"מי שחווה 38 מעלות חום ותסמינים נשימתיים כמו קוצר נשימה - יש להיכנס ליומיים בידוד בית". ולאחר מכן, תלוי אם תחיו ואם יהיו פנויים עבורכם - מיטה במקלט בית החולים, מכונת הנשמה וצוות רפואי. בימים אלה אני צופה בעונה השישית (יש כבר עשר) של הסדרה עטורת (צריך בימים אלה להיזהר מהמילה עטרת) הפרסים - המתים המהלכים (The Walking Dead). למרות שיש גם תמונות קשות (המיועדות לבנות יענה), יש גם הרבה מה ללמוד על מגפות ועל ההתנהגות האנושית בצלה. על הישרדות בעת חוסר תפקוד ממשלי וצבאי ובעיקר על עימות בין רוע אנושי בעתות משבר לבין חברוּת ותקווה. סדרה שהופכת לטובה יותר ויותר מעונה לעונה. ממליץ עליה מאוד לכולם ובמיוחד לאלו שנאלצים לבלות בבידוד ומטפסים על הקירות משעמום. סידרת חובה כדי לקבל קצת פרופורציות למתרחש בימים אלו.
מנכ"לים של יצרניות מזון - הפסיקו לשקר והפסיקו להתבכיין. הפסיקו להאשים את משרד הבריאות, את התקשורת ואת הציבור. עם המשכורות החזיריות שאתם מקבלים - הגיע הזמן שתקחו אחריות. הגיע הזמן שאתם והמפעלים שלכם תשלמו על הזלזול שלכם בצרכנים שלכם. כי כסף זה השפה היחידה שאתם מבינים. אני כבר שומע קולות שוד ושבר המגיעים ממנכ"ל 'סלטי שמיר', 'טחינת הנסיך', ויטמינצ'יק וכנראה מאלה שיתווספו לרשימת הטוענים כנגד התקשורת, כנגד הציבור ואפילו כנגד משרד הבריאות שנוקט כביכול מדיניות איפה ואיפה. מדוע סוגרים את מפעל הנסיך' ולא את יוניליוור? מדוע משרד הבריאות הגיב כנגד יוניליוור לאחר חודש, ואילו כנגד סלטי שמיר כבר רק שעות אחדות לאחר הגילוי? ומשרד הבריאות הגיב : " 'בנסיך' שיקרו ו'ביוניליוור' זו רק 'תקלה' (של חודש ימים לפחות?! - תוספת המחבר), אבל הם לא שיקרו" (דברי שר הבריאות ליצמן). וכבר אני שומע קולות בפנלים באמצעי התקשורת שאומרים - "תקלות קורות". "אז על מה ההיסטריה"? "זה קורה כל הזמן ועד כה פשוט לא שמענו מזה. הסתפקו בידיעה קטנה בעמוד 46 בעיתון". וקולות אחרים אומרים "שלא כל טעם לוואי במיץ זה סלמונלה". נכון, זה עשוי להיות גרוע יותר - כימיקלים מסוכנים רעילים. וכל הקולות האלה שאני שומע הם מ'ידענים', שלא מבינים דבר וחצי דבר בענייני בריאות ובענייני הרעלות מזון. כאלה שאינם מבינים כלום על סיכונים בריאותיים כתוצאה מהגיינה ירודה של עובדים במפעלי מזון. והקולות האלה מוסיפים וקובעים ש"הציבור ישכח, שהציבור יסלח... כי בסופו של דבר בקצב הגילוי והפרסום לאחרונה - הציבור יתרגל" (וימשיך לצרוך בנחת אוכל 'פיגולים', הערת המחבר). והמנכ"לים הסוררים בוודאי כבר מייחלים לאירועים בטחוניים או פוליטיים שערורייתיים, שישכיחו את הסלמונלה מהכתבים והעיתונאים. ושמעתי את מנכ"ל 'סלטי שמיר' המתראיין שלא כצעקתה: "סלמונלה לא מהווה כזה סיכון רציני" והוא מצטט איזה רופא אלמוני :" גם במזוזות נמצאים חיידקי סלמונלה...". אז 'הרופא' האלמוני שלך בוודאי אינו יודע שסלמונלה עשויה לגרום למחלה קשה ומסוכנת בשם טיפוס הבטן. אז מנכ"ל סלטי שמיר: כיוון שאני לא חושב שאתה מטומטם, אתהשקרן! ומנכ"ל סלטי שמיר התבכיין בראיון מדוע משרד הבריאות פעל כפי שפעל שעות ספורות לאחר שנתגלו הזיהומים בסלטים. גם כאן הוא מתמם. אנחנו הפסקנו לקנות סלטי שמיר לעולמים (לא נשכח, לא נסלח) כבר למעלה מחודש, מאחר שבמשך שבועיים זרקנו כמעט כל סלט שמיר שקנינו - כי הם היו מקולקלים (חמוצים ומסריחים) כשנפתחו - שבועיים ויותר לפני תאריך התפוגה. מיותר לציין שיחד עם סלטי שמיר שזרקנו, למעשה זרקנו עשרות רבות של שקלים (בחשבון שלי כ-300 שקלים לפחות). אז תפסיק להתפלא לפני צופי הטלוויזיה מדוע משרד הבריאות פעל בתקיפות כנגד סלטי שמיר. רציתי לכתוב כבר לפני חודש פוסט על הסלטים המקולקלים המסריחים שלכם, וכעת לא יכול לדחות זאת יותר. אנשים עסוקים אנחנו שעורכים קניה מרוכזת אחת לשבוע, גם לא מאלה שחוזרים למרכולית עם סלטים מקולקלים, כדי לשכנע לקבל החזרים מבלי להחשב כמחזירנים סידרתיים. מדוע אתם מתפלאים שמשרד הבריאות הגיע אליכם? האם חשבתם שתמכרו סלטים מקולקלים מבלי שהציבור יתלונן?
מנכ"ל סלטי שמיר. קח אחריות. תפסיק להאשים את משרד הבריאות והתקשורת והכי חשוב - תפסיק למרוח את הציבור ולזלזל באינטיליגנציה של ההמונים. כי חיידקי סלמונלה נמצאים גם באוויר ואנחנו נושמים אותם ובכל זאת אנחנו לא חולים מזה. וגם אם מנשק מזוזות מכניס את חיידקי הסלמונלות לאוכל שלו, כי לא נטל ידיים כהלכה, הרי זו הבעיה שלו. אבל אם נמצא במוצרי המזון שאתה מייצר ריכוז גבוה ומסוכן של חיידקי סלמונלה (או כל חיידק מסוכן אחר), משום שעובדים שלך יוצאים מהשרותים עם שאריות צואה או שתן על הידיים ומזהמים בהן פסי ייצור המזון - זו מאוד בעיה שלך ולא של אף אחד אחר! שמעת על מתקן נוזל חיטוי ידיים אלכוהולי ביציאה מהשירותים - כפי שקיים כיום בכל חור בבתי חולים? שמעת על לבוש סרבלים חד פעמיים של עובדי ייצור, כמו שלובשים עובדי ייצור של השבבים באינטל? על כיסוי ראש, כיסוי נעליים וכפפות חד פעמיים שמעת? כיסויים חד פעמיים שחובה להחליף לאחר יציאה מהשירותים. על מעבדת בקרת איכות רצינית שמעת? שמעת על עובדים מקצועיים במעבדת בקרת איכות, בניגוד לפיקציה של כותרת שמלבישים על עובד/ים שמבינים בזה כמו חמור במרק פירות? “Elementary, my dear Watson. מנכ"ל סלטי שמיר וכל מנכ"ל תעשיית מזון אחר - השפה היחידה שאתם מבינים זה כסף. רווח והפסד של כסף. למשרד הבריאות אין כוח אדם לעשות עבורכם בקרת איכות רוטינית. בקרת איכות שוודאי מחייבת מפעלים וקונצרנים בסדר גודל יצרני שכזה. ואם בקרת האיכות הפנימית שלכם כושלת, אנא העבירו אותה לחברה חיצונית שמתמחה בכך. גילוי זיהומים במוצרי מזון הרי יעלה לכם הרבה יותר. מנכ"לים, רוצים לחסוך בכסף בבקרת האיכות? רוצים להסתיר תקלות מהציבור משום שהשמדת סדרות ייצור עולה לכם הרבה כסף? אז עכשיו דעו שסגירת מפעל עד לביצוע בדק בית יסודי כתוצאה מבדיקת מדגם של משרד הבריאות - תעלה לכם הרבה יותר כסף. ועכשיו גם תדעו שאי אפשר לזלזל בציבור שיחרים מעתה ואילך את המוצרים שלכם - כי כבר אין לו אמון בכם. עד עצם היום הזה אני מחרים חלב עמיד של תנובה, עשרות שנים לאחר שנמצאו בו שאריות סבון. ואני לא נכנס עד היום לחומוסיות שרפי גינת מצא חיידקי קוליפורמים בחומוס שלהם. חשבתם פעם מאין מגיעים הקוליפורמים למזון? אני ממש לא אוהב לאכול חומוס או כל מאכל אחר עם שאריות צואה מהידיים של הטבחים והמלצרים. אז מנכ"לים 'מסכנים', אל תתבכיינו - האחריות כולה שלכם ורק שלכם. ועליכם לשלם על כך, ובמיוחד עם משכורות העתק שאתם מקבלים. אם בריאות הציבור משנית בעינכם - הגיע הזמן שתשלמו על כך! רווח והפסד זה כנראה השפה היחידה שאתם מבינים. טוב עושה משרד הבריאות שהגביר קצב עריכת בדיקות מדגמיות ושהתחיל לעשות סקנדל גדול ממימצאים מסכני בריאות הציבור. וטוב עושה התקשורת שמיידעת את הציבור. וטוב עושה הציבור שנכנס להיסטריה. טוב עושה הציבור שמדיר רגליו ממדף מוצרי מזון מקולקלים של חברות סוררות. למען יראו ויראו. שעכשיו ידעו הייצרנים כי אם יתפסו בקלקלתם - כבר אי אפשר לטאטא מתחת לשטיח, למרוח את הציבור ולסכן אותו. שידעו כי משרד הבריאות עשוי לסגור להם מפעלים, ועשוי ליטול מהם רשיון הייצור לתקופה ארוכה, ושהציבור יאבד בהם אמון. והכי חשוב לידיעת הייצרנים: אם תתפסו בהסתרת מפגעים מהציבור - החברה שלכם עשויה גם לפשוט רגל. הכל היה נראה אחרת אם המדינה הייתה מקימה רשות מזון (כמו ה-FDA הקיים בארה"ב ובמדינות מתוקנות אחרות). הכל היה נראה אחרת אם במערך הזה היה מועסק מנגנון מפותח של פקחי בריאות, כמו זה של משגיחי כשרות. וחבל שבתורה מזון עם סלמונלה אינו טרֵפה ופּיגוּלים.
מדוע משרד הבריאות גונז את סרטון הקמפיין נגד החטיפים המלוחים?
מכירים את אלה שמגישים להם מנת אוכל - לפני שבכלל טועמים, מנערים את המלחיה במרץ רב וממליחים וממליחים וממליחים בלי הכרה. ואני תוהה אם האנשים האלה בכלל חשים בטעם האוכל על לשונם, כאשר למזון שלהם יש טעם של לגימה ממי ים המלח?
האם יש להם בעייה בקולטני החישה בלשון? וכמו כבד ראייה שבקושי רואה את האור, חוש הטעם שלהם מסתכם במלח בלבד, או בחריף - כמו באנשים שאפילו לפני שטועמים את האוכל, הם מרוקנים על המנה צנצנת סחוג. האם יתכן שכל חוש הטעם שלהם מסתכם ביכולת לחוש מלח וחריף אש?
אינני בטוח בתשובה, אבל יש אנשים שחולים במחלה גנטית נדירה שמכונה CIPA. לחולים אלה בעיית חישה בשל פגם במערכת העצבים ההיקפית. ילדים החולים במחלה הזו אינם חשים בכאב וחלקם אפילו אוכלים את קצות אצבעותיהם עד זוב דם. חוש הטעם היחיד שהם חשים הוא של מלח וחריף.
אז מסתבר שיש גם רבים אחרים שלא חולים במחלה הגנטית הזו ומשום מה אוכלים ארוחות מלח או חריף.
אני תמיד תוהה איך אפשר בכלל ליהנות מאוכל שטעמו כטעם גבישי מלח או חריף אש? בשל כך רבים אפילו לא יכולים לחוש אפילו במזון מקולקל! זכורה השערוריה שעוררה עובדת באחד הסניפים של טיב טעם - שהעידה כי מכרו שם בשר שפג תוקפו - ששטפו את הסירחון הנודף ממנו במים, המליחו ותיבלו בחריף כדי להסוות את טעם הקלקול.
אנשים שממליחים או מוסיפים חריף בצורה מוגזמת, באמת יכולים לאכול אוכל מקולקל או בעל איכות ירודה עם טעם מגעיל בלי להרגיש. אבל עודף מלח באוכל הוא כבר בעייה בריאותית, כי כמות מלח מעל למותר גורמת ליתר לחץ דם. ויתר לחץ דם (שרבים אינם יודעים ולא מרגישים את קיומו) הוא הרוצח השקט מספר אחד. הרוצח שגורם להתקפי לב ושבץ מוחי. מוסדות סיעודיים מלאים באנשים כאלה מכל שכבות גיל. אנשים הכלואים בגופם ומייחלים כל יום למותם.
הדו-ירחון Archives of Internal Medicine פרסם תוצאות מחקר שערכו מדעני רפואה ב-CDC האמריקאי, במחקר נאספו נתונים לגבי 12 אלף איש במשך 15 שנה. מהמחקר הזה עולה כי תזונה עשירה במלח ודלה באשלגן מעלה ב-50% סיכון למוות ומחלות לב. כלומר, מזון עשיר מדי במלח (שהוא כידוע עשיר בנתרן ודל באשלגן) מסכן חיים.
רבים ממוצרי המזון שלנו מוצפים במלח. לעיתים מוצר אחד מכיל כמות מלח פי שניים מהכמות היומית המותרת ואפילו מהכמות המותרת המקסימלית ביומיים. כאלה רבים מהחטיפים שאנחנו נותנים לילדים שלנו לנשנש. אתם בוודאי אינכם רוצים לדעת מהי כמות המלח המצוייה בשקית צ'יפס קטנה. אני יכול להמשיך להביא עשרות דוגמאות, אך איני רוצה להיתקל בעדת עורכי דין 'ממולחים' (עם מלח או בלעדיו) והמבין יבין.
רבים יודעים שבשל הלחצים האטמוספריים הקיימים בגובה הטיסות, חוש הטעם שלנו מתקהה. על כן, מנות המזון המחולקות בטיסות מומלחות ומתובלות בצורה מוגזמת - באופן שלא בטוח שהיינו מסוגלים לאכול אותן על פני הקרקע. במסגרת שבוע המודעות לצריכת מלח, שהתקיים במרץ 2013 ובו לקחו חלק יותר מ-25 מדינות, בתוכן ישראל - פרופסור יהונתן שרעבי, מנהל המכון ללחץ דם במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, הביע את צערו על כך, שהמגמה המזיקה של הוספת מלח בכמות מופרזת הגיעה לא רק למנות מוכנות ומתועשות, אלא גם לאוכל גורמה.
במחקר שנערך לאחרונה באנגליה בקרב מסעדות יוקרה על ידי CASH -Consensus Action on Salt and Health , נמצא שמרבית המסעדות מגישות מנות שכל אחת מהן מכילה את כל התכולה המומלצת של המלח ליממה.
בין המסעדות שנבדקו היו אלו של שפים ידועים, ביניהם השף ג'יימי אוליבר (השף הערום). בעוד שקהל היעד של מסעדות גורמה אלו משלם הון עבור המנות, בחרו השפים לשפר את טעמן של המנות על ידי הטריק הזול של הוספת מלח. בחלק מהמקרים מצאו במנה אחת כמות מלח המספיקה ליומיים שלמים.
בשבוע המודעות למלח ב-2013 ציין פרופסור שרעבי "שהנגשת המידע לצרכן צריכה להיות ברורה ופשוטה ובכך ליצור לחץ מצד הציבור שיעדיף מזון בריא. התקווה היא שתעשיית המזון והמסעדנים ייאלצו להציג עוד אלטרנטיבות בריאות, והציבור יצביע, הפעם בלשונו".
תגובת משרד הבריאות בשבוע המודעות למלח לפני 3 שנים הייתה בהצהרה שמשרד הבריאות החל בפעולת חובת סימון של כמות המלח במנות. והנה ממש כשמשרד הבריאות יצא בקמפיין בסרטון שלו נגד הבמבה והביסלי, הוא כבר גונז אותו בלחץ תעשיית המזון. בתמורה לכך, טוען משרד הבריאות - חברות המזון תצגנה את הערכים המזיקים על גבי אריזות המזון. היי, יחֵלוּ? האם משרד הבריאות לא הצהיר שהוא החל לעשות זאת כבר ב- 2013?
אבל נשאלת השאלה - גם אם משרד הבריות היה יוצא בקמפיין אגרסיבי נגד המלחה מוגזמת של המזון, האם זה ימנע מאנשים עצמם להמשיך לשפוך מלח על צלחתם? זכורה לי אישה אינטליגנטית שסבלה ממום בלב, שהרופא שלה הזהיר מאכילת מלח שיהרוג אותה. אותה אישה אמרה שאם היא לא תוכל להמליח את מזונה, עדיף לה כבר לא לחיות. ואכן האשה הזו נפטרה זמן קצר לאחר מכן.
בארה"ב קיימים מזה זמן סידרת חטיפים, בייגלה, קרקרים ומציות עם חצי כמות המלח. וגם כך הם מלוחים מדי.
לסיום, טיפ קטן לאלו שאינם יכולים בלי להמליח: אפשר לצמצם בקלות את כמות המלח אם וכלים אוכל איכותי וטעים יותר. במקום עודף מלח להוסיף למזון תבלינים ועשבי תיבול - בלי המלח יהיה אפשר גם ליהנות וגם להרגיש את טעמו האמיתי של האוכל.
ואם כבר משתמשים במלח, עדיף להשתמש במלח דל נתרן ועשיר באשלגן כמו זה:
אבל חובה לדעת! על הנוטלים תרופות מסויימות כנגד יתר לחץ דם, יש לשאול את הרופא האם מותר להשתמש במלח עשיר באשלגן. שימוש במלח עשיר באשלגן מסוכן מאוד לפעילות הלב עם נטילת חלק מהתרופות האלה. אבל אלו שיצמצמו את צריכת המלח שלכם, בהחלט יתכן שיוכלו להוריד גם את מינון התרופות כנגד יתר לחץ וזה כבר כדאי. תרופות להורדת לחץ דם הם הכרח לחיים אבל יש להן גם תופעות לוואי, ביניהן אימפוטנטיות. אבל תגידו, מי שמחשש אימפוטנטיות נמנע מנטילת תרופות נגד יתר לחץ דם, לא יהפוך במילא לאימפוטנט וחדל אישים לאחר שבץ בגיל ארבעים?
לסיום שאלה - האם אתם פריקים של כושר ומזון בריאות וזוללים מלח?
כתבה זו מוקדשת למשרד הבריאות על שהפגין אתמול הצגת תכלית מתוקשרת יוצאת דופן , שבה הושמדו 500 קילוגרם בשר שאינם ראויים למאכל אדם במסעדת 'המוציא' של אבי לוי (זוכה תכנית הטלוויזיה מאסטר שף) כפי שסוקר כאן. זכור גם שמשרד הבריאות מצא והשמיד בשנת 2014 בשר לא ראוי למאכל אדם גם ברשת של רמי לוי.
כפי שתקראו בהמשך מדובר בתופעת חריגות בריאות נפוצות מאוד בשוק המסעדנות והגסטרונומיה. אבל בעקבות האירוע המתוקשר של משרד הבריאות בהשמדת בשר במסעדת 'המוציא', נשאלות מספר שאלות:
למשל, "אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר"? מה המצב במסעדות יוקרתיות אחרות ובוודאי מה המצב בבתי קפה, במסעדות המוניות ופועלים, בפלאפליות וכדומה?
האם המסע המתוקשר כל כך על פשיטה (הנדירה ביותר במחוזותינו) על מסעדת 'המוציא' נובעת מרייטינג המכסה על חוסר האונים של משרד הבריאות, שאין לו כוח אדם לביקורות שוטפות של כל בתי העסק הגסטרונומיים? תגידו, מדוע לכל בית עסק בתחום המזון יש משגיח כשרות אבל לא משגיח בריאות? מדוע יש תקציב למשגיחי כשרות אבל לא למשגיחי בריאות? שאלה רטורית כמובן.
האירוע הזה הזכיר לי כתבה שלי מהעבר בפלטפורמה אחרת והרי אני מביא אותה כאן לאחר עריכה.
בליל קיץ חם, במוצאי שבת, ישבנו וסעדנו קבוצת חברים, במסעדה תל אביבית לחוף הים. המקום הומה אדם, אך הבריזה הנושבת מהים מחייה נפשות.
והנה הגיעו המנות הראשונות. רואה אני את אחת הידידות בוחנת את המנה שלה בבעתה. ג'וק (בעברית, תיקן) ענק, שכבר אינו בין החיים, מציץ בעיניו הגדולות מבעד לפרוסות הגזר והמלפפון, מחושיו מלטפים את העגבנייה וכנפיו עוטפות על החסה. לאחר הזעזוע, אחד הסועדים קרא למלצרית להחליף את המנה.
בינתיים לקחתי את מנת הסלט המבחילה ובזקתי עליה רבע מלחיה, אולי חצי. המלצרית הגיעה כולה מתנצלת, לוקחת את המנה ומביאה אחרת.
עוברות בקושי דקותיים והנה קול זעקה מחריד את המסעדה. קופצת אישה כנשוך נחש וקולה מהדהד במסעדה:
"זו לא מנה, זו מלחיה ..." .
מכאן גבירותיי ורבותיי אתם יכולים ללמוד מה עושים במנות שאתם מחזירים.
ולשומרי הכשרות כדאי לחשוב מה שווה תעודת הכשרות של הרבי בארוחת חרקים כזאת.
ועוד חומר למחשבה: אם אין לכם ג'וק במנה, אולי יש בה חומרי הדברה?
אז קוראים יקרים, קיבלתם ממני המלצה מה לעשות מהיום עם מנות מוחזרות.
***
לפתוח מסעדה בארץ הוא לא דבר פשוט. בין השאר, בעל המסעדה צריך לדאוג לקבל אישור הפעלה ממשרד הבריאות. כדי לקבל את האישור צריך למלא קריטריונים בריאותיים ולספק את הבודק המקצועי.
אבל לאחר מכן, נדיר ביותר שמשרד הבריאות מוציא צו לסגירת המסעדה. למעט אפיזודות נדירות כמו הפשיטה על מסעדת המוציא. אפיזודות נדירות לא משום שמצב תברואתי ירוד כל כך נדיר, אלא בשל היכולת המוגבלת מאוד לכאורה של משרד הבריאות שיש לו רק קומץ מגוחך של פקחים. אבל זה לא נובע רק ממחסור בכוח אדם אלא בגישה. הנה ראו אירוע אמיתי שקרה לפני מספר שנים.
יצאנו מספר זוגות חברים לאכול במסעדה ירושלמית יוקרתית דאז. שם המסעדה היה 'גיליס' והוא וודאי מוכר לירושלמים ותיקים. כמדומני המסעדה נדדה לתל אביב, שם היא שוכנת כיום.
מספר ימים לאחר שאכלנו במסעדה , חלינו כולנו בצהבת. רעייתי ואני חלינו קשה במחלה. אני אושפזתי 24 שעות במיון. היינו חייבים למסור את הבת שהייתה כבת שנתיים להשגחת הוריי הגרים באזור השפלה, למספר ימים. ראשית לא היינו מסוגלים לטפל בה ושנית הייתה סכנה שהיא תדבק מאיתנו בנגיף (שמועבר באוכל). היא גם קיבלה מיד חיסון לצהבת. זה לא החיסון הרגיל לצהבת מטיפוס B , שמקבלים כל תינוקות ישראל. אלא חיסון כנגד צהבת מטיפוס A.
מבינינו, אחת מהידידות שאכלה במסעדה חלתה מאד קשה במחלה ופנתה בתחילה לרופאת המשפחה בקופת חולים. הרופאה הזו, שהייתה גם רופאה אזורית, לא אבחנה שזו צהבת ושלחה אותה הביתה למנוחה. לדעתה השתן היה צהוב מחוסר שתייה. כשהחמיר מצבה, היא פנתה למיון - שם ביצעו בדיקות מעבדה ואשפזו אותה מספר ימים בבית החולים.
כשקיבלה את חשבון האשפוז מבית החולים, קופת חולים סירבה לשלם, כי היא אושפזה ללא טופס 17. באופן מסתורי נעלם תיקה הרפואי אצל הרופאה האזורית ששלחה אותה הביתה.
ולעניינינו - היא פנתה למשרד הבריאות כדי להתלונן על מסעדת 'גיליס' הירושלמית. ומה התשובה שקיבלה ממשרד הבריאות? התשובה הייתה: "גברת, צהבת זה לא כולרה". בזה נסגר העניין מבחינת משרד הבריאות.
משרד הבריאות דואג שכול מסעדה תעבוד בתנאים היגייניים בעת פתיחתה. אבל כאמור אין למשרד הבריאות היכולת וכוח אדם לטפל בבעיות היגיינה של מסעדות קיימות, למעט מבצעים אקראיים.
מכאן אתם למדים שרישיון הפעלה של מסעדה אינו מבטיח שבבשר שאתם אוכלים לא טיפלו חתולים, או ג'וקים. שהמטבח נקי, הטבחים נקיים, ושמקפידים על תנאי הגיינה ותברואה מינימליים. אני זוכר שפעם אכלתי במסעדה יוקרתית, שגם היא כבר נסגרה, ולחצי מנת חזה העוף שאכלתי היה טעם של עוף לא טרי. כנראה המחצית הזו הופשרה והוקפאה שנית.
במסעדה ירושלמית אחרת, ששמה 'פוקצ'ה' (שעדיין קיימת). קיבלנו כל המשפחה כוסות מים בטעם של סבון.
האם במסעדות המפוארות שאתם אוכלים, הצצתם וראיתם איך נראה המטבח?
בדרך כלל לא יאפשרו לכם את זה. גם למים המינרלים שנפתחו מבקבוק חדש בנוכחותנו לתוך כוסות שהוחלפו - היה טעם של סבון. ביקשנו מהמלצרית הלא מאמינה שתטעם בעצמה מהכוס. לאחר מהומה לא קטנה שעשינו, הגיע רב המלצרים, שהתנצל על כך שהייתה כנראה בעיה במדיח.
כמובן נשאלת השאלה כמה אנשים במסעדה ההומה הזו שתו באותו ערב מי- או יין- סבון ולא הרגישו כמו המלצרים? כמה מהם סבלו לאחר מכן מכאבי בטן, ולא הבינו מדוע?
כשעוד גרנו בבית משותף, נכנסתי לשכנים, שבבעלותם פלאפליה ירושלמית ידועה "פלאפל שלום", כדי לגבות את מסי ועד הבית. בעלת הפלאפליה, הייתה טרודה בטחינה והכנת עיסת הפלאפל שתשלח אחר כך לחנות. ובכן במו עיני ועיני שכנה אחרת שהייתה שם, ראינו כיצד נטחנים גרגרי החומוס יחד עם ג'וק ענק שצנח לטחינה יחד עם הגרגרים שנשפכו מתוך שק. אחסוך מכם את מה שאמרנו לה ובמיוחד את מה שהיא אמרה לנו בביטול. לידיעה, לחנות הפלאפל הזו היה הכשר של הבד"צ!
כשתארתי דברים אלו בעבר בישראבלוג, היו מגיבים שסירבו להאמין לדברים שנכתבו כאן. לכאלה אומר, צדיק באמונתו יחיה. אם הכחשת בעיות היגיינה נותנות לאנשים הרגשה שאף פעם לא נפלו בפח, יבושם להם.
ובכן לאלה שאומרים למשל שאין דבר כזה ג'וקים באוכל, נא ראו הקישורים למעלה על מה שאירע במזנון הכנסת. ואזכיר גם את שאירע באחת מרשתות המזון הגדולות (טיב טעם), שמצלמה נסתרת תיעדה בפני קבל עם ועדה בטלוויזיה - את הטיפול שהעניקו חתולי אשפה לבשר במטבח. וכן, בעקבות הלשנה של עובדת, נחשף הטיפול שהיה מקובל שם בבשר מקולקל. הטיפול כלל שטיפת הבשר ותבלון מוגזם, כדי למסך את טעם הקלקול.
ואת התכנית כלבוטק שבה נמצאו קוליפורמים מסוכנים (הרבה מעל לתקן) במרבית החומוסיות שנבדקו, אתם זוכרים? מרבית תלונות לקוחות למשרד הבריאות על קלקולי קיבה נובעים ממנות חומוס וטחינה. זוכרים גם כיצד חברת תנובה מכרה לציבור חלב עמיד עם סבון שטיפה? לי אין זיכרון קצר. מאז אני מחרים את חלב עמיד תנובה וקונה כזה מתוצרת רמת הגולן. והאם זוכרים אתם כיצד מצלמה נסתרת חשפה מובילים של גבינות מתוצרת 'מחלבנה' שהחליפו במשאית ההובלה תוויות של גבינות שמנות לתוויות של גבינות רזות - כדי לספק בזמן אמת דרישות רשתות המזון.
זכור לי גם שבתקופה מסוימת, למקום העבודה שלי סופקו גביעי 'גיל' (3% שומן), אבל כולם נדהמו כשהטעם היה טעם שמנת (32% שומן). אז גם אם לא מדובר כאן באוכל מקולקל, הרי מדובר בזיוף הנתונים בתוויות באופן שעשוי לפגוע בבריאות אנשים שמזון שמן אסור עליהם.
מוסר השכל מהכתבה: אל תסמכו על משרד הבריאות, תבחנו היטב את המנה שקיבלתם, תריחו אותה ואם משהו לא נראה לכם, תחזירו אותה. לא לפני שתמליחו אותה כהוגן. חחחחח
וכדי שלא לסיים בגועל הרי ממתק לכבוד שובה (איחוד) הקרוב של להקת GUNS N' ROSES האגדית. חגיגה לחובב רוק ונגן גיטרה חשמלית לשעבר כמוני.
הבוקר התקשרה אלי נציגת שירות של חברת ביטוח דקלה."אתה וזוגתך מבוטחים מטעם קופת חולים בביטוח סיעודי". אנחנו בכללית ויש לנו ביטוח מושלם פלטינום, ששדרגנו לפני כשלוש שנים ממושלם זהב- בדיעבד ללא סיבה מוצדקת כלל וכלל. אבל על כך בפעם אחרת. ונציגת השירות של דקלה המשיכה בהצעה 'מפתה' לשדרוג הביטוח הסיעודי. כרגע לדבריה יש לנו ביטוח סיעודי עד לסכום מקסימלי של 5,000 ש"ח לחודש, לכל אחד משנינו. במקרה שחלילה שנזדקק לאשפוז סיעודי, חברת הביטוח תשלם סכום זה למשך תקופה עד לחמש שנים. זה היה בחוזה, כתוב וידוע. אז מהי הצעת השדרוג? קבלת תשלום סכום חודשי זה - ללא הגבלת זמן, עד לסיום החיים. כלומר מעבר לחמש שנים, אם לא עלינו נסבול אריכות ימים בגיהינום סיעודי. אני חושב שכבר יותר זול לשלם לרוצח שכיר על עזרה בסיום החיים. סליחה על המקבריות. השבתי לאשת השירות, "יפה מאוד אבל עבור כמה? כמה אנחנו צריכים להוסיף על התשלום החודשי עבור ביטוח פלטינום שאנחנו כבר משלמים"? פרמיה שהיא עצמה עולה לנו כ- 100 שקלים לחודש בנוסף לביטוח הזהב). ואז מפרטת הגברת: 220 שקל לחודש עבור כל אחד, אבל היא תיתן לנו הנחת הצטרפות - 180 שקל בלבד, לכל אחד, במשך שלוש השנים הראשונות. לשמע ההצעה הזו התפוצצתי מכעס שאותו הפלתי על נציגת השירות המסכנה, שאין היא הבעלים של החברה בה היא עובדת. כמובן אמרתי לה את זה ועוד הוספתי שאני לא סומך עליה שתעביר לממונים עליה את תוכן 'השטיפה' שעשיתי לה, וכי אני בעל בלוג וכי בעקבות הפניה שלה רתחתי כל כך עד שאני מתכוון לכתוב בבלוג על השערורייה בתעשייה הסיעודית של חברות הביטוח. נבהלה הבחורה ומיהרה לסיים את השיחה ביום טוב. אז על מה יצא הקצף? ראשית יש לי חשבון עם חברת הביטוח הזו שקיבלה מהוריי בחשבון גס תשלום של כמאתיים אלף שקלים במשך שנים רבות עבור ביטוח סיעודי שלמזלם לא היו זקוקים לתבוע. ואז ככה פתאום בגיל 86, קיבלו הודעה מהחברה שהביטוח הרפואי והסיעודי שלהם מבוטל בסוף השנה, על פי תקנה שאישר המפקח על חברות הביטוח ושר האוצר דאז לפיד (כן, זה שנתן להם קצת כניצולי השואה, אבל לקח להם את הביטוח הסיעודי). על השערורייה הזו דברו לאחרונה בכתבת תחקיר בערוץ 2. ועכשיו הם אינם מתביישים לפנות אלי עם הצעה כזו? כאילו אני ילד שמנסים לפתות אותו לקנות סוכריה אדומה על מקל במקום צהובה, במחיר מופקע. אז בואו ניגש לעובדות: לפני כ-25 שנה, התחלנו לשלם פרמיה חודשית לדקלה עבור ביטוח בריאות 'מושלם' של הכללית. כלול בזה ביטוח סיעודי בסך של עד 5,000 שקל לחודש, עבור עד לחמש שנים אשפוז במוסד סיעודי. באותה תקופה אביה של זוגתי אושפז במוסד סיעודי בעלות של כ- 6,000 שקל לחודש. וכיום לאחר 25 שנה - סכום הביטוח לא השתנה ועדיין עומד על תקרה של 5,000 שקלים כאשר עלות ממוצעת של אשפוז במוסד סיעודי כיום עומדת על 15,000 שקלים לחודש. כלומר כמעט פי שלוש יותר מלפני 25 שנה. אתם מבינים את זה? סכום הפרמיה התייקר במשך השנים. הוא מטפס כל חמש או עשר שנים יחד עם התקדמות הגיל, אבל סכום הביטוח עומד במקום 5,000 שקלים, בלי ריבית, בלי הצמדה, בלי כלום. אז כעת הם מציעים בשביל הסכום הזה , נשלם עוד למעלה מ-400 שקל לחודש עבור נזיד עדשים, במידה ולא נתפגר במוסד סיעודי לאחר חמש שנים. לא מספיק שמציאות כזו היא קללה, חברות הביטוח רוצות לגזור על זה קופון. אינני מכיר את הסטטיסטיקה, אבל לא נראה לי כי רבים חוצים שלוש שנים גג בסיעודי. אז בשביל זה הם רוצים שנשלם עוד 400 שקל לחודש, כדי שתמורתם נקבל אותם 5,000 ש"ח, כשעלות מוסד סיעודי כבר תהיה אולי 25,000 שקלים לחודש. הבנתם? ועכשיו, עוד כמה מעובדות החיים שידועות לי לצערי מניסיון אישי עם הורי זוגתי ומסיפורים של משפחות אחרות. במדינת ישראל, 'מדינת רווחה', כבר עדיף לזקנים כמו בכפר היפני בסרט, להיפרד מהמשפחה בגיל שבעים, לטפס על הר ממול ולמות בו. כמו שכלבים וחתולים נעלמים מבית אדוניהם כדי למות בסתר. במדינה שעלות אשפוז סיעודי אינה כלולה בביטוח מס הבריאות וקופת חולים - הנטל שנופל על המשפחות הוא כבד מנשוא. כמה יכולים לעמוד בתשלום של שלושים אלף שקל לזוג הורים. אז מה עושים? פונים בבקשה לעזרה למשרד הבריאות. ומשרד הבריאות הופך לבעל חשבון הבנק של המאושפז, ודבר ראשון מכסח את כל ההשקעות והחסכונות של בני הזוג. לא משנה שהבריא עדיין, יישאר בבוא העת ללא כלום. ואז אם למאושפז הסיעודי יש הכנסה של 5,000 שקל לחודש מביטוח סיעודי, גם זה מקוזז מתמיכה של משרד הבריאות. במקרה של אבא של זוגתי ז"ל שנאלצנו לאשפזו במוסד לתשושי נפש בשל אלצהיימר, קודם כל שילמנו טבין ותקילין מחיר מלא כמה חודשים עד שמשרד הבריאות טיפל בבקשה שהוגשה. גם אם יש ביטוח, יש תקופת המתנה של שלושה חודשים ותשלום כניסה חד פעמי של עשרים אלף שקל ויותר. לאחר שמשרד הבריאות בחן את הבקשה שהגשנו, הוא חייב אותי (לא משנה שגם לי יש הורים שאצטרך לדאוג להם מתי שהוא) ואת זוגתי, את אחיה וזוגתו בתשלום של שליש מגובה משכורתו של כל אחד. ומהאימא של זוגתי ניכו 600 שקל מתוך ה-800 שקיבלה קצבת ביטוח לאומי. למה לא? שתחייה ממאתיים שקל. ואת השאר, כ-50% מעלות האשפוז בסיעודי השתתף משרד הבריאות. אם היה לו ביטוח סיעודי שאז וכמו כיום עומד על 5,000 שקל, הסכום היה מקוזז מהתשלום של משרד הבריאות, לא המשפחה. הבנתם את זה? כיצד חברות הביטוח עובדות על האנשים בעיניים בתכניות הגרנדיוזיות שלהם? וזה חוץ מכך שהן יודעות לקחת בקלות ועושות את המוות עד שהן משלמות. לעתים אפשר להתפגר עד שהן משלמות מחצית הסכום כפשרה משפטית, לאחר שהתישו את המשפחות. אבל השערורייה הגדולה היא שהמפקח על חברות הביטוח מתפקד כמו בובה שמשתפת פעולה עם חברות הביטוח יחד עם שר האוצר. זוהי מדינת הרווחה ישראל. בקושי עברו שעתיים, ועל צג הטלפון שלי הופיעה שוב שיחה מדקלה חברת הביטוח. חשבתי לתומי, הנה אולי התרצו והפעם רוצים להציע משהו אטרקטיבי יותר. אבל על הקו היה איש שירות שהתחיל לדקלם בדיוק את מה שאמרה קודמתו. כאן כבר התפרצתי והודעתי לו שאם תגיע עוד שיחה אחת כזו, אני אתלונן במשטרה על הטרדה. האם יודעים אתם שעל פי חוק, מגיע לכם פיצוי בסך אלף שקלים עבור כל הטרדה טלפונית כזו, ללא הוכחת נזק? הקלטתם (אצלי בטלפון יש אפליקציה שמקליטה אוטומטית כל שיחת טלפון), תפנו לעורך דין שינקה מזה מאתיים שקל דמי טרחה, ובידיכם יישארו 800. רווח לא רע על עגמת נפש. אם כולנו נתלונן על ההטרדות כמו של - החברות והמתרימים למיניהם לעילוי נשמתו של רבי עובדיה או בעל הנס, ידם לא תהייה קלה על שפורפרת הטלפון. אז לאחר האיום שאפנה למשטרה אם אקבל מהם עוד טלפון אחד כזה, איש השירות הנבוך גמגם שהוא מאחל לי שאהיה בריא. השבתי לו כנ"ל, וכי אני משוכנע שהוא עצמו כבר מיהר ועשה פוליסת ביטוח שכזו.
קריקטורה יומית של יונתן וקסמן
וללא קשר נדהמתי כי לאחר תשלום של אלפי שקלים לחודש במשך שנים רבות (ועדיין משלם מתוך גמלת פנסיה מוקדמת) דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, נדרשתי לשלם לביטוח לאומי 526 שקלים בלבד, דמי טיפול עבור הגשת תביעה לקצבת ניידות. ואם כפי שקורה לפחות במחצית המקרים צריך אחר כך להגיש ערעור, אז צריך לשלם גם עבור חוות דעת רפואיות ולעורך דין - כמה נשאר מהקצבה העלובה הזו? ועוד אומרים שיש כאן מדינת רווחה. מדינת שנור שדורכת על הזקנים והחלשים. זה מה שיש לנו. ושכבר לא לדבר אם בכלל נשרוד מהסכינאות המשתוללת ברחובות ונגיע לגבורות.
