יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

מה לעשות עם המנות שאתם מחזירים?

כתבה זו מוקדשת למשרד הבריאות על שהפגין אתמול הצגת תכלית מתוקשרת יוצאת דופן , שבה הושמדו 500 קילוגרם בשר שאינם ראויים למאכל אדם במסעדת 'המוציא' של אבי לוי (זוכה תכנית הטלוויזיה מאסטר שף) כפי שסוקר כאן. זכור גם שמשרד הבריאות מצא והשמיד בשנת 2014  בשר לא ראוי למאכל אדם גם ברשת של רמי לוי.

כפי שתקראו בהמשך מדובר בתופעת חריגות בריאות נפוצות מאוד בשוק המסעדנות והגסטרונומיה. אבל בעקבות האירוע המתוקשר של משרד הבריאות בהשמדת בשר במסעדת 'המוציא', נשאלות מספר שאלות:

למשל, "אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר"? מה המצב במסעדות יוקרתיות אחרות ובוודאי מה המצב בבתי קפה, במסעדות המוניות ופועלים,  בפלאפליות וכדומה?

האם המסע המתוקשר כל כך על פשיטה (הנדירה ביותר במחוזותינו) על מסעדת 'המוציא' נובעת מרייטינג המכסה על חוסר האונים של משרד הבריאות, שאין לו כוח אדם לביקורות שוטפות של כל בתי העסק הגסטרונומיים?
תגידו, מדוע לכל בית עסק בתחום המזון יש משגיח כשרות אבל לא משגיח בריאות? מדוע יש תקציב למשגיחי כשרות אבל לא למשגיחי בריאות? שאלה רטורית כמובן.

האירוע הזה הזכיר לי כתבה שלי מהעבר 
והרי אני מביא אותה כאן לאחר עריכה. 


בליל קיץ חם, במוצאי שבת, ישבנו וסעדנו קבוצת חברים, במסעדה תל אביבית לחוף הים. המקום הומה אדם, אך הבריזה הנושבת מהים מחייה נפשות.

והנה הגיעו המנות הראשונות. רואה אני את אחת הידידות בוחנת את המנה שלה בבעתה. ג'וק (בעברית, תיקן) ענק, שכבר אינו בין החיים, מציץ בעיניו הגדולות מבעד לפרוסות הגזר והמלפפון, מחושיו מלטפים את העגבנייה וכנפיו עוטפות על החסה. לאחר הזעזוע, אחד הסועדים קרא למלצרית להחליף את המנה.






בינתיים לקחתי את מנת הסלט המבחילה ובזקתי עליה רבע מלחיה, אולי חצי. המלצרית הגיעה כולה מתנצלת, לוקחת את המנה ומביאה אחרת.

עוברות בקושי דקותיים והנה קול זעקה מחריד את המסעדה. קופצת אישה כנשוך נחש וקולה מהדהד במסעדה:

"זו לא מנה, זו מלחיה ..." .

מכאן גבירותיי ורבותיי אתם יכולים ללמוד מה עושים במנות שאתם מחזירים.

ולשומרי הכשרות כדאי לחשוב מה שווה תעודת הכשרות של הרבי בארוחת חרקים כזאת.

ועוד חומר למחשבה: אם אין לכם ג'וק במנה, אולי יש בה חומרי הדברה?


אז קוראים יקרים, קיבלתם ממני המלצה מה לעשות מהיום עם מנות מוחזרות.



***

לגבי שכיחות התופעה והצד המשפטי, קראו גם את זה.


***

לפתוח מסעדה בארץ הוא לא דבר פשוט. בין השאר, בעל המסעדה צריך לדאוג לקבל אישור הפעלה ממשרד הבריאות. כדי לקבל את האישור צריך למלא קריטריונים בריאותיים ולספק את הבודק המקצועי.

אבל לאחר מכן, נדיר ביותר שמשרד הבריאות מוציא צו לסגירת המסעדה. למעט אפיזודות נדירות כמו הפשיטה על מסעדת המוציא. אפיזודות נדירות לא משום שמצב תברואתי ירוד כל כך נדיר, אלא בשל היכולת המוגבלת מאוד לכאורה של משרד הבריאות שיש לו רק קומץ מגוחך של פקחים. אבל זה לא נובע רק ממחסור בכוח אדם אלא בגישה. הנה ראו אירוע אמיתי שקרה לפני מספר שנים.

יצאנו מספר זוגות חברים לאכול במסעדה ירושלמית יוקרתית דאז. שם המסעדה היה 'גיליס' והוא וודאי מוכר לירושלמים ותיקים. כמדומני המסעדה נדדה לתל אביב, שם היא שוכנת כיום.

מספר ימים לאחר שאכלנו במסעדה , חלינו כולנו בצהבת. רעייתי ואני חלינו קשה במחלה. אני אושפזתי 24 שעות במיון. היינו חייבים למסור את הבת שהייתה כבת שנתיים להשגחת הוריי הגרים באזור השפלה, למספר ימים. ראשית לא היינו מסוגלים לטפל בה ושנית הייתה סכנה שהיא תדבק מאיתנו בנגיף (שמועבר באוכל). היא גם קיבלה מיד חיסון לצהבת. זה לא החיסון הרגיל לצהבת מטיפוס B , שמקבלים כל תינוקות ישראל. אלא חיסון כנגד צהבת מטיפוס A.

מבינינו, אחת מהידידות שאכלה במסעדה חלתה מאד קשה במחלה ופנתה בתחילה לרופאת המשפחה בקופת חולים. הרופאה הזו, שהייתה גם רופאה אזורית, לא אבחנה שזו צהבת ושלחה אותה הביתה למנוחה. לדעתה השתן היה צהוב מחוסר שתייה. כשהחמיר מצבה, היא פנתה למיון - שם ביצעו בדיקות מעבדה ואשפזו אותה מספר ימים בבית החולים.

כשקיבלה את חשבון האשפוז מבית החולים, קופת חולים סירבה לשלם, כי היא אושפזה ללא טופס 17. באופן מסתורי נעלם תיקה הרפואי אצל הרופאה האזורית ששלחה אותה הביתה.

ולעניינינו - היא פנתה למשרד הבריאות כדי להתלונן על מסעדת 'גיליס' הירושלמית.
ומה התשובה שקיבלה ממשרד הבריאות? התשובה הייתה: "גברת, צהבת זה לא כולרה". בזה נסגר העניין מבחינת משרד הבריאות.

משרד הבריאות דואג שכול מסעדה תעבוד בתנאים היגייניים בעת פתיחתה. אבל כאמור אין למשרד הבריאות היכולת וכוח אדם לטפל בבעיות היגיינה של מסעדות קיימות, למעט מבצעים אקראיים.

מכאן אתם למדים שרישיון הפעלה של מסעדה אינו מבטיח שבבשר שאתם אוכלים לא טיפלו חתולים, או ג'וקים. שהמטבח נקי, הטבחים נקיים, ושמקפידים על תנאי הגיינה ותברואה מינימליים. אני זוכר שפעם אכלתי במסעדה יוקרתית, שגם היא כבר נסגרה, ולחצי מנת חזה העוף שאכלתי היה טעם של עוף לא טרי. כנראה המחצית הזו הופשרה והוקפאה שנית.

במסעדה ירושלמית אחרת, ששמה 'פוקצ'ה' (שעדיין קיימת). קיבלנו כל המשפחה כוסות מים בטעם של סבון.

האם במסעדות המפוארות שאתם אוכלים, הצצתם וראיתם איך נראה המטבח?

בדרך כלל לא יאפשרו לכם את זה. גם למים המינרלים שנפתחו מבקבוק חדש בנוכחותנו לתוך כוסות שהוחלפו - היה טעם של סבון. ביקשנו מהמלצרית הלא מאמינה שתטעם בעצמה מהכוס. לאחר מהומה לא קטנה שעשינו, הגיע רב המלצרים, שהתנצל על כך שהייתה כנראה בעיה במדיח.

כמובן נשאלת השאלה כמה אנשים במסעדה ההומה הזו שתו באותו ערב מי- או יין- סבון ולא הרגישו כמו המלצרים?
כמה מהם סבלו לאחר מכן מכאבי בטן, ולא הבינו מדוע?


כשעוד גרנו בבית משותף, נכנסתי לשכנים, שבבעלותם פלאפליה ירושלמית ידועה  "פלאפל שלום", כדי לגבות את מסי ועד הבית. בעלת הפלאפליה, הייתה טרודה בטחינה והכנת עיסת הפלאפל שתשלח אחר כך לחנות. ובכן במו עיני ועיני שכנה אחרת שהייתה שם, ראינו כיצד נטחנים גרגרי החומוס יחד עם ג'וק ענק שצנח לטחינה יחד עם הגרגרים שנשפכו מתוך שק. אחסוך מכם את מה שאמרנו לה ובמיוחד את מה שהיא אמרה לנו בביטול. לידיעה, לחנות הפלאפל הזו היה הכשר של הבד"צ!

כשתארתי דברים אלו בעבר בישראבלוג, היו מגיבים שסירבו להאמין 
לדברים שנכתבו כאן. לכאלה אומר, צדיק באמונתו יחיה. אם הכחשת בעיות היגיינה נותנות לאנשים הרגשה שאף פעם לא נפלו בפח, יבושם להם.

ובכן לאלה שאומרים למשל שאין דבר כזה ג'וקים באוכל, נא ראו הקישורים למעלה על מה שאירע במזנון הכנסת.
ואזכיר גם את שאירע באחת מרשתות המזון הגדולות (טיב טעם), שמצלמה נסתרת תיעדה בפני קבל עם ועדה בטלוויזיה - את הטיפול שהעניקו חתולי אשפה לבשר במטבח. וכן, בעקבות הלשנה של עובדת, נחשף הטיפול שהיה מקובל שם בבשר מקולקל. הטיפול כלל שטיפת הבשר ותבלון מוגזם, כדי למסך את טעם הקלקול.


ואת התכנית כלבוטק שבה נמצאו קוליפורמים מסוכנים (הרבה מעל לתקן) במרבית החומוסיות שנבדקו, אתם זוכרים? מרבית תלונות לקוחות למשרד הבריאות על קלקולי קיבה נובעים ממנות חומוס וטחינה.

זוכרים גם כיצד חברת תנובה מכרה לציבור חלב עמיד עם סבון שטיפה? לי אין זיכרון קצר. מאז אני מחרים את חלב עמיד תנובה וקונה כזה מתוצרת רמת הגולן. והאם זוכרים אתם כיצד מצלמה נסתרת חשפה מובילים של גבינות מתוצרת 'מחלבנה' שהחליפו במשאית ההובלה תוויות של גבינות שמנות לתוויות של גבינות רזות - כדי לספק בזמן אמת דרישות רשתות המזון.

זכור לי גם שבתקופה מסוימת, למקום העבודה שלי סופקו גביעי 'גיל' (3% שומן), אבל כולם נדהמו כשהטעם היה טעם שמנת (32% שומן). אז גם אם לא מדובר כאן באוכל מקולקל, הרי מדובר בזיוף הנתונים בתוויות באופן שעשוי לפגוע בבריאות אנשים שמזון שמן אסור עליהם.


מוסר השכל מהכתבה: אל תסמכו על משרד הבריאות, תבחנו היטב את המנה שקיבלתם, תריחו אותה ואם משהו לא נראה לכם, תחזירו אותה. לא לפני שתמליחו אותה כהוגן. חחחחח


וכדי שלא לסיים בגועל הרי ממתק לכבוד שובה (איחוד) הקרוב של להקת
 GUNS N' ROSES האגדית. חגיגה לחובב רוק ונגן גיטרה חשמלית לשעבר כמוני.







שנה טובה

20 comments:

  1. נזכרתי בפוסט שלך על הדברים המגעילים (נדמה לי שגם שם כתבת על המים בטעם הסבון). לגמרי מגעיל. אני אלך עכשיו לצחצח שיניים ולנסות לישון בלי לחלום על ג'וקים באוכל. :/

    השבמחק
    תשובות
    1. חחחח. חשבתי שתאמרי שמעתה תאכלי רק בבית

      מחק
  2. אני אפחד מעתה לאכול במסעדות... איך אפשר לסמוך?? (אי אפשר :(
    אגב הג'וק, אני לא יודעת אם זו התמונה המקורית אבל יש סיכוי שהוא נפל על המנה בדרך מהמטבח לשולחן והמלצרית לא שמה לב?

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן צריך להתייחס אליהן בבחינת כבדהו וחשדהו. אני תמיד מציץ למטבח בדרך לשירותים. כמובן בוחן ומריח את המנה לפני האכילה. והעיקר משתדל כמה שפחות לאכול בחוץ וגם אז במקומות מהימנים.

      התמונה לא מקורית. באותם הימים הטלפונים לא היו מצוידים במצלמה. סליחה על הפרטים,זה היה תיקן ביובי מצוי, שכוב על גבו, ולא צריך היה בדיקה פורנזית כדי להבין שהוא בר מינן לא מעט זמן. מה שבטוח, המלצרית לא שמה לב לחרק שנטמע בסלט.

      אני מניח שבמדינות מזרח מסוימות היו גובים תוספת מחיר עבור המנה הזו.

      מחק
  3. בכל מקרה, החוצפה של להעביר את המנה לאדם אחר... זוועה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לדעתי זו אינה תופעה נדירה...

      מחק
  4. קוץ בתחת14:19

    למעשה, הסכנות אורבות בכל מקום. החל מתחילתה של שרשרת המזון (אנטיביוטיקה, חיידקי סלמונלה בביצים, ריסוסים רעילים) - וכלה במזון מוכן, כמו במסעדות. כל אחד מהאנשים המרכיבים עבורנו את אותה שרשרת מזון מעוניין רק בדבר אחד - בכסף. אין לי כוח לפרט, אבל כולם רק רוצים למקסם רווחים. זה מה שקורה גם עם החוליה הסופית, עם המסעדות. רק ששם זה מוקצן. אבל זה לא אומר שהאוכל או חומרי הגלם שאתה קונה הביתה הם במצב טוב. כמו שהזכרת את הבשר אצל רמי לוי. ואף על פי כן, ולמרות הכל, אנחנו חיים היום יותר, תוחלת החיים גדלה. יש שפע של אוכל, יש מבחר עצום. כל אחד יכול להחליט לעצמו מה הוא מעדיף להכניס לפה שלו.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים שחלק ניכר מהעניין מסתכם בכסף. אבל תמורת כספי במסעדה אני רוצה לקבל תמורה הוגנת ולא בשר פיגולים או פג תוקף. ומכיוון שמדובר בכסף, אין בי כל צער כשבעל מסעדה שמתחמן עלינו פושט את הרגל בעקבות פיקוח של משרד הבריאות.

      תוחלת החיים עולה אבל לא בהכרח עולה איתה איכות החיים. בזכות הרפואה שוכבים אנשים במוסדות סיעודיים עשר שנים אסירים בגופם.

      לו רק כל האנשים היו בוחנים בתוויות המוצרים המסחריים מה הם מכניסים לפיהם ולו הרשויות היו דואגות שהרישומים בתוויות יהיו שקופים יותר ובשפת אדם ולא שפת פרופסורים לתזונה.

      מחק
    2. קוץ בתחת17:55

      אתה יודע, בגיליון דצמבר 2015 של CONSUMER REPORTS יש כתבה העוסקת בבטיחות השימוש במוצרי מזון שהם "פג תוקף". יש שם משפט שתפס את תשומת ליבי, אצטט אותו:
      FOODS PAST THEIR PRIME MAY DEVELOP MOLD, BECOME RANCID, OR SPOIL IN OTHER WAYS - BUT THEY ARE LIKELY TO LOOK, SMELL, AND TASTE BAD BEFORE THEY ACTUALLY BECOME UNSAFE TO EAT
      מה שאומר, שאל לנו לזלזל באינסטינקטים שלנו. צריך להסתכל על האוכל, להריח, לטעום - ואם משהו נראה/מריח/נטעם לא תקין - לא לאכול. אם יש ספק - אז אין ספק...

      מחק
    3. קוץ בתחת18:05

      ולגבי מה שכתבת - אתה כמובן צודק. מגיעה לנו תמורה הוגנת בעד כספנו - וגם בליבי אין שום צער כשבעל מסעדה ניזוק בעקבות פשיטה של משרד הבריאות. לא רמזתי אחרת.

      מחק
    4. כמובן. לגבי שתי התגובות.

      מחק
  5. מדהים. ומפחיד. אנחנו לא אוכלים הרבה בחוץ, כי אני חולה על האוכל של בית. אולי היפוכונדריאוכל במידה מסוימת. אבל גם לאכול בבית, אין זה אומר שאנחנו אוכלים בריא. יש לנו שטח חקלאי קטן עם מעט ירקות העונה ושתי חממות שלא מספקים את המזון האורגני במלואו, ואנחנו נאלצים להשלים אותו לעתים קרובות. אמרתי, מפחיד.

    השבמחק
    תשובות
    1. טוב אתם עושים שאוכלים אוכל של בית וממעטים לאכול בחוץ. ובכלל למזון מסחרי שאיננו ארוז ומאוכסן בתנאים נאותים, צריך להתייחס בכבדהו וחשדהו.
      ולגבי חומרי הדברה - השרייה של ירקות ופרות במי סבון 20 דקות (לא יותר!) ושטיפה במים זורמים מסלקת שאריות חומרי הדברה.
      גם ירקות ופרות טריים ויפים מהשוק אינם נקיים מחומרי הדברה מסרטנים, גורמי פרקינסון ושאר מרעין ובישין.

      מחק
    2. אז זהו, כחקלאי חובב אני יודע שהשרייה מסירה אך ורק את חומרי ההדברה שנמצאים על הקליפה של התבואה, אבל התבואה שגדלה על אדמה מורעלת, וכך הוא בכל הגידולים פרט לאורגניים, נגועה ברעלים מבפנים. כאשר התחלתי לעסוק בחקלאות, הבאתי אדמה טרייה אורגנית כי להחליף את זאת הקיימת ולהתחיל את הכל "מהתחלה". אבל שוב, השטח שלנו מאכיל שתי משפחות והיבול פשוט לא מספיק ולכן אנחנו תמיד נאלצים להשלים. ההבדלים בין היבול הביתי לזה הקנוי מאוד בולטים, אם בטעם ואם במרקם ובעסיס. חומרי הדברה אמנם משפרים את המראה ומצילים גם יבול חולה ולכן מגדילים את הייצור, אבל זה תמיד בא ע"ח האיכות.

      מחק
    3. אתה צודק לגבי התבואה. לגבי ירקות ופרות יש תקן לחקלאים של איסור הדברה לפחות שבועיים לפני הקטיף. השרייה בסבון ושטיפה מסירה את מרבית הרעלים ומותירה רמה נמוכה המותרת לפי התקנים (בהנחה החקלאים מקיימים אותם ואוכפים עליהם את התקנים).
      אתה גם צודק לגבי הטעם. במרכולים אנחנו מקבלים יבול לא טרי מבתי קירור.

      מחק
  6. התגובה תהייה ארוכה כמעט פוסט...
    לפני כמה חודשים הראו רופא וטרינר ועוד שני עובדים של משרד הבריאות בת"א נכנסים לסופרים שבהם כבר ביקרו בעבר ונתנו צו סגירה והם עדיין פועלים, מקררים שלא מגיעים לטמפ' הדרושה, טינופת בחדרי קירור ומה לא. טיב טעם שלקחה עופות פג תוקף וטיבלנה אותם ושמה אותם כעופות בגריל זה גם זכור לרעה. תנובה אגב נתפסה גם עם סיליקון בחלב שהתברר שהסיליקון שימש שם לניקוי. באחד ממקומות העבודה שלי בעבר היו מחלקים שקיות חלב בגודל של שקית שוקו לעובדים. חצי מהכמות הייתה חמוצה. פעם ניסיתי לבדוק את התאריך על שקיות החלב הקטנות ולא מצאתי. אחרי חקירה הבנתי שהקבלן שהפעיל את שירותי הקייטרינג במפעל היה קונה מתנובה בגרושים שקיות חלב שהיו אמורות להזרק יומיים שלושה אח"כ כי התוקף שלהן נגמר. היה קונה בגרושים, מחייב את המפעל במחיר מלא והעובדים היו זורקים כי הוא היה חמוץ. במקום העבודה הנוכחי שיש בו מטבח משוכלל שמעסיק שף ולא היה מבייש שום מלון חמישה כוכבים, אחת העובדות שהלכה לקחת צ'יפס שיצא עכשיו מהשמן צעקה בבהלה. כשהלכו לשם מתברר שעם הצ'יפס טוגנו כמה ג'וקים...במקום אחר שעבדתי בו, עובדים במשמרות לילה שהלכו לאכול בחדר האוכל ראו חולדות רצות במטבח, אף אחד לא האמין להם עד שלילה אחד מצויידם במצלמה הדליקו את האור וראו חולדות נהנות מהאוכל בסירים ששעה קלה אח"כ היו עובדים אמורים לאכול משם. רק התמונות האלו העיפו את קבלן האוכל שלא דאג לניקיון אלא דאג לכיס שלו.
    אנחנו נוהגים לאכול בבית, לפעמים חוטאים באכילה בחוץ, אני מעולם לא אוכל בחומוסיות ופלאפל פעם בשנה שאני אוכל זה ממקום שאני יודע שהוא נקי למרות שלא ביקרתי במטבח מעולם.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסעדת המוציא היא לא מהחומוסיות ומהמסעדות שלכאורה אנשים סמכו עליה. גם בדוגמאות שהבאתי מדובר במסעדות יוקרה. הקפאה, הפשרה והקפאה חוזרים היא כנראה מכת מדינה במסעדות. דוגמאות יש אינספור ומשרד הבריאות נטול כוח ממש בשל מיעוט בפקחים.
      כפי שציינתי, פקח תברואה מול כל משגיח כשרות זה כנראה מה שדרוש. ושנית, דרוש גם חינוך של הציבור שממשיך לנהור למסעדת המוציא למרות הכל, בגלל הורדת מחיר.

      מחק
  7. אני זוכרת שכתבת על הדברים האלה בישראבלוג
    אישית אני חושבת שמה שעשו למסעדה של אבי לוי היה לא לעניין
    מה הקטע של להפיץ דבר כזה בחדשות וכו'? מהצורה שבה זה הוצג זה היה נראה כאילו חיפשו אותו בכוונה כדי לסגור לו את המסעדה שממה שהבנתי היא דיי מצליחה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא צריך להתעלם מהעובדות שחצי טון הבשר שנזרק אצלו היה פג תוקף. כמו אצלו על פי התקשורת ואצל עוד כמה מסעדות שפשטו עליהן באותו שבוע, הסתבר שבמרביתן אוכל מוקפא ומופשר פעמים רבות וזה כמובן מסוכן ביותר!!! אני חושב שאם למשרד הבריאות היה כוח אדם לפשוט על כל המסעדות ובתי האוכל - היו נסגרים לפחות מחצית בגלל תנאי סניטציה/אוכל לא ראוי למאכל אדם. אך מכיוון שלמשרד הבריאות אין כוח אדם כמו משגיחי כשרות (ורחוק הרבה מכך), אני חושב שחשיפה בתקשורת למען יראו ויראו מוצדקת. כנראה שאין אין כל קשר למידת ההצלחה הכלכלית של מסעדה לבין עמידה בכללי תברואה בסיסיים. כל המסעדות שכתבתי עליהן בפוסט היו וחלקן עדיין מצליחות.
      את יודעת כמה חיידקים קוליפורמים יש במנות חומוס וטחינה של מסעדות רבות?

      מחק
    2. ובכלל מפריע לי שנפוצה במדינתנו לאחרונה התופעה שהופכים את הסורחים לקורבנות, כחלק מטקטיקת תגובת הגנה של הנתפסים.
      לא רוצה להזכיר מקרים ספציפיים, אבל זוכרת כאשר הפיצו קלטות מרשיעות בציבור, הנוגעים בדבר הפכו את עצמם לקורבן. כיצד העזו להקליט? כלומר ההקלטה הפכה להיות הפשע ולא מה שהיא מוכיחה. כך זה גם במקרה זה - לא הממצאים שנמצאו חמורים, אלא שחיפשו את בעל המסעדה.
      ועוד דבר ששכחתי - שלא כמו בבית, אסור להגיש במסעדות מנות אוכל של אתמול שנשמרו במקרר.

      מחק

אפשר להשאיר תגובה כאן