השירה לי

שיר והודעה בסופו:


השירה לי / קנקן

הַשִּׁירָה לִי
צִפּוֹר נַפְשִׁי
צִפּוֹר גַּן עֵדֶן שֶׁלִּי
הִיא שׁוֹט וְיָד מְלַטֶּפֶת
וַחֲלוֹמוֹת,
יְצִיאָה מִבּוּעַת הַמְּצִיאוּת
הַקְּטַנָּה.

לְהַגְדִּיר לֹא אֵדַע
הִיא הַבָּבוּאָה וְהַצֵּל בַּמַּרְאָה
הִיא רַגְשָׁנִית בְּצַד שְׂמֹאל
הִיא שְׂכַלְתָּנִית בַּיָּמִין
וְהֵן מְחֻבָּרוֹת זוֹ לְזוֹ
כְּמוֹ הַכִיאַזְמָה שֶׁלִּי בַּמּוֹחַ 

אֶת זֶה לֹא הָיוּ מְבִינִים
אֶת זֶה לֹא מְבִינִים
אַנְשֵׁי יְמֵי הַבֵּינַיִם.

ציור מאת Jeremiah Goodman

חלק מהמגיבים בבלוג זה, מגיבים לעיתים מספר שבועות לאחר פרסום הרשומות. יש כאלה שמגיבים בבת אחת על סדרה של רשומות אחרונות. לא שזה משנה עבורי, אבל לעיתים אינני שם לב בזמן לעידכוני התגובות האחרונות האלו. לעיתים כך גיליתי באיחור תגובות מושקעות לשירים שפורסמו כאן. אך אינני יכול להגיב חזרה כאשר עברו 30 יום מפרסום הרשומה, והרשומה נסגרת לדיון. הגדרתי הגבלה זו כדי למנוע פעילות של רובוטים וקישור הבלוג למקומות לא רצויים. בהזדמנות זו אני רוצה להתנצל על תגובות שלא נענו מסיבה זו. לאחר 30 יום ניתן להגיב בתיבת הקשר שבשוליים הימניים בבלוג. תגובות אלו (הנסתרות מהציבור) תעננה, אך תגובות התשובה תהיינה מוסתרות גם הן מכלל ציבור הקוראים.

שיר ליום ראשון - שנה אזרחית חדשה

שנה אזרחית חדשה / קנקן


מִתְקַנֵּא בַּשָּׁעוֹן

שֶׁמַּרְגִּישׁ שָׁנָה חֲדָשָׁה

וַאֲנִי מִמְּרוֹם שְׁנוֹתַי

מַעֲבִיר דַּף לָבָן בְּיוֹמָן

בְּצֶבַע כְּרִיכָה

אָפֹר.

וגם כאן על התגובות שם למטה

Halil Ozkaya

שתהיה שנה אזרחית חדשה טובה לכולנו

שיר ליום ראשון - אחרי

אַחֲרֵי / קנקן

הַשָּׁבוּעַ, קָרָאתִי יוֹנָה ווֹלַךְ

הַשָּׁבוּעַ,
לְאַחַר פְּגִישָׁה עִם אֱלֹהִים שֶׁלִּי
פָּרְצוּ לִי מִלִּים
לֹא מְנֻקָּדוֹת
אָנָלוֹגְיָה דִּיגִיטָלִית כְּבָר
לֹא צְרִיכָה פִּנְקָס נְיָר
כְּבָר,
לֹא אִכְפַּת מָה יַחְשְׁבוּ
שֶׁיֹּאמְרוּ, שֶׁיֹּאמְרוּ וְיֹאמְרוּ
שֶׁיִּקְרְאוּ, יִקְרְאוּ אוֹ לא יִקְרְאוּ
אֶת הַמָּקוֹר אוֹ הַצָּהֹב
בְּרֵרָה טִבְעִית דַּרְוִינִיסְטִית
וְאַתֶּם, הֱיוּ בְּשֶׁלָּכֶם
וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי.

ציור Farah Ossouli

שיר ליום ראשון - חצי ירח

חצי ירח / קנקן


בַּהִימָלָיָה חִפַּשְׂתִּי

הַצְלָחָה

בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת מָעַדְתִּי

בַּפִּסְגָּה

מוּל חֲצִי יָרֵחַ לָבָן

נִפְרַד קְצַר נְשִׁימָה, בִּדְמָמָה

יוֹנֵק שְׁאֵרִית חֲצִי בָּלוֹן חַמְצָן

מִזְדָּרֵז, כָּבֵד מַשָּׂא הַשִּׁיבָה

נִשְׁמָעוֹת עֲמוּמוֹת, קְרֵבוֹת

נַעֲלַיִם נוֹקְשׁוֹת בַּיְּתֵדוֹת

יְתֵדוֹת שֶׁנָּעַצְתִּי בַּמַּעֲלֶה

הָעוֹקְבִים בַּמַּעֲלֶה

לַפִּסְגָּה

יַגִּיעוּ עִם הַזְּרִיחָה

ציור Bob Ross

וגם כאן והתגובות שם בהמשך.

עריכה

השיר הגבירה נכנס למצעד עשרת הפוסטים הנצפים מכל הזמנים.

שיר ליום ראשון - רובוטריק

רובוטריק / קנקן

אֵין לִי עַיִן בַּכּוֹס
 
גַּם לֹא שִׁנִּיִּים
 
אֲבָל יֵשׁ לִי גַּפָּה רוֹבּוֹטְרִיקִּית
 
בִּלְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר סוֹדִי
 
מִתְחַבֶּרֶת וְנִשְׁלֶפֶת בְּשַׁבְרִיר הַשְּׁנִיָּה.
 
בָּרִקּוּד אִתְּךָ אֶזָּהֵר מְאוֹד
 
פֶּן אֶדְרֹךְ עַל כַּף רַגְלֵךְ הָעֲנֻגָּה וַאֲרַסְּקֶהָ
 
וְאַתָּה
 
הִזָּהֵר!
 
בְּעִיטָה רוֹבּוֹטְרִיקִּית לַבֵּיצִים שֶׁלְּךָ,
 
קַטְלָנִית!

קרדיט

שיר ליום ראשון - קוריקולום ויטה (קורות חיים)

קוּרִיקוּלוּם וִיטֶה / קנקן

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת

גֶּנִים, נִדְלָקִים וְכָבִים

פּוֹעֲמִים בְּמַאֲרָג זִכָּרוֹן אֱנוֹשִׁי

וַאֲנִי רַק שֶׁטֶף כִימִי נוֹתֵן חַיִּים

בְּחַיַּי וּבְמוֹתִי

בִּנְחִיל נְמָלִים.

Tree of Life - Praktijk Frieda

הראשון מארבעים

ספר השירה הדיגיטלי מתגבש. הולך ותופח. השבוע הגיע למניין ארבעים. ובכל יום ראשון מתווסף עוד שיר אחד במסגרת פרויקט ריקון המגירה, והיא מסרבת להתרוקן. ´ספר שירה´ דינמי בהמשכים - ללא מגבלות עורך והוצאה.

ואם יש שני יתרונות בספר שירה דיגיטלי על המודפס - שלאחר פרסומם השירים ניתנים לעריכה בכל עת, ושיש לכל שיר סטטיסטיקה. וזו מלמדת באופן בלתי מובן לי - שהפופולרי ביותר, ש´תפס´ באינטרנט, שצבר כמעט עשרת אלפי צפיות גוגל, ויותר מכל אחד אחר - הוא השיר שפורסם בבלוג זה, ונקרא כך:

רוחות חג / קנקן

עֶרֶב חַג,
כְּבָר לֹא קָנִיתִי נֵרוֹת הַשָּׁנָה
בְּצַד קוּפְסַת גַּפְרוּרִים שֶׁל פַּעַם
נֵרוֹת יֵשׁ לָרֹב בַּמְּגֵרָה
פֶּן תִּהְיֶה הַפְסָקַת חַשְׁמַל אוּלַי
וְאוּלַי
הַשָּׁנָה אֶצֹּק אֶת דְּמוּתָהּ
מֵהַחֵלֶב הַמּוּמָס
וְהִיא מֵהָרֵיחַ תִּתְעַלֵּף וְאֶפְתַּח
הַחַלּוֹן לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ
וְאֶת רוּחִי
רוּחוֹת חַג.

ציור - Kamina Bend

וגם כאן (וראה תגובות חברי הפורום הספרותי בתחתית הטקסט).

זו התשובה שלי לדברים שכתבתי בנושא בפוסט קודם, 'הזדמנות שניה', כאן. והתשובה היא פרסום דיגיטלי עצמאי, ללא הוצאות עריכה ומימון הוצאת ספרים. אם ארצה לחלק עותקי נייר למשפחה, תמיד אוכל להדפיסם מכאן ולכרוך אותם,
וכך יוכל לעשות גם כל אחד אחר, מבלי לבקר בחנות ספרים.

ובהזדמנות זו מזכיר שוב קיומו של בלוג חדש נוסף שאני כותב. בלוג יומי בשם 'אמירה יומית'. ואפשר לנווט מכאן לשם בקישור שבמסגרת הזו שבשוליים הימניים:

וכנ"ל לנווט מהבלוג 'אמירה יומית' לכאן, מהמסגרת הזו שם שבשוליים:

ורוצה להפנות לשם אל פוסט (שפורסם היום) שכותרתו 'אין נביא בעירו' בקישור כאן. על מהפך מאוד מעניין,
וכן על עדכון מדיניות מערכת התגובות דיסקוס (נוגע גם לבלוג כאן).

הזדמנות שניה

ציור Kai Savelsberg

לו הייתי מאגד אוסף שִׁירַי לספר, ספר שירה , הייתי נותן לו כותרת 'הזדמנות שניה'.

אבל, ספר שירה על נייר, לא יהיה. לא במחיר עשרים, שלושים רִבּוֹא מצלצלים. גחמות הוצאות ספרים וחוזים דרקוניים. שבמקרה הטוב יִמָּכְרוּ איזה עשרים, שלושים עותקים בשבועיים, שלושה ראשונים ואחר כך יעלו אבק, במדף ספרים נידח.

אף פעם לא פרסמו שִׁירַי בכתב עת או עיתון. האמת - אף פעם אפילו לא החזירו תשובה. כנראה שהם לא מי יודע מה. הם לא של טשרניחובקי ולא של ביאליק שיש בהם עומק. לעולם שִׁירַי לא יעלו סומק. גם אינני בן בית בערבי שירה. הרחק מהזרקור.

שִׁירַי בבתי ספר איש אותם לא יִלְמַד. גם לא יעלו חרונם של מבקרי שירה. האמת - רק שיר אחד נותח אי פעם. על ידי מבקר מוערך מאוד בעיניי - איש ספרות. וזה מזכיר לי צייר קטוע אוזן שבמשך כל חייו בקושי מכר תמונה אחת - לאח. סליחה על ההשוואה, כי קָטֹנְתִּי מאד מפניו. 
וְשִׁירַי יטבעו במרחבי הוירטואליה. המוצפת בהמוני משוררי דיגיטליה. של פייסבוק ושאר מיני אספקלריה.

הלכו וכלו שִׁירַי עם שְׁנוֹתַי. על שריטה זו איש אין יודע מִמַּכָּרֵי שם לידתי. גם לא הקרובים קרובים, שאינם מקשרים סודות כינויים. ואני רק קנקן. וטבע אדם אינו רואה את שמסתתר בקנקן. קנקן פשוט מאוד למראה. זוהר אין בו. גם לא ייחוּד, בַּשּׁוּק.

הלכו וְכָלוּ שִׁירֵי עם שְׁנוֹתַי במסתרי מגירה. ובאחרית גולשים חומקים כצל ממעמקיה. הזדמנות שניה. פן יאבדו לעד. כמו הארורים שנכתבו במכשיר ההשבתה המתוכננת, שמו כמטוס. נשפכו ממנו ואינם עוד, כמתוך חורי מסננת.

ספר שירה מנייר לא יהיה לי. כחכות רחל לְיַלְדָּהּ. אבל צְלָלַי נְשָׁמָה. יוותרו כאן בפינה נידחת. יתווספו לרצועה אקאשית תחתונה. רצועת קוֹסְמִית, ידי אדם. הגוּגֶליה.

ולתרומתי לקוסמוס אין הגבלה ואין מהדורה. אליה הולכים ומתווספים דפים. הדפים של יום ראשון. כי בראשית ברא את השמים והארץ. והארץ היתה תוהו ובוהו, ורוח משורר מרחפת על פני המים. אלוהי שִׁירַי.

Pablo Saborio Art