יום שישי, 5 באוגוסט 2016

דיווח על בלוג חדש !



השבוע פתחתי בלוג חדש בשם ' אמירה יומית ' שהקישור אליו כאן.



על מהות הבלוג ראו בקישור כאן.



אז מה היה לנו בבלוג החדש השבוע?

יום שני -      פוסט פתיחה, בלוג חדש - על הבלוג

יום שלישי -  טיפ -קיצור בישול קטניות ודגנים (גם בישול בריא יותר) 

יום רביעי -   לחם מקמח מלא?



יום שבת -   מספרי E - גזור ושמור! (יתפרסם מחר)


אשמח לפגוש אתכם גם בבלוג 'אמירה יומית'.


יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

על בורות בלתי נסבלת של כתבי בריאות ומדע




בשבת האחרונה שודרה במגזין בערוץ 10 כתבת 'הו-אה' על תופעת "ההפלות המיותרות בנשים הרות, שנדבקו בנגיף מחלת הנשיקה". אינני רוצה להתייחס כאן לסטטיסטיקה שגם כבדות שמיעה עד חרשות בשליש מהילודים היא ספיק רעה כדי להצדיק הפלה. אבל אני חייב להתייחס לטעות האיומה ולבורות של עורכי התוכנית בערוץ 10:

נגיף ה-CMV שבגללו מומלצות הפלות הוא אינו נגיף 'מחלת הנשיקה' ששמה המדעי infectious monocleosis. זהו נגיף (וירוס) הציטוֹמֶגלוֹ.

נגיף מחלת הנשיקה הוא למעשה נגיף אחר, נגיף ה-EBV, שעשוי לגרום בהמשך לסרטן הלימפה בחלק קטן מהמודבקים. אבל הוא אינו עשוי לגרום לחרשות או לפיגור כמו נגיף ה-CMV ,שבשל גילויו בנשים הרות רופאים ממליצים לערוך הפלה. מי שרוצה לקחת סיכון של 7.5% סיכוי ללדת תינוק בעל פיגור שכלי ו/או חרש, כמובן שיכולה להמשיך את ההריון. אבל לזוג שיוולד ילד/ה כזה, הסטטיסטיקה היא 100%.

ונחזור לענין הבורות המחפירה שהציגו עורכי 'המגזין' ושבילבלו עשרות פעמים בכתבה בין הנגיף האמיתי לבין נגיף מחלת הנשיקה . האם לא ראוי שכתבים ותחקירני בריאות יבדקו לפני שמציגים בורות כזו בפני הציבור? האם כתב ספורט מבלבל למשל בין 'גול' ל'פנדל'? האם כתב כלכלי מבלבל בין 'תשואה' 'לדיבידנד'? האם כתב משפטי מבלבל בין 'הכרעת דין' ל'גזר דין'? - וודאי שלא!. אז מדוע שוכרים כתבי בריאות ומדע שמגלים בורות נוראית כזו? מדוע כל כך הרבה 'כתבי' מדע ובריאות בעיתונות ובמדיה מגלים בתדירות גבוהה בורות בתחום שהם מסקרים? אני מבחין בטעויות יסוד כמעט בכל כתבה מדעית לציבור הרחב. ובכלל הגיע הזמן שהכתבים האלו יבחינו למשל בין חיידק לנגיף (וירוס), שהם מערבבים תדיר באותה הכתבה בעיתונים לאותה מחלה. 
בשבילי כשמבלבלים בין חיידק לנגיף זה כמו לבלבל בין אריה לעכבר.



נגיפי CMV

יום ראשון, 31 ביולי 2016

שיר ליום ראשון - תורת היחסות הפרטית



תורת היחסות הפרטית / קנקן


עִם צְלִיל פְּגִיעָה בָּרִצְפָּה

מְחַפֵּשׂ כַּפִּית שֶׁצָּלְלָה

וְהִיא, מַעֲשֵׂה-כִּשּׁוּף

נָמוֹגָה עִם צְלִילָהּ*

בְּעוֹלָם רַב-מְמַדִּי

שֶׁלִּי

הַיּוֹם, כִּתְמוֹל מָחָר

כָּאן-שָׁם, סְחַרְחַר.


* הּ´ מֻפֶּקֶת (הצליל שלה)



ציור Kate Winn



***


כשהייתה כבת שש, הבת שכנעה אותי שאפשר באמת לכופף כפיות בכוח המחשבה, לאחר שצפתה בטלוויזיה במופע של אורי גלר. 
אצל אבא שלה כפיות אינן מתכופפות - תאמינו או לא, הן נעלמות. לפעמים. 

עולם רב מימדי ויקומים מקבילים כבר אינם מדע בדיוני. הם מושגים במדע הפיזיקה המודרנית.

על מיסטיקה ו'על טבעי' בראי המדע, תוגש כאן סדרת פוסטים בקרוב.



יום ראשון, 10 ביולי 2016

בלגולדת



שנה חלפה, שבמהלכה נפרדתי מרומן ארבע שנות כתיבה בישראבלוג. שנה שבה עברתי תהליך השתקעות כאן. לבלוגולדת השנה, בכלל הכינותי מראש פוסט אחר, שונה באופיו מאוד מזה. אבל רבים וודאי מכירים איך זה, כשקמים בבוקר עם שיר מתנגן שפשוט מביע הכל - ובפוסט הפרידה מישראבלוג החלפתי את שיר הפרידה הקודם, בשיר הזה שמסמל בעיניי את רגשותי למה שנותר מהפלטפורמה הזו: 





אסתפק בזה במה שיש לי לומר לפלטפורמה מתפוררת ולקהילה מתפוררת. על צביעות ועל 'החברים' לשעבר. אבל זה כבר עבר. כבר עפתי משם למקום אחר.

ובפוסט הבלוגולדת הזה - לא תהייה סטטיסטיקה כפי שנהוג. לא שיש במה להתבייש, אך גם אינני רואה צורך להחצין 'הישגים'. גם אין תלונות, למרות שהייתי שמח ליותר השתתפות בתגובות. כי כל בלוגר שמח להכיר מי העומדים מאחורי מונה הצפיות, לקבל הערות גם הארות.

ובשנה הבאה עלינו לטובה, ימשכו כמובן הפינות הקבועות - שיר ליום ראשון 
וסיפור השבת הראשונה של החודש. בלי נדר. 
ואני מקווה שאתם אוהבים את זה. 
אז אולי תספרו לי? וגם אם אין זמן להגיב, לפחות לחצו וסמנו 


נו, אל תהיו עצלנים! - לכם זה לוקח  שבריר שניה, ובשבילי משמש משוב ו'מדידת דופק'.


ובשנה הבאה, אמשיך לפרסם כאן גם סדרות. כפי שרצה כעת הסדרה 'מורה נבוכים לסטודנט ולמרצה'.  בתכנון לשנה הבאה - סדרות נוספות כמו למשל: 

'המין האנושי - עבר ועתיד', 
'המדע שבעל-טבעי', 
'ילדים - גמילות, דחיית סיפוקים וחינוך', 
'על חלומות ופתרונם' 
ועוד ועוד הפתעות - יש מה לצפות.

בתכנון גם פרסום מדריכים נוספים לאורח חיים בריא, כמו המדריך לדיאטה שהיא בעצם שיטת תזונה מאוזנת ובריאה שאפשר בקלות לעמוד בה לכל החיים. כדאי להציץ, אולי חייך ישתנו ללא היכר. יתווספו שם בעתיד עוד מתכונים ו'פרפראות'. אשמח גם לענות על שאלות.

יצא שהבלוגולדת חל ביום ראשון - היום המסורתי שבו אני נוהג לפרסם שיר. אז הפעם לרגל האירוע, אסתפק בזה:


את בית הקירות המתקלפים נטשתי
עשיתי עליה לקהילת שפת הקודש
בשפה ובסבר פנים יפות התקבלתי 

בניתי בית גם ריהטתי, הִכֵּיתִי שורש
בחצר מלבלבים פרחים
עצי פרי, גם תבלינים

מריח ווניל וקינמון מתרחקים הנחשים
נאה להם 'שָׁם' בין הקוצים.


והיום, ביום השנה מכאן 
מרים כוסית בחדווה
ואתכם מזמין בכיף למסיבה.