מה בין חצב ודבורה לבין צרעה וג'ומס? וגם הצעה לטיול בחגים

  

מדאיג מצב דבורי הדבש, שנפגעות לאחרונה במחלה מסתורית ברחבי העולם (כולל בישראל), שצמצמה את מספרן בשליש לפחות.

אז מלבד הפגיעה במגדלי הדבורים ומשק הדבש, ההשלכות של המגיפה הזו שפוגעת בדבורים, חמורות הרבה יותר ומאיימות לא רק על כל ענפי החקלאות אלא גם על כל הסביבה האקולוגית בכדור הארץ. הסיבה לכך היא שהדבורים הן  המאביקות היעילות ביותר של פרחים. ללא האבקה אין פרי, ואין דור המשך לצמח. על המגיפה המסתורית וסיבותיה יוקדש פוסט נפרד.

רבים הם הצמחים והעצים שהאבקה שלהן ( החשובה להפריה, יצירת הפירות ולהמשכיות) תלויה בדבורים. בצמחים אלה מבנה הפרח הוא כזה, שאין אפשרות יעילה של האבקה על ידי רוח. רק חרקים דמויי הדבורה וגודלה יכולים להיכנס לתוך פרחים עם מבנה חצי סגור, ולשאת את האבקה הנדבקת בשערות רגליהם (במגע עם האבקנים שבפרח) אל פרחים אחרים, ולהפרות אותם.

אחד המאביקים היעילים של החצב (נושא הפוסט הזה ) היא הדבורה. למעשה דבש חצבים - דבש שיוצר על ידי דבורים שניזונו מפרחי החצב - הוא אחד מסוגי הדבש האיכותיים והיקרים ביותר. אמנם אין זה דבש על טהרת החצב, אך הוא מועשר בדבש של דבורים שבסביבתן פריחה עשירה של חצב.

דבורת הדבש הייתה למעשה לפני מאה מיליון שנה צרעה שעברה אבולוציה. היא עברה מוטציות שאפשרו לה לעבור מתזונה של בשר, לתזונה צמחונית. הצרעות בכלל הן אמצעי ההפריה הבלעדיים של מיני (עצי) פיקוסים רבים. ביניהם עץ התאנה ועץ השקמה, ההולך ונכחד. מיד תבינו מדוע.

עצי הפיקוסים שונים באופן עקרוני משאר העצים. וזה משום שהפרחים שלהם נמצאים בתוך הפרי. בשאר הצמחים והעצים הפרי נוצר רק לאחר הפריית הפרחים והפיכתם לפירות. לפיכך, לכל סוג של עצים ממשפחת הפיקוס (לעניינינו - התאנה והשקמה) יש מין מיוחד של צרעה זעירה המותאמת להיכנס לפרי, להאביק את הפרחים המוחבאים, ולדאוג להמשכיות מין העץ.

פרי הפאגה של השיקמה, הנקרא בערבית ג'ומז

בתלמוד מכונים פירות השיקמה גאמוזים

  

אם הצרעה היא אוכלת בשר, מדוע היא בכלל חודרת לפרי השקמה?
ובכן, הצרעה חודרת לתוך הפרי כדי להטיל ביצים על הפרחים הקטנים, תוך כדי כך היא מאביקה את הפרחים הנקביים הקטנים ומפרה אותם. זחלי הצרעות שיבקעו מהביצים, יגדלו בפרי השקמה (או גם התאנה) עד לגמר התפתחותם לשלב בוגר. הזרעים שיתפתחו מהפרי המתנפח והנרקב - יצמיחו דור חדש של עצים על ידי עטלפי פירות שאוכלים את הפירות הנרקבים, ומפזרים תוך כדי כך את הזרעים. על כן, התרבות עצי השקמים בטבע תלוי בשני מיני בעלי חיים - צרעת פיקוס השקמה ובמין עטלף פֵירות.

מכאן שקיים שיתוף פעולה (סימביוזה) בין הצרעה ממין מסוים לבין השקמה או התאנה, להמשך הקיום של שניהם.

השקמה שהגיעה לישראל כנראה ממצרים, תלויה בהמשך קיומה בצרעה מסויימת ממצרים, שמה 'צרעת פיקוס השקמה', שנכחדה מזה כבר בישראל. כיום ניתן להרבות את עצי השקמים בארץ רק על ידי יחורים (ריבוי תרבותי ולא טבעי).

גם לפרי השקמה וגם לפרי התאנה חודרים לעתים גם מיני צרעות טפיליות - שמטילות ביצים אל תוך פרחי הפרי, אך אין להן את 'האינסטינקטים' ומבנה רגליים שיכול להעביר את האבקה של הפרחים הזכריים שבפרי אל הפרחים הנקביים שבפרי ולהפרות אותם. מה שנקרא - צרעות שמקבלות אבל לא נותנות.

אז מה, אנחנו אוכלים פירות שיקמה (נאכלים על ידי ערביי ישראל) ותאנה עם ביצי צרעות? אני כבר רואה צמחוניים ושןמרי כשרות מתחלחלים באימה.
כדי למנוע אכילת פאגות (תאנה) בולסים את פרי התאנה. כבר במקרא מוזכר שעמוס הנביא היה בולס שקמים (עמוס פרק ז', פסוק י"ד). הבליסה היא חיתוך בסכין הפוצע את הפרי כפי שעושה הצרעה. הבליסה מביאה להבשלת הפרי תוך ימים מספר. אחרי שבולסים את הפרי ניתן לקטוף ולאכול אותו. כיום יש גם מין תרבותי שאינו זקוק לבליסה.

***

עץ השקמה היא אחד העצים הבולטים והמרשימים בשפלת החוף ובעמקים הפנימיים של ארצנו . זהו עץ גבוה בעל גזע עבה ומסוקס השולח קורות עבות ומסועפות לכל עבר, ויש לו עלווה גדולה המקנה צל מחייה נפשות.
עץ השקמה שימש במצרים העתיקה לבניית ספינות ורהיטים, כי הוא עמיד בפני מים.

כאמור, רוב השקמים גדלים בחולות החוף ים , לכל אורכה של הארץ. בסביבות אשקלון ואשדוד עצי השקמה מרובים במיוחד. בתל אביב שנבנתה על חולות, ניתן לראות שדרה רחבה של שקמים ברחוב המלך ג'ורג', כאשר השדרה ממוקמת באי תנועה וישנם שני זרועות של כביש משני צדדיה.

גם בכניסה לחולון עומד עץ שקמים עתיק ומפואר שהוא גם נמצא בסמל העיר:

אבל עצי השקמים בטבע ילכו ויכחדו בהיעדר הצרעה המצרית. לכן, ברור מדוע נעשים ניסיונות לשמר את העצים העתיקים הקיימים.

***

ואסיים בהצעה לעוד טיול חג בעקבות החצבים, השקמים והדבש. הדרימו לאזור פלמחים ויד מרדכי. מצאו לכם עץ שקמה גדול, נוחו לצלו הרחב, איכלו את ארוחת הצהרים שהבאתם וספרו לילדיכם את סיפור השקמה והצרעה. הורידו בעזרת הסמרטפונים את שיר גן השקמים בביצוע המקורי של ריקה זראי. שיר זה אהוב עליי במיוחד כי את השם שיקמה נושאת בת משפחה אהובה. האזינו למילותיו:

https://www.youtube.com/watch?v=d2evf_BwACs&feature=player_detailpage#t=22s

ועוד שיר ממקורותינו על עץ השקמה תוכלו להאזין כאן.

***

בצומת אשקלון ממשיכים דרומה כ 8 ק"מ. בצומת יד-מרדכי פונים ימינה לתוך הקיבוץ יד מרדכי. לאחר השער ימינה. 'בית הדבש והדבורה' נמצא מימין לכביש, מול הרפת.


בקיבוץ יד מרדכי תוכלו לבקר במספר אתרים תיירותיים. ראשית בבית הדבורה והדבש - מרכז מבקרים המציג את חיי עולם הדבורים ותהליך ייצור הדבש (מומלץ לטיולי משפחות עם ילדים. 
שעות פתיחה: בימי שישי  שעה 9:00 ועד 13:00, בשבתות וחגי ישראל החל משעה 10:00 ועד 15:00 בכל שעה עגולה מתחילה פעילות. בשאר ימות השבוע בתיאום מראש.

כמו כן מומלץ לבקר באתר המורשת 'שיחזור קרב תש"ח' - שיחזור שדה הקרב בתעלות שהתחולל ביד מרדכי נגד הצבא המצרי במאי 1948. חזרה בזמן. 

וכמובן איך לא? אם כבר שם, ביקור באנדרטת מרדכי אנילביץ ומגדל המים שקרס במלחמת השחרור. האנדרטה לזכרו של מפקד המרד היהודי בגטו וורשה, שעל שמו נקרא הקיבוץ. 
מומלץ ביקור גם במוזיאון 'משואה לתקומה'. המוזיאון ממוקם במבנה בעיצוב מיוחד המנציח את תולדות העם היהודי בתפוצות, לפני ובמהלכה של מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות, ותקומת מדינת ישראל. לפרטים על אתר המוזיאון ושעות פתיחה כאן.

הביקור והשתתפות בפעילות בבית הדבורה והדבש הוא חלק מחבילת פעילויות נוספות בכרטיס משולב לפעילות בכל אתרי התיירות ביד מרדכי: נסיעה בטרקטור ועגלה, "קיבוץ של פעם", טיפוס על הטנק באתר שחזור הקרב, צפייה בחליבה ברפת ופארק חבלים אתגרי. 
לפרטים והזמנות בטלפונים 08-6720559 | 052-3923104.

שנה טובה וחג שמח
קנקן