אול-סטאר של ט"ו בשבט

 עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, אני לא הולך לכתוב כאן על דני אבדיה, הישראלי  הראשון שנכנס לרשימת האול-סטארים של ליגת ה- NBA, שזה קרה במקרה בערב ט"ו בשבט.

דני אבדיה

להבדיל אלפי הבדלות וצניעות, עם בוקר ט"ו בשבט התעוררתי למעמד אול-סטאר פייסבוקי

 

הלכתי לישון עם הפרסום של השיר הבא כ"תורם תוכן מוביל" ובבוקר התעוררתי "אול-סטאר" 😀:

למי שמעונינים להעמיק בהקשר של השיר המוקדש לט"ו בשבט הנ"ל, ראו ברשומה "ממנהגי ט"ו בשבט לענייני בריאות". 

אבל עכשיו לדיון המעניין באמת: כל מי שמכיר אותי, נעדרתי לגמרי מרשתות חברתיות ומפייסבוק בפרט במשך שנים רבות. בשנת 2019 פתחתי חשבון פייסבוק מחדש לצורך יצירת דף לקהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו ודף קבוצה פרטית לבלוגרים המאוגדים בפרפרים,  אבל האצלתי סמכויות ניהול למודולטור. כדי לרענן את הפעילות, חידשתי שם את המעורבות לפני כארבעה חודשים ובהזדמנות זו החלטתי לנסות לפרסם שירה גם בדף הפייסבוק הזנוח שלי ובנוסף לעשות ניסיון ולבחון את מידת ההתאמה של קבוצות משוררים/סופרים/קוראים שונות בפייסבוק למה שאני כותב במילא. 

נשאלת השאלה, כיצד אני יכול לקבוע את ההתאמה. אז ככה: בפייסבוק יש שלושה קריטריונים עיקריים לכך: הראשון - קבלה לקבוצה עצמה (חלקן ציבוריות וחלקן פרטיות). השני - גודל קבוצת הכותבים והקוראים, כלומר מידת החשיפה. והשלישי- שלדעתי גם החשוב ביותר - מידת ההידהוד שנמדד במספר התגובות והלייקים.

בתחילה נרשמתי לכ-15 קבוצות. משתיים מהן, לאחר שלא קיבלתי שום התייחסות לפנייתי, ביטלתי את הפנייה והסרתי את כמה השירים שהעלתי שם לאישור המנהל/ת. כנאמר, שלום שלום ולא להתראות. (אגב, במשך הזמן קיבלתי בנוסף הזמנה להצטרף לכמה קבוצות פרטיות קטנות משתתפים אחרות) 

בתחילה פרסמתי שיר אחד ליום, אותו השיר,  בכל אחת מהקבוצות. זמן הפרסום בהן נע בין יחסית מיידית או בטווח של כשעה, לבין שבהן זמן הפרסום נע בין 2-7 ימים מהמשלוח הדיגיטלי.

לאחר שבתחילה  שלחתי לכל הקבוצות אותם השירים (50 במספר), הסתבר שברובן השירים התקבלו כמעט או ללא תגובות, בחלקן ממוצע של חצי לייק או פחות לפוסט, 4 לייקים זה כבר הישג כביר 🤣, בקבוצה שמספר הרשומים בה כ- 75,000 קוראים. 

וגם אם מפרסמים את הפוסט שלך במקום 30 בקובץ שירים אחד, ולאחר שמפרסמים קובץ נוסף  - הפוסט שלך נמצא כבר במקום 100 וכאשר מקפיצים שוב ושוב לראש הדף מתוך הרשימה המצומצמת של "החברים המועדפים"  - מה יש לצפות בכלל לתגובה או ללייק?  לאלה שאינם בקיאים בהלכות חישובי הערכה בפייסבוק - כל לייק מעניק נקודה אחת ותגובה מילולית  קצת יותר. אז בחלק מהקבוצות לאחר 50 שירים הצטברו בין 1-28 נקודות קרדיט ובחלק אפס מאופס 🤣. 

אז בעוד באחת הקבוצות תרומת התוכן שלי היא "אול-סטאר", רק בקבוצה אחת נוספת תרומת התוכן הגיעה לרמה הבסיסית של "תורם תוכן בעליה" ולאחריה הלכה וזחלה עד שנתקעה לפני שהגיעה ל- "רמת תורם מוביל", ובקבוצות האחרות -  רחוקות מאוד מרמת התרומה הראשונה המינימלית.

והמסקנה - קבוצת ה- שירה פוגשת מקרא ברשותה של המשוררת ליאה מורן היא הקבוצה המועדפת שלי. והמסקנה הבלתי נמנעת לגבי מרבית האחרות  היא: "חבל על הזמן" , וכפי שכבר כתבתי:

ממנהגי ט"ו בשבט לענייני בריאות *

בתקופת המשנה, לתאריך החמישה עשר בחודש שבט היה משמעות פיננסית בלבד לצורך חישוב מיסים על היבול. תאריך זה שנחשב כאמצע של החורף, נבחר כסוף שנת כספי המס על פירות האילן. המעשרות על פירות לאחר תאריך זה, היו שייכים לשנה הבאה ולכן במשנה יום זה כונה "ראש השנה לאילנות".

ט"ו בשבט אינו ממש חג דתי. גם "ברכת האילנות", הנמצאת רק בחלק מהסידורים שעל-פי נוסח עדות המזרח, אינה מיוחסת לתאריך מדויק. במרבית הסידורים לא נמצא אזכור ל"ראש השנה לאילנות". בט"ו בשבט ילדי החדר גם אינם פטורים מלימודים.

התלמוד הירושלמי מצביע על ט"ו בשבט כמועד שבו מתחילים האילנות לשתות ממי השנה החדשה. ההסבר למועד זה על ידי התלמוד הבבלי הוא שבמועד זה "יצאו רוב גשמי השנה".

למעשה המקובלים במאה השש עשרה הם אלה שעיצבו את "סדר ט"ו בשבט" והנהיגו את אכילת הפירות במועד זה. הספר הקבלי עץ חיים מחלק את שלושים פירות הארץ לקבוצות על פי שלושה עולמות. על פי חלוקה זו, מיני פירות עולים במדרגות העולמות השונים:

העולם הראשון שהוא עולם העשייה, כולל עשרה פירות נקלפים. כלומר, תוכם נאכל וקליפתם מושלכת. לקבוצה זו משתייכים השקדים, רימונים, פרי הדר וכו';

העולם השני שהוא עולם היצירה, כולל עשרה פירות שחיצוניותם נאכלת ותוכם נזרק. לקבוצה זו שייכים התמר,השזיף, המשמש, וכו';

העולם השלישי, הגבוה שבעולמות, הוא עולם הבריאה, המתאפיין בעשרה פירות שנאכלים בשלמותם. למשל, תאנה,תות שדה, אוכמניות וכו'.

עולי "העלייה הראשונה" שבאו לגאול את הארץ ומצאו אותה שוממה, הנהיגו למעשה את הפן הלאומי של החג וכך נוצרה מסורת הנטיעות בט"ו בשבט.

נשאלת השאלה מנין המנהג של אכילת פירות יבשים? מדוע באמת לא פירות טריים? מנהג זה מקורו ברצון של היהודים בגולה לאכול מפירות ארץ ישראל. היות ויבוא פירות טריים מארץ ישראל לא היה מעשי ופירות טריים כלל אינם גדלים בחורף האירופאי, יובאו לארצות הניכר פירות מיובשים. מכאן השתרש מנהג אכילת הפירות היבשים היום. מעניין שמנהג אכילת פירות יבשים מארץ ישראל, התרחב היום לאכילת מיני פירות יבשים אקזוטיים - שהם בהחלט אינם פירות ארץ ישראל. אולם, אין סיבה מדוע לא ואפילו רצוי לאכול פירות טריים.

אכילת פירות טריים עדיפה בשל עושרם בויטמינים החסרים בפירות היבשים. אכילת פירות יבשים גם משמינה יותר. אם אתם מנשנשים בלי להרגיש 30 משמשים יבשים, משמשים טריים תאכלו הרבה פחות – בגלל תכולת המים שבפירות טריים, שמקנים תחושת שובע.

ידוע שאכילת פירות יבשים מועילה לשיפור היציאות באנשים הסובלים מעצירות, בגלל כמות הסיבים הרבה. אך למעשה הם אינם כל כך בריאים, בשל צורת העיבוד והשימור שלהם. אם תקראו את התוויות הצמודות לאריזות של הפירות היבשים, תראו שהם מכילים חומר שימור שאינו כל כך סימפטי. כדי להאריך את חיי המדף של הפירות היבשים, כיום בדרך כלל לא מסתפקים בייבוש תחת השמש או במתקן חימום מלאכותי, אלא מוסיפים כימיקל שנקרא גופרית דו-חמצנית.

גופרית דו-חמצנית היא תרכובת כימית שנוסחתה (SO2). הגופרית הדו-חמצנית היא מזהם אוויר הנוצר באופן טבעי בהתפרצויות של הרי געש. שריפת חומרי דלק המכילים גופרית בתחנות כוח ובתעשייה, פולטת לאוויר עוד מחומר מזיק זה. גופרית דו-חמצנית היא אחד הגורמים לתופעת הגשם החומצי, יחד עם תחמוצות החנקן. מנזקיה הבריאותיים של הגופרית הדו-חמצנית די מתעלמים. אך חומר למחשבה: אם החיידקים והעובש אינם יכולים לגדול על הפירות היבשים, בגלל הרעילות של הגופרית הדו-חמצנית המפוזרת עליהם, נשאלת השאלה מה הרעילות של החומר הזה עושה לכם?

יתכן שעל האריזה תמצאו שהמוצר מכיל חומר "תמים" המכונה E-220 . אך אל תטעו – מדובר בקוד של אותה גופרית דו-חמצנית. את החומר הזה מוצאים גם ביינות כחומר משמר. שתית ארבע כוסות יין בט"ו בשבט, גם היא מנהג על פי הקבלה.

בכלל כדאי שתשימו לב להטעיה מקובלת בתוויות של מוצרים, שמצוין עליהם "ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים". בהרבה מקרים על התווית מצוין מאידך, שהם מכילים כל מיני מספרי - E, שהיצרנים לא בדיוק רוצים שתדעו מהם. הם חומרי צבע וחומרים משמרים, שאם אתם מעוניינים לדעת, חלקם מסרטנים. אפשר למצוא את המידע כאן   וכאן. 

הדפיסו את הטבלאות ושימרו. אם תצטיידו בטבלאות האלה בקניות המזון הבאות שלכם, אולי כבר לא תרצו לקנות מספר מוצרים.

לסיכום המלצה לקראת ט"ו בשבט – עדיף לחגוג עם שלל פירות טריים ולהמעיט באכילת פירות יבשים או משומרים. מילא פעם אחת בשנה, אבל אם אתם נוהגים לארח ברוטינה עם מגש פירות יבשים בכל ימות השנה. דעו מה אתם אוכלים ומאכילים.

ט"ו בשבט שמח!

* פורסם לראשונה - ט"ו בשבט תשע"ב

תגובות