הורגים אותנו עם מלח - מדוע משרד הבריאות גנז את הסרטון?

מדוע משרד הבריאות גונז את סרטון הקמפיין נגד החטיפים המלוחים? 

מכירים את אלה שמגישים להם מנת אוכל - לפני שבכלל טועמים, מנערים את המלחיה במרץ רב וממליחים וממליחים וממליחים בלי הכרה. ואני תוהה אם האנשים האלה בכלל חשים בטעם האוכל על לשונם, כאשר למזון שלהם יש טעם של לגימה ממי ים המלח?

האם יש להם בעייה בקולטני החישה בלשון? וכמו כבד ראייה שבקושי רואה את האור, חוש הטעם שלהם מסתכם במלח בלבד, או בחריף - כמו באנשים שאפילו לפני שטועמים את האוכל, הם מרוקנים על המנה צנצנת סחוג. האם יתכן שכל חוש הטעם שלהם מסתכם ביכולת לחוש מלח וחריף אש?

אינני בטוח בתשובה, אבל יש אנשים שחולים במחלה גנטית נדירה שמכונה CIPA. לחולים אלה בעיית חישה בשל פגם במערכת העצבים ההיקפית. ילדים החולים במחלה הזו אינם חשים בכאב וחלקם אפילו אוכלים את קצות אצבעותיהם עד זוב דם. חוש הטעם היחיד שהם חשים הוא של מלח וחריף.

אז מסתבר שיש גם רבים אחרים שלא חולים במחלה הגנטית הזו ומשום מה אוכלים ארוחות מלח או חריף.

אני תמיד תוהה איך אפשר בכלל ליהנות מאוכל שטעמו כטעם גבישי מלח או חריף אש? בשל כך רבים אפילו לא יכולים לחוש אפילו במזון מקולקל!  זכורה השערוריה שעוררה עובדת באחד הסניפים של טיב טעם - שהעידה כי מכרו שם בשר שפג תוקפו - ששטפו את הסירחון הנודף ממנו במים, המליחו ותיבלו בחריף כדי להסוות את טעם הקלקול.

אנשים שממליחים או מוסיפים חריף בצורה מוגזמת, באמת יכולים לאכול אוכל מקולקל או בעל איכות ירודה עם טעם מגעיל בלי להרגיש. אבל עודף מלח באוכל הוא כבר בעייה בריאותית, כי כמות מלח מעל למותר גורמת ליתר לחץ דם. ויתר לחץ דם (שרבים אינם יודעים ולא מרגישים את קיומו) הוא הרוצח השקט מספר אחד. הרוצח שגורם להתקפי לב ושבץ מוחי. מוסדות סיעודיים מלאים באנשים כאלה מכל שכבות גיל. אנשים הכלואים בגופם ומייחלים כל יום למותם.

הדו-ירחון Archives of Internal Medicine פרסם תוצאות מחקר שערכו מדעני רפואה ב-CDC האמריקאי, במחקר נאספו נתונים לגבי 12 אלף איש במשך 15 שנה. מהמחקר הזה עולה כי תזונה עשירה במלח ודלה באשלגן מעלה ב-50% סיכון למוות ומחלות לב. כלומר, מזון עשיר מדי במלח (שהוא כידוע עשיר בנתרן ודל באשלגן) מסכן חיים.

רבים ממוצרי המזון שלנו מוצפים במלח. לעיתים מוצר אחד מכיל כמות מלח פי שניים מהכמות היומית המותרת ואפילו מהכמות המותרת המקסימלית ביומיים. כאלה רבים מהחטיפים שאנחנו נותנים לילדים שלנו לנשנש. אתם בוודאי אינכם רוצים לדעת מהי כמות המלח המצוייה בשקית צ'יפס קטנה. אני יכול להמשיך להביא עשרות דוגמאות, אך איני רוצה להיתקל בעדת עורכי דין 'ממולחים' (עם מלח או בלעדיו) והמבין יבין.

רבים יודעים שבשל הלחצים האטמוספריים הקיימים בגובה הטיסות, חוש הטעם שלנו מתקהה. על כן, מנות המזון המחולקות בטיסות מומלחות ומתובלות בצורה מוגזמת - באופן שלא בטוח שהיינו מסוגלים לאכול אותן על פני הקרקע.

במסגרת שבוע המודעות לצריכת מלח, שהתקיים במרץ 2013 ובו לקחו חלק יותר מ-25 מדינות, בתוכן ישראל - פרופסור יהונתן שרעבי, מנהל המכון ללחץ דם במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, הביע את צערו על כך, שהמגמה המזיקה של הוספת מלח בכמות מופרזת הגיעה לא רק למנות מוכנות ומתועשות, אלא גם לאוכל גורמה.

במחקר שנערך לאחרונה באנגליה בקרב מסעדות יוקרה על ידי CASH -Consensus Action on Salt and Health , נמצא שמרבית המסעדות מגישות מנות שכל אחת מהן  מכילה את כל התכולה המומלצת של המלח ליממה.

בין המסעדות שנבדקו היו אלו של שפים ידועים, ביניהם השף ג'יימי אוליבר (השף הערום). בעוד שקהל היעד של מסעדות גורמה אלו משלם הון עבור המנות, בחרו השפים לשפר את טעמן של המנות על ידי הטריק הזול של הוספת מלח. בחלק מהמקרים מצאו במנה אחת כמות מלח המספיקה ליומיים שלמים.

בשבוע המודעות למלח ב-2013 ציין פרופסור שרעבי "שהנגשת המידע לצרכן צריכה להיות ברורה ופשוטה ובכך ליצור לחץ מצד הציבור שיעדיף מזון בריא. התקווה היא שתעשיית המזון והמסעדנים ייאלצו להציג עוד אלטרנטיבות בריאות, והציבור יצביע, הפעם בלשונו".

תגובת משרד הבריאות בשבוע המודעות למלח לפני 3 שנים הייתה בהצהרה שמשרד הבריאות החל בפעולת חובת סימון של כמות המלח במנות. והנה ממש כשמשרד הבריאות יצא בקמפיין בסרטון שלו נגד הבמבה והביסלי, הוא כבר גונז אותו בלחץ תעשיית המזון. בתמורה לכך, טוען משרד הבריאות - חברות המזון תצגנה את הערכים המזיקים על גבי אריזות המזון.
היי, יחֵלוּ? האם משרד הבריאות לא הצהיר שהוא החל לעשות זאת כבר ב- 2013?

אבל נשאלת השאלה - גם אם משרד הבריות היה יוצא בקמפיין אגרסיבי נגד המלחה מוגזמת של המזון, האם זה ימנע מאנשים עצמם להמשיך לשפוך מלח על צלחתם? זכורה לי אישה אינטליגנטית שסבלה ממום בלב, שהרופא שלה הזהיר מאכילת מלח שיהרוג אותה. אותה אישה אמרה שאם היא לא תוכל להמליח את מזונה, עדיף לה כבר לא לחיות. ואכן האשה הזו נפטרה זמן קצר לאחר מכן.

בארה"ב קיימים מזה זמן סידרת חטיפים, בייגלה, קרקרים ומציות עם חצי כמות המלח. וגם כך הם מלוחים מדי.

לסיום, טיפ קטן לאלו שאינם יכולים בלי להמליח: אפשר לצמצם בקלות את כמות המלח אם וכלים אוכל איכותי וטעים יותר. במקום עודף מלח להוסיף למזון תבלינים ועשבי תיבול - בלי המלח יהיה אפשר גם ליהנות וגם להרגיש את טעמו האמיתי של האוכל.

ואם כבר משתמשים במלח, עדיף להשתמש במלח דל נתרן ועשיר באשלגן כמו זה:

אבל חובה לדעת! על הנוטלים תרופות מסויימות כנגד יתר לחץ דם, יש לשאול את הרופא  האם מותר להשתמש במלח עשיר באשלגן. שימוש במלח עשיר באשלגן מסוכן מאוד לפעילות הלב עם נטילת חלק מהתרופות האלה. אבל אלו שיצמצמו את צריכת המלח שלכם, בהחלט יתכן שיוכלו להוריד גם את מינון התרופות כנגד יתר לחץ  וזה כבר כדאי. תרופות להורדת לחץ דם הם הכרח לחיים אבל יש להן גם תופעות לוואי, ביניהן אימפוטנטיות. אבל תגידו, מי שמחשש אימפוטנטיות נמנע מנטילת תרופות נגד יתר לחץ דם, לא יהפוך במילא לאימפוטנט וחדל אישים לאחר שבץ בגיל ארבעים?

לסיום שאלה - האם אתם פריקים של כושר ומזון בריאות וזוללים מלח?

על הרוצח השקט הנוסף -סוכר, בכתבה בקרוב.