שגעון המלקטים, המרדף אחרי מזון בריאות ואורתורקסיה נרבוזה - הרגלי אכילה חלק ה'

טרנד המלקטים החדשים - קבוצת אנשים שיוצאים אל הטבע ואוכלים עשבי בר כמו עדר עיזים. הפילוסופיה שלהם היא שזו חזרה לחיים שיועדו לנו - חיי הטבעונות האמיתית והתזונה של האדם הקדמון.

וזה מביא אותי להתייחסות למספר שאלות שמעלה התופעה הזו.

שאלה ראשונה: האם חברת האדם הקדמון הייתה באמת חברה של לקטים? 
התשובה לכך היא שזהו רק צד אחד של המטבע. אבל החברה האלה שדוגלים בטבעונות הטבעית, מתעלמים מהצד השני של המטבע והוא שהטבעונות של האדם הקדמון כללה בראש ובראשונה ציד. 

חברת האדם הקדמון הייתה חברה של ציידים ולקטים. הגברים יצאו לציד והנשים לקטו שורשים, עלים ופירות צמחי בר. גם אלה וגם אלה אכלו את שניהם - מזון בשרי וצמחוני. התזונה של הדגנים והקטניות התרבותיים החלה מאוחר יחסית בתולדות האדם, עם ההתבייתות והמעבר לחקלאות.

האדם הקדמון אכל הרבה בשר ושומן בעלי חיים ובהתאם לעונה השלים את התזונה במזון צמחי שליקט. מדוע בהתאם לעונה? כי בחורף של תקופת הקרח - לא היה מזון צמחי ללקט. למעשה אכילת הבשר הייתה כל כך חיונית באבולוציה של האדם ולכן עד היום הזה אין בני אדם שאלרגים לבשר חיות יבשה! אלרגיה קיימת רק כנגד תבלינים ותוספים כימיים למוצרי בשר תעשייתיים. כיום מעט אלרגים לדגים או פירות ים. אך כמה אלרגים יש כיום לצמחי בר וכמובן לצמחי תרבות כמו קיטניות, לגלוטן שבדגנים, בוטנים, אגוזים ומיני פירות שונים? המון!

חומר למחשבה.

אז אם נסכם, הטבעונות של האדם הקדמון כללה בשר חיות בר וצמחי בר בעונות שהיו זמינים. בוודאי שאי אפשר להתקיים רק מתזונה של צמחי בר שמלקטים בשדות בור וביערות.

שאלה שניה: האם האנושות יכולה לחזור לצריכה בלעדית של ליקוט צמחי בר?
התשובה היא כמובן שלא. משאבי צמחיית הבר של כדור הארץ הייתה מספיקה להזין אוכלוסיית אנשים הפזורה בעולם שכללה  בזמנו כעשרת אלפי פרטים בלבד. כיום כאשר אוכלוסיית בני האדם היא שבעה וחצי מליארד פרטים, והאדם השמיד שטחי בר עצומים לצורך מגורים וחקלאות מתועשת - אין צמחיית הבר הקיימת בכדור הארץ יכולה לספק אפילו אחוז אחד מהצריכה הנדרשת.

אז באמת אפשר לצאת אל הטבע וללקט מספר צמחי בר כדי להעשיר תבשילים אך לא להתקיים עליהם בלבד. על העשרת המזון בצמחי בר אני ממליץ מאוד ובתנאי  שהקוטף יודע להבחין בין צמחים הטובים למאכל לבין צמחי בר שאינם ראויים למאכל ואפילו רעילים. בבלוג פרסמתי שתי כתבות בנושא זיהוי ובישול צמחי בר:

לטייל ולבשל צמחי בר - בריא, טעים ומיוחד

בסימן אביב - עוד מתכונים מצמחי בר עונתיים וממרח חרדל תוצרת בית גם

שאלה שלישית: האם האדם הקדמון שתזונתו הייתה מבוססת על מקורות מזון מהטבע היה בריא יותר?
האדם הקדמון שניזון מתזונה טבעית (בתקופת טרום החקלאות) לא היה בריא יותר מהאדם בן זמננו שניזון מתזונה חקלאית ותעשייתית. האדם הקדמון האריך חיים במקרה הטוב כ- 30 שנה בלבד. כיום גם מי שחי עם תזונה של מזון מהיר ותעשייתי - אינו מספיק לפתח מחלות כרוניות ומוות מהתקפי לב ושבץ עד גיל 30.

יש הטוענים (חסידי הפליאו) שממוצע תוחלת החיים של האדם הקדמון היה אכן 30 שנה, משום תמותת התינוקות הגבוהה, אך מי ששרד חי הרבה יותר מגיל 30. אולם הטענה הזו אינה נתמכת במימצאים מדעיים של ניתוח גילאי שלדים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות מהתקופה הקדמונית המדוברת.

ויש שיאמרו שבני האדם הקדמונים לא האריכו חיים כי הם היו נפצעים ונטרפים. אבל האם כיום אין אנו נפצעים ומתים במלחמות, ברעידות אדמה ואסונות טבע, ונטרפים בתאונות דרכים? ויש שיאמרו כי הקדמונים חיו בתנאים היגייניים פחותים משלנו ועל כן הם מתו ממחלות זיהומיות ואנחנו לא. כי אנחנו משתמשים באנטיביוטיקה ותרופות. ואנחנו משלימים את החוסרים בתזונה בנטילה של ויטמינים ומינרלים. אבל אם זה כך, כיצד ניתן להסביר כי בישראל אחוז התמותה ממחלות זיהומיות למיניהן גבוה למדי והוא עומד על כ- 12% מכל גורמי התמותה (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ישראל נמצאת במקום השני בעולם לאחר מקסיקו במספר המתים ממחלות זיהומיות, על פי סקר סטטיסטי עולמי. הכיצד בישראל בעלת הרפואה המתקדמת וזמינות האנטיביוטיקה מתים במאה העשרים ואחת ממחלות זיהומיות והיא עומדת בראש רשימת התמותה העולמית ממחלות זיהומיות? עובדה זו עם כך אינה מתיישבת עם קשר ישיר בין הגיינה ורפואה מתקדמת לבין מוות מחיידקים, וירוסים וטפילים. לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה בישראל גם רבע ממקרי המוות הוא ממחלות סרטניות. כלומר אחד מכל ארבעה ימות מסרטן.

והאנטיביוטיקה, תוספי המינרלים והויטמינים שאנחנו צורכים הם למעשה כימיקלים תעשייתיים הרחוקים להיות טבעיים. ושהטבעוניים לא ישלו את עצמם בכך שתוספי המזון שהם לוקחים הם ממקורות טבעיים וצמחיים, גם אם הם נמכרים בחנויות טבע ככאלה לכאורה.

נחזור לאדם הקדמון. האדם הקדמון היה אוכל כל. הביוכימיה שלנו היתה מותאמת אבולוציונית לאכילת כל. אין לנו לסתות ושיניים של טורפים ומצד שני אין לנו קיבות של אוכלי עשב, כמו החיות הצמחיות. אין אנחנו יכולים לנצל את התאית שבצמחים כמו שמסוגלים הפרות העיזים והכבשים. התוספתן שהוא האיבר שהיה מעורב פעם בעיכול תאית אצל אבותיו של האדם - מנוון אצלנו. ואפילו האדם (שגורש מגן עדן רק לפני קצת למעלה מחמשת אלפי שנה על פי התנ"ך) צווה לאכול "מעשב וכל הרמש אשר חי". האמת היא שהגנטיקה והביוכימיה שלנו לא השתנתה במהלך האבולוציה של קיום מיננו בשמונים אלף השנה האחרונות.

לאדם אין שיניים ומערכת עיכול צמחונית יעילה של בהמות

למעשה הדיאטות והטרנדים ההיסטריים העכשוויים שצומחים כמו פטריות לאחר גשם בעשרות השנים האחרונות - אין להם כל בסיס ביוכימי ובריאותי ואפילו עשויים להזיק. מדוע? כי מי שמגביל את מזונותיו לקבוצות מזון מסוימות ואינו יודע לאזן את החסר בתחליפים הנכונים ובכמות מספקת - עשוי לשלם על כך ביוקר בבריאותו. שומע את אלה שאומרים "אני טבעוני כבר 15-20 שנה ואני בריא".הם לא ראו כמוני מאות תיקים רפואיים של נזקים בריאותיים בלתי הפיכים מטבעונות. חלקם חזרו למזלם ממש בדקה התשעים לאכילת כל.  למרות שבדיקות הדם תקינות בתחילה, מחלות כרוניות בלתי הפיכות כתוצאה מתזונה לא נכונה - עשויות להופיע חודשים ושנים לאחר מכן. וכשהבדיקות הרפואיות כבר אינן תקינות, זה עשוי להיות מאוחר מדי. אז מדוע רבים כל כך האנשים הפונים לטרנדים תזונתיים המגבילים באופן קיצוני סוגי מזון מסויימים ומעודדים לכך גם אחרים? התשובה לכך נובעת משלוש סיבות עיקריות: ראשית היא נובעת משטיפות מוח בלתי אחראיות של מטיפים ושרלטנים המערבים אידיאולוגיה (שמבינים בביוכימיה וענייני בריאות כמו שאני צנצנת). שטיפות המוח האלה שלהם אינן אחראיות - לא רק משום שהם מטיפים לתזונה העשויה לפגוע בבריאות, אלא משום שהם עשויים להוביל להפרעות האכילה - אנורקסיה נרבוזה ובולמיה. לכך אקדיש פרק מיוחד בסידרה זו של הרגלי והפרעות אכילה. אביא מחקר מקיף שנערך בנושא בבית החולים רמב"ם בחיפה ופורסם בכתב עת מדעי מו השורה. שנית העיסוק האובססיבי במזון (וגם בכושר מוגזם) הוא תחליף לדת. בקביעה זו אני מתבסס על סקר הצמחונים בישראל שמפורסם באתר הצמחונות הישראלי. ועל סקר התפלגות האוכלוסיה בישראל על פי הלישכה הישראלית לסטטיסטיקה: אחוז הצמחוניים מבין החילוניים גבוה משמעותית מהדתיים כפי שניתן לראות בטבלה, אחוז הצמחוניים בין החילוניים גבוה משמעותית  בהרבה מאחוז הצמחוניים המסורתיים ובאופן בולט עוד יותר לעומת הדתיים. המסקנה הבלתי נמנעת מכך היא שהעיסוק בצמחונות הוא תחליף לדת. זה נכון לא רק לגבי תזונה צמחונית או טבעונית אלא גם לגבי העיסוק בתזונות קיצוניות אחרות המנוגדות לצמחונות, כמו תזונת פליאו - תזונה קיצונית של אכילת בשר (חלבון ושומן) ומיעוט בפחמימות, שעיקרן ירקות. בכתבה של קופת חולים הכללית אודות דיאטת פליאו, נשאלת השאלה האם זו דיאטה בריאה? השורה התחתונה בכתבה היא שלמרות שלפליאו יש מעט יתרונות לירידה במשקל, יש לדיאטה הזו לא מעט חסרונות בריאותיים. שהבולטים שבהם בתזונה עתירת בשר ושומנים רוויים - הקשורים לסיכון גבוה למחלות לב, סרטן ותחלואים נוספים כמו קטוזיס וחומציות דם ופגיעה בלתי הפיכה בכליות (וצורך תמידי בדיאליזה). מחקרים אחרונים מאוניברסיטת לוס אנג'לס מצביעים שעודף חלבון בתזונה (כפי שנוהגים לצרוך מתאמנים בחדר כושר) והצטברותו במעיים מחמת יכולת ספיגה בלתי מושלמת - עשוי להיות טוקסי (רעיל) לרבים ובמיוחד ככל שעולה גיל המתאמן. במחקרים אלה נמצאה התאמה בעליה במקרי הסרטן ותחלואים אחרים אצל הצורכים רמות חלבון גבוהות במזון ובתוספים. לידיעת מדריכי חדרי כושר! אם כך, גם הטבעונות מחד והפליאו מאידך - הם שני סוגי תזונה קיצוניים שאינם אידיאלים ומותאמים לגנטיקה ולביוכימיה של האדם. שניהם עשויים להיות מזיקים בשל חוסר איזון, או בשל הקושי לאיזון ביוכימי על ידי האדם הממוצע. הצמחונות והטבעונות עשויות לנבא הפרעות אכילה עתידיות כמו   אנורקסיה ובולמיה, בעיקר בבני נוער. למחקרים המעידים על הקשר שבין צמחונות לאנורקסיה אקדיש כאמור כתבה נפרדת בסדרת כתבות זו. הסיבה השלישית לאימוץ אובססיבי של "דיאטות בריאות" למיניהן נושאת למעשה אופי פסיכיאטרי. אוכלים אובססיסיים של אוכל בריאות? נמנעים לחלוטין מסוגי מזון מסויימים? מקדישים את עיקר מחשבותיכם ומרצכם באכילת 'מזון בריא'? יתכן ואתם סובלים מהפרעת אכילה ששמה המדעי: אורתורקסיה נרבוזה. אורתורקסיה נרבוזה היא סוג חדש של הפרעת אכילה אשר מתעוררת בקרב אנשים שהופכים להיות אובססיביים לגבי אכילה, על מנת לשפר את בריאותם לכאורה. על פי איגוד המזון השוויצרי, גל חדש זה של אובססיה תזונתית מגיע כיום לממדים מדאיגים. המונח אורתורקסיה נגזר מיוונית: 'orthos' = נכון, ו- 'orexis' = תיאבון. למתעניינים ממליץ לקרוא על כך בכתבה של קופת חולים כללית כאן. : זו תופעה שעשויה להוביל גם לבעיות בריאות ואפילו לאנורקסיה נרבוזה. ובכלל כדאי לשים לב שאולי אצל כל אחד מסתתרת הפרעת אכילה במידה זו או אחרת. הכותב הוא בעל תואר דוקטור בביוכימיה וגנטיקה ומרצה בפקולטה לרפואה.   * בעריכה של הפוסט, נמחקו בטעות התגובות ותשובותיי. עדה ומניפה, עימכן הסליחה. את תשובותי לתגובתיכן בדיסקוס תוכלו למצוא בחשבון המייל שלכן.