מה לעשות עם המנות שאתם מחזירים?

כתבה זו מוקדשת למשרד הבריאות על שהפגין אתמול הצגת תכלית מתוקשרת יוצאת דופן , שבה הושמדו 500 קילוגרם בשר שאינם ראויים למאכל אדם במסעדת 'המוציא' של אבי לוי (זוכה תכנית הטלוויזיה מאסטר שף) כפי שסוקר כאן. זכור גם שמשרד הבריאות מצא והשמיד בשנת 2014  בשר לא ראוי למאכל אדם גם ברשת של רמי לוי. כפי שתקראו בהמשך מדובר בתופעת חריגות בריאות נפוצות מאוד בשוק המסעדנות והגסטרונומיה. אבל בעקבות האירוע המתוקשר של משרד הבריאות בהשמדת בשר במסעדת 'המוציא', נשאלות מספר שאלות: למשל, "אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר"? מה המצב במסעדות יוקרתיות אחרות ובוודאי מה המצב בבתי קפה, במסעדות המוניות ופועלים,  בפלאפליות וכדומה? האם המסע המתוקשר כל כך על פשיטה (הנדירה ביותר במחוזותינו) על מסעדת 'המוציא' נובעת מרייטינג המכסה על חוסר האונים של משרד הבריאות, שאין לו כוח אדם לביקורות שוטפות של כל בתי העסק הגסטרונומיים? תגידו, מדוע לכל בית עסק בתחום המזון יש משגיח כשרות אבל לא משגיח בריאות? מדוע יש תקציב למשגיחי כשרות אבל לא למשגיחי בריאות? שאלה רטורית כמובן. האירוע הזה הזכיר לי כתבה שלי מהעבר והרי אני מביא אותה כאן לאחר עריכה.  בליל קיץ חם, במוצאי שבת, ישבנו וסעדנו קבוצת חברים, במסעדה תל אביבית לחוף הים. המקום הומה אדם, אך הבריזה הנושבת מהים מחייה נפשות. והנה הגיעו המנות הראשונות. רואה אני את אחת הידידות בוחנת את המנה שלה בבעתה. ג'וק (בעברית, תיקן) ענק, שכבר אינו בין החיים, מציץ בעיניו הגדולות מבעד לפרוסות הגזר והמלפפון, מחושיו מלטפים את העגבנייה וכנפיו עוטפות על החסה. לאחר הזעזוע, אחד הסועדים קרא למלצרית להחליף את המנה. בינתיים לקחתי את מנת הסלט המבחילה ובזקתי עליה רבע מלחיה, אולי חצי. המלצרית הגיעה כולה מתנצלת, לוקחת את המנה ומביאה אחרת. עוברות בקושי דקותיים והנה קול זעקה מחריד את המסעדה. קופצת אישה כנשוך נחש וקולה מהדהד במסעדה: "זו לא מנה, זו מלחיה ..." . מכאן גבירותיי ורבותיי אתם יכולים ללמוד מה עושים במנות שאתם מחזירים. ולשומרי הכשרות כדאי לחשוב מה שווה תעודת הכשרות של הרבי בארוחת חרקים כזאת. ועוד חומר למחשבה: אם אין לכם ג'וק במנה, אולי יש בה חומרי הדברה? אז קוראים יקרים, קיבלתם ממני המלצה מה לעשות מהיום עם מנות מוחזרות. *** לגבי שכיחות התופעה והצד המשפטי, קראו גם את זה. *** לפתוח מסעדה בארץ הוא לא דבר פשוט. בין השאר, בעל המסעדה צריך לדאוג לקבל אישור הפעלה ממשרד הבריאות. כדי לקבל את האישור צריך למלא קריטריונים בריאותיים ולספק את הבודק המקצועי. אבל לאחר מכן, נדיר ביותר שמשרד הבריאות מוציא צו לסגירת המסעדה. למעט אפיזודות נדירות כמו הפשיטה על מסעדת המוציא. אפיזודות נדירות לא משום שמצב תברואתי ירוד כל כך נדיר, אלא בשל היכולת המוגבלת מאוד לכאורה של משרד הבריאות שיש לו רק קומץ מגוחך של פקחים. אבל זה לא נובע רק ממחסור בכוח אדם אלא בגישה. הנה ראו אירוע אמיתי שקרה לפני מספר שנים. יצאנו מספר זוגות חברים לאכול במסעדה ירושלמית יוקרתית דאז. שם המסעדה היה 'גיליס' והוא וודאי מוכר לירושלמים ותיקים. כמדומני המסעדה נדדה לתל אביב, שם היא שוכנת כיום. מספר ימים לאחר שאכלנו במסעדה , חלינו כולנו בצהבת. רעייתי ואני חלינו קשה במחלה. אני אושפזתי 24 שעות במיון. היינו חייבים למסור את הבת שהייתה כבת שנתיים להשגחת הוריי הגרים באזור השפלה, למספר ימים. ראשית לא היינו מסוגלים לטפל בה ושנית הייתה סכנה שהיא תדבק מאיתנו בנגיף (שמועבר באוכל). היא גם קיבלה מיד חיסון לצהבת. זה לא החיסון הרגיל לצהבת מטיפוס B , שמקבלים כל תינוקות ישראל. אלא חיסון כנגד צהבת מטיפוס A. מבינינו, אחת מהידידות שאכלה במסעדה חלתה מאד קשה במחלה ופנתה בתחילה לרופאת המשפחה בקופת חולים. הרופאה הזו, שהייתה גם רופאה אזורית, לא אבחנה שזו צהבת ושלחה אותה הביתה למנוחה. לדעתה השתן היה צהוב מחוסר שתייה. כשהחמיר מצבה, היא פנתה למיון - שם ביצעו בדיקות מעבדה ואשפזו אותה מספר ימים בבית החולים. כשקיבלה את חשבון האשפוז מבית החולים, קופת חולים סירבה לשלם, כי היא אושפזה ללא טופס 17. באופן מסתורי נעלם תיקה הרפואי אצל הרופאה האזורית ששלחה אותה הביתה. ולעניינינו - היא פנתה למשרד הבריאות כדי להתלונן על מסעדת 'גיליס' הירושלמית. ומה התשובה שקיבלה ממשרד הבריאות? התשובה הייתה: "גברת, צהבת זה לא כולרה". בזה נסגר העניין מבחינת משרד הבריאות. משרד הבריאות דואג שכול מסעדה תעבוד בתנאים היגייניים בעת פתיחתה. אבל כאמור אין למשרד הבריאות היכולת וכוח אדם לטפל בבעיות היגיינה של מסעדות קיימות, למעט מבצעים אקראיים. מכאן אתם למדים שרישיון הפעלה של מסעדה אינו מבטיח שבבשר שאתם אוכלים לא טיפלו חתולים, או ג'וקים. שהמטבח נקי, הטבחים נקיים, ושמקפידים על תנאי הגיינה ותברואה מינימליים. אני זוכר שפעם אכלתי במסעדה יוקרתית, שגם היא כבר נסגרה, ולחצי מנת חזה העוף שאכלתי היה טעם של עוף לא טרי. כנראה המחצית הזו הופשרה והוקפאה שנית. במסעדה ירושלמית אחרת, ששמה 'פוקצ'ה' (שעדיין קיימת). קיבלנו כל המשפחה כוסות מים בטעם של סבון. האם במסעדות המפוארות שאתם אוכלים, הצצתם וראיתם איך נראה המטבח? בדרך כלל לא יאפשרו לכם את זה. גם למים המינרלים שנפתחו מבקבוק חדש בנוכחותנו לתוך כוסות שהוחלפו - היה טעם של סבון. ביקשנו מהמלצרית הלא מאמינה שתטעם בעצמה מהכוס. לאחר מהומה לא קטנה שעשינו, הגיע רב המלצרים, שהתנצל על כך שהייתה כנראה בעיה במדיח. כמובן נשאלת השאלה כמה אנשים במסעדה ההומה הזו שתו באותו ערב מי- או יין- סבון ולא הרגישו כמו המלצרים? כמה מהם סבלו לאחר מכן מכאבי בטן, ולא הבינו מדוע? כשעוד גרנו בבית משותף, נכנסתי לשכנים, שבבעלותם פלאפליה ירושלמית ידועה  "פלאפל שלום", כדי לגבות את מסי ועד הבית. בעלת הפלאפליה, הייתה טרודה בטחינה והכנת עיסת הפלאפל שתשלח אחר כך לחנות. ובכן במו עיני ועיני שכנה אחרת שהייתה שם, ראינו כיצד נטחנים גרגרי החומוס יחד עם ג'וק ענק שצנח לטחינה יחד עם הגרגרים שנשפכו מתוך שק. אחסוך מכם את מה שאמרנו לה ובמיוחד את מה שהיא אמרה לנו בביטול. לידיעה, לחנות הפלאפל הזו היה הכשר של הבד"צ! כשתארתי דברים אלו בעבר בישראבלוג, היו מגיבים שסירבו להאמין לדברים שנכתבו כאן. לכאלה אומר, צדיק באמונתו יחיה. אם הכחשת בעיות היגיינה נותנות לאנשים הרגשה שאף פעם לא נפלו בפח, יבושם להם. ובכן לאלה שאומרים למשל שאין דבר כזה ג'וקים באוכל, נא ראו הקישורים למעלה על מה שאירע במזנון הכנסת. ואזכיר גם את שאירע באחת מרשתות המזון הגדולות (טיב טעם), שמצלמה נסתרת תיעדה בפני קבל עם ועדה בטלוויזיה - את הטיפול שהעניקו חתולי אשפה לבשר במטבח. וכן, בעקבות הלשנה של עובדת, נחשף הטיפול שהיה מקובל שם בבשר מקולקל. הטיפול כלל שטיפת הבשר ותבלון מוגזם, כדי למסך את טעם הקלקול. ואת התכנית כלבוטק שבה נמצאו קוליפורמים מסוכנים (הרבה מעל לתקן) במרבית החומוסיות שנבדקו, אתם זוכרים? מרבית תלונות לקוחות למשרד הבריאות על קלקולי קיבה נובעים ממנות חומוס וטחינה. זוכרים גם כיצד חברת תנובה מכרה לציבור חלב עמיד עם סבון שטיפה? לי אין זיכרון קצר. מאז אני מחרים את חלב עמיד תנובה וקונה כזה מתוצרת רמת הגולן. והאם זוכרים אתם כיצד מצלמה נסתרת חשפה מובילים של גבינות מתוצרת 'מחלבנה' שהחליפו במשאית ההובלה תוויות של גבינות שמנות לתוויות של גבינות רזות - כדי לספק בזמן אמת דרישות רשתות המזון. זכור לי גם שבתקופה מסוימת, למקום העבודה שלי סופקו גביעי 'גיל' (3% שומן), אבל כולם נדהמו כשהטעם היה טעם שמנת (32% שומן). אז גם אם לא מדובר כאן באוכל מקולקל, הרי מדובר בזיוף הנתונים בתוויות באופן שעשוי לפגוע בבריאות אנשים שמזון שמן אסור עליהם. מוסר השכל מהכתבה: אל תסמכו על משרד הבריאות, תבחנו היטב את המנה שקיבלתם, תריחו אותה ואם משהו לא נראה לכם, תחזירו אותה. לא לפני שתמליחו אותה כהוגן. חחחחח וכדי שלא לסיים בגועל הרי ממתק לכבוד שובה (איחוד) הקרוב של להקת  GUNS N' ROSES האגדית. חגיגה לחובב רוק ונגן גיטרה חשמלית לשעבר כמוני. שנה טובה