יכיל 3 כרומוזומים מסוג מסוים או רק כרומוזום אחד מאותו סוג. בדיוק כמו שנאחד שנית אחת מהחבילות הקלפים (זו שחסרה קלף או מכילה קלף עודף) עם חבילת קלפים תקנית. בחלק הארי מהמיקרים האלה, לא יתפתח עובר תקין ואפילו תתרחש הפלה. אבל אם למשל נוצר בעקבות כך עובר עם סט של 3 כרומוזומים, עשוי להתקבל תינוק עם פיגור שכלי. כך למשל תינוק שייולד עם שלושה כרומוזומים מסוג 21 (הם ממוספרים כאמור מאחד עד עשרים ושתיים) במקום זוג בלבד באופן נורמלי - התינוק יסבול מפיגור שכלי ומתופעות אחרות, הידועות כסינדרום דאון (או ילד מונגלואיד). נשאלת השאלה מדוע? הרי הוא מכיל את כל המידע הגנטי כולל כרומוזום מספר 21. אז מדוע הוא מפגר? מסתבר שלא רק האיכות קובעת אלא גם הכמות. קיום של שלושה עותקים של גנים מסויימים במקום שניים באופן נורמלי - גורם לביטוי גבוה יותר מהנדרש של תוצרי החלבונים שהם מקודדים (כלומר, 50% יותר). זה גורם לתופעות שונות ובין השאר לפיגור שכלי. וכעת מה עם כרומוזומי המין? נקבות מכילות שני כרומוזומים מסוג X (אחד שירשו מהאם ואחד מהאב). זכרים לעומת זאת מכילים רק כרומוזום X אחד (זה שירשו מהאם). מהאב הם ירשו את כרומוזום המין הזכרי - כרומוזום Y. בכרומוזום X ישנם הרבה מאוד גנים, רובם בכלל אינו קשור למין ודרושים לפעילות תקינה של הגוף. כרומוזום Y הזכרי שהוא קטן בהרבה מ-X - מכיל בעיקר את הגנים הגורמים להתפתחות זכר (ולא התפתחות נקבה שהיא ברירת המחדל בהעדר כרומוזום Y - על כך ועל נשים שהן בעצם גברים מבחינה גנטית, אפרסם בכתבה אחרת). יוצא מכך שלנקבות שמכילות שני כרומוזומי X - יש שני עותקים מכל אחד מהגנים הרבים והחשובים בכרומוזום X, לעומת זכרים להם רק עותק אחד. מכיוון שהזכרים מתפקדים נורמלי במחצית מהחומר הגנטי (המצוי בנקבות בכרומוזום X) הרי לנקבות יש עודף שיכול היה לגרום לפיגור שכלי , כפי שנוצר כאשר יש עודף של כל כרומוזום אחר (כמו בדוגמא של כרומוזום 21 ופיגור שכלי הידוע במונגלואיזם). אז מדוע זה לא קורה? למרות ההבדלים במספר העותקים של כל הגנים בכרומוזום X בין שני המגדרים - אף אחד משני המגדרים אינו סובל מפיגור! הסיבה לכך היא שהטבע חכם. בנקבות המציא הטבע מנגנון גאוני. אחד משני כרומוזומי X בנקבה עובר ניטרול (השתקה). כלומר בכל אחד מתאי הגוף של הנקבה פעיל רק כרומוזום X אחד. השני עובר דחיסה למבנה שמבטל את הפעילות שלו. כך בעצם גם בנקבה וגם בזכר פעיל למעשה רק כרומוזום X אחד בלבד! תאי גוף הנקבה הם מוזאיקה של כרומוזום X פעיל מהאב או מהאם אז איזה כרומוזום X עובר ניטרול, זה שהנקבה ירשה מהאם או מהאב? התשובה לכך היא שזהו תהליך אקראי. בכל תא מגוף הנקבה יכול להיות מנוטרל זה או זה, בצורה אקראית. ולכן התאים של הנקבה הינם מוזאיקה של תאים שבחלקם פעיל כרומוזום X שירשה מהאב ובחלקם זה שירשה מהאם.  תאי גוף הנקבה הם מוזאיקה של כרומוזום X פעיל מהאב או מהאם - השלכות אבל מה כן עושה ההבדל במספר כרומוזומי X בין שני המגדרים? יש מחלות ותסמינים הנפוצים בשל כך באופן משמעותי יותר בזכרים. למשל עיוורון צבעים או מחלת ההמופיליה (בעיות בקרישת הדם בפציעה) הנפוצה בעיקר בזכרים. בשתי הדוגמאות האלה אחד מהגנים הנורמלים שבכרומוזום X עבר מוטציה ולכן אינו מתפקד כראוי. אם הבן יורש כרומוזום X מוטנט כזה מהאם (שאינה חולה כי יש לה כרומוזום X שני נורמלי), הרי כרומוזום X היחיד שלו ישא את המוטציה. כך בן לאם עם ראיית צבעים נורמלית יוולד עם עיוורון צבעים. לעומת זאת בת עיוורת צבעים תיוולד רק לאבא שהוא עיוור צבעים והאם העבירה לבתה את אחד מכרומוזומי X שלה שגם הוא מוטנט. *** בתקווה שלא סיבכתי אתכם בפוסט זה. בזמני זה היה כלול בתוכנית לימודי החובה בתיכון של משרד החינוך, והיום? יש הסוברים במשרד החינוך שלימודים אחרים חשובים יותר. אך האם לא חשוב להבין את עצמנו? האם יודעים אתם שאפילו ב-5 יחידות לימוד בביולוגיה - אין חובת לימוד הגנטיקה והאבולוציה? הבחירה נתונה למורה. כידוע יש מגזרים בציבור שהגנטיקה והאבולוציה מהם והלאה. לא רק במגזרים שפוטרים במשפט " הכל מוסבר בפשטות באמונה באלוהים". גם באוניברסיטאות מסויימות קיימים אנשי סגל אקדמי שמתכחשים לגנטיקה ולאבולוציה. ישנם למשל גם ביהייביוריסטים דגולים המתעלמים מההשפעות הגנטיות - הכל לדעתם תלוי אך ורק בחינוך ובסביבה. והאמת? חצי חצי! למשל, האם אפשר לבטל נטיות הומוסקסואליות בעזרת חינוך? ברור כיום שלא - נטיות הומוסקסואליות הן על רקע גנטי. יש גן כזה. גן ההומוסקסואליות. מדובר בהורשה של מידע תורשתי בכרומוזום X של האם.: אז מה לזה ולטענות ביהייביוריסטיות מופרכות על נטיות הומוסקסואליות שהן התנהגותיות/חברתיות ותו לא? על כך בפוסט נפרד. אבל בעיני משרד החינוך החשוב ביותר כיום הם לימודי 5 יחידות מתמטיקה. כידוע גם בעלי חשיבה מתמטית יכולים להיות בּוּרים גדולים.   בתחומים רבים תלמידי ישראל מקבלים היום חינוך של ימי הביניים.

האם לאיילת חמש יחידות במתמטיקה?

הבן חולה בשפעת. כבר שבעה ימים שהחום הגבוה אינו יורד. כלומר הוא יורד מעט עם אקמול, וגם עם אמבטיית מים פושרים אך מטפס במהרה חזרה. איילת אימא של חבר טוב לכיתה שעוסקת למחייתה בהומאופתיה מתנדבת לעזור ומגיעה לביתנו. איילת שולפת מתיקה בקבוקון עם נוזל שקוף כמים ומבקשת כפית. "לא כפית ממתכת, תרופות הומאופתיות מגיבות עם המתכת שמנטרלת אותן". חיפשנו והבאנו כפית חד פעמית מפלסטיק. איילת ספרה וטיפטפה כמות מסויימת של טיפות לכפית ונתנה לבן הקודח את התרופה לפיו.

האמת שההומאופתיה שהומצאה במאה השמונה עשרה אינה מובנת לי כלל וכלל כמדען בתחום מדעי הטבע והרפואה. הכימיקל שמומס במים, נמהל שוב ושוב ושוב ושוב ... ושוב במים, עד שבעצם כבר לא נשאר כלום ממולקולות 'התרופה'. כלומר במיהול סריאלי כזה, מספר המולקולות בתמיסה שאינן מים שואף למעשה לאפס. כלומר מעשית אפס. כי במינון אפסי כזה אף תרופה קונבנציונלית אינה פעילה. אפילו רעלים מסוכנים שנמהלים במיהול כזה כבר אינם רעילים לגוף.

לפני 28 שנה פורסם בכתב העת היוקרתי NATURE מאמר של המדען הצרפתי ז'אק בנבנישתי על תגלית 'הזיכרון של המים'. במאמר המדעי הזה המדען הגיע למסקנה שגם לאחר שמסלקים מתמיסה של מים וחומר את מולקולות החומר, מולקולות המים 'זוכרות' ושומרות על שריג המולקולות של המים כאילו מולקולות החומר עדיין משולבות בשריג המולקולרי הזה. ההומאופתים חגגו. הנה המדע הוכיח מנגנון של ריפוי של מים 'זוכרים' שכאלה. 

אבל עד מהרה הסתבר שמדענים ברחבי העולם לא הצליחו לחזור על המחקר של בנבנישתי.  למעשה מחקרו של בנבנישתי עורר ביקורות רבות בעולם ואף חשדו בו במיהמנותו. בקיצור, עורבא פרח. למתעניינים בהיסטוריה המדעית לטענה של זיכרון המים, ראו סיכום כאן.

מאז פורסמו מספר מאמרים חדשים יותר התומכים לכאורה בזיכרון המים שבעיקרון טוענים שיש השפעה אלקטרומגנטית של חפצים ואנשים על המים. אבל כל המאמרים האלו לא פורסמו באף כתב עת מלבד כתב העת HOMEOPATHY. וזה אומר דרשני! כתב עת מוטה בהנהלת ועריכת אגודת ההומאופטים. כתבת דעה של מכון דוידסון במכון ויצמן מסכמת את כל המחקר שנעשה בנושא ומסבירה שהמאמרים שטוענים  כי למים יש זיכרון אלקטרומגנטי - הם בעצם מחקרים באיכות ירודה.

אמרנו, אם התרופה במילא מים באופן מעשי, מה איכפת לנו שאיילת תיתן לילד את התמיסה ההומאופטית הזו. הילד קיבל את התרופה בסביבות ארבע אחר הצהריים ובערב ירד החום לראשונה מזה שבעה ימים. נתנו לו בערב עוד מנה של מים הומאופתיים כאלה שהשאירה לנו איילת. ולמחרת הבן קם בריא, אם כי עדיין מותש מעט מהמחלה.

מה יאמרו מרבית הציבור לדבר כזה? הנה הוכחה ש'התרופה' עבדה, למרות שאתם המדענים אינכם מאמינים שהומאופתיה יכולה לעשות זאת. כלומר הציבור ההדיוט יסיק שמה שקרה עם הבן הרי זו הוכחה ניצחת שהומאופתיה עובדת. אבל טעות ביסוד חשיבה כזו, שהיא בעצם אמונה ללא ביסוס ותו לא. מדוע?

כי ראשית במקרה של הבן, לאחר שבעה ימי חום סביר שחום שפעת יעלם מעצמו. כולנו יודעים ששפעת חולפת מעצמה בדרך כלל בסביבות השבוע (פלוס מינוס). מערכת החיסון של הגוף נלחמת ומחסלת את נגיף השפעת ללא כל עזרה. רק באנשים שלהם מערכת חיסונית חלשה (עקב כימותרפיה, מחלות כרוניות וכדומה) לשפעת עשויים להיות סיבוכים ואפילו מוות.  אבל כאן מדובר היה בילד בריא שחלה בשפעת. לכן אין הירידה בחום לאחר נטילת 'התרופה' מוכיחה דבר. עבר מספיק זמן כדי שהגוף יתגבר על הנגיף בעצמו ללא כל עזרה. כלומר החום היה יורד לאחר שבעה ימים עם או בלי 'תרופת' המים הזו. 

שנית, וזה נכון לגבי כל 'טיפול' (הומאופתיה, נטורופטיה ושאר 'ניסים ונפלאות' למיניהם) - בטיפולים האלה אין בקרה! כפי שנדרש בכל ניסוי מדעי כדי להגיע למסקנה כלשהי ולהוכחתה. כשהבן קיבל את 'התרופה' חסרה הייתה הבקרה. כלומר, כיצד היה מגיב אם במקום 'התרופה' היינו נותנים לו מים בכפית מהברז.

בניסויים מדעיים להערכת יעילותה של תרופה אמיתית, היא נבדקת על שתי קבוצות גדולות של חולים זו בצד זו. שתי הקבוצות מאמינות כי הן מקבלות תרופה, אבל רק אחת מהן מקבלת את התרופה ואילו השניה מקבלת תמיסת אינבו (כלומר, סתם תמיסה או כדור שאין בהן שום תרופה פעילה).

מסתבר שבקבוצת הביקורת שמקבלת 'תרופה מדומה', אחוז לא מבוטל טוען להטבה. כך גם האמינו בעבר וכיום לכל מיני טיפולים וכשפים של רופאי אליל ושרלטנים.

אבל כדי להוכיח שתרופה אכן עובדת, צריך שההשפעה שלה בקבוצת הניסוי תעלה באופן מאוד משמעותי לעומת קבוצת הביקורת, בהתאם לקריטריונים סטטיסטיים מדעיים. כמו כן צריך להדגים כי קיימים הבדלים ביעילות הטיפול בהתאם וביחס ישר למינון התרופה שניתן לחולים. בקבוצת הביקורת המינון כמובן אפס. כמובן שקבוצות הניסוי והביקורת חייבות להיות מספיק גדולות כדי שיוכלו לשמש מדגם סטטיסטי. אדם יחיד שחושב שטיפול מסוים עזר לו, אינו מהווה מדגם סטטיסטי וגם אין לטענתו בקרה. כאמור, ללא בקרה - אין הוכחה.

לא פעם אני רואה שחברת תרופות טבעיות (שקוראים להן תוספי מזון משום שאינן עומדות בקריטריון משפטי להקרא תרופות או טיפול רפואי) מפרסמות בעלון לצרכן - "יעילות המוצר הוכחה קלינית בחולים". מסתבר שמדובר בהטעיית הציבור בעליל. המוצר נבדק על 7-10 חולים. לא רק שמדובר בגודל מדגם מגוחך, אין תיאור כיצד ובאלו תנאים נערך הניסוי, ומה הייתה הבקרה אם בכלל היתה. ואם 'המחקר' הזה אינו עומד בקריטריונים של ה-FDA ואינו מפורסם בכתב עת מדעי רפואי, הרי אין לו שום ערך. בדיוק באותו אופן אני יכול לטעון שמים ממותקים צבועים אדום הוכחו קלינית כמרפאי סרטן. תאמינו לי או לא? אני מקווה שלא, וכך אין להאמין לחברות תוספי המזון. עובדה שהן לא מקבלות אישור של ה-FDA. כי המוצרים שלהן אינם עומדים בקריטריונים הדרושים לאישור תרופה לשימוש. אז הן מכנות את המוצרים שלהן כתוספי מזון. המוח האנושי הנוכל ממציא לנו פטנטים!

ובכלל נדמה שלמרות הקידמה הטכנולוגית, ברבים בציבור הרחב עדיין רווחות אמונות (לא מבוססות), בדיוק כמו בימי הביניים. בחלק נכבד, הדבר נובע מבּוּרוּת במדעים ומחוסר ידע בהסקת מסקנות מדעיות. אני לא פעם מתפלץ מהקלות הבלתי נסבלת של הסקת המסקנות של הציבור מכל כתבה בסיינטיפיק ידיעות או מעריב, או מאיזשהו סרטון יוטיוב כתורה מסיני.

לא פעם אני שומע אנשים אומרים שהם לא יסכימו לעולם להתחסן כנגד שפעת. כי פעם הם התחסנו ולמחרת חטפו שפעת איומה ונוראה. אז הבה נראה אם לא מדובר כאן בהסקת מסקנה שהיא אינה נכונה בעליל. בחיסון הוזרקו נגיפי שפעת מומתים. נגיף מת לא יכול לגרום למחלה! גם אם היה מוזרק נגיף חי, הזמן בין ההדבקה להתבטאות המחלה הוא בין 3-6 ימים. אז איך נגיף מת גרם לשפעת למחרת החיסון?

ועוד טעות נפוצה בציבור נובעת מהמחשבה שהחיסון מחסן מיידית, ולכן אם המחוסן חלה למחרת - סימן הוא שהחיסון אינו יעיל. אז לידיעה, למערכת החיסון בגוף לוקח כ- 3-4 שבועות לפתח חיסון כנגד הנגיפים. כלומר ליצור רמה מספקת של נוגדנים כנגד נגיף המחלה. החיסון אינו מחסן לפני כן. לפיכך מבקשים מאנשים להקדים בחיסון השפעת.

אני שומע על דרך הסקת מסקנות מוטעית כזו מאנשים מאוד אינטיליגנטים. אנשים אינטיליגנטים שעשו חמש יחידות במתמטיקה, אבל אפילו לא שלוש יחידות בביולוגיה. שלא לדבר גם על מלומדים כמו מהנדסים, משפטנים, כלכלנים וסטודנטים לתארים מתקדמים, שבחידוני טריוויה בטלוויזיה אינם יודעים דברים אלמנטרים. מילא אינם יודעים שלעכביש יש שמונה רגליים לעומת שש בשאר משפחות החרקים, אבל אינם יודעים כמה חדרים ועליות יש בלב שלהם עצמם. 

בימים אלה נערך מסע אגרסיבי תמוה של שטיפת מוח לחמש יחידות במתמטיקה. כאילו זה מה שיפתח את הדלתות לתעסוקה עתידית של הנוער. בקמפיין הזה ראיתי תשדיר בטלוויזיה של גברת האומרת שמי שילמד חמש יחידות מתמטיקה -  היא מחכה לו ב'אינטל'. כך מוליכה שולל את הנוער מנהלת באינטל בתשדיר השירות הזה. נו באמת. כמה מהנדסי תוכנה מובטלים עם תואר שני בטכניון אינם מתקבלים לעבודה באינטל?

והתעמולה המגעילה המובלת על ידי משרד החינוך גורמת לילדים תסכול רב. לחשוב שאם הם אינם נבחנים בחמש יחידות במתמטיקה כי אינם מסוגלים - הרי הם עצלנים, לוזרים, תלמידים דרג ב' ושאר מסרים גלויים ונסתרים שהם איומים ונוראים. מסרים שמביאים תלמידים לרגשי נחיתות ואשמה.

המסרים בקמפיין שמוביל משרד החינוך ברשותו של בנט הם בעצם שכל אחד יכול  ומסוגללהבחן בחמש יחידות במתמטיקה, רק אם יתאמץ ויתרגל. שטויות! אני זוכר שכשלמדתי חמש יחידות במתמטיקה היה פרק לימוד של 'הנדסת המרחב'. לתלמידים רבים בכיתה שלי הייתה ראיה מרחבית אפס. גיאומטריה מרחבית של פירמידה או חרוט הייתה עבורם כמו סינית. יתרגלו גם חמישים שנה, ראייה מרחבית יש או שאין. לימים משרד החינוך הגיע למסקנה שיש לבטל לימודי ההנדסה המרחבית גם בחמש יחידות מתמטיקה. כי מי שלא נולד עם ראיה מרחבית, הוא לא יפתור בעיות כאלה גם אם ישקוד ויתרגל עד להודעה חדשה. זה כמו לבקש ממשותק רגליים לרוץ מרתון.

ומדוע דווקא חמש יחידות במתמטיקה? מדוע לא חמש יחידות בכימיה או בביולוגיה? אפשר באותה מידה לשטוף את מוחו של הנוער שמי שיעשה חמש יחידות בכימיה או ביולוגיה - הדלת תהיה פתוחה בְּכּוּל, כּוּל, כּוּל משרה בכימוטק, בביוטק,  או בביומד. אבל יודעים אתם כמה דוקטורים בעלי תואר שלישי בתחומים אלה מובטלים? כמה מהם עוסקים כסוכני שיווק, פקידים או בחלטורות למיניהן?

ומדוע משפטן מצליח, שחקן תיאטרון או קולנוע, מבקר ספרות, איש תקשורת או שף צמרת צריכים בכלל חמש יחידות מתמטיקה כדי להצטיין בתחומם? האם לא עדיף חמש יחידות בספרות למי שיעסוק כמורה או מבקר ספרות?

הבן וגם הבת שלי למדו בבתי ספר חצי פרטיים (ליידה ובויאר, בירושלים). אלה בתי ספר מאוד תחרותיים, ושנים לפני עידן בנט כבר התייחסו שם התלמידים לחמש יחידות מתמטיקה באותו אופן ששוטף את הציבור הקמפיין האגרסיבי כיום.  כי רק מי שלומד חמש יחידות מתמטיקה נחשב בבתי הספר האלה לעלית. אז גם הבן וגם הבת התחילו כמובן בחמש יחידות מתמטיקה. אבל בשני בתי ספר היוקרתיים האלה - כמעט כל התלמידים בחמש יחידות היו זקוקים לשיעורים פרטיים במתמטיקה במשך שנתיים, כדי להגיע בקושי לציון 70.

אז גם הבן וגם הבת כמו רבים מחבריהם מחמש יחידות, עברו בעידודי לארבע יחידות מתמטיקה. לא צריך לסבול ולהיות בינוני כדי להחשב נחשב. השנה הבן למד מתמטיקה באוניברסיטה - הוא סיים את השנה בציון 99 במתמטיקה, וזה עם ארבע יחידות מתמטיקה בתיכון! אז מה, קרה לו משהו שנבחן בתיכון רק בארבע יחידות במתמטיקה? זה הפך אותו פחות מוצלח?

ואיילת ההומאופתית - לא רק שעשתה חמש יחידות מתמטיקה בתיכון. לאיילת תואר דוקטור במתמטיקה. אבל לאיילת עם חמש יחידות במתמטיקה ודוקטורט במתמטיקה לא נפתחו דלתות. אז  איילת עוסקת בהומיאופתיה. בשביל זה בוודאי לא צריך דוקטורט במתמטיקה גם לא חמש יחידות במתמטיקה. עם חוק פרוץ כיום - כל ארכי פרחי יכול לעסוק בהומאופתיה ושאר ירקות מסוג הרפואה הטבעית.

אינני טוען שלבעלי כישרון מולד לחשיבה מתמטית אין צורך בלימודי חמש יחידות במתמטיקה גם אם יעסקו בעתיד במקצוע הומני. אבל עם כל הכבוד, הורים אינם צריכים לממן שיעורים פרטיים במקום מערכת החינוך. אין סיבה לעודד תלמידים להישגים בינוניים מינוס ולתסכול, רק בכדי שהם יהיו נחשבים. 

כדאי שהן ההורים והן התלמידים ידעו את האמת.
בשורה התחתונה - בתנאי הקבלה לאקדמיה, מעניין במיצב ציונים! ולא כמה יחידות לימוד למד המועמד. והרי דוגמה:

תלמיד 5 יחידות מתמטיקה סיים בציון 70 - עם בונוס טפשי של 30 נקודות הציון הסופי 100. 
לעומתו,
תלמיד 4 יחידות מתמטיקה סיים בציון 100 - עם בונוס של 15 נקודות
הציון הסופי 115.
אז למי מהם יתרון קבלה באקדמיה? 


דבר חיובי אחד אני יכול לומר לזכותו של בנט והקמפיין ההזוי שלו לחמש יחידות מתמטיקה - שהוא לא עורך קמפיין לחמש יחידות בתנ"ך ובתושב"ע. 


ההבטחות של בנט לנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה:

 נו בנט באמת, בלי חמש יחידות אין כרטיס כניסה לאקדמיה?
ואיזה שכר גבוה מקבלים אנשי ההייטק הבכירים המפוטרים והמובטלים בבית?
מוטב שהכסף שמבוזבז על הקמפיין הזה היה מופנה לשיקום מערכת החינוך עצמה. תוריד קודם כל את הצפיפות בכיתות, תעודד מורים טובים להמשיך ללמד כולל מורים לחמש יחידות מתמטיקה, תקטין את האלימות בבתי הספר. יש הרבה דברים חשובים לעשות למען חינוכו של הנוער.

אז שלא יעבדו עליכם!