מציאות אחרת - להיות כאן ושם

פרק 11 בסדרה מיסטיקה, על טבעי, מטפיזיקה ומדע.

כידוע בלוג זה עוסק באמיתות מול אמונות ומנסה להפריד ביניהם. קיימת כמובן בעיה בהגדרת אמיתות, כי רבים רואים באמונה כאמת שלהם.

לעומת אמונות, המדע הוא הדבר הקרוב ביותר להגדרת האמת - כי הוא אינו מבוסס על אמונות. אמונות שאנשים נתלים בהן "כדברי אלוהים חיים". ונראה שקשה יותר להזיז אנשים מאמונות מאשר לטוס במהירות האור.

בניגוד לאמונות, המדע מתעדכן ואפילו שולל מסקנות קודמות, כאשר מתגלים ממצאים חדשים בעזרת שיטות וטכנולוגיות חדשות ומדויקות יותר. לעומת זאת המאמינים נתלים בכך שהאמונות שלהם תמיד יהיו שרירות וקיימות כל עוד המדע לא הפריך אותן. אך רבים ימשיכו להאמין גם אם המדע סתר את אמונתם. הם מאמינים שיום יבוא והמדע יוכיח את האמונות שלהם.

משל למה הדבר דומה? נניח את/ה רואים ילד זר שחמק מכם
ברחוב ומחליטים ששמו משה. אם לא תמצאו את הילד לשאול לשמו - לא ניתן להוכיח או להפריך את הטענה שזהו אכן שמו.

תופעות מיסטיות (המכונות על-טבעיות), בדרך כלל אינן יכולות להיות מוסברות על ידי המדע, ולכן נחשבות על ידי רבים ללא רציונליות - בעיקר לאלה שלא חוו אותן בעצמם. רבים יהיו אולי מוכנים להאמין בקיומן רק אם הם עצמם יחוו בתופעות האלה - גם אם אין להן כרגע הסבר רציונלי.

ומה יקרה לכל אחד אם יחווה בתופעה הנחשבת לעל -טבעית? האם יוכל להבחין האם מדובר במציאות או דמיון? האם יוכל להבחין אם היה הדבר במציאות, או שהיה זה רק חלום?

אז אתן לכם טיפ. במציאות לכל דבר יש התחלה. בחלום אין התחלה מוגדרת. במציאות יכול אדם להחליט שבכל פעם שהוא נתקל במצב מסוים - יגרד באצבעו את קצה החוטם. 

בחלום לא ניתן לעשות זאת מתוך כוונה מראש. והחשוב מכל - בחלום לא ניתן לקרוא מילים (לא בשלטים, לא בעיתון ולא בספר). האם שמתם לב לדבר בחלומותיכם?

אז אם נתקלת במצב שכביכול נראה לאחר מכן כחלום, ויש
בו אחד משלושת הסממנים שציינתי - אז כנראה לא חלמת. אולי
לא היית במציאות, אבל היית במציאות אחרת. 

נסה/י להתרכז בשקט ואולי תזכר/י במצבים כאלה שחווית.

בפרקים הבאים בסדרה אשתף את הקורא במצבים כאלה
שחוויתי, מהקל אל הכבד - מצבים שאני מכנה אותם 'ביקור
במקום אחר'. 

לאחר שחלק מהקוראים יאמרו - לא אפשרי! אתאר ניסויים
מדעיים מבוקרים שהוכיחו את האפשרות הזו.

להיות כאן ושם

המדריך שלי לשעבר לדוקטורט היה מרבה להירדם בהרצאות בכנסים ובסמינרים של תלמידים. אך להפתעת כולם, ידע לחזור על כל דברי המרצים בסוף ההרצאה בדיוק מפליא.

שאלו את רעייתי והיא תאשר לכם שלעיתים נופלת עלי תרדמה כבדה כאשר אנו צופים בהצגת תיאטרון (בעיקר כאשר אני לאחר יום עבודה מעייף). אבל אני לא באמת ישן. אני נמצא בו בזמן בשני מקומות - באולם התיאטרון ובמקום אחר שבו אני רואה
אירוע שאינו קשור כלל וכלל להצגה. ולא סתם רואה - אני משוכנע שאני נמצא שם. אבל כשאומרים לי הסובבים בחיוך "ישנת טוב, הא"?, אני מפתיע ומספר להם כל מה שנאמר והתרחש בהצגה.

יש לי הסבר לכך, שאין אני מבין מדעית את המנגנון שלו - קיימת
הפרדה בין חוש הראיה  לבין חוש השמיעה שלי. בשמיעה אני נמצא במציאות, אבל בראיה אני עשוי להמצא במציאות אחרת - מציאות אלטרנטיבית.

לעתים הייתי במקומות לא מוכרים, שבאופן מפתיע הגעתי אליהם
אחר כך באמת במציאות - לעתים לאחר הרבה שנים. ואז כל פרט שם מוכר לי, למרות שלא הייתי שם פיזית אף פעם מקודם באמת במציאות הזו. במידה זו או אחרת, רבים וודאי נתקלו בתחושת הדה ז'וו. השאלה היא רק כמה נותנים דעתם על כך.

האם המדע מכיר באפשרות קיום מציאויות אלטרנטיביות?

תאוריית המעבר בין מציאויות אלטרנטיביות

המדע (הפיזיקה המודרנית) מכיר באפשרות קיומם של יקומים מקבילים. חפיפה בזמן בין יקומים מקבילים היא הבסיס למעבר בין מציאויות אלטרנטיביות.

המשך יבוא

מחשבות על פולחנים ומנהגים

בפוסט זה יתואר ניסוי בתפיסות התנהגות בקופים, שמעורר שאלות לגבי תפיסות התנהגות של האדם - בעיקר לגבי מנהגים ופולחנים. אני רוצה להזהיר שיהיו שלא ירגישו נוח למקרא דברים אלה, כי הם עשויים לעורר שאלות לגבי השקפת עולם. יהיו אולי קוראים שיבחרו להתעלם או להתייחס בביטול לדברים. אבל כדברי הסלוגן בראש הבלוג - עובדות אינן נעלמות אם מתעלמים מהן.


במטרה לבדוק תפיסות התנהגות בקופים, קבוצת מדענים ערכה ניסוי מיוחד בקופים:

בשלב א:
המדענים הכניסו לתוך כלוב גדול סולם והניחו בראשו אשכול בננות.
לאחר מכן, הכניסו לתוך הכלוב 5 קופים.

בכל פעם שאחד הקופים טיפס על הסולם, המדענים התיזו על הקופים האחרים סילון מים קרים בעזרת זרנוק.

כתוצאה מכך, בכל פעם שאחד הקופים העז לנסות לעלות על הסולם, הוא קיבל מכות מהקופים האחרים. כי הקופים שלמטה לא רצו לסבול בגלל הקוף שטיפס אל הבננות.
למרות הפיתוי הרב של הבננות, לאחר זמן מה הקופים פיתחו דפוס התנהגות חדש, ואף אחד מהם לא העז עוד לעלות על הסולם.

בשלב ב:
המדענים המשיכו בניסוי. הם הוציאו את אחד הקופים מהכלוב, ובמקומו הכניסו קוף אחר. כמובן שהוא מיד ניסה לעלות על הסולם על מנת להגיע לבננות. אך באותו רגע, הוא קיבל מכות מהקופים הוותיקים.

לאחר כמה ניסיונות, הקוף החדש החליט שלא לנסות יותר, למרות שלא הבין את הסיבה למכות, ולא הבין מדוע אף אחד מהקופים האחרים אינו נוגע בבננות.

כך המשיכו והחליפו כל פעם את אחד הקופים הותיקים בקוף חדש, והסיפור חזר על עצמו.

בשלב ג:
משלא נותר אף קוף וותיק בקבוצת הקופים, המדענים ניסו והחליפו את אחד הקופים החדשים עם קוף אחר. ושוב, הקוף קיבל מכות ברגע שניסה לטפס על הסולם, על מנת להגיע לבננות.

אם היו הקופים מדברים בשפת האדם והיו שואלים אותם מדוע הם עשו זאת, הם היו בוודאי עונים: "אינני יודע, אבל כך נעשים פה הדברים, זו המסורת!"

***

ועתה הבה נתאר לעצמנו אם הניסוי היה נעשה על קבוצת בני אדם, במקום על הקופים.

בסיום שלב א' היה וודאי נכתב בספר החוקים או בספר הקודש האיסור לעלות על הסולם ומי שיפר אותו יחטוף מכות או עונש כבד אחר.

בשלב ב', אדם חדש שהיה מפר את הכתוב בספר החוקים, וודאי היה חוטף מכות. אם היה שואל מדוע, היו מצביעים על הספר. אם לא היה קיים ספר, היו אומרים לו שזו המסורת, או רצון אלוהים. ליתר ביטחון, כשקמים אנשים ומטילים ספק בהגיון של החוק - אנשים שמעוניינים לשמר את הקיים (מסיבותיהם הם), ממציאים וכותבים אגדות 'המסבירות' מדוע אנחנו מקיימים את החוק או המנהג.

בשלב ג' נשאר רק ספר החוקים, או ספר הקודש וספר האגדות, וכולם ממלאים אחר חוק הסולם בקפדנות וללא עוררין.

ועתה, מבלי להיעלב, בכל פעם שמישהו מכם:
יורק על חתול שחור,
או אומר טפו טפו ומקיש על עץ,
או מניח תפילין,
או מנשק מזוזה,
או מדליק נרות שבת,
או אינו אוכל בשר עם חלב (למרות שהבשר מארגנטינה והחלב מישראל - ואין סיכוי שמדובר כאן בגדי בחלב אימו):
אולי כדאי לחשוב פעם, מדוע אתם באמת עושים את זאת?
(אין אני מתכוון לאמונה, אלא לפולחן. הרי יש הרבה אמונות ופולחנים בעולם).

אני חושב על הסולם עם הבננות...

ובכלל כדאי שננסה יותר לבדוק את נטייתנו לקיבעון ולוודא שאיננו מתחפרים בהנחות היסוד שלנו, בלי לנסות לבדוק את מקורן וסיבתן (מקור מהימן אינו יכול להיות ספר אגדות - גם אם קוראים לו ספר הקודש, כי כתבו אותו בני אדם, כמוך וכמוני).

כבר אמר אלברט איינשטיין: "הרבה יותר קל לפרק אטום, מאשר לפרק דעה קדומה". גם של מדענים דתיים.

חומר למחשבה!

האם לאיילת חמש יחידות במתמטיקה?

הבן חולה בשפעת. כבר שבעה ימים שהחום הגבוה אינו יורד. כלומר הוא יורד מעט עם אקמול, וגם עם אמבטיית מים פושרים אך מטפס במהרה חזרה. איילת אימא של חבר טוב לכיתה שעוסקת למחייתה בהומאופתיה מתנדבת לעזור ומגיעה לביתנו. איילת שולפת מתיקה בקבוקון עם נוזל שקוף כמים ומבקשת כפית. "לא כפית ממתכת, תרופות הומאופתיות מגיבות עם המתכת שמנטרלת אותן". חיפשנו והבאנו כפית חד פעמית מפלסטיק. איילת ספרה וטיפטפה כמות מסויימת של טיפות לכפית ונתנה לבן הקודח את התרופה לפיו.

האמת שההומאופתיה שהומצאה במאה השמונה עשרה אינה מובנת לי כלל וכלל כמדען בתחום מדעי הטבע והרפואה. הכימיקל שמומס במים, נמהל שוב ושוב ושוב ושוב ... ושוב במים, עד שבעצם כבר לא נשאר כלום ממולקולות 'התרופה'. כלומר במיהול סריאלי כזה, מספר המולקולות בתמיסה שאינן מים שואף למעשה לאפס. כלומר מעשית אפס. כי במינון אפסי כזה אף תרופה קונבנציונלית אינה פעילה. אפילו רעלים מסוכנים שנמהלים במיהול כזה כבר אינם רעילים לגוף.

לפני 28 שנה פורסם בכתב העת היוקרתי NATURE מאמר של המדען הצרפתי ז'אק בנבנישתי על תגלית 'הזיכרון של המים'. במאמר המדעי הזה המדען הגיע למסקנה שגם לאחר שמסלקים מתמיסה של מים וחומר את מולקולות החומר, מולקולות המים 'זוכרות' ושומרות על שריג המולקולות של המים כאילו מולקולות החומר עדיין משולבות בשריג המולקולרי הזה. ההומאופתים חגגו. הנה המדע הוכיח מנגנון של ריפוי של מים 'זוכרים' שכאלה. 

אבל עד מהרה הסתבר שמדענים ברחבי העולם לא הצליחו לחזור על המחקר של בנבנישתי.  למעשה מחקרו של בנבנישתי עורר ביקורות רבות בעולם ואף חשדו בו במיהמנותו. בקיצור, עורבא פרח. למתעניינים בהיסטוריה המדעית לטענה של זיכרון המים, ראו סיכום כאן.

מאז פורסמו מספר מאמרים חדשים יותר התומכים לכאורה בזיכרון המים שבעיקרון טוענים שיש השפעה אלקטרומגנטית של חפצים ואנשים על המים. אבל כל המאמרים האלו לא פורסמו באף כתב עת מלבד כתב העת HOMEOPATHY. וזה אומר דרשני! כתב עת מוטה בהנהלת ועריכת אגודת ההומאופטים. כתבת דעה של מכון דוידסון במכון ויצמן מסכמת את כל המחקר שנעשה בנושא ומסבירה שהמאמרים שטוענים  כי למים יש זיכרון אלקטרומגנטי - הם בעצם מחקרים באיכות ירודה.

אמרנו, אם התרופה במילא מים באופן מעשי, מה איכפת לנו שאיילת תיתן לילד את התמיסה ההומאופטית הזו. הילד קיבל את התרופה בסביבות ארבע אחר הצהריים ובערב ירד החום לראשונה מזה שבעה ימים. נתנו לו בערב עוד מנה של מים הומאופתיים כאלה שהשאירה לנו איילת. ולמחרת הבן קם בריא, אם כי עדיין מותש מעט מהמחלה.

מה יאמרו מרבית הציבור לדבר כזה? הנה הוכחה ש'התרופה' עבדה, למרות שאתם המדענים אינכם מאמינים שהומאופתיה יכולה לעשות זאת. כלומר הציבור ההדיוט יסיק שמה שקרה עם הבן הרי זו הוכחה ניצחת שהומאופתיה עובדת. אבל טעות ביסוד חשיבה כזו, שהיא בעצם אמונה ללא ביסוס ותו לא. מדוע?

כי ראשית במקרה של הבן, לאחר שבעה ימי חום סביר שחום שפעת יעלם מעצמו. כולנו יודעים ששפעת חולפת מעצמה בדרך כלל בסביבות השבוע (פלוס מינוס). מערכת החיסון של הגוף נלחמת ומחסלת את נגיף השפעת ללא כל עזרה. רק באנשים שלהם מערכת חיסונית חלשה (עקב כימותרפיה, מחלות כרוניות וכדומה) לשפעת עשויים להיות סיבוכים ואפילו מוות.  אבל כאן מדובר היה בילד בריא שחלה בשפעת. לכן אין הירידה בחום לאחר נטילת 'התרופה' מוכיחה דבר. עבר מספיק זמן כדי שהגוף יתגבר על הנגיף בעצמו ללא כל עזרה. כלומר החום היה יורד לאחר שבעה ימים עם או בלי 'תרופת' המים הזו. 

שנית, וזה נכון לגבי כל 'טיפול' (הומאופתיה, נטורופטיה ושאר 'ניסים ונפלאות' למיניהם) - בטיפולים האלה אין בקרה! כפי שנדרש בכל ניסוי מדעי כדי להגיע למסקנה כלשהי ולהוכחתה. כשהבן קיבל את 'התרופה' חסרה הייתה הבקרה. כלומר, כיצד היה מגיב אם במקום 'התרופה' היינו נותנים לו מים בכפית מהברז.

בניסויים מדעיים להערכת יעילותה של תרופה אמיתית, היא נבדקת על שתי קבוצות גדולות של חולים זו בצד זו. שתי הקבוצות מאמינות כי הן מקבלות תרופה, אבל רק אחת מהן מקבלת את התרופה ואילו השניה מקבלת תמיסת אינבו (כלומר, סתם תמיסה או כדור שאין בהן שום תרופה פעילה).

מסתבר שבקבוצת הביקורת שמקבלת 'תרופה מדומה', אחוז לא מבוטל טוען להטבה. כך גם האמינו בעבר וכיום לכל מיני טיפולים וכשפים של רופאי אליל ושרלטנים.

אבל כדי להוכיח שתרופה אכן עובדת, צריך שההשפעה שלה בקבוצת הניסוי תעלה באופן מאוד משמעותי לעומת קבוצת הביקורת, בהתאם לקריטריונים סטטיסטיים מדעיים. כמו כן צריך להדגים כי קיימים הבדלים ביעילות הטיפול בהתאם וביחס ישר למינון התרופה שניתן לחולים. בקבוצת הביקורת המינון כמובן אפס. כמובן שקבוצות הניסוי והביקורת חייבות להיות מספיק גדולות כדי שיוכלו לשמש מדגם סטטיסטי. אדם יחיד שחושב שטיפול מסוים עזר לו, אינו מהווה מדגם סטטיסטי וגם אין לטענתו בקרה. כאמור, ללא בקרה - אין הוכחה.

לא פעם אני רואה שחברת תרופות טבעיות (שקוראים להן תוספי מזון משום שאינן עומדות בקריטריון משפטי להקרא תרופות או טיפול רפואי) מפרסמות בעלון לצרכן - "יעילות המוצר הוכחה קלינית בחולים". מסתבר שמדובר בהטעיית הציבור בעליל. המוצר נבדק על 7-10 חולים. לא רק שמדובר בגודל מדגם מגוחך, אין תיאור כיצד ובאלו תנאים נערך הניסוי, ומה הייתה הבקרה אם בכלל היתה. ואם 'המחקר' הזה אינו עומד בקריטריונים של ה-FDA ואינו מפורסם בכתב עת מדעי רפואי, הרי אין לו שום ערך. בדיוק באותו אופן אני יכול לטעון שמים ממותקים צבועים אדום הוכחו קלינית כמרפאי סרטן. תאמינו לי או לא? אני מקווה שלא, וכך אין להאמין לחברות תוספי המזון. עובדה שהן לא מקבלות אישור של ה-FDA. כי המוצרים שלהן אינם עומדים בקריטריונים הדרושים לאישור תרופה לשימוש. אז הן מכנות את המוצרים שלהן כתוספי מזון. המוח האנושי הנוכל ממציא לנו פטנטים!

ובכלל נדמה שלמרות הקידמה הטכנולוגית, ברבים בציבור הרחב עדיין רווחות אמונות (לא מבוססות), בדיוק כמו בימי הביניים. בחלק נכבד, הדבר נובע מבּוּרוּת במדעים ומחוסר ידע בהסקת מסקנות מדעיות. אני לא פעם מתפלץ מהקלות הבלתי נסבלת של הסקת המסקנות של הציבור מכל כתבה בסיינטיפיק ידיעות או מעריב, או מאיזשהו סרטון יוטיוב כתורה מסיני.

לא פעם אני שומע אנשים אומרים שהם לא יסכימו לעולם להתחסן כנגד שפעת. כי פעם הם התחסנו ולמחרת חטפו שפעת איומה ונוראה. אז הבה נראה אם לא מדובר כאן בהסקת מסקנה שהיא אינה נכונה בעליל. בחיסון הוזרקו נגיפי שפעת מומתים. נגיף מת לא יכול לגרום למחלה! גם אם היה מוזרק נגיף חי, הזמן בין ההדבקה להתבטאות המחלה הוא בין 3-6 ימים. אז איך נגיף מת גרם לשפעת למחרת החיסון?

ועוד טעות נפוצה בציבור נובעת מהמחשבה שהחיסון מחסן מיידית, ולכן אם המחוסן חלה למחרת - סימן הוא שהחיסון אינו יעיל. אז לידיעה, למערכת החיסון בגוף לוקח כ- 3-4 שבועות לפתח חיסון כנגד הנגיפים. כלומר ליצור רמה מספקת של נוגדנים כנגד נגיף המחלה. החיסון אינו מחסן לפני כן. לפיכך מבקשים מאנשים להקדים בחיסון השפעת.

אני שומע על דרך הסקת מסקנות מוטעית כזו מאנשים מאוד אינטיליגנטים. אנשים אינטיליגנטים שעשו חמש יחידות במתמטיקה, אבל אפילו לא שלוש יחידות בביולוגיה. שלא לדבר גם על מלומדים כמו מהנדסים, משפטנים, כלכלנים וסטודנטים לתארים מתקדמים, שבחידוני טריוויה בטלוויזיה אינם יודעים דברים אלמנטרים. מילא אינם יודעים שלעכביש יש שמונה רגליים לעומת שש בשאר משפחות החרקים, אבל אינם יודעים כמה חדרים ועליות יש בלב שלהם עצמם. 

בימים אלה נערך מסע אגרסיבי תמוה של שטיפת מוח לחמש יחידות במתמטיקה. כאילו זה מה שיפתח את הדלתות לתעסוקה עתידית של הנוער. בקמפיין הזה ראיתי תשדיר בטלוויזיה של גברת האומרת שמי שילמד חמש יחידות מתמטיקה -  היא מחכה לו ב'אינטל'. כך מוליכה שולל את הנוער מנהלת באינטל בתשדיר השירות הזה. נו באמת. כמה מהנדסי תוכנה מובטלים עם תואר שני בטכניון אינם מתקבלים לעבודה באינטל?

והתעמולה המגעילה המובלת על ידי משרד החינוך גורמת לילדים תסכול רב. לחשוב שאם הם אינם נבחנים בחמש יחידות במתמטיקה כי אינם מסוגלים - הרי הם עצלנים, לוזרים, תלמידים דרג ב' ושאר מסרים גלויים ונסתרים שהם איומים ונוראים. מסרים שמביאים תלמידים לרגשי נחיתות ואשמה.

המסרים בקמפיין שמוביל משרד החינוך ברשותו של בנט הם בעצם שכל אחד יכול  ומסוגללהבחן בחמש יחידות במתמטיקה, רק אם יתאמץ ויתרגל. שטויות! אני זוכר שכשלמדתי חמש יחידות במתמטיקה היה פרק לימוד של 'הנדסת המרחב'. לתלמידים רבים בכיתה שלי הייתה ראיה מרחבית אפס. גיאומטריה מרחבית של פירמידה או חרוט הייתה עבורם כמו סינית. יתרגלו גם חמישים שנה, ראייה מרחבית יש או שאין. לימים משרד החינוך הגיע למסקנה שיש לבטל לימודי ההנדסה המרחבית גם בחמש יחידות מתמטיקה. כי מי שלא נולד עם ראיה מרחבית, הוא לא יפתור בעיות כאלה גם אם ישקוד ויתרגל עד להודעה חדשה. זה כמו לבקש ממשותק רגליים לרוץ מרתון.

ומדוע דווקא חמש יחידות במתמטיקה? מדוע לא חמש יחידות בכימיה או בביולוגיה? אפשר באותה מידה לשטוף את מוחו של הנוער שמי שיעשה חמש יחידות בכימיה או ביולוגיה - הדלת תהיה פתוחה בְּכּוּל, כּוּל, כּוּל משרה בכימוטק, בביוטק,  או בביומד. אבל יודעים אתם כמה דוקטורים בעלי תואר שלישי בתחומים אלה מובטלים? כמה מהם עוסקים כסוכני שיווק, פקידים או בחלטורות למיניהן?

ומדוע משפטן מצליח, שחקן תיאטרון או קולנוע, מבקר ספרות, איש תקשורת או שף צמרת צריכים בכלל חמש יחידות מתמטיקה כדי להצטיין בתחומם? האם לא עדיף חמש יחידות בספרות למי שיעסוק כמורה או מבקר ספרות?

הבן וגם הבת שלי למדו בבתי ספר חצי פרטיים (ליידה ובויאר, בירושלים). אלה בתי ספר מאוד תחרותיים, ושנים לפני עידן בנט כבר התייחסו שם התלמידים לחמש יחידות מתמטיקה באותו אופן ששוטף את הציבור הקמפיין האגרסיבי כיום.  כי רק מי שלומד חמש יחידות מתמטיקה נחשב בבתי הספר האלה לעלית. אז גם הבן וגם הבת התחילו כמובן בחמש יחידות מתמטיקה. אבל בשני בתי ספר היוקרתיים האלה - כמעט כל התלמידים בחמש יחידות היו זקוקים לשיעורים פרטיים במתמטיקה במשך שנתיים, כדי להגיע בקושי לציון 70.

אז גם הבן וגם הבת כמו רבים מחבריהם מחמש יחידות, עברו בעידודי לארבע יחידות מתמטיקה. לא צריך לסבול ולהיות בינוני כדי להחשב נחשב. השנה הבן למד מתמטיקה באוניברסיטה - הוא סיים את השנה בציון 99 במתמטיקה, וזה עם ארבע יחידות מתמטיקה בתיכון! אז מה, קרה לו משהו שנבחן בתיכון רק בארבע יחידות במתמטיקה? זה הפך אותו פחות מוצלח?

ואיילת ההומאופתית - לא רק שעשתה חמש יחידות מתמטיקה בתיכון. לאיילת תואר דוקטור במתמטיקה. אבל לאיילת עם חמש יחידות במתמטיקה ודוקטורט במתמטיקה לא נפתחו דלתות. אז  איילת עוסקת בהומיאופתיה. בשביל זה בוודאי לא צריך דוקטורט במתמטיקה גם לא חמש יחידות במתמטיקה. עם חוק פרוץ כיום - כל ארכי פרחי יכול לעסוק בהומאופתיה ושאר ירקות מסוג הרפואה הטבעית.

אינני טוען שלבעלי כישרון מולד לחשיבה מתמטית אין צורך בלימודי חמש יחידות במתמטיקה גם אם יעסקו בעתיד במקצוע הומני. אבל עם כל הכבוד, הורים אינם צריכים לממן שיעורים פרטיים במקום מערכת החינוך. אין סיבה לעודד תלמידים להישגים בינוניים מינוס ולתסכול, רק בכדי שהם יהיו נחשבים. 

כדאי שהן ההורים והן התלמידים ידעו את האמת.
בשורה התחתונה - בתנאי הקבלה לאקדמיה, מעניין במיצב ציונים! ולא כמה יחידות לימוד למד המועמד. והרי דוגמה:

תלמיד 5 יחידות מתמטיקה סיים בציון 70 - עם בונוס טפשי של 30 נקודות הציון הסופי 100. 
לעומתו,
תלמיד 4 יחידות מתמטיקה סיים בציון 100 - עם בונוס של 15 נקודות
הציון הסופי 115.
אז למי מהם יתרון קבלה באקדמיה? 


דבר חיובי אחד אני יכול לומר לזכותו של בנט והקמפיין ההזוי שלו לחמש יחידות מתמטיקה - שהוא לא עורך קמפיין לחמש יחידות בתנ"ך ובתושב"ע. 


ההבטחות של בנט לנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה:

 נו בנט באמת, בלי חמש יחידות אין כרטיס כניסה לאקדמיה?
ואיזה שכר גבוה מקבלים אנשי ההייטק הבכירים המפוטרים והמובטלים בבית?
מוטב שהכסף שמבוזבז על הקמפיין הזה היה מופנה לשיקום מערכת החינוך עצמה. תוריד קודם כל את הצפיפות בכיתות, תעודד מורים טובים להמשיך ללמד כולל מורים לחמש יחידות מתמטיקה, תקטין את האלימות בבתי הספר. יש הרבה דברים חשובים לעשות למען חינוכו של הנוער.

אז שלא יעבדו עליכם!