ברשומה זו אדון בנושא השנוי במחלוקת ציבורית והוא השימוש בצמחי מרפא. שימוש בצמחי מרפא נעשה על ידי חיות בטבע ועל ידי האדם משחר ההיסטוריה. הרפואה המודרנית מסתייגת מהתועלת ואף מצביעה על סיכונים ברקיחה בלתי מבוקרת של צמחי מרפא. מאידך, קמה תחייה מחודשת של השימוש בצמחי מרפא בעשרות השנים האחרונות. קמו 'מרפאים' טבעיים (נטורופתים) למיניהם ותעשיות אשר גורפות מיליארדים מהציבור - עבור ייצור ושיווק מוצרי צמחי מרפא.
ברשומה נדון בשני אספקטים. האם צמחי המרפא באמת טובים בשבילך? והאם השימוש בצמחי המרפא עשוי להזיק לך? כפי שנראה בהמשך, למרות שלצמחי המרפא יש לעתים תועלת מסוימת, השימוש בצמחי המרפא אכן עשוי גם להזיק, במישרין או בעקיפין. בחלק ניכר מהמקרים, השימוש בצמחי המרפא הוא גם לגמרי בזבוז כספך לריק.
הרשומה הזו מתכתבת גם עם הרשומה הקודמת בנושא השימוש בעשב (או מיצוי) קנאביס, שהדביקו לו את השם קנאביס רפואי.
למרות שהשתדלתי לתמצת את הדברים, הרשומה הזו תהיה ארוכה יחסית. אך בשל חשיבות הנושא, העדפתי שלא לפצל פרק זה לחלקים. כמובן הקוראים יוכלו לפצל את הקריאה.
את השימוש בצמחי מרפא לא המציא האדם. מחקרים הראו שציפורים מסוימות בוחרות צמחים בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות כחומרי קינון. אלה מגינים על הגוזלים מזיהומים חיידקיים ומפטריות. חיות שונות נוהגות לאכול חלקים מרים של צמחים בתגובה למחלה. תצפיות בפרפרים, תרנגולות, כבשים וקופים, הראו כי בעלי חיים חולים אוכלים בעת מחלתם צמחים שאינם מהווים חלק מתפריטם הרגיל. השימפנזים עושים שימוש מכוון בצמחים שמיחסים להם תכונות רפואיות. בכל המקרים, הם אוכלים צמחים שאינם טעימים ואין להם ערך תזונתי. הסיבה היחידה לאכילת הצמחים האלה היא - ניסיון לפתרון בעיות בריאותיות. מבין צמחי המרפא שמשתמשים השימפנזים זוהו קליפות מגזע עצי שיטה לסילוק טפילי מעיים הגורמים לשלשולים. הם משתמשים גם בפירות הצמח Aframomum Melegueta, שהוא קרוב משפחה לצמח הג'ינג'ר - כנגד זיהומי חיידקיי מעיים. כנגד ריפוי מלריה, השימפנזים משתמשים בצמח Vernonia Amygdalina. אז מי אמר ששימפנזים אינם חכמים לא פחות מהאדם בנושא זה?
מאחר ורופאים מסורתיים (רופאי אליל מקומיים) מספקים לחוליהם את אותן 'תרופות', נשאלת השאלה מי למד ממי ? מרפאים ילידים מודים כי למדו את רפואת הצמחים על ידי התבוננות בהתנהגות בעלי חיים חולים, אשר אוכלים בעת מחלתם צמחים שאינם מהווים חלק מתפריטם הרגיל.
גם האדם הניאנדרתלי אשר חי בהרי הכרמל שבארצנו לפני כ-60,000 שנה, השתמש בצמחי מרפא. לצד גופת אדם ניאנדרתלי , נמצאו בצמוד למקום קבורתה שמונה סוגי צמחים - צמחים המצויים עדיין בשימוש נרחב ברפואה העממית ברחבי העולם.
שימוש בצמחי מרפא ובצמחי מרפא של ארץ ישראל בעולם העתיק והחדש
צמחים ממשפחת השיפתניים תוארו בכתבי רפואה העממית כמשפיעים על שיפור הזיכרון ועל דמנציה, שהם כידוע גם מתסמיני מחלת האלצהיימר. צמחים אלו מוכרים בתרבויות השונות וברפואה המסורתית כמגבירי זיכרון, והם מכונים צמחים נואוטרופים. מחקר שערכה ד"ר מינה פארן, מהעמותה הישראלית לצמחי מרפא - הראה ששימוש בשמן זן מסוים של צמח המרווה המריץ את העברת הגירויים העצביים והגביר את הפעילות הקוגניטיבית של המוח. בעקבות התוצאות, ממליצה ד"ר פארן על שימוש בצמח המרווה לטיפול באלצהיימר. אבל כבדו וחשדו, יש לא מעט זנים שונים של מרוות בשדות. וכמו שלא קוטפים פטריות למאכל מבלי לדעת לזהות פטריות רעל - כך אין לקטוף צמחים ללא ידע בזיהוי והגדרה מוחלטים!
בכתבי הרפואה העממית תוארו גם צמחים שמשמשים להורדת רמות סוכר גבוהות בדם: חילבה, קינמון, מילון מר, ועוד.
ד"ר זהר עמר, ראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אפרים לב מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה - ערכו מחקר מקיף על הגניזה הקהירית והסיקו מתוכה על חומרי המרפא בהם עשו שימוש בני הקהילה היהודית בקהיר בתקופת ימי הביניים.
מאחר ורופאים מסורתיים (רופאי אליל מקומיים) מספקים לחוליהם את אותן 'תרופות', נשאלת השאלה מי למד ממי ? מרפאים ילידים מודים כי למדו את רפואת הצמחים על ידי התבוננות בהתנהגות בעלי חיים חולים, אשר אוכלים בעת מחלתם צמחים שאינם מהווים חלק מתפריטם הרגיל.
גם האדם הניאנדרתלי אשר חי בהרי הכרמל שבארצנו לפני כ-60,000 שנה, השתמש בצמחי מרפא. לצד גופת אדם ניאנדרתלי , נמצאו בצמוד למקום קבורתה שמונה סוגי צמחים - צמחים המצויים עדיין בשימוש נרחב ברפואה העממית ברחבי העולם.
שימוש בצמחי מרפא ובצמחי מרפא של ארץ ישראל בעולם העתיק והחדש
צמחים ממשפחת השיפתניים תוארו בכתבי רפואה העממית כמשפיעים על שיפור הזיכרון ועל דמנציה, שהם כידוע גם מתסמיני מחלת האלצהיימר. צמחים אלו מוכרים בתרבויות השונות וברפואה המסורתית כמגבירי זיכרון, והם מכונים צמחים נואוטרופים. מחקר שערכה ד"ר מינה פארן, מהעמותה הישראלית לצמחי מרפא - הראה ששימוש בשמן זן מסוים של צמח המרווה המריץ את העברת הגירויים העצביים והגביר את הפעילות הקוגניטיבית של המוח. בעקבות התוצאות, ממליצה ד"ר פארן על שימוש בצמח המרווה לטיפול באלצהיימר. אבל כבדו וחשדו, יש לא מעט זנים שונים של מרוות בשדות. וכמו שלא קוטפים פטריות למאכל מבלי לדעת לזהות פטריות רעל - כך אין לקטוף צמחים ללא ידע בזיהוי והגדרה מוחלטים!
בכתבי הרפואה העממית תוארו גם צמחים שמשמשים להורדת רמות סוכר גבוהות בדם: חילבה, קינמון, מילון מר, ועוד.
ד"ר זהר עמר, ראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אפרים לב מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה - ערכו מחקר מקיף על הגניזה הקהירית והסיקו מתוכה על חומרי המרפא בהם עשו שימוש בני הקהילה היהודית בקהיר בתקופת ימי הביניים.
השניים פענחו מרשמים רפואיים ורשימות תכולה של בתי המרקחת ומצאו מידע על שימוש בכ-450 חומרי מרפא. בין הצמחים שהופיעו בתדירות רבה היו קינמון הקמפור, אלת המסטיק, סחלב, שקד, לימון, זנגביל, כרכום ורבים נוספים.
פרי הרימון ידוע עוד מימים עברו כבעל תכונות בריאותיות מיטיבות, ונזכר ככזה בכל הדתות ובפולקלור העמים. פרופ' אבירם מהפקולטה לרפואה בטכניון ומרכז רפואי רמב"ם מצא כי ברימון מצויים חומרים נוגדי חמצון שיכולים לעכב את הכולסטרול "הרע" (LDL), שהוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת העורקים, ובכך להאט את התהליך הטרשתי של כלי הדם.
פרי הרימון ידוע עוד מימים עברו כבעל תכונות בריאותיות מיטיבות, ונזכר ככזה בכל הדתות ובפולקלור העמים. פרופ' אבירם מהפקולטה לרפואה בטכניון ומרכז רפואי רמב"ם מצא כי ברימון מצויים חומרים נוגדי חמצון שיכולים לעכב את הכולסטרול "הרע" (LDL), שהוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת העורקים, ובכך להאט את התהליך הטרשתי של כלי הדם.
בנוסף, גילה פרופ' אבירם כי בחולים ששתו כוס אחת ליום של מיץ רימונים במשך שבועיים - אובחנה ירידה של כ-6% בלחץ הדם. אבל, באדם הסובל למשל מיתר לחץ דם בסביבות 180 - התמדה בשתיית מיץ רימונים כזו, תוריד את לחץ הדם לכל היותר ל- 170. אך גם זה עדיין יותר מדי ולכן האדם יצטרך בכל זאת טיפול תרופתי קונבנציונלי, כדי להוריד את לחץ הדם לערך הנורמלי - 120.
בעת הקדומה ובימי הביניים, תושבי ארץ-ישראל השתמשו בצמחים לסילוק חומרי פסולת על ידי שלשולים והקאות. הצמחים שהשתמשו הם חצב מצוי, קחוון, כשות הקורנית, הגה מצוי, ריבס, חבלבל רפואי ואבטיח הפקועה.
אזהרה! - כל אחד מהם יכול להיות רעיל וקטלני (בזיהוי לא נכון של הזן, בטיפול בחומר ובמינונים לא מתאימים).
הרמב"ם תיאר את סגולות שמן עץ הזית להגברת האון המיני (לא אחראי על נכונות הדברים).
מהו ההבדל בין שימוש בצמחי מרפא לבין שימוש תרופתי ברפואה המודרנית?
גם הרפואה הקונבנציונלית משתמשת בתרופות שמקורן בצמחים. הרי שתי דוגמאות:
מצמח האצבעונית (דיגיטאליס) מבודדים ומרכזים את החומר הפעיל בתרופה דיגוקסין. תרופת הדיגוקסין משמשת לטיפול באי ספיקת לב המלווה בהפרעות בקצב הלב.
בעת הקדומה ובימי הביניים, תושבי ארץ-ישראל השתמשו בצמחים לסילוק חומרי פסולת על ידי שלשולים והקאות. הצמחים שהשתמשו הם חצב מצוי, קחוון, כשות הקורנית, הגה מצוי, ריבס, חבלבל רפואי ואבטיח הפקועה.
אזהרה! - כל אחד מהם יכול להיות רעיל וקטלני (בזיהוי לא נכון של הזן, בטיפול בחומר ובמינונים לא מתאימים).
הרמב"ם תיאר את סגולות שמן עץ הזית להגברת האון המיני (לא אחראי על נכונות הדברים).
מהו ההבדל בין שימוש בצמחי מרפא לבין שימוש תרופתי ברפואה המודרנית?
גם הרפואה הקונבנציונלית משתמשת בתרופות שמקורן בצמחים. הרי שתי דוגמאות:
מצמח האצבעונית (דיגיטאליס) מבודדים ומרכזים את החומר הפעיל בתרופה דיגוקסין. תרופת הדיגוקסין משמשת לטיפול באי ספיקת לב המלווה בהפרעות בקצב הלב.
 |
| דיגיטליס (אצבעונית) |
מעץ הטקסוס מפיקים את התרופה טקסול (Taxol) המשמשת בכימותרפיה כנגד סרטן השד וסוגי סרטן נוספים.
מכאן מה שעושה את ההבדל בין תרופה אמיתית ממקור צמחי לצמח מרפא הוא עצם בידוד החומר הפעיל וניקויו משאר חומרי הצמח - באופן שהתרופה יכולה להינתן במינון הנכון ובצורה מבוקרת, ללא סיכון. הצמחים אצבעונית וטקסוס, כמו חלק מרבים צמחי המרפא הינם רעילים לאדם או רעילים בצורות הכנה מסוימות, או מעל מינון מסוים. אכילת צמחים אלה מהטבע יכולה להרוג!
השימוש בצמחי מרפא עשוי להיות רעיל או מזיק
כאמור, השימוש בצמחי מרפא יכול להיות גם מסוכן ומזיק. הוא עשוי להיות מזיק בצורה ישירה או עקיפה. בצורה ישירה הוא עשוי להזיק בגלל מינון לא מבוקר של הצמח. וכשאני מציין שימוש במינון לא מבוקר, הכוונה למהי הכמות של צמח טרי או מיובש שצריך להשתמש בחליטת תה, כדי שהמינון יהיה מדויק - כלומר, מועיל במאת האחוזים ולא מסוכן במאת האחוזים. האם לחלוט את הצמח חצי דקה במים רותחים או אולי 5 דקות? האם בצמח החלוט לא מסתתר עובש או נבגים של חיידקים? אפשר לחלות רק מזה! כמובן שגם כמות החומר הפעיל בצמח עשויה להשתנות בתנאי גידול שונים של הצמח ובעונות השנה השונות. הדבר נכון גם לגבי מיצויים ביתיים ואפילו של תעשיות מסחריות שמבטיחות הרים וגבעות.
לפטרוזיליה למשל יש תכונות משתנות. אז איזו פטרוזיליה יש לצרוך - רגילה או מסולסלת? וכמה קילוגרמים פטרוזיליה יש לצרוך כדי שתעשה את העבודה של כדור פוסיד אחד להורדת הבצקת? קינמון טוב להורדת סוכר בדם. אבל כמה כפות קינמון יש לצרוך בכל ארוחה כדי לאזן את רמת הסוכר? מקבלים כימותרפיה, יש תוספי מזון (כמו גם חלק ממשכחי הכאבים) שמעלים את העמידות כנגד התרופות ולכן מורידים את יעילות הטיפול. ויש תוספים כמו תבלין הכורכום שעשוי להעלות את רעילות הכימותרפיה (כמו למשל באכילת אורז תמים מתובל בכורכום) ועוד כהנה וכהנה אני יכול לכתוב על כך מגילות. האם אתם הצרכנים יודעים על זה? האם הרוקחים והרופאים (הן הקונבנציונליים והן מהרפואה האלטרנטיבית - מודעים ואומרים למטופלים את זה? האם דוקטור אינטרנט, סיינטיפיק ווינט ויוטיוב המשבחים לעיתים בכתבותיהם את רפואת האליל - מספרים לקוראים את כל זה?
כאמור, חלק מהצמחים הינם רעילים או בעלי תופעות לוואי בלקיחה במינון גבוה או לאורך זמן. למשל אם ניקח לדוגמה את הצמח שוש קירח (ליקוריץ) שמשתמשים בו כנגד דלקות, אלרגיה ובאי ספיקה של הורמונים סטרואידים - שימוש ממושך בו או ריכוז גבוה מדי עלול גם לגרום לאגירת יתר של נתרן, איבוד אשלגן, בצקות ועליה בלחץ הדם. לכן, המינון המומלץ הוא לא יותר מ-5 עד 15 גרם של שורש טחון או כתוש ליום, או לחלופין חליטה של 2 עד 4 גרם בכוס מים, שלוש פעמים ביום, כאשר משך הטיפול באם הוא נעשה ללא השגחה רפואית לא יעלה על 4 עד 6 שבועות. האם אדם נורמלי שאינו רוקח יכול למלא בדייקנות דרישות אלה? לכל אדם יש גם קצב קליטה ופירוק חומרים קצת שונים. כיצד אם כן ידע הקורא האם המינון שלקח מהצמח מזיק במיוחד לו יותר מאשר לאחרים? לכל אחד מאיתנו יש קצב חילוף חומרים ופירוק רעלים שונה זה מזה (על בסיס שוני גנטי).
השימוש בצמחי מרפא עשוי להיות רעיל או מזיק
כאמור, השימוש בצמחי מרפא יכול להיות גם מסוכן ומזיק. הוא עשוי להיות מזיק בצורה ישירה או עקיפה. בצורה ישירה הוא עשוי להזיק בגלל מינון לא מבוקר של הצמח. וכשאני מציין שימוש במינון לא מבוקר, הכוונה למהי הכמות של צמח טרי או מיובש שצריך להשתמש בחליטת תה, כדי שהמינון יהיה מדויק - כלומר, מועיל במאת האחוזים ולא מסוכן במאת האחוזים. האם לחלוט את הצמח חצי דקה במים רותחים או אולי 5 דקות? האם בצמח החלוט לא מסתתר עובש או נבגים של חיידקים? אפשר לחלות רק מזה! כמובן שגם כמות החומר הפעיל בצמח עשויה להשתנות בתנאי גידול שונים של הצמח ובעונות השנה השונות. הדבר נכון גם לגבי מיצויים ביתיים ואפילו של תעשיות מסחריות שמבטיחות הרים וגבעות.
לפטרוזיליה למשל יש תכונות משתנות. אז איזו פטרוזיליה יש לצרוך - רגילה או מסולסלת? וכמה קילוגרמים פטרוזיליה יש לצרוך כדי שתעשה את העבודה של כדור פוסיד אחד להורדת הבצקת? קינמון טוב להורדת סוכר בדם. אבל כמה כפות קינמון יש לצרוך בכל ארוחה כדי לאזן את רמת הסוכר? מקבלים כימותרפיה, יש תוספי מזון (כמו גם חלק ממשכחי הכאבים) שמעלים את העמידות כנגד התרופות ולכן מורידים את יעילות הטיפול. ויש תוספים כמו תבלין הכורכום שעשוי להעלות את רעילות הכימותרפיה (כמו למשל באכילת אורז תמים מתובל בכורכום) ועוד כהנה וכהנה אני יכול לכתוב על כך מגילות. האם אתם הצרכנים יודעים על זה? האם הרוקחים והרופאים (הן הקונבנציונליים והן מהרפואה האלטרנטיבית - מודעים ואומרים למטופלים את זה? האם דוקטור אינטרנט, סיינטיפיק ווינט ויוטיוב המשבחים לעיתים בכתבותיהם את רפואת האליל - מספרים לקוראים את כל זה?
כאמור, חלק מהצמחים הינם רעילים או בעלי תופעות לוואי בלקיחה במינון גבוה או לאורך זמן. למשל אם ניקח לדוגמה את הצמח שוש קירח (ליקוריץ) שמשתמשים בו כנגד דלקות, אלרגיה ובאי ספיקה של הורמונים סטרואידים - שימוש ממושך בו או ריכוז גבוה מדי עלול גם לגרום לאגירת יתר של נתרן, איבוד אשלגן, בצקות ועליה בלחץ הדם. לכן, המינון המומלץ הוא לא יותר מ-5 עד 15 גרם של שורש טחון או כתוש ליום, או לחלופין חליטה של 2 עד 4 גרם בכוס מים, שלוש פעמים ביום, כאשר משך הטיפול באם הוא נעשה ללא השגחה רפואית לא יעלה על 4 עד 6 שבועות. האם אדם נורמלי שאינו רוקח יכול למלא בדייקנות דרישות אלה? לכל אדם יש גם קצב קליטה ופירוק חומרים קצת שונים. כיצד אם כן ידע הקורא האם המינון שלקח מהצמח מזיק במיוחד לו יותר מאשר לאחרים? לכל אחד מאיתנו יש קצב חילוף חומרים ופירוק רעלים שונה זה מזה (על בסיס שוני גנטי).
טענה רצינית המועלית על ידי אנשי מקצוע מהרפואה הקונבנציונלית היא שמוצרי המדף המשווקים כצמחי מרפא ונצרכים על ידי הציבור, אינם עוברים תהליכים נאותים של בקרה וסטנדרטיזציה. האם חשבתם פעם מדוע מוכרים לכם "תרופות" מצמחי מרפא ללא מרשם רפואי? האם חשבתם פעם מדוע על האריזה של "התרופה הטבעית" שקניתם, אף פעם לא יהיה כתוב לאיזה שימוש היא מיועדת? מדוע מוכרים לכם אותה כתוסף תזונה (כלומר, מזון)?
האם נתתם מחשבה כיצד אם כך אתם בכלל יכולים לדעת למה "התרופה הטבעית" המסוימת משמשת? לשם כך היצרנים משתמשים בשיטה ערמומית. הם נותנים ל"תוסף המזון" (וכך הרי אי אפשר לטעון שמוכרים את זה בתור תרופה ולא כמזון) שם עם רמז למה שהיא "אמורה" לעשות, למשל N-שיעול. ה-N נותן לצרכנים הרגשה של שם של תרופה והוא בעצם "אין" שיעול. לעתים פשוט יצרפו לאריזה תמונה של אדם משתעל. אל דאגה, החברות האלו מצוידות בצוות עורכי דין ממולחים שתפקידם להגן בפני תביעות.
שנית הרוקחים עצמם משווקים לכם את מוצרי צמחי המרפא. חלקם דוחפים את זה לכם באופן החצוף ביותר. יודעים מדוע? כי הם מרוויחים מתגמולים על מכירתם יותר מאשר על מכירת תרופות. אז האם זו לא מן סוג של רפואה לעשירים (ובמקרים רבים עשירים פתאים) במסווה של מזון? למשל, האם אתם שואלים את הרוקח מה יש נגד צינון והוא יביא לכם מוצר "תוספת מזון", כאילו שזו תרופה? האם אין זה אבסורד ובספק אם בכלל חוקי מצידו, מבלי לציין בפירוש שזהו תוסף מזון? ומרבית הפתאים שישמעו מהרוקח המלצות ודברי הלל הרי יפלו במלכודת. וכי מרבית האנשים יטילו ספק בהמלצת הרוקח ולא ירכשו? ומדוע אם יגיע הצרכן שבוע אחרי, הרוקח ימליץ לו על מוצר אחר? לא קשה לנחש, על המוצר האחר הוא מקבל יותר תמלוגים. לצערי לא כל הרוקחים ישרים (גם של קופות החולים שמקבלים תמלוגים על מכירת תוספים), כדי לתת לצרכן את המוצר הדומה הזול יותר.
עצה ידידותית - בתור תוסף מזון (ולא תרופה), יש אישור למכירה על ידי משרד הבריאות, אך אל תסמכו לגמרי על כך. מדוע? כי משרד הבריאות לא בודק ואינו יכול לבדוק כל משלוח (אצווה) של המוצר. גם לא לכל החברות המייצרות מוצרי מרפא טבעיים יש בקרת איכות, הכוללת בדיקת ניקיון המוצר ממזהמים. כך שאם אתם כבר קונים מוצר כזה, לפחות תבדקו שמצוין עליו שיוצר בתנאי GMP (שהם קיצור של Good Manufactory Product).
ובכלל "אישור ממשרד הבריאות" אינו מעיד שהתוסף יעיל ועושה את מה שהוא אמור לעשות. מה שהאישור הזה אומר בסך הכול, הוא שהרכב התוסף כפי שדווח היצרן (שגם זה לא בהכרח תמיד מדויק) - איננו מזיק ככל הידוע למשרד הבריאות כעת. אין זה אומר שלא יכול פתאום לצוץ מחקר חדש שמוכיח שהתוסף מזיק ביותר.
כאמור, הנזק בשימוש בצמחי מרפא עשוי להיות גם עקיף. כי אם המינון נמוך מדי, הרי לא תיפתר הבעיה הרפואית ובמיוחד אם החולה הפסיק לקחת תרופת מרשם, מפני שהוא חושב שצמח המרפא הוא תחליף טבעי נאות.
נזק עקיף נוסף שעלול להיווצר הוא כתוצאה מתגובות בין המוצר הטבעי לתרופות שנוטל החולה (או ההיפוכונדר). כשרופא רושם תרופות, תוכנת מחשב בודקת אוטומטית האם אין תגובות בין תרופתיות (כמו נטרול אחת את השנייה, או הגדלת הרעילות של כל אחת מהן בנפרד בשילוב עם השניה). הרופאים וגם הרוקחים ברוב המקרים אין לרובם הידע והאחריות לבדיקת אינטראקציות בין תרופתיות עם תוספי תזונה ממקור צמחי, כמו גם ויטמינים ומינרלים. אימא שלי כמעט מתה מדבר כזה, אלמלא אבא שלי שגילה תושייה וקישר בין הדברים. בבדיקה שערכתי במקורות הזמינים באינטרנט (לבעלי הבנה מקצועית) - מצאתי שאכן השילוב בין התרופה לתוסף שקיבלה הינו קטלני ואינו רשום בעלון לצרכן של התרופה (ובוודאי לא בזה של תוספי המזון שמגיעים בדרך כלל ללא עלון לצרכן).
לפי הסטטיסטיקה, רק בארה"ב מתים מאות אלפים בשנה מתגובות בין תרופתיות, כולל בשל תוספי תזונה. בלי נדר אקדיש לכך פרק נוסף, כי אפילו צריכה מיותרת של ויטמינים ומינרלים עשויה לקצר חיים (סטטיסטיקת הקריאה של רשומות כאלו - בהחלט יכולה לעודד לכיוון הזה. הרי לכתיבת הרשומות האלו נדרשת לא מעט השקעת זמן).
מספר דוגמאות לשימוש מסוכן בצמחי מרפא:
1. אמיגדלין (Amygdalin) אזהרה חמורה!!!
לפי הסטטיסטיקה, רק בארה"ב מתים מאות אלפים בשנה מתגובות בין תרופתיות, כולל בשל תוספי תזונה. בלי נדר אקדיש לכך פרק נוסף, כי אפילו צריכה מיותרת של ויטמינים ומינרלים עשויה לקצר חיים (סטטיסטיקת הקריאה של רשומות כאלו - בהחלט יכולה לעודד לכיוון הזה. הרי לכתיבת הרשומות האלו נדרשת לא מעט השקעת זמן).
מספר דוגמאות לשימוש מסוכן בצמחי מרפא:
1. אמיגדלין (Amygdalin) אזהרה חמורה!!!
זהו "מוצר טבעי" המופק מגרעין משמש. השימוש של אמיגדלין החל ברוסיה ב- 1845 ולאחר מכן בארה"ב במהלך שנות ה- 20 של המאה הקודמת - כטיפול בסרטן ולמניעת סרטן. מוצר זה נפוץ גם בשם לאטריל ולעתים מוסיפים לו גם ויטמין B17.
אמיגדלין שוב חזר להיות פופולרי במקסיקו בשנות ה- 70. השימוש בו בהתבסס על הנחה שגויה שתאי סרטן אמורים להפוך את האמיגדלין לציאניד, וכתוצאה מכך למות, בעוד שתאי הגוף הנורמליים לא. למרות שמטופלים ברחבי העולם עדיין משתמשים כיום באמיגדלין (הזמין גם ממקורות אונליין מפוקפקים) - המחקרים עד כה הראו רק את חוסר ההשפעה החיובית שלו. זאת ועוד - האמיגדלין הופך ע"י הגוף כולו לציאניד. נטילה דרך הפה הביאה למקרים של הרעלת ציאניד ומוות. לאחרונה דווח כי נטילת 3 גרם של אמיגדלין דרך הפה יחד עם ויטמין C - הביאה להרעלת ציאניד חמורה . אין גם כל הוכחה מדעית שתוספת ויטמין B17 מונעת סרטן. על כן אמיגדלין איננו מאושר לשימוש בארה"ב, אך כאמור הוא זמין לצערי מחוץ לארה"ב ודרך האינטרנט אונליין. ראו הוזהרתם - אין להשתמש בתוסף צמחי זה!
2. "המוצר הטבעי" ברומלין הוא אנזים המופק מן הגבעול של אננס.
הברומלין משמש ברפואה העממית כנגד בצקות, לריפוי פצעי כוויות, להפחתת כאבי ברכיים בדלקת פרקים, למניעה ולטיפול בסרטן. אבל באנשים שמקבלים תרופות למניעת קרישה כמו קומדין או אספירין (קרדיוקרפין, או מיקרופורין) - השימוש בברומלין עשוי להגביר את הסיכון לדימומים ושטפי דם חמורים. <--- אזהרה!
3. יש לא מעט "מוצרים טבעיים" נוספים המסוכנים לאנשים שלוקחים תרופות מרשם שונות.
למשל לאנשים המקבלים סטאטינים (כמו ליפיטור ואחרים ) להורדת רמת הכולסטרול בדם) - אסור לצרוך מוצרים מאשכוליות, פומלית ורימונים! כי בשימושם, התרופות הופכות להיות רעילות. ישנה אזהרה בעלון לצרכן של התרופות - אך האם אתם תמיד קוראים את דפי המידע האלה? גם הרוקחים לא תמיד מזהירים את הלקוחות. ראו הוזהרתם!!!
4. הרדוף הנחלים מוכר לכולם כצמח נאה בעל הריח המתקתק, הגדל בצידי הדרכים ולעתים בגינות, הוא צמח מאד רעיל.
בדרום מזרח אסיה הוא משמש כתרופה עממית לטיפול בטחורים, כיבים, צרעת וכן כסם הגורם להפלה. מתוך מחקרים אשר בוצעו לאחרונה במעבדה - עולה כי מיצוי של הרדוף הנחלים גורם למותם של תאי סרטן מסוימים במבחנה ומגביר את הרגישות של בלוטת הערמונית לטיפולי הקרנות. באחרונה תמצית של הצמח, בשם Anvirzel, משמשת לטיפול במחלות סרטן, איידס, צהבת, פסוריאזיס, דלקת פרקים ואי ספיקת לב.
אבל, החומר אינו מאושר לשימוש בארה"ב. ועד שלא יהיו נתונים נוספים אודות בטיחות השימוש שלו (היעילות והרעילות שלו) - המוצר אינו מותר לשימוש מלבד בניסויים קליניים בפיקוח רשות התרופות האמריקאית (FDA). וכי מה יועיל לומר שהטיפול הצליח (הרג את הגידול) אבל גם החולה מת?
אזהרה!!!
עלים בלתי מעובדים של צמח הרדוף הנחלים הם רעילים ביותר.
המוצר אנבירזל אסור בשימוש לחולים עם יתר סידן בדם, תת אשלגן בדם, קצב לב איטי, טכיקרדיה חדרית או אי-ספיקת לב .
כבר כעת מדווחים לגבי Anvirzel: בחילות, הקאות, שלשולים, גירוד, כאבים באיזור גידול, כאבים, והפרעה בקצב הלב.
ועוד אזהרה!!!
צריכת עלה אחד בלבד של הרדוף הנחלים היא קטלנית. תחילת ההרעלה מופיעה מספר שעות לאחר הצריכה וכוללת הקאות, כאבי בטן, כחלון, תת לחץ דם, ירידת חום הגוף, סחרור, שיתוק הנשימה ומוות (מוות אטי עם ייסורים גדולים!).
כאמור, גם אם השימוש בצמחי מרפא אינו מזיק הוא עשוי להיות בלתי מועיל ולבזבז את כספכם לריק. האם אתם משתמשים במוצרים כאלה בגלל הדודה או השכן שהמליצו שזה מה שריפא את מחלתם או מיטיב עמה ושום דבר אחר לא. או שראו 'בקליניקה' דיפלומה ממוסגרת שלא שווה אפילו את הנייר שהיא כתובה עליו.
האם אתם מוכנים שגופכם ישמש כשפן ניסיונות לחומרים כאלה (ואולי בשל כך תמותו מסרטן או תחלואים אחרים בעתיד)?
למשל, ראו מה פורסם על ידי מערכת פורטל הדוקטור:
"תוסף זרעי פשתן לטיפול בסרטן הערמונית
כאמור, גם אם השימוש בצמחי מרפא אינו מזיק הוא עשוי להיות בלתי מועיל ולבזבז את כספכם לריק. האם אתם משתמשים במוצרים כאלה בגלל הדודה או השכן שהמליצו שזה מה שריפא את מחלתם או מיטיב עמה ושום דבר אחר לא. או שראו 'בקליניקה' דיפלומה ממוסגרת שלא שווה אפילו את הנייר שהיא כתובה עליו.
האם אתם מוכנים שגופכם ישמש כשפן ניסיונות לחומרים כאלה (ואולי בשל כך תמותו מסרטן או תחלואים אחרים בעתיד)?
למשל, ראו מה פורסם על ידי מערכת פורטל הדוקטור:
"תוסף זרעי פשתן לטיפול בסרטן הערמונית
 |
| זרעי פשתן |
"ממצאי מחקר חדש מצביעים על יעילות תוסף תזונה של זרעי פשתן כנגד שגשוג תאי סרטן הערמונית (פרוסטטה) בגברים חולים.
ניסויים על תאים סרטניים במבחנה הראו ששני חומרים הנמצאים בזרעי הפשתן אכן מעכבים את גידולם ואף הורגים אותם".
 |
| נוסחאות החומרים הפעילים בזרעי פשתן |
לאור מחקרי המבחנה האלה, פורסמו מספר פטנטים לשימוש במיצוי זרעי פשתן לריפוי סרטן:
אבל מחקרים נוספים מלמדים שלמעשה אין בסיס רפואי להצלחת הטיפול הזה במציאות (וכמו לעתים קרובות, חומרים שפועלים על תאים במבחנה, אינם פועלים עליהם בגוף - כי בגוף הם משתנים או מתפרקים או מסולקים מהר מדי בהפרשות).
מחקר שנעשה בחיות מאונשות (חיות טרנסגניות או חיות מהונדסות) דווקא הראה שיכולת הריפוי של זרעי הפשתן בסרטן הערמונית היא ממש בשוליים. במודל הזה החיות המהונדסות מבטאות חלבון אנושי הגורם גם אצלן לסרטן הערמונית. הטיפול במיצוי זרעי פשתן עזר ממש במעט ובאופן לא משמעותי רק ל-3% מהחיות. אם כך, חבל על כספם של חולי הסרטן המיואשים, המוכנים לנסות כל דבר.
 |
| חיות "מאונשות" מהונדסות שפיתח כותב שורות אלו כמודל לבדיקת יעילות תרופות חדשות כנגד סרטן (מוגנות בפטנט) |
אז מה עושים? למי מאמינים?
רופאים קונבנציונליים רבים, בישראל ובמדינות רבות, אינם מכירים כלל ביעילותם של צמחי המרפא ובשימושים שניתן לעשות בהם למטרות ריפוי.
אולם שימו לב, בכל קופות החולים משווקים רפואה לא קונבנציונלית (אם כי כרפואה משלימה ולא במקום), כולל נטורופתיה שכוללת ריפוי בצמחי מרפא. כי זה מה שעושים כוחות השוק, בין אם הטיפולים יעילים או לא (ויעילות אינה נמדדת על ידי הצהרות סובייקטיביות של החולים. שגם מדווחים על שיפור, כשנותנים להם כמוסות אדומות שמכילות בפנים סוכר).
כלומר בישראל כמו במדינות אחרות יש כביכול שני מחנות, הרפואה הקונבנציונלית מול הרפואה האלטרנטיבית שבה נכללים צמחי המרפא.
אז למי להאמין?
בשל מעורבות של גורמים שיווקיים בעלי אינטרס כלכלי, ישנם צמחים שנחקרים יותר ולכן הם משווקים באגרסיביות רבה, כביכול עם הדימוי של "תרופות פלא" מודרניות. כאמור, כיוון שצמחים אלו נמכרים כתוספי מזון ללא צורך במרשם רופא, מינוני החומרים הפעילים הקיימים באותם מוצרים המיועדים לכולם, אינם מתאימים למינונים הדרושים במקרים בהם קיימת בעיה רפואית אמיתית. כך נוצר מצב שמצד אחד צמחים ששווקו כמוצר "בעל יכולות מוכחות ובדוקות" (שנבדקו במקרה הטוב על מדגם קטן מאוד של נבדקים, ללא ביקורות, ופעמים רבות עין מדען חיצוני גם לא שזפה בתוצאות מבט לנכונותן) - אינם עונים על הציפיות.
מצד שני, בשל היעדר אחריות בשימוש (כי הרי זה זה נמכר כמזון ולא כתרופה), ישנם מקרים מדווחים לא מעטים של לקיחת כמויות מוגזמות, עד כדי הופעת תופעות לוואי לא מבוטלות ואפילו מסוכנות. לכן הדרך הנכונה לצרוך צמחי מרפא כטיפול וכמניעה לבעיות ומצבים בריאותיים, היא על ידי ליווי של איש מקצוע מוסמך. איש מקצוע כזה מכונה הרבליסט. ומכיוון שבישראל כל אחד יכול להיות הרבליסט גם לאחר קורס של שלושה שבועות, מבלי שצריך לקבל אישור עוסק מורשה ממשרד הבריאות (כמו שנדרש מרופאים, אחיות ורוקחים) - רבים מאוד הם השרלטנים שמבזבזים את כספי הציבור וכמובן עשויים לסכן אותו.
המרפאים והמטפלים בצמחי מרפא שנקראים הרבליסטים - במדינות רבות, כמו גרמניה ושוויץ (שהן גם שיאניות בצרכני צמחי מרפא) - שם הם נדרשים לקבל רישיון ממשלתי לעסוק בטיפול באנשים או ברקיחה של צמחי מרפא, בדומה לרופאים או רוקחים. כאמור דרישה כזו הגיונית והכרחית, כי חלק מצמחי המרפא רעילים לאדם או רעילים בצורות הכנה מסוימות, או מעל מינון מסוים. מאידך, יש גם צורך לברר שהמינון אינו נמוך מדי ולכן אינו מועיל.
בישראל זהו כאמור שטח כמעט פרוץ מבחינת החוק. גם אם רוקח מייעץ לכם בתחום, הוא אינו מקבל בלימודיו הכשרה מספקת לייעוץ כזה. בוודאי אם אתם קונים את תכשירי צמחי המרפא מהמדף, אינכם מקבלים אפילו ייעוץ מהרוקח. בארץ כאמור גם אין שום פיקוח על רמת מי שקורא לעצמו נטורופט או הרבליסט. המסיימים את הקורסים לעיסוק בתחום (לעתים כאמור קורס של של 3 שבועות בלבד ואפילו פחות) אינם עוברים בחינות ארציות אחידות, בפיקוח משרד הבריאות.
זהירות! גם אם אתם הולכים לייעוץ אצל נטורליסט המתהדר בתואר דוקטור - בדקו שהדוקטור שלו אינו בספרות או כלכלה ו"בקליניקה" שלו לא תלויה איזו תעודה (דיפלומה) דמיקולו מבית ספר דמיקולו. פעם נתקלתי בדוקטור למתמטיקה שנאלצה להתפרנס "כמומחית להומאופתיה".
***
לסיכום, הבה נראה מה נכון או לא נכון לגבי מיתוסים שונים הרווחים בציבור בהקשר לצמחי מרפא:
* לשימוש בצמחי מרפא אותם הסטנדרטים הנדרשים בשימוש בתרופה לשמה - לא נכון.
* השימוש בצמחי מרפא בטוח - לא נכון, במקרים רבים הוא ממש לא.
* ניתן להשתמש בצמחי מרפא במקום תרופת מרשם - לא נכון ולעתים נדרש תאום מינונים והתאמה לטיפול התרופתי הקונבנציונלי שמקבל החולה.
* צמחי מרפא בוודאי יעילים למחלתי - לא בהכרח ויכולים אפילו להחמירה או אפילו להזיק בעתיד הקרוב או הרחוק יותר.
* צמחי המרפא יכולים להיות מזוהמים ואפילו רעילים - נכון.
* צמחי מרפא מיוצרים ללא סטנדרטים ותנאי בקרה קפדניים כמו תרופות - נכון.
* צמחי מרפא ותכשיריהם נמכרים כמזון ולא כתרופה - נכון.
* האם תכשירי צמחי מרפא עברו ניסויים קליניים מקיפים (לבדיקת יעילות ובטיחות) כמו תרופות? - לא מוחלט! אחרת הם היו מסומנים כתרופות מאושרות על ידי ה-FDA ושאר רשויות התרופות.
* האם המינון המומלץ באריזה של התכשיר מתאים לכולם? - בהחלט לא (עשוי להיות נמוך או גבוה מדי).
* האם ניתן להאמין באופן גורף לאנשים הטוענים שהם "מומחים" לייעוץ בשימוש צמחי מרפא - בהחלט לא! יש המון שרלטנים בסביבה.
* האם הרוקח שלך קיבל הכשרה מקצועית לייעוץ בשימוש בצמחי מרפא? - בד"כ לא!
אז למי להאמין?
בשל מעורבות של גורמים שיווקיים בעלי אינטרס כלכלי, ישנם צמחים שנחקרים יותר ולכן הם משווקים באגרסיביות רבה, כביכול עם הדימוי של "תרופות פלא" מודרניות. כאמור, כיוון שצמחים אלו נמכרים כתוספי מזון ללא צורך במרשם רופא, מינוני החומרים הפעילים הקיימים באותם מוצרים המיועדים לכולם, אינם מתאימים למינונים הדרושים במקרים בהם קיימת בעיה רפואית אמיתית. כך נוצר מצב שמצד אחד צמחים ששווקו כמוצר "בעל יכולות מוכחות ובדוקות" (שנבדקו במקרה הטוב על מדגם קטן מאוד של נבדקים, ללא ביקורות, ופעמים רבות עין מדען חיצוני גם לא שזפה בתוצאות מבט לנכונותן) - אינם עונים על הציפיות.
מצד שני, בשל היעדר אחריות בשימוש (כי הרי זה זה נמכר כמזון ולא כתרופה), ישנם מקרים מדווחים לא מעטים של לקיחת כמויות מוגזמות, עד כדי הופעת תופעות לוואי לא מבוטלות ואפילו מסוכנות. לכן הדרך הנכונה לצרוך צמחי מרפא כטיפול וכמניעה לבעיות ומצבים בריאותיים, היא על ידי ליווי של איש מקצוע מוסמך. איש מקצוע כזה מכונה הרבליסט. ומכיוון שבישראל כל אחד יכול להיות הרבליסט גם לאחר קורס של שלושה שבועות, מבלי שצריך לקבל אישור עוסק מורשה ממשרד הבריאות (כמו שנדרש מרופאים, אחיות ורוקחים) - רבים מאוד הם השרלטנים שמבזבזים את כספי הציבור וכמובן עשויים לסכן אותו.
המרפאים והמטפלים בצמחי מרפא שנקראים הרבליסטים - במדינות רבות, כמו גרמניה ושוויץ (שהן גם שיאניות בצרכני צמחי מרפא) - שם הם נדרשים לקבל רישיון ממשלתי לעסוק בטיפול באנשים או ברקיחה של צמחי מרפא, בדומה לרופאים או רוקחים. כאמור דרישה כזו הגיונית והכרחית, כי חלק מצמחי המרפא רעילים לאדם או רעילים בצורות הכנה מסוימות, או מעל מינון מסוים. מאידך, יש גם צורך לברר שהמינון אינו נמוך מדי ולכן אינו מועיל.
בישראל זהו כאמור שטח כמעט פרוץ מבחינת החוק. גם אם רוקח מייעץ לכם בתחום, הוא אינו מקבל בלימודיו הכשרה מספקת לייעוץ כזה. בוודאי אם אתם קונים את תכשירי צמחי המרפא מהמדף, אינכם מקבלים אפילו ייעוץ מהרוקח. בארץ כאמור גם אין שום פיקוח על רמת מי שקורא לעצמו נטורופט או הרבליסט. המסיימים את הקורסים לעיסוק בתחום (לעתים כאמור קורס של של 3 שבועות בלבד ואפילו פחות) אינם עוברים בחינות ארציות אחידות, בפיקוח משרד הבריאות.
זהירות! גם אם אתם הולכים לייעוץ אצל נטורליסט המתהדר בתואר דוקטור - בדקו שהדוקטור שלו אינו בספרות או כלכלה ו"בקליניקה" שלו לא תלויה איזו תעודה (דיפלומה) דמיקולו מבית ספר דמיקולו. פעם נתקלתי בדוקטור למתמטיקה שנאלצה להתפרנס "כמומחית להומאופתיה".
***
לסיכום, הבה נראה מה נכון או לא נכון לגבי מיתוסים שונים הרווחים בציבור בהקשר לצמחי מרפא:
* לשימוש בצמחי מרפא אותם הסטנדרטים הנדרשים בשימוש בתרופה לשמה - לא נכון.
* השימוש בצמחי מרפא בטוח - לא נכון, במקרים רבים הוא ממש לא.
* ניתן להשתמש בצמחי מרפא במקום תרופת מרשם - לא נכון ולעתים נדרש תאום מינונים והתאמה לטיפול התרופתי הקונבנציונלי שמקבל החולה.
* צמחי מרפא בוודאי יעילים למחלתי - לא בהכרח ויכולים אפילו להחמירה או אפילו להזיק בעתיד הקרוב או הרחוק יותר.
* צמחי המרפא יכולים להיות מזוהמים ואפילו רעילים - נכון.
* צמחי מרפא מיוצרים ללא סטנדרטים ותנאי בקרה קפדניים כמו תרופות - נכון.
* צמחי מרפא ותכשיריהם נמכרים כמזון ולא כתרופה - נכון.
* האם תכשירי צמחי מרפא עברו ניסויים קליניים מקיפים (לבדיקת יעילות ובטיחות) כמו תרופות? - לא מוחלט! אחרת הם היו מסומנים כתרופות מאושרות על ידי ה-FDA ושאר רשויות התרופות.
* האם המינון המומלץ באריזה של התכשיר מתאים לכולם? - בהחלט לא (עשוי להיות נמוך או גבוה מדי).
* האם ניתן להאמין באופן גורף לאנשים הטוענים שהם "מומחים" לייעוץ בשימוש צמחי מרפא - בהחלט לא! יש המון שרלטנים בסביבה.
* האם הרוקח שלך קיבל הכשרה מקצועית לייעוץ בשימוש בצמחי מרפא? - בד"כ לא!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן