כמה פעמים קרה לך שמישהו אינו מסכים לדעתך או למידע שאת/ה בטוחים בנכונותו ויצא לך לענות: "אבל אמרו בטלוויזיה", "אבל כתוב בעיתון"? כאשר למעשה אין זה חדש. אין זה חדש שבמדיה ממש לא מדייקים ובעיתונים כתובים לפעמים גם שטויות, גם אי-דיוקים וגם ברווזים. FAKE NEWS מאוד פופולרי היום.
כריש זה דג או יונק?
במהדורת חדשות סופ"ש שהגישה אשרת קוטלר לאחרונה, הציגו כתבה חיובית מאוד על הצורך בהצלת הכרישים אשר ניצודים בהמוניהם. הדייגים פורעי החוק הבינלאומי, מעלים את הכרישים הניצודים ברשתות לספינות, כורתים את סנפיריהם וזורקים אותם בעודם חיים חזרה לים, כדי לגסוס באיטיות ולזהם את הים. בשר הכריש רע בטעמו למאכל אדם אבל סנפיריו נחשבים כזהב בשווקי המזרח הרחוק - כסגולה לאון מיני וכמרפא לסרטן. בינינו אין לזה שום כיסוי מדעי, מלבד אמונת המונים פרימיטיבית מטופשת.
אז כל הכבוד לערוץ עשר על הבאת כתבה להעלאת המודעות לנושא הכחדת הכרישים ובשל כך פגיעה אקולוגית באוקיאנוסים ובימים (הכרישים הם למעשה הסניטרים שלהם), אבל איזו בושה, כמה אי דיוקים נפלטו בכתבה הזו. אמרה אשרת קוטלר - "הכחדת היונק הזה". וכתב השטח של ערוץ עשר שצלל בכלוב פלדה כדי ללחוש לכרישים, כינה את הכריש (לא פחות ולא יותר) - "הדג הזה". אז מהו הכריש, יונק או דג?
אז ככה. כריש (בניגוד לדולפין או ליוויתן) אינו יונק. הוא אפילו לא דג. לדג יש חוליות ולכן שייך לסידרת החולייתנים בעלי עצמות שלד - סידרת בעלי החיים העילאיים הכוללת את משפחות הדגים, הדו-חיים, הזוחלים, העופות והיונקים.
לכריש אין בכלל עצמות אלא רק מיתרי סחוס. לכן הוא משתייך לסדרת המיתרניים. סידרת בעלי חיים פרימיטיבית שקדמה לחולייתנים בעלי עצמות שלד באבולוציה. זה אמור להיות ידע אלמנטרי הנלמד בחטיבת הביניים. אבל אשרת קוטלר כינתה את הכריש יונק. וכי יש לה לכרישה בלוטות חלב שבהן יכולה להניק היא את צאצאיה? והכתב הצוללן שהשתתף בכתבה הזו כינה אותו דג. אבל הוא אינו דג כלל וכלל. כפי שהעטלף והברווזן בעל כנפיים אינם עופות, אלא יונקים.
הי ערוץ עשר. זוהי העבודה של התחקירנים שלכם? תפתחו ויקיפדיה לפני שאתם מבלבלים את הצופה אם כריש הוא יונק או דג, כשהוא למעשה לא זה ולא זה.
ובערוץ 12 יש תוכנית בוקר בהגשת הזוג פאולה וליאון רוזנברג. לא אכביר מילים על איכותה הגרועה לטעמי של התוכנית הזו, שבה פאולה נוהגת לראיין לכאורה מומחים, אך למעשה בקושי נותנת למרואיינים לדבר, כדי לתת דרור לקביעותיה 'המלומדות' ולהבליט את שפע האגו הנשפך ממנה. ולא נסתרים מעיני הצופים העקיצות ההדדיות של בני הזוג והעלבויות האישיות שלהם במרקע. אבל הפאולה הזו שנמאס לה להיות עורכת דין (כי זה מה שלמדה), מחשיבה עצמה מומחית לרפואה טבעית "שיש לה מטופלים". אך מכיוון שיש לה ידע בחוק, באתר האינטרנט שלה היא אינה מציגה עצמה כמומחית לרפואה טבעית אלא כ"מתמחה" ברפואה טבעית. ויש הבדל בין מומחה למתמחה. כל אחד יכול לכנות עצמו מתמחה במשהו, לא? בינינו, כל שרלטן יכול במדינת ישראל לקרוא לעצמו מרפא או מטפל טבעי ולפתוח 'קליניקה' - כי אין דין ואין דיין בשוק הפרוץ הזה. גם באבא סאלי קורא לעצמו מרפא, וגורף כספים ללא שום רישיון.
אבל נחזור לתוכנית של פאולה וליאון. בתוכנית שלהם הדגימה פאולה רוזנברג את בקיאותה הנפלאה ברפואה. אמנם רפואה טבעית, אבל בכל זאת העוסקים בזאת מחשיבים אותה כענף ברפואה. ובתוכנית זו ראיינה בנושא חיסונים איזה פרופסור אחד. ולפאולה זו יש איזו בעיה תמידית עם פרופסורים. היא מציגה אותם כדוקטורים. וכשבעלה מתקן אותה - פרופסור לא דוקטור - היא משיבה בטון הידעני שלה "כל פרופסור היה דוקטור". לא פאולה - כל פרופסור הוא גם דוקטור. לא כל דוקטור הוא פרופסור. פרופסור הוא אינו תואר אקדמאי. פרופסור הוא תואר הוראה. It's elementry Paula, elementry.
ובמהלך הראיון שאלה פאולה את הפרופסור על חיידק השפעת. אמר הפרופסור - נגיף (וירוס) השפעת. "אה, נגיף סליחה", מגיבה פאולה כנתפסה בקלקלתה. למי שאינו יודע, יש הבדל תהומי בין וירוס לחיידק, כמו שיש הבדל תהומי בין ג'וק לפיל. לא רק בגודל אלא גם בצורת החיים. נגיף אינו מסוגל להתרבות בעצמו. הוא מנצל את מנגנון ההתרבות של התא המאכסן אותו. החיידק מתרבה באופן עצמאי. חיידקים רעים פולשים לגוף אבל מתרבים בנוזלי וברקמות הגוף וזוללים אותם להנאתם. גם לחיידקים יש אוייבים - וירוסים שתוקפים אותם. אלה מכונים בקטריופאג'ים. "אה סליחה" אומרת בתוכניתה פאולה המומחית לרפואה טבעית, כאשר תיקן אותה הפרופסור על שחשבה ששפעת נגרמת על ידי חיידק.
ולאחר השיעור הקצר הזה בביולוגיה בסיסית והפלגתו של הפרופסור בשבח החיסונים בתוכנית, שואלת פאולה חמורת סבר את הפרופסור בתדהמה "רגע, אבל חיסון הפפילומה, אֶה, לא טוב". אז פאולה המומחית לרפואה - חיסון נגד הפפילומה איננו חיסון כנגד השפעת, וחיסון נגד השפעת איננו כמו חיסון כנגד החזרת שמהנגיף שלה לא מעט מתים ולא מעט הבנים נותרים עקרים.
בהקשר לדיוק בעיתונאות, יש תחום אחד שבו אני שומע במיוחד את האימרה הנאמרת בטון בוטח "אבל כתוב בעיתון" ואני מתפלץ. מדובר בכתבות מדעיות בעיתון. לכל עיתון שמכבד את עצמו, יש כתב המכונה כתב מדעי. הדעת אומרת שכתב מדעי צריך להיות בעל השכלה מדעית בסיסית רחבה - לפחות תואר ראשון באחד מהמדעים המדוייקים, ורצוי אפילו שניים בתחומי מדע שונים. ואם תואר ראשון בתחום מדעי אחד, אז עדיף בביולוגיה. כי ביולוגיה היא הגבוהה ביותר בהיררכיה (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה). מביניהם לביולוג יש ידע בסיסי רחב בכל שאר המקצועות שבהיררכית המדעים המדוייקים. אבל לפי רמת הכתבות המדעיות בעיתונים, זה לא תמיד נראה כך. לעיתים הייתי אומר שתלמיד תיכון שמתעניין במדעים, היה יכול לכתוב טוב יותר. אתה מצפה למשל שכתב מדעי יבין מהו ההבדל בין נגיף לחיידק (כאמור למעלה יש הבדל עצום). ושכתב מדעי ידע שוירוס זה נגיף בלועזית ושבקטריה זה חיידקים וכו'. אך זה כנראה יותר מדי לצפות מכתב מדעי שמשתמש באותה כתבה במונחים וירוס, חיידק, נגיף, בקטריה בערבוביה לאותו יצור חי. וכשאתם קוראים את הכתבה, אתם שואלים ובצדק: על איזה יצור אתה בדיוק מדבר בתגלית המרתקת שתיארת?
אז זה לא רק אי-דיוקים במושגים. זה גם אי-דיוקים בתאור התופעה והגרוע מכל הוא כתבה שאין בה כל קשר בין הכותרת לבין מה שכתוב בתוכן הכתבה. הנה לדוגמה כתבה בישראל היום:
כותרת הכתבה:
התגלה אגם בירח של שבתאי
כותרת משנה:
מתגבר הסיכוי למצוא חיים בירח, ששמו טיטאן • התגלו גם שלוליות וביצות
אילן גטניו, כתבנו לענייני מדע
מקדים הכתב ואומר:
"עד כה התגלו אגמים דומים רק בקטבים של טיטאן. הימצאות האגם באזור המשווני מעלה את הסיכויים למצוא שם חיים".
עד כה איזה יופי וכמה מרגש. אז בואו נראה מהן העובדות המצביעות על אפשרות של קיום חיים בטיטאן. הרי הכתבה:
"טיטאן הוא ירח סלעי העטוף בשכבת קרח עם אטמוספרה בגובה של 590 ק"מ, העשויה 95 אחוזים מימן וחמישה אחוזים מתאן. גיאולוגית הוא ירח מאיר, אבל מתחת לאטמוספרה יש הרים, חלקם כנראה געשיים, הפולטים מתאן נוזלי ולא מאגמה. טיטאן הוא היחיד שהתגלו בו גופים נוזליים יציבים על פני הקרקע.
בשנת 2009 גילו מטאורולוגים עקבות של התנהגות מזג אוויר על טיטאן, שהטמפרטורה בו על הקרקע היא מינוס 162 מעלות צלזיוס. מכיוון שנמצאה מחזוריות של מתאן נוזלי, בדומה למחזוריות המים על כדור הארץ, משערים שהמתאן מתנדף ולאחר מכן יורד כגשם במקום אחר על פני הירח.
מכיוון שהטמפרטורות על פני טיטאן נמוכות מאוד, המדענים חשבו שגופים נוזליים יכולים להתקיים רק ליד הקטבים, בעיקר הצפוני, הנמצא הרחק מן השמש.
נאס"א פיתחה מודל אקלימי שהראה שמתאן נוזלי באזור הטרופי יתאדה, יעלה צפונה ויירד שם כגשם, ויקפא באגמים. הגילוי של אגם מתאן נוזלי באזור הטרופי המדברי של הירח מעלה את האפשרות שהמחזוריות היא בכל שטחו של הירח.
אורך האגם כ-60 ק"מ, רוחבו 40 ק"מ ועומקו כמטר אחד. הוא נצפה בעקביות בשנים 2008-2004 ונראה כסימן שחור במצלמות אינפרה-אדומות, המסוגלות לחדור דרך האטמוספרה הסמיכה. צוות החוקרים גילה עוד כמה סימנים קטנים יותר, שהם ככל הנראה שלוליות רדודות יותר או סוג של ביצה.
המדענים חלוקים לגבי המקור של המתאן הנוזלי באגם הענק. אחד ההסברים הוא אזור היקוות של גז נוזלי, שקודם התנדף במקומות אחרים. עם זאת המדענים מסייגים את הממצאים ואומרים כי ייתכן מאוד שהכתם הכהה אינו אגם כלל וכלל. ייתכן שמרכיב אורגני על פני הקרקע הוא שנקלט במצלמות.
ההסבר המקיף ביותר של נאס"א לתופעה הוא שהאגם באזור הטרופי נוצר מנביעה מן הקרקע. לפי התיאוריות הקיימות, אילו האגם היה תוצר של גשם מתאן, הוא היה מתאדה".
 |
| טיטאן |
אז אני שואל , היכן הקוראים רואים בכתבה עדויות לקיום חיים?
ראשית, איזה יצור חי יכול לחיות במינוס 162 מעלות? אולי, אולי רק בעמקי מעמקי האדמה אם לירח הזה יש בכלל ליבת מגמה געשית כמו בכדור הארץ. לירח שלנו אין ליבה כזו, ולכן אדמתו קרה.
לפי הכתבה יש בטיטאן מתאן שהוא גז הקופא לנוזל בקור הזה. בטמפרטורות של כדור הארץ המתאן אינו נוזל אלא גז.
 |
| מתאן |
גז המתאן נפלט בכדור הארץ מביצות ודרך אגב משתחרר בנפיחות של כבשים ופרות, או חיות צמחוניות אחרות שיכולות לעכל תאית. בקיבות של בעלי החיים האלה, מצויים חיידקים שתהליך הפירוק של חומרים אורגניים כמו תאית, מספק להם אנרגיה ותוצר הפירוק הוא גז המתאן. כלומר, הם פולטים מתאן, אך לא מתקיימים עליו.
אך לעניינינו, נשאלת השאלה האם יש בכדור הארץ חיידקים שיכולים לחיות על מתאן (כלומר להפיק אנרגיה הדרושה לקיומם ממתאן)? התשובה היא כן. יש בכדור הארץ חיידקים קדומים (המכונים גם ארכיאונים) שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים, גם ללא חמצן (שהוא מהווה כ- 21% מהאטמוספרה של כדור הארץ, אבל לא מצוי בטיטאן). חלק מהחיידקים האלה נקראים מתאנוטרופים, אשר צורכים מתאן ומשתמשים בו להפקת אנרגיה בתאיהם.
 |
| מתאנוטרופים - חיידקים קדומים ניזונים ממתאן |
אבל כמונו, גם החיידקים הקדומים האלה בנויים מחלבונים ומכילים חומר תורשתי - הדנ"א. גם החלבונים וגם הדנ"א בנויים ממרכיב הכרחי בנוסף לפחמן המצוי במתאן - המרכיב הזה שבלעדיו אין חיים הוא החנקן. החנקן הוא המרכיב העיקרי באטמוספרה שלנו - כ-75%. אבל חנקן אינו נמצא באטמוספרה של טיטאן. מכאן שמקיום של ביצות מתאן בטיטאן ועד למסקנה שיתכנו שם חיים פרימיטיבים כל שהם - המרחק רב. ובעצם שאר הנתונים על גבי טיטאן מצביעים על אי סבירות של קיום חיים.
כלומר, בטיטאן לא נמצאה עדות לקיום חנקן. אז מהיכן המסקנה הזועקת מתוך כותרת הכתבה "יתכנו חיים בטיטאן"?
שנית, איזה יצור חי יכול לחיות ללא מים (המורכבים ממימן וחמצן)? מים הם מרכיב בגופו של כל יצור חי. לא חמצן ולא מים נמצאו בטיטאן.
אבל אם היו מפרסמים את הכתבה הזו ומציינים רק את הממצאים היבשים שנתגלו בטיטאן, הרי לא היה לה רייטינג. אז האם במחיר הרייטינג מותר לצאת בהצהרות שאין להם כרגע שום כיסוי?
יתכן והכתב הזה תרגם פירסום שיצא מנאס"א (סוכנות החלל האמריקאית). אבל האם בשל הכתוב בכתבה הזו היה מוכן הקורא לממן הון עתק עבור שליחת חללית, שתחפש חיים בביצות טיטאן?
כמה כתבות ראית בימי חייך - "נמצאה תרופה ל... על ידי מדענים מאוניברסיטה או מכון זה וזה"? ברוב גדול מאוד מהצהרות אלה (99.999%) לא יצא מכך דבר וחצי דבר, לא תרופה ולא נעליים. אבל פרסום כתבה לא אחראית היא רייטינג טוב למדענים פוליטיקאים וליחצנים (ויש גם הרבה כאלה לצערי), או ליחסי ציבור של דוברי מוסדות מדעיים. עצוב!
לפני מספר שנים הגיעה אלי למעבדה כתבת מדוברות האוניברסיטה לראיין אותי על ממצאים חדשים שגילינו במעבדתי. ראיינה אותי הגברת שעה ארוכה לקראת פרסום כתבה בעיתונות. שלא כמו רבים מחברי, התניתי את שליחת הראיון לפרסום בעיתונות בכך שעליה לחזור אלי עם הכתבה לאישור לפני פרסום.
היא חזרה אלי עם כתבה בכותרת זועקת "מדען באוניברסיטה ... גילה תרופה חדשה כנגד סרטן". ראשית איזה סרטן? סרטן הלימפומה איננו סרטן שד. שתי מחלות שונות לחלוטין ובכלל סרטן הוא אינו מחלה אחת - הוא הרבה מאוד סוגי מחלות שונות שלהן גורמי מחלה שונים, פגיעה במנגנונים תאיים שונים, ובהתאם סוגי טיפול שונים. אז מניסוח הכתבת הזו מדובר בכך שגילינו תרופה חדשה לסרטן. כלומר לכל מחלות הסרטן. איזה יופי? סקופ עיתונאי לעילא ולעילא.
שנית, עלינו על ממצאים ראשוניים. המרחק מכך לתרופה אם בכלל - לפחות עשר שנים. וזה שחומר פועל על תאים בתרבית או על עכברי מעבדה, אינו אומר שיהיה פעיל ולא רעיל על אדם.
המשכתי לקרוא את הכתבה שלה וראיתי שחוץ מזה שכבר "מצאנו תרופה" (שהקורא התמים עשוי לחשוב שכבר מחר תימצא בבית המרקחת), היא עשתה סמטוחה כזו גדולה בעובדות ובאופן הצגתן, שהתפלצתי. לאחר שהגיעה עם גירסה שניה 'מתוקנת', גירשתי אותה מעלי ואסרתי על הוצאת הידיעה לעיתונות. אבל אני יודע על מקרים רבים אחרים, שמתפרסמות בעיתונות כתבות שאמינותן למציאות מועטת ביותר - אבל זה טוב ליחסי הציבור של המדען העומד לפני קידום בדרגה ואחר כך הוא יוכל להאשים את הכתב.
וכשאתם תקראו על זה ואני אכתוב בבלוג שזה קישקוש מקושקש, יהיו שיאמרו - "אבל כתוב בעיתון" או "אמרו בטלוויזיה", או ביוטיוב...
משפט לציטוט עם רקורד:
למדתי שכאשר הידע שלי מתנגש עם אידיאולוגיה או אמונה, אני הופך ללא מהימן.
(קנקן)
