על מראית עין ואנתרופולוגיה של מחנאות אינטרנטית (הפוסט הכי חשוב שתקראו)

כשהייתי מרצה צעיר ויפה, העבירו אותנו שלושה ימי סדנת הוראה. מיותר לציין שהמחקר קודם להוראה באוניברסיטאות, הן במימון והן בקידום האקדמאי בדרגות. וכידוע ישנם מרצים נוראיים בחוגים השונים. אני לא יודע כיצד מגיע מרצה לקורס שנה אלף, והתלמידים מגלים שהוא עצמו לא יודע את החומר. אני במקומו הייתי מת מבושה.

אחד הדברים שמלמדים בסדנת ההוראה הזו הוא כיצד צריכות להראות מצגות. וכדי להבהיר את העניין, אין כמראה עיניים.
מה לצופה נוח יותר לקרוא, את זה:

או את זה?

זו לא שאלה של אסטטיות. את המצגת השניה קל הרבה יותר לקרוא מהמסך. את הראשונה קל יותר לקרוא בגרסת נייר מודפסת. עכשיו תגידו  - את הבלוג שלכם קוראים מנייר או מהמסך? מי כיום טורח להדפיס כדי לקרוא פוסט בבלוג?

שחור או כל צבע אחר על גבי מסך לבן ובוהק מעייף כל כך את העיניים. קשה כך יותר לקורא להתרכז בתוכן. ואפילו קשה עוד יותר לקרוא בלוגים כשהכיתוב למשל בפונטים שחורים דקים על רקע כהה. זה מעייף, זה מעצבן וזה ממש לא מזמין.

עכשיו כשרבים נודדים מישראבלוג לפלטפורמה אחרת, יש הזדמנות לשפר. לנצל את המבחר העיצובי העשיר המוצע (בחינם - בבלוגספוט, בחצי חינם, או בתשלום - בוורדפרס). ואני מחייך כאשר אני קורא הספדים וגעגועים ללוח התגובות של ישראבלוג. "מדוע אין רגשונים (אימוג'ים ברחובית)? יש ששואלים. כמו הגיעו מארץ מצרים, שם ישבו על סיר הבשר בני ישראל: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִיַם וּבְמֹשֶׁה: 'לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר? כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". כך נראה שהמתלוננים מישראבלוג מתגעגעים ללוח תגובות המוגבל בתווים? ולתגובות מושקעות שנמחקות בשליחה? ולשרשורי תגובות מתבלגנים? ואם האימוג'ים כל כך חשובים למישהו, הרי אפשר להוריד מדפסת וירטואלית של אימוג'ים מכאן ובא לציון גואל.

ואם בתגובות עסקינן. לוורדפרסים אין ברירה, אבל לבלוגספוטים - מדוע לעזאזל אינכם מתקדמים למערכת תגובות דיסקוס? האם זה בשל ההרגל? בשם השמרנות המיושנת? מתגעגעים לתגובות שהאצבע השמנה הקלידה מילים עם טעויות? ושאי אפשר לשנות לאחר השליחה ואז צריך להוסיף עוד תגובה - תגובת התנצלות... ?

אבל תגידו, לא בא לכם שכך יגיבו בבלוג אצלכם?

או כך:

הי, מדוע להתקע עם ממשקים מיושנים? ברוכים הבאים למאה העשרים ואחת חברים.

ובעניין אחר שמציק לי, כתבה על כך גם פוסט בלוגרית בחמים של ישראבלוג. ואני מקווה ששנינו טועים - מסתמנת תחילה של מחנאות שעד כה היינו נקיים ממנה כאן בפלטפורמה של בלוגגר/בלוגספוט ובקהילת Blogger בשפת הקודש. אני מאוד מקווה שכך זה גם ימשך. את השטיקים והפוליטיקות של ישראבלוג, בבקשה נשאיר מאחור. כי מסתמן שמתחילה להיווצר מחנאות שכזו כאן. כמובן לא מדובר בכולם, אבל יש שבפלטפורמה זו או אחרת יש כאלה שקצת מרימים את האף. ויש שמצד אחד מתארחים בדף הקהילתי של Blogger כדי לקבל כאן את מה שאין להם שם. כדי לקדם כאן את פרסום הפוסטים שלהם שם (וזה בסדר), ומצד שני יוצרים אינטראקציות רק עם בלוגרים במחנה שלהם. באים וקוראים כאן ובמקום להגיב כאן, מתייחסים לעניין בבלוג שלהם שם או בבלוגים של אחרים שם. אם אתם מבינים למה אני מתכוון. 
אנחנו לא רוצים חרמות, ריבים ומחנאות כאן - לא בקהילת Blogger בשפת הקודש! 

וכי לא זה מה שאנחנו כולנו רוצים - לתת ולקחת?
(ולא "מעחאפצען מענעמצען" כמו שהוריי אומרים ביידיש - לחטוף ולקחת בתרגום חופשי),

 ככה:

https://www.youtube.com/watch?v=C-bAr0i0YAg

אין בכוונתי לומר לאף אחד מה לעשות ומה לא לעשות. ממרום שנותי למדתי זה מכבר שעל טעויות משלמים. ובאופן ספציפי ממחנאות ואווירה עויינת סובלים תמיד שני הצדדים. 

ואסיים בקוריוז שגיליתי בלוח הסטטיסטיקה דהיום (שאגב עם הרבה רקע לבן שמעייף את העיניים). ובעצם בשאלה שאני מפנה לקוראים:

האם יש למישהו מושג מי הם הקוראים בעומאן?

יאללה, מספיק לחפור,
שיהיה סופ"ש נפלא לכולם.

עריכה

מילה של n_lee

הבלוגרית הוותיקה שלנו בישראבלוג בדקה ומצאה (כאן עד סוף החודש):



וזה מה שהבדיקה שלה העלתה בהשוואת פלטפורמת בלוגגר/בלוגספוט מול פלטפורמת וורדפרס (הטקסט שתמונה) ואני מצטט את דבריה:

"באופן כללי אני עברתי על שתי הפלטפורמות הנ"ל ובחרתי בזו שמבחינתי יותר קל להתנהל בה וזה בלוגספוט.

החסרונות בוורדפרס:

1. מערכת התגובות היא מהסוג של all or none
2. הממשק מאוד לא נוח ומאוד לא אינטואיטיבי
3. המערכת של העיצובים מאוד מוגבלת 

אם אתם נמצאים בתוכנית החינמית (אחרי שבחרתם תבנית, אתם לא יכולים לשנות לצבעים שלא בתוכנית, או לשנות את הפריסה ועוד ועוד...)
המערכת מתגמשת אם... אתם משלמים כסף או שאתם יודעים HTML ויכולים לבנות לעצמיכם תבנית שמתאימה לכם - ובואו נודה על האמת, רוב מי שכותב כאן לא יודע HTML וגם לא ילמד במיוחד בשביל זה...

4. יש קהילה קטנה מאוד של בלוגרים מישראבלוג שעברו לשם. 

5. אין דף בית או אינטראקציה אחרת 

(אלא למי שיבוא להתעלק על הקהילה של בלוגגר ויתמיד להעלות שם את קישורי הפוסטים שלו - הערה שלי).

היתרונות בבלוג ספוט:

1. יש מערכת שנקראת דיסקוס והיא עושה סדר בתגובות - מה שאומר שתקבלו עדכון רק על התגובה שלכם ולא על של כולם כמו בוורדפרס

2. הממשק נוח יחסית, מתרגלים אליו מאוד מהר

3. המערכת של העיצובים הרבה יותר גמישה, אתם יכולים לבחור בפריסה איך אתם רוצים שהבלוג ייראה (מבחינת עמודות בצד ולמטה ולמעלה).

4. יש קהילה קטנה של בלוגרים מישראבלוג שעברו לשם, יש את הדף בגוגל+ של בלוג בשפת הקודש שכולם מפרסמים שם פוסטים שלהם.

5. יש מדריכים טובים שכתב בזמנו אליפל שמסביר את הדברים הבסיסיים שצריך/כדאי לעשות בבלוג

מבחינתי הפשטות של בלוגספוט הכריעה את הכף
במיוחד אחרי שמצאתי דרך להעלות לשם את הגיבויים של הבלוג של ישראבלוג".

דעתי כדעתה של n_lee ! גם אני פתחתי חשבון בשניהם, עשיתי את ההשוואה ואני משוכנע שעשיתי את הבחירה הנכונה שנבחנה במשך השנתיים וחצי האחרונות שאני כותב בפלטפורמת Blogger הזו בבלוג הזה ובבלוג השני שלי כאן.

אם עדיין לא עשיתם זאת, את ההסבר המפורט של n_lee כיצד ליצא את הבלוגים שלכם לבלוגגר/בלוגספוט תמצאו בגוגל דרייב בקישור הזה:  https://drive.google.com/file/d/18YMmGxk8h-GB-8dq1v0XhBbaEma_klmp/view?usp=sharing

תודה ל n_lee   שטרחה ובדקה וחיברה את המדריך המעולה כיצד ליצא את הבלוג מישראבלוג לבלוג החדש שלכם.

נוסטלגיה נוסטלגיה אהובתי

הבלוגר איגנציוס חשב על דרך שבה תוכלו לגבות לא רק הבלוג שלכם אלא גם את הבלוגים האהובים עליכם בישראבלוג. ושכאשר יתקוף אתכם געגוע, תוכלו לדפדפף להנאתכם בבלוגים של חבריכם. איגנציוס שכתב את הסקריפט לגיבוי הזה העלה סרטון ביוטיוב כיצד בצעדים פשוטים תתקינו את הדרוש לגיבוי.

ניסיתי וגיביתי בהצלחה כמה בלוגים מאלף עד תו. פשוט מעולה. גיבוי בלוג שלם שקיים בישראבלוג החל משנת 2003, גובה בקובץ של 15 מגה על המחשב שלי. הדבר גזל כעשר דקות מחיי המחשב, בעוד אני מתרווח על הכורסא ובוהה בחלל. אם עדיין לא הבנתם, לאחר התקנת הסקריפט הכל אוטומטי - צריך רק להקליד ולהזין את מספר הבלוג בישרא ואת השנה שבה נכתב הפוסט הראשון. כל השאר נעשה לבד.

והרי סרטון ההדרכה כאן

והוראות מתומצתות כאן. מהרו. זה יהיה אפשרי רק עד סוף החודש. לאחר מכן אין חרטות ואין מחילות.

מ-WordPress מעצבנים אותי

מאז שפתחתי חשבון לבלוג גיבוי בוורדפרס, הם לא מפסיקים לחפור. בכל יום מאז דוחפים לי שניים כאלה למייל:

ו/או כזה:

וכעת אני בדילמה. אם אדווח על אלה כספאם, יפסיקו להציק לי. אבל אם אעשה זאת, יש מצב שגם העידכונים מהבלוגים בוורדפרס שנרשמתי אליהם - גם הם לא יגיעו.
הסבלנות שלי צועדת על חבל דק מאוד!

ובתודה שקראתם.