דכאון לאחר לידה ורצח וולדות - השפעה של תזונה

כתבה שישית בסדרה הרגלי והפרעות אכילה

קיימת גישה שיש להתייחס למזון כמו לתרופות, וכי מזון יכול לשמש תרופה. בארצות הברית הרשות המאשרת שימוש בתרופות נקראת הרשות למזון ולתרופות (FDA). כולנו יודעים ששימוש לא נכון במזון עלול לגרום למחלות כרוניות כמו סוכרת, התקפי לב, שבץ מוחי ואפילו סרטן. כולנו יודעים כי שימוש לא נכון במזון עשוי לגרום לאנמיה ולחוסרים מסוכנים אחרים. רשומה זו תעסוק באפשרות המעניינת שדיכאון לאחר לידה ואלימות כלפי הוולדות מושפעים גם הם מתזונה.

כולנו יודעים שאכילת אורז טובה כאשר משלשלים, כי האורז סופח את עודפי המים במערכת העיכול. כולם יודעים שאכילת בננות עשויה לגרום לעצירות. קינמון טוב להורדת סוכר בדם. אכילת אשכוליות אסורה לאנשים הנוטלים סטטינים להורדת רמת הכולסטרול בדם. אלא מה? מזון עדיין לא יכול להחשב כתרופה לשמה. מדוע? כי לגבי תרופות נערכו מחקרים מדוקדקים שהראו מהו המינון המדויק הדרוש לריפוי. פחות מדי אינו יעיל. יותר מדי מזיק וגורם לתופעות לוואי. לכן מזון ואפילו מה שמכונה 'צמחי מרפא' - אינם יכולים להיות מוגדרים כתרופות, משום שלא נערכו מחקרים המצביעים מה וכמה צריך לאכול - כדי שיועיל ולא יזיק. לכן, בעיקרון אין להגזים באכילת כל דבר. גיוון במזון היא מילת המפתח לבריאות. מי שמגביל את מזונו בצורה כל שהיא, עשוי להחשף לחוסרים או לעודפים, ששניהם עשויים להוביל לנזקים גופניים ונפשיים. כן, גם נפשיים. הרי ידועה האימרה "נפש בריאה בגוף בריא". אין זו קלישאה

בהתאם, מי שהדיאטה שלו עניה במספר סוגי מזון, מי שהוא שמרני במזונו ולא מגוון - צפוי לבעיות בריאותיות מתישהו בעתיד. הן בגלל חוסרים או בגלל חשיפה לעודף של חומרים מזיקים. ולכשיגלה זאת, הנזק עשוי להיות בלתי הפיך. 

חשוב שבעתיים להקפיד שהדיאטה של ילדים (כמו גם של מבוגרים) לא תהיה מבוססת על שניצל, ציפס וקצ'אפ. גם לא על דגנים ופסטה.  הגישה של הורים שלפחות הילד יאכל משהו רעה. אם הילד יהיה רעב הוא יאכל כמעט כל דבר. חובה לגוון במזון מהחי ולצרוך גם כמות ומגוון ראוי של מזון צמחי. הכל במידה, לא להגזים בכל כיוון.כפי שאין מגזימים בתרופה. כי גם לצריכת יתר של קבוצות מזון על חשבון אחרות יש תופעות לוואי.  

ה-FDA (רשות המזון והתרופות) וה-NIH (מכוני הבריאות הלאומיים) האמריקאים משקיעים במימון מחקרים המצביעים על קשר בין מזון, בריאות ומחלות. הם משקיעים למשל במחקרים על הקשר בין אכילת מזונות מעובדים (הן מהחי והן מהצומח) הכוללים חומרים משמרים, צבעי מאכל, מונעי חימצון למיניהם, מתחלבים ועוד, לבין סרטן ומחלות אחרות.

כל מי שעשה דיאטה בחייו, לאחר ירח הדבש וההתלהבות הראשונית, קרוב לוודאי הרגיש תחושה של דיכדוך קל עד כבד, שעל פי רוב הביא לסיום הדיאטה. חטא קטן כמו טבלית שוקולד או גביע גלידה במצב כזה שיפר פלאים את מצב הרוח. לעומת זאת רבים האנשים הסובלים מדיכאון מפסיקים לאכול וזה בעצמו מעצים את הדיכאון - מעגל סגור. בהקשר לזה, כדאי לקרוא את הכתבה הזו.

מעניינת במיוחד תופעת הדיכאון לאחר לידה . זוהי תופעה הנפוצה בדרגות שונות. מדרגה קלה עד דרגה קשה - אשר מסכנת  את חיי הילוד.

תופעה זו של דיכאון לאחר הלידה אינה מאפיינת רק את האדם. למעשה היא רווחת בכל עולם החי ומביאה אף למקרים שבהם האם מסרבת לטפל בצאצאים. אם לא מתגייסות לטובתם אימאות אחרות מאמצות - דינם מוות. ויותר מכך - ידועים מיקרים רבים שבהם החיה האם רוצחת את הוולדות לאחר הלידה. במיקרים קיצוניים זה קורה גם באדם.

המחקר המדעי נתמך כידוע בניסויים בעכברי מעבדה. אמא עכברה יולדת בדרך כלל שֶגֶר של ולדות עכברים, שמספרם נע בין 5-8 (לעיתים יותר), תלוי גם בזן העכבר.

שגר עכברים בני יומם

במסגרת המחקר המדעי שלי הכלאתי עכברים לצורכי המחקר, צפיתי בלידות שגרים רבים ובהתנהגות האם אל הוולדות. לעיתים מצאתי שהאם הורגת את אחד הולדות ומרחיקה אותו הצידה משאר הצאצאים. הולד לא מת מפני שלא הניקה אותו, אלא פשוט משום שרצחה אותו, ולא ארחיב על כך את התאור.

אנחנו משערים שרצח כזה של ולד אחד מבין שגר של אחדים, יתכן וקשור בכך שהאם מבחינה שמשהו אינו כשורה בולד הזה. כגון מום או מחלה מולדים. לכן היא מסיימת את חייו.

אבל קורה לעיתים (ובזני עכברים מסויימים זה יותר נפוץ) שהאם הורגת את כל הוולדות. אין זה קשור לרעב, כי בדרך כלל היא אינה אוכלת אותם. הדבר חשוד כמקביל לדיכאון שלאחר לידה באדם. זוהי תופעה חייתית שקיימת גם במיני חיות אחרים.

האם הרג וולדות קשור בתזונה? מנסיון אמפירי שאותו אתאר מיד,אני חושב שכן, עכברי מעבדה מקבלים אוכל מיוחד אשר מכיל את כל מרכיבי המזון, הויטמינים והמינרלים הדרושים - בצורה של גלילי מזון מעובד מיוחד המותאם לעכברים.

אוכל המותאם לעכברים

המזון הזה מכיל כאמור את כל הדרוש לחיים: חלבון, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים. כיוון שתופעת רצח של וולדות פגעה גם במחקר, תהיתי בליבי האם התופעה קשורה בכל זאת בתזונה. האם יתכן שהמזון הסטנדרטי הזה אינו מספק את צרכי היולדת והיא זקוקה למרכיבי מזון נוספים.

לכן עשיתי נסיון: סיפקתי ליולדות תוספת חלמון ביצה קשה, ימים אחדים לפני הלידה ולאחריה. ואז הפלא ופלא - תוספת החלמון הזו מנעה כמעט לחלוטין רצח הולדות.

לא סביר שרצח וולדות נובע מחוסר חלבון במזון של האם. היא גם לא אוכלת את הולדות לאחר שרוצחת אותם - דבר שהיה מצביע על אפשרות של מחסור בחלבון מהחי. אך תוספת כזו של חלבון מהחי (חלמון ביצה באופן ספציפי) לתזונה שלה מנע רצח הוולדות. על הערך התזונתי של חלמון הביצה תוכלו למצוא כאן.

נשאלת אם כן השאלה מה מצוי בחלמון הביצה שמונע דיכאון ואלימות של היולדות לצאצאים. חלמון הביצה עשיר מאוד בוויטמינים מקבוצת B. בקבוצה זו כלולים:

ויטמין B1 (תיאמין) החיוני לחילוף החומרים של פחמימות וניצולן, לתפקוד תקין של השרירים, מערכת העצבים והלב. מחסור בוויטמין מוביל לחולשה ועייפות ובמקרים קיצוניים לפסיכוזה ואי ספיקת לב. 

ויטמין B2 ( ריבופלבין) חשוב לניצול פחמימות, שומנים וחלבונים, ומשתתף בתהליכי יצירת ההורמונים.

ויטמין B3 (ניאצין) חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים ולניצול פחמימות בגוף. פעילותו קשורה לתהליכי הזיכרון ואפילו מחסור קל עלול לגרום בלבול ודכדוך.

ויטמין B6 (פירידוקסין) משתתף בתהליך פירוק  פחמימות, חלבונים ושומנים לאנרגיה. הוא גם שותף חיוני  בהפיכת חלבונים למוליכים כימיים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), המשפיעים על פעולות שונות במוח. במחקר שפורסם בכתב העת 'הרפואה' במאי 2001  - נמצא שמתן פירודיקסין במינון של 150 מ"ג ליום משפר את מצבם של חולים סכיזופרניים.

ויטמין B9 (חומצה פולית) שבחלמון הביצה עשויה גם היא להטיב עם הסובלים מדיכאון.

ויטמין B12 (קובלמין) הוא ויטמין חיוני לצמיחה ולהתפתחות, ליצירת תאי דם וכן לפעילות תקינה של מערכת העצבים. מחסור עשוי לגרום לתשישות, מצבי רוח הפכפכים, סחרחורות וחוסר ריכוז. במחסור עמוק עלולים להיווצר נזקים נוירולוגים קשים.

בהיותם משפיעים על מערכת העצבים, חוסר בכל אחד ההמרכיבים האלה יכול להוביל לדיכאון. יתכן שהמזון התעשייתי המסופק לעכבגרי המעבדה אינו מספק את כל מרכיבי המזון הדרושים ליולדת. כל אחד מהחוסרים האלה עשוי להוביל להתנהגות דכאונית ואלימה כלפי הוולדות.

חומר למחשבה. מניח כאן כפפה למדע להמשך מחקרים מדעיים בנושא.

חוסרים בויטמין B12 ובחומצה פולית נפוצים בקרב הצמחוניים והטבעוניים. השלמתם בעזרת נטילת תוספי תזונה מלאכותיים (כימיקלים) אינה יעילה כפי שמגיעים מהמזון עצמו - בשל כושר ספיגה ירוד של התוספים מהמעי לדם.

ובעניין אחר, הקשור באכילת ביצים (חלמון + חלבון) בכלל - מחקרים חדשים מצביעים כי אכילה של עד שש ביצים לשבוע אינה מסוכנת לבריאות. לא נמצא קשר בין צריכת פחות משבע ביצים בשבוע להגברת הסיכון להתקפי לב. ביצים מהוות מקור חשוב לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, וכן לוויטמינים ולמינרלים חיוניים, בהם כאמור חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין A, ויטמין D, אבץ, סלניום, כולין ועוד. הביצה אמנם מכילה לא מעט כולסטרול, אך כמות נמוכה יחסית של שומן רווי, ומחצית מהשומן שבה הוא חד בלתי רווי, שדווקא מסייע לשמור על ערכי HDL (הכולסטרול הטוב) תקינים וממתן את עליית ה-LDL (הכולסטרול הרע). עד 7 ביצים לשבוע אפשר אם כן לאכול ללא חשש.

הקוראים עשויים להתעניין ברשומה:
ביצה לא מבושלת כראוי רעה לבריאות