‏הצגת רשומות עם תוויות תאי גזע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תאי גזע. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 16 באפריל 2019

מהלב המודפס ועד לתינוק משלושה הורים


אתמול רעשו והתרגשו בכל אמצעי התקשורת. הנה הודפס לראשונה לב אנושי על ידי מדענים ישראלים. ובאותו היום (למרות שקצת הועם עקב החדשה הראשונה) רואיין בטלוויזיה פרופ' גניקולוג בכיר - על חידוש מהפכני (גם הוא ישראלי לדבריו כמובן): "תינוק משלושה הורים". הכצעקתה? בואו נבדוק זאת כאן.
יהיה כאן קצת מדע, אבל אעשה זאת בקצרה ובפשטות, בשפה שמובנת לכול. אז שווה להמשיך לקרוא עד הסוף. יהיה מעניין! 

 לפני קצת למעלה מעשר שנים, מ' הדוקטורנטית ערכה בהדרכתי מחקר בתאי גזע. לא אשכח את התלהבותה כשהתבוננו בצלחת הפטרי תחת המיקרוסקופ, כשתאי הגזע התמיינו והפכו לתאי שריר לב, בגוש פועם בקצב לב. הנה ראו:




בהמשך המחקר פיתחנו במעבדתי שיטות ייחודיות (המעוגנות בשני פטנטים עולמיים)  לבידוד והעשרה של תאי גזע מסוגים שונים. הראשונה בעזרת שילוב של אימונולוגיה ומגנטיות. כדי להבהיר את התהליך בשפה פשוטה לקוראים שאינם מעורים בתחום - מה שעשינו היה לקחת נוגדנים המזהים באופן ספציפי סמנים חלבוניים ייחודיים המצויים על מעטפת תאי הגזע  וחיברנו אותם אל חרוזים מגנטיים זעירים ( הידועים בז'רגון המקצועי בשם נאנו-חלקיקים).  

תאי הגזע מן הסוג הרצוי אשר מצויים ברקמות אנושיות של אדם בוגר - מספרם קטן ביותר ולכן יש צורך לבודדם משאר התאים שברקמה ולהעשיר אותם, כדי לקבל את הכמות הנדרשת עבר רפואה שיקומית.  טכנולוגיית הבידוד והעשרה של תאי הגזע בשיטה שפיתחנו מתוארת בפשטות בתמונה הבאה:










 השיטה הייחודית השנייה שפיתחנו לניקוי והעשרה של תאי גזע מבוססת על עמידות של תאי הגזע לחומרים (חומרים ציטוסטטיים), במינונים שמעכבים את החלוקה וההתרבות של תאי הרקמות הרגילים (ולכן מתים במהרה) ומותירים יכולת התרבות בתרבית אך ורק של תאי הגזע - לשימוש ברפואה שיקומית. גם לשיטה הזו נרשם פטנט עולמי גלובלי - עבור כל תאי הגזע למיניהם וליישומם בכל סוגי הרפואה השיקומית למיניהם. המומחים לענייני פטנטים לא ראו פטנט גורף כזה מזה שנים רבות. אבל האם שמעתם על זה באמצעי התקשורת? אך שמעו על זה רק אלה שבאמת צריכים לדעת. אלה שעוסקים בזה והדבר עשוי לקדם גם את המחקר שלהם  - לא בחינם כמובן :)

מדוע חשובות הטכנולוגיות שפיתחנו? כי באותם הימים למעלה מאלף חברות בכל רחבי העולם עסקו בפיתוח טכנולוגיות תאי גזע למטרות רפואה שיקומית לתיקון רקמות ואיברים כחלקי חילוף. אבל אחת הבעיות הייתה שברגע שהשימוש בתאי גזע הופך לשימוש כמו בתרופה - לא יעלה על הדעת שתאי הגזע לא יעמדו באותם הקריטריונים של ניקיון ובטיחות שנדרשים מתרופות. האם מישהו מעלה על הדעת שייצרו כיום תרופות עם חומרי לוואי בלתי רצויים? באותו אופן שימוש בתערובות בלתי נקיות של תאי גזע עם תאים אחרים מהרקמות שמהן נלקחו בגוף, עשוי לגרום מלבד ליעילות נמוכה, גם לתופעות לוואי חמורות כמו למשל לאלרגיות קשות. דחייה ומחלות אוטו-אימוניות.

באותה השנה שהתבוננו מ' ואני בהתרגשות על תאי הגזע שהפכו בתרבית לתאי שריר לב פועמים - הצגתי בפני הסטודנטים שלי בקורס מתקדם בהנדסת תאים ורקמות, את השקופית הבאה במצגת:




















ובכן, כפי שמעידה השקופית במצגת משנת 2008, בניסוי נלקח לב של חולדה וקולפו ממנו כל התאים החיים. נשאר רק שלד רקמת החיבור של הלב ששימש כתבנית. התבנית הזו הודגרה במעבדה יחד עם תאי גזע אנושיים ולאחר זמן מה התקבל לב חדש מושלם ופועם שאותו השתילו בחולדה אחרת שהוצא ממנה ליבה.


למטה שלד של לב, למעלה לב משוחזר פועל ופועם

והנה לאחר 11 שנה, רעשה וגעשה המדינה ממעשה יחצנות שהובילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שהנה הצליחו לראשונה לייצר לב מתאי גזע אנושיים בעזרת מדפסת תלת ממדית (בכשלוש שעות, אבל לאיסוף תאי הגזע עצמם בכמות שנדרשה - היה צורך בחודש של עבודת מעבדה מאומצת).

ומה התקבל? מבנה של לב אבל קטן - בגודל לב של ארנבת. גודל כזה אינו יכול להחליף לב של אדם. אבל יותר מכך, הלב הזה דומם - אין לו את יכולת ההתכווצות שיש לשריר הלב. אז כנאמר "אם משהו נראה כמו ברווז אבל לא הולך ולמגעגע כברווז - אין זה ברווז".

לדעתי, אין ההדפסה נעשית על ידי תאי הגזע הנכונים. לציבור הרחב הדפסת איברים נשמעת מלהיב, כהגשמת המדע הבדיוני. מה שמרבית הציבור אינו יודע, שמדפיסים רקמות ואיברים כבר שבע שנים לפחות. אבל נראה שמחלקת יחסי הציבור של אוניברסיטת תל אביב יצאה במסע תקשורת אגרסיבי מוקדם מדי לטעמי. 

***


ועוד רואיין אתמול בטלוויזיה אחד מבכירי הרופאים הגניקולוגים - על טכנולוגיה רפואית חדשנית לכאורה, העושה תיקון גנטי ומאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם שלא כמקודם, שהאפשרות היחידה הייתה להביא ילדים שיסבלו החל משלב זה או אחר בחייהם ממחלות ניווניות קשות (של מערכת העצבים, שרירי הגוף ושרירי הלב) - מדובר במחלות מיטוכונדריאליות.

אינני מבין מדוע מצא לנכון הפרופסור המכובד למחזר חדשה ישנה, על תינוקות משלושה הורים. כפי שניתן לראות מתיעוד גוגל, הרי שמדובר בחדשה ישנה שכתבתי עליה עוד בשנת 2015. כתבו על זה גם אחרים: 



אינני יודע עד כמה מהקוראים שמעו ויודעים על מחלות מיטוכונדריאליות ולכן אציין שכשמן, הן נגרמות ממיטוכונדריות פגומות בתאים של החולים. אבל כדי להבין את הדיון הציבורי, אין מנוס מקצת מדע בסיסי שכנראה הקוראים למדו פעם בחטיבה או בתיכון. אל בהלה, אנסה להסביר בצורה שאינה מסובכת למי ששכח.


ובכן מי הן המיטוכונדריות? 

ראשית ללא המיטוכונדריות לא היינו יכולים לנשום ולחיות, ובעצם העולם החי היה מאוכלס רק בתאים פרימיטיביים ו'עצלים', כפי שחיו על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה, עד שפלשו לתוכם יצורים חיים קטנים אחרים. הפולשים החלו לחיות כפונדקאים שלהם, בתחילה כטפילים. במשך הזמן התאים והפולשים החלו להיות תלויים זה בזה. הפולשים האלה הם כיום אברונים מן המניין של התאים בגוף שלנו. אלה הם המיטוכונדריות. מיטוכונדריות הן אברונים קטנטנים שמצויים בתא ואחראים על ייצור אנרגיה הדרושה לחיים.



מבנה המיטוכונדריון שאורכו כ-40 מיקרומטר (ארבעים אלפיות הסנטימטר)

איך אנחנו יודעים שהמיטוכונדריות היו פעם יצורים עצמאיים שפלשו לתאי גופנו? אתייחס לשאלה זו כאן בקצרה: בהגדרה, כל יצור חי מעולם הצומח והחי מכיל חומר תורשתי (גנטי), הרי הוא ה- DNA כידוע. ובכן, למיטוכונדריות יש DNA משלהן והן מתחלקות ומתרבות, ללא קשר להכפלת ה-DNA שבגרעין התאים לפני חלוקתם לתאי בת. כל בר דעת יודע שהתכונות הגנטיות שלנו מקודדות ב-DNA שבכרומוזומים המצויים בגרעין התא, אבל לא רבים יודעים שבתאים של כל אחד מאיתנו יש חומר גנטי (DNA) נוסף מחוץ לכרומוזומים - כלומר ב- DNA שבמיטוכונדריות המצויות בנוזל התא שמחוץ לגרעין (נוזל המכונה בז'רגון המקצועי ציטופלסמה). 

כמו כן, המיטוכונדריות מועברות לעובר על ידי האם בלבד דרך הביצית, ולכן בכל תא בגוף מצויות מיטוכונדריות ממקור אימהי (כי אין העברה של DNA מיטוכונדריאלי מתאי הזרע של האב).

לפיכך, למעשה המיתוס שכל אחד מאיתנו מכיל חומר גנטי משני ההורים באופן שווה, אינו מדויק. כי כל אחד מאיתנו מכיל יותר DNA וחומר תורשתי מהאימא מאשר של האבא. כן, צר לי להפריך את הדעה המקובלת בציבור. אמנם בכל אחד מהתאים בגופנו יש מספר שווה של כרומוזומים שירש מהאבא כמו מהאימא, אבל את ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו יורשים אך ורק מהאימא. כי המיטוכונדריות האימאיות נמצאות בתא הביצית. לעומת זאת, אמנם גם תא הזרע מכיל מיטוכונדריות הדרושות לאספקת אנרגיית התנועה שלו, אבל בהפריה - החומר היחיד החודר מהזרע לביצית הוא גרעין התא עם הכרומוזומים של האבא. כל שאר אברוני התא בביצית המופרית, כולל המיטוכונדריות - מקורן אם כך באימא. 

הגרעין עם החומר הגנטי מהזרע של האבא מתאחד עם הגרעין של האימא בביצית המופרית לאחר זמן קצר מההפריה. המיטוכונדריות בביצית מתחלקות ומתרבות באופן עצמאי ללא קשר ישיר לחלוקת הביצית לתאים המרכיבים את העובר, ולכן גם הם מכילים מיטוכונדריות עם חומר גנטי שירשו מהאם.

אבל מה למיטוכונדריות ולעניינינו ברשומה זו? כולכם שמעתם בוודאי על התעמלות אירובית, נכון? ובכן הנשימה האירובית המספקת לנו את מרבית האנרגיה הדרושה לגוף - נעשית במיטוכונדריות. בלעדיהן היינו יכולים ליצור אנרגיה מועטה בלבד וללא צורך בנשימת חמצן כלל - כפי שעושים זאת חיידקים ולמשך זמן קצר גם אצנים לריצות קצרות למאה מטר (הידעתם שהם עוצרים נשימתם בריצה קצרה זו)? 


 
ועתה כיצד נוגעות המיטוכונדריות לסוגיית הבאת תינוקות לעולם שיש להם שלושה הורים?




מדובר בטכנולוגיה שכבר כתבתי עליה לפני כארבע שנים - טכנולוגיה שנעשתה כבר אז בכמה עשרות מיקרים בעולם ואפילו בחמישה מקרים אצלנו בארץ - בבית החולים שיבא בתל השומר. הטכנולוגיה דומה להפריית מבחנה.




כעת בין אם שמעתם משהו על כך באמצעי התקשורת, או בין אם לא שמעתם, מה דעתכם על איך שזה נשמע? אני מניח שדעתכם האישית מתפלגת על פי תוצאות משאל ציבורי שערך כתב העת טלגרף:





מכאן שהרוב בציבור מתנגדים ורק כארבעה מעשרה רואים בה טכנולוגיה לגיטימית - אם היא מאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם. ילדים שאחרת היו נולדים וסובלים בחייהם ממחלות ניוון שרירים או מחלות קשות אחרות.


בשלב זה, לפני שאמשיך ברשומה, אנא רשמו כעת לעצמכם את דעתכם בנושא: בעד או נגד. בסיום הרשומה. אשאל אתכם שנית ולא מן הנמנע שאולי תשנו את דעתכם.

ראשית, כמו בכל תחום אחר, כדי להביע דעה אנחנו זקוקים לאינפורמציה (אם כי לעתים אני מתפלץ עד כמה בקלות אנשים נוקטים עמדה ללא אינפורמציה מהימנה, אלא על פי שמועות). וכי כיצד אפשר להביע דעה בלי ידע עובדתי בסיסי העומד מאחורי הדברים? אך לצערי רבים הם המביעים דעה מבלי ידיעת העובדות לאשורן. יש שיתמכו מבלי ידיעת העובדות והבנתן ולו רק משום שבתל השומר כבר יישמו (אם כי נדרש עדיין אישור ביצוע מוועדת הלסינקי - וועדה לאישור ניסויים בבני אדם, בכל מקרה לגופו) ואולי  יהיו שיתמכו משום שהפרלמנט הבריטי אישר את הטכנולוגיה הזו בחוק. במאמר מוסגר - אני אוהב את הפתיחות של הבריטים, שבמקרים רבים הם החלוצים בהבנת היתרונות של ההנדסה הגנטית ואישור חוקתי של הטכנולוגיות הכרוכות בכך. אבל אני מניח שלרבים זה לא מספיק וכדי להביע דעה היו רוצים להבין במה באמת מדובר. כלומר, להבין מהי הטכנולוגיה? לכן אסביר אותה בקצרה ובפשטות, ובליווי הסכמות הבאות:

בשלב ראשון מפרים במבחנה ביצית מהאם (המכילה מיטוכונדריות פגומות) וביצית של תורמת (המכילה מיטוכונדריות תקינות) על ידי זרע של האב. כלומר, בשלב זה יוצרים למעשה במבחנה שני עוברים בני תא אחד - אחד מההורים המקוריים ואחד מתרומת ביצית מאישה בריאה. יצירת העובר מתבצעת על ידי החדרת תאי זרע אל תאי ביצית, שיוצרת עובר בן תא אחד עם גרעין מאוחה (מהביצית והזרע).




יש לציין שחשוב מאוד לוודא שתורמת הביצית אינה סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית כלשהי אחרת. כמו כן צריך להדגיש שלמעשה מדובר כאן בהפריה של האב ויצירת שני עוברים בני תא אחד, כאמור - האחד מהאם הביולוגית והשני מהאישה התורמת. כלומר, בסופו של דבר יוצרים כאן שני עוברים: אחד עם מיטוכונדריות חולות וגרעין של שני ההורים והשני עם מיטוכונדריות בריאות ועם גרעין שמקורו מהאב, אבל מהאישה התורמת. לכל המזדעזעים למיניהם - לא מדובר כאן ביחסי מין או מגע פיזי כלשהו בין הנוגעים בדבר, אלא בהפריות מבחנה. התורמת אינה מכירה את זהות האב והאם של התינוק שייוולד. והם אינם יודעים את זהות התורמת.

בשלב השני והמשמעותי ביותר בתהליך, שולפים את הגרעין משני העוברים באמצעות טכניקות מיקרוסקופיות מתקדמות הדומות לאלו המקובלות בהפריות מבחנה רגילות (IVF). כידוע, הגרעין הוא החלק המכיל את כל המידע הגנטי שהגיע משני ההורים, ובאמצעות טכניקות ביולוגיות מתקדמות שולפים אותו משני העוברים שנוצרו, ושומרים את הגרעין השייך להורים בלבד.

כלומר בשלב זה שולפים בפרוצדורה את גרעין הביצית המכילה לאחר ההפריה את הכרומוזומים של האב והאם ומחדירים את הגרעין הזה לתוך הביצית המופרית של התורמת - לאחר שסולק לפני כן הגרעין המקורי שלה, כפי שנראה בסכימה הבאה:




למעשה בשלב זה של התהליך מחדירים את הגרעין שהגיע מההורים אל עובר המכיל את המיטוכונדריות הבריאות, ועל ידי כך משיגים עובר כימרי בריא, עם חומר תורשתי שהגיע משני הוריו המקוריים אבל עם מיטוכונדריות בריאות לחלוטין שהגיעו מאישה צד שלישי.




בשלב השלישי משתילים את הביצית המהונדסת הזו ברחמה של האם להמשך הריון. התוצאה - התינוק שייוולד יכיל את הכרומוזומים של הוריו אבל את המיטוכונדריות של האישה התורמת. והתינוק יהיה בריא!

התינוק ייוולד בריא! אז על מה קמה הסערה הציבורית עוד לפני כחמש שנים? אמנם מבחינה משפטית עשויה לכאורה להיות בעיה מסוימת, וזאת משום שהתינוק מכיל למעשה חומר גנטי משתי אימאות - את ה- DNA מהכרומוזומים המקוריים של האם, אבל גם את ה-DNA מהמיטוכונדריות של התורמת (אישה זרה). אבל אני מקווה לשכנע אתכם מיד שלא כצעקתה.

אז בואו ננסה להבין מה קורה כאן והאם יש כאן איזושהי פגיעה מוסרית, או אתית, או שינוי ביחס של הגדרת הורים ביולוגים. כי בסופו של דבר את הבעיה המשפטית אפשר לפתור בחקיקה. בדיון הזה צריך לזכור קודם כל שבעצם מטרת הטכנולוגיה החדשה למנוע לידת ילדים שיחלו בחייהם במחלות ניווניות קשות מאוד, שמקורן למעשה במיטוכונדריות פגומות שמועברות מהאם לבנה או לבתה, ומהבת יועברו בעצם מדור לדור בעתיד. כלומר, במקרים בהם האם סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית או נושאת אותה, היא מורישה את המיטוכונדריות הפגומות לעובר שייוולד כאמור עם הפרעות רבות הקשורות לייצור אנרגיה בגוף ובעקבות עשוי לסבול בחייו ממחלת חולשת שרירים, עיוורון, אי ספיקת לב ועוד.

הפגם הזה מורש כי הוא נובע ממוטציות שהתרחשו ב- DNA במיטוכונדריות של האם. למעשה המוטציות האלו התרחשו מתישהו בציר הזמן בהיסטוריה המשפחתית - כי הרי המיטוכונדריות שמעבירה האם לצאצאיה, הועברו אליה מהסבתא וזו הכילה בגופה מיטוכונדריות של הסבתא רבתא וכו'. במאמר מוסגר, מאנליזות ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו יכולים לעקוב אחרי מוצאינו. כך למשל למדנו שכ-40% מהאשכנזים מוצאם מארבע אימאות בלבד.

אבל בצד השני של הכף חשוב לציין שה-DNA שבמיטוכונדריות מהווה רק 0.2% מכלל החומר התורשתי בתא. 99.8% מהמידע הגנטי מצוי בכ-60,000 גנים הממוקמים בכרומוזומים שבגרעין התא ושמקורם בהורים הביולוגיים. לעומת זאת, ב-DNA שבמיטוכונדריות של התורמת יש רק 37 גנים שקשורים במשק האנרגיה בלבד. אם כך, לפחות מבחינה מספרית - לאם הביולוגית יש תרומה גנטית רבה אלפי מונים מזו של התורמת. אבל חשוב גם לציין שלא מדובר רק בצד הכמותי - על 98.8% DNA ושישים אלף גנים שמקורם בהורים הביולוגיים, לעומת 0.2% ו-37 גנים בלבד, שמקורם באישה אחרת. צריך לבחון את העניין גם מבחינה איכותית. 37 הגנים במיטוכונדריות חשובות לתפקוד תקין של משק האנרגיה בלבד. את צבע העיניים, השיער והעור - קובעים הכרומוזומים של שני ההורים הביולוגיים. כך גם נקבעות שאר התכונות כמו אינטליגנציה, יופי, כושר גופני ומצב בריאותי בעתיד - כלומר, כולן נקבעות על ידי ה- DNA שירש הילד מהכרומוזומים של הוריו הביולוגיים ולא מה- DNA שבמיטוכונדריות שלו שמקורן באישה התורמת.

אז האם האישה התורמת יכולה להיחשב כאימא שנייה של הוולד? זוהי יותר שאלה משפטית העוסקת במהי כמות החומר התורשתי שמעבירה אישה כדי שתחשב לאם. שאלה משפטית זו יכולה וצריכה להיפתר בחקיקה. כאמור הפרלמנט הבריטי היה הראשון שהצביע בעד והסדיר את הפרוצדורה הזו בחקיקה - כל הזכויות לאימא שתרמה את הגרעין ולא לאימא שתרמה ביצית עם מיטוכונדריות ללא הגרעין.

מבחינה ביולוגית האישה התורמת יכולה לטעון רק ל- 0.2% בלבד מהזכויות ולכן אפילו הסוגיה התלמודית "שניים אוחזין בטלית ויחלוקו" אינה רלוונטית כאן. כי לא מדובר באחיזה של חצי טלית, גם לא של רבע ואפילו הרבה הרבה פחות משמינית. לפיכך ברור שאפילו לפי קריטריונים של התלמוד העברי, במקרה זה זכויות 'הטלית' במלואן להורים הביולוגיים. כמו כן, על פי ההלכה היהודית - עובר מתחת לגיל ארבעים יום, ובוודאי הביצית, אינם ישות משפטית. לפיכך מניפולציות בביציות ובעוברים צעירים (תאי גזע!) - מותרים ביהדות למרות שאסורים לחלוטין על ידי הנצרות הקתולית (לכן גם השימוש בתאי גזע ברפואה - אסור בארצות אירופה הקתוליות).

נשאלת רק שאלה אחת שיכולה להעמיד בסימן שאלה את יהדותו של הילוד בפרוצדורה כזו. הרי ידוע שהיהדות נקבעת על ידי האם ולא על ידי האב. מכיוון שהמיטוכונדריות על החומר הגנטי שלהם מועברות מאם לצאצאיה במשך דורות - הן משמשות למעשה כסמן גנטי למוצא הדתי והאתני, בבדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי. אם כך, נשאלת השאלה האם כתוצאה מכך יכולה להיות בעיה הלכתית כאשר התורמת אינה יהודיה ונושאת מיטוכונדריות הממופות היסטורית לשבט עתיק בטיבט למשל? אבל גם בנושא זה אפשר להירגע - כיום בפרוצדורה של תרומת זרע וביציות לזוגות עם בעיות פוריות, נדרשת על פי ההלכה היהודית שהתורמים יהיו דווקא לא יהודים. יודעים מדוע? בכדי למנוע חשש של גלוי עריות!


אם כך, לפי אותו הגיון אין גם חשש בעניין יהדותו של הוולד מתרומת מיטוכונדריות. אני משוכנע שרבות הן היהודיות על פי דת (ולמרות שיהדותן נקבעת כדת וכדין על ידי אילנות יוחסין) שמיטוכונדריות 'נוכריות' השתרבבו בהן במהלך ציר ההיסטוריה. בוודאי גיורות וצאצאיהן אינם מתהדרים במיטוכונדריות יהודיות 'כשרות למהדרין'. לפיכך אינני רואה בעיות הלכתיות במקרה דנן גם מסיבה זו. 

בישראל עד ל-2015, כאמור בוצעו בהצלחה כבר חמש הפריות כאלו בשיבא תל השומר, שהוא מרכז רפואי מוביל בעולם בתחום זה. אמנם נדרש אישור וועדת הלסינקי וחתימת הסכמה של הנוגעים בדבר, אבל בניגוד לבריטניה - אצלנו עדיין אין חקיקה שמסדירה את הנושא. וכפי שכתב עוד בשנת 1959 הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל (כן, אותו אחד שהגה את משל קנקן התה): "אחת הצרות הגדולות של דורנו נעוצות בכך שהרגלי החשיבה שלנו (כולל החשיבה המשפטית, תוספת שלי) אינם משתנים באותה מהירות שבה משתנות הטכניקות שאנו מפתחים. לפיכך, ככל שגדלה מיומנותנו, כך פוחתת חכמתנו".



ולאחר שקראתם רשומה זו ובתקווה שלא נשברתם באמצע מארכה, מה דעתכם עכשיו לגבי הטכנולוגיה הזו? אשמח לתגובות אם אתם בעד או נגד, כמו לטיעונים שלכם לכך.

אחרית דבר 

בעקבות פרסום ראשוני של טכנלוגיה זו בבלוג בעבר, מישהו יצר איתי קשר במייל, כדי לקבל פרטים על המחלקה שעושים את זה בשיבא תל השומר. מסרתי לו כמובן את הפרטים. לאחר זמן מה חזר אלי וסיפר שבתל השומר נאמר לו שלא מבצעים את הטכנולוגיה הזו כלל וכלל, ואני הרי יודע שבצעו גם בצעו. מחשבה אחת חלפה בראשי - האם זה קשור לכך שמשרד הבריאות הוא בראשות חרדית?
ואתמול ממש לא הבנתי מדוע מיחזר הגינקולוג הבכיר את זה כחדשה טכנולוגית שרק יצאה מן המכבש? 

כבר מזמן לא כתבתי רשימות ארוכות מסוג זה בבלוג. רשימות כאלה דורשות לא מעט השקעה... מקווה שצלחתם.

יום שישי, 15 בספטמבר 2017

השעון הביולוגי של ההזדקנות


בכל אחד מתאי גופנו קיים שעון ביולוגי, הקובע את קצב ההזדקנות והמוות. השעון הזה מופעל מרגע הלידה. מה מעיד על קיום שעון תאי כזה? ניתן לראות זאת כאשר מגדלים תאי אדם בתרבית. במעבדה ניתן לגדל תאים שונים שנלקחו מהגוף, בצלחות או בכלים שבהם מצוי נוזל המכיל חומרי הזנה, הדרושים לתאים. התאים האלה מתחלקים לתאי בת ומתרבים.


כמה חלוקות עוברים התאים האלה בתרבית עד שמזדקנים ומתים?
מסתבר שהדבר תלוי בגיל האדם שממנו נלקחו התאים. אם לוקחים תאים כמו תאי עור מתינוק בן יומו - התאים יתחלקו בתרבית מעבדה כ- 50 פעמים. ככל שהתאים נלקחים מאדם מבוגר יותר, הם יתחלקו מספר פעמים הולך וקטן, ביחס ישיר לגיל הביולוגי של 
התורם.

מנגנון ההזדקנות עדיין אינו לגמרי ברור, אך אנחנו יודעים שחלק מההזדקנות נובעת מכך שבקצה הכרומוזומים בתאים שלנו יש איזור דחוס של דנ"א, המכונה טלומר. הטלומרים מגֵנים על הכרומוזומים מפני נזקים בדנ"א. עם כל חלוקת תא, הטלומר מתקצר במעט. כאשר הטלומר מתקצר באופן משמעותי, התא חשוף יותר לנזקים היכולים להפוך אותו לתא סרטני (ואז הוא ימשיך להתחלק ולהתרבות ללא שליטה), או שחייו של התא באים לקיצם.

אם כן, משך חיי התאים נקבע על ידי שעון ביולוגי הנקבע על ידי אינפורמציה הקיימת בחומר התורשתי שלנו. 
כלומר, כל אחד מאיתנו נולד עם שעון ביולוגי הקוצב את משך החיים הביולוגי. כלומר, הגיל הביולוגי המקסימלי נקבע על ידי מערך הגנים שירש כל אחד מאיתנו לאחר הפריית הביצית על ידי תא הזרע.

עכשיו נניח שהייתה מוצעת לקורא בדיקת מעבדה לדגימת תאי עור שיגורדו על ידי מטוש מהחיך בפה - בדיקה שתקבע מהו גילך הביולוגי ושבעצם תנבא גם מה יהיה אורך חייך המקסימלי (כמובן לא אם ימות הקורא לפני כן, מתאונת דרכים, מלחמה, התאבדות וכיוצא בזה). האם היה הקורא מעוניין לדעת מה גילו הביולוגי  המקסימלי שתוכנת במטען הגנטי שלו? 


 

הגיל הביולוגי המקסימלי נקבע אמנם על ידי שעון ביולוגי גנטי. אבל כמובן השעון הביולוגי וההזדקנות עשויים להיות מואצים על ידי גורמים סביבתיים, כמו קרינה, תזונה, עישון וזיהום הסביבה. ואם נחזור לבדיקת המעבדה שבה יספרו מספר חלוקות התאים, תאי אדם בגיל מסויים עשויים להיות זקנים הרבה יותר. כלומר גילו הביולוגי של אדם שגילו הכרונולוגי 30 - עשוי להיות למעשה כשל אדם בן 50. 

אז אולי כדאי בכל זאת להיות 'ירוקים' ולשמור על איכות הסביבה?

אסונות הטבע כמו ההוריקנים והטייפונים בארה"ב, בתדירות הולכת וגוברת ושהגיעה לאחת בשנתיים בממוצע - מצביעים שממשלות העולם רחוקות משמירת איכות הסביבה. ולכן צפוי שילדינו עשויים לחיות פחות מאשר אנחנו בכדור ארץ מזוהם למרות ההתקדמות הרפואית ( אם או בלי FAKE NEWS).

אמנם עולם הרפואה המתקדם מאריך חיים, אך מה שווה הארכת חיים ללא איכות חיים? מה שווים חייו של אדם אסיר בגופו שמונה שנים במוסד סיעודי?

אמנם הולך ומתפתח תחום מדעי/רפואי שמכונה רפואה רגנרטיבית - רפואת חלקי חילוף, כמו שמחליפים חלקי חילוף למכוניות במוסך. למעלה מאלף חברות ביוטק ברחבי העולם מפתחות שיטות הנדסת תאים ורקמות מתאי גזע. ישנן כבר מדפסות תלת ממדיות המדפיסות רקמות ביולוגיות. 

למרות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הנדסת רקמות ואיברים (כמו ברבים מהתחומים הטכנולוגיים האחרים) קיימות בעיות אתיות /כלכליות שמשרדי הבריאות והממסד המשפטי עדיין לא פתרו. כבר אמר על כך הפילוסוף ראסל:



רק על כך אפשר לדון ברשומה בפני עצמה. 

ולמרות ההתקדמות הטכנולוגית, את הגיל הביולוגי המקסימלי הטמון במערך הגנטי של כל אחד ואחת לא ניתן יהיה לשנות. כי אי אפשר להחליף את כל אברי הגוף. וכי מה יעזרו החלפת סחוסים לאדם שמוחו מכווץ וחלול כמו ספוג - חולה אלצהיימר מתקדם עם רגלי אתלט? את המוח הרי לא ניתן להחליף ולהשאר אותו אדם. את הזכרונות אי אפשר להעביר לרקמת תאי מוח בתרבית. אבל לפחות על פי החוק בישראל - עדיין ניתן לעשות את זה:


רפואה רגנרטיבית (הנדסת רקמות ואיברים מתאי גזע)
לפי החוק הישראלי אסור לשבט אדם, אבל מותר לעשות את זה!

נושא הרשומה הוא בתחום מומחיותו המדעית של המחבר.
כתבות נוספות בתחום יתפרסמו כאן בעתיד.


יום חמישי, 29 ביוני 2017

השומן שלנו שווה כסף !


לא פעם חשבתי מחשבות פילוסופיות עמוקות על דברים שעולים לנו כסף לרכוש אותם, עולים לנו כסף אחר כך להפטר מהם ואז מישהו אחר עושה מהם כסף. נכון שזה נשמע מוזר? נשמע, נשמע אבל קורה גם קורה.

מי לא שילם טבין ותקילין עבור משאת חייו, בין אם זו מערכת הישיבה בסלון, או בין אם זה מקרר, מכונת כביסה, או מדיח כלים.... עד שלבסוף הם מתיישנים ומוחלפים בפריטים חדשים. וכשזה קורה, אנחנו משלמים פעמיים - קודם על הקנייה, ההובלה וההתקנה ואחר כך לסבלים, שמפנים מקום בבית עבור הרכישה החדשה. והם הסבלים, בדרך כלל מרוויחים פעמיים - כי הם מוכרים את הטובין ליד שניה.

לפני שנים מספר כשהייתי בוועד הבית, עמד לו עץ זקן ענק, שנשען על גדר האבן כשהוא חורג אל המדרכה והכביש, מסכן את העוברים ושבים. לא הייתה ברירה, אלא לגדוע אותו. הזמנתי מספר חברות המתמחות בגדיעה או עקירה של עצים, כדי לקבל הצעת מחיר ולגדום את העץ במהרה. להפתעתי גיליתי כי לא ניתן לעקור עצים בארצנו, ללא קבלת רשיון מהעיריה. ראשית היה צורך למלא טופס בקשה רשמי, לשלם אגרה של כמה מאות שקלים ולהמתין לפקח עירייה שיגיע כדי לאשר או שלא לאשר את העקירה. לכשהגיע ההיתר הנכסף, שילמנו עוד מספר מאות שקלים לחברה עבור גידום העץ. החברה שביצעה את העבודה, גדמה את העץ ואחר כך ניסרה אותו לפיסות שנארזו בחבילות. מסתבר שהם מרוויחים פעמיים, ראשית מאיתנו עבור העקירה והסילוק ופעם שנייה עבור מכירת העץ למטרות הסקה או אחרות.



לא הייתי מבלבל את המוח בסיפורים האלה, לולא היה הדבר דומה בעסקי השומן. השומן שאנו צוברים בגופנו בכסף רב - עולה לנו בעגמת נפש. ואז יש כאלה שנשברים ופונים לרופא פלסטיקאי, לשאיבת שומן. כלומר, עולה כסף רב להפטר מהשומן שהוא עצמו עלה לבעל המשמנים כסף רב לצבור אותו. כך היה עד לאחרונה, כשעודפי השומן השאוב היו נזרקים לאשפה ואלה היו משמשים מאכל תאווה לחתולים (הרי הכל וודאי יודעים מה עושים החתולים בפחי זבל).

לא עוד גבירותיי ורבותיי - היום השומן שווה כסף. כן, כן - מישהו עושה ממנו כסף. אני כבר מדמיין את הקורא שמרים גבה ואומר שאין סיכוי כי מישהו בכלל ירצה את הדבר המגעיל והנאלח הזה. אז זהו שכן - השומן שלך שווה כסף, כי הוא מכיל תאי גזע ! - אותם תאים פרימיטיביים שנמצאים ברקמות של גופנו ומחדשים אותן בעת הצורך. 


תאי גזע

תאי הגזע יודעים לחדש את עצמם על ידי חלוקה. אך אלה תאים רבי יכולת, כי הם מסוגלים לשוב ולהתרבות או להתמיין לסוגי תאים שונים. בהתמיינות של תאי הגזע האלה, ניתן לקבל רקמת עצם, סחוס, שריר ,עצב ושומן כמובן. הכול בהתאם להרכבי חומרים שונים שבהם מזינים את תאי הגזע, כאשר מגלים אותם בצלחות מעבדה. כלומר הרכב מסוים של תוספים לנוזל הגידול של תאי גזע, יגרום להם להפוך לתאי עצם והרכב אחר יגרום להם להפוך לתאי עצב. 

התמיינות תאי גזע מרקמת שומן 

מכאן ברור שניתן לעשות שימוש אדיר בתאי גזע שמבודדים מרקמת שומן, כדי לשקם רקמות ואברים פגומים. אלה ישמשו ברפואת העתיד לשיקום איברים לאחר תאונות, פציעות וחבלות, החל מריפוי שברים מורכבים ועד להחזרת תנועה ותחושה של אברים משותקים. הן לשחזור רקמת לבלב יוצרת אינסולין בחולי סוכרת והן לבניית לב ביולוגי חי ופועם אשר יחליף את ליבם הכושל של חולי לב קשים. כל אלה נמצאים כבר היום בשלבי פיתוח ויישום שונים.

שואב שומן