לֹּא זוֹרַחַת מִסְּלָעִים כּוֹתֶרֶת-כֶּתֶם – חֶלְמוֹנִית

החלמוניות החלו לפרוח בצפון, הודיעו בחדשות. כתב עליהן מיכאל דשא בשירו 'החלמונית':

מִקְדַשׁ-בְּדִידוּת, מַלְכוּת דְמָמָה,
מִפְגַשׁ אֱלוֹהַּ עִם אָדָם,
בְּלֵב שָׂדְךָ, בִּנְוֵה-שְׁמָמָה,
פִרְחַי-הַתֹּם רוֹקְמִים הוֹדָם.

הַסְּתָו סָבִיב, צְחִיחַת-ׁשָרָב,
טְרֵשָׁה צְהֻבָּה וְחַרְבוֹנִים,
אַךְ שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר חֶסֶד רַב
עוֹטְרָה לְשֶׁלֶף-קִמְשׁוֹנִים.

תּוּגַת-הָגוּת, צְפִיַּת פְּלָאִים,
שְׁתִיקַת מַחֲשֶבֶת קַדְמוֹנִית
פִּתְאֹם זוֹרַחַת מִסְּלָעִים
כּוֹתֶרֶת-כֶּתֶם –חֶלְמוֹנִית.

אַחַת כָּל-כָּךְ בְּלֵב בָּתָה,
שׁוֹנָה כָּל-כָּךְ מֵחֲרוּלִים,
דּוֹלְקָה כְּשֶׁמֶשׁ פְּעוּטָה
בֵּין הַצּוּקִים הָאֲבֵלִים.

ונזכרתי בימי שישי בסתיו, חוצה דרך קיצור בשדה הטרשים שבין מעונות הסטודנטים אידלסון, בדרך אל המרכז המסחרי בגבעה הצרפתית, להצטייד במזון לסופ"ש. נפעם מהפרחים בצבע החרדל העמוק, הבוקעים מתוך אדמת הבר הסלעית. 

בית הגידול העיקרי של החלמוניות הוא בטורקיה. ארץ-ישראל נמצאת רק בשולי התפוצה הדרומיים של הצמח. אמנם בארץ ניתן למוצאן גדלות בחרמון, בגולן, בגליל העליון, ביהודה ובנגב, אבל לא בכל מקום. החלמוניות מאוד סלקטיביות בבחירת בית הגידול שלהן. למשל, בגולן בחרו החלמוניות  בשטחי המעבר בין אדמת הבזלת לאדמת הקירטון, בגליל העליון צמחי החלמונית גדלים  במדרונות התלולים הדרומיים, בעלי קרקע דלה. בנגב צמחי החלמונית בוקעים מבעד סדקי סלעים. בירושלים בחרו החלמוניות לצמוח בפיסת הטרשים שבין מעונות הסטודנטים הישנים לבין מרכז הגבעה הצרפתית.

כך בפיסת בר בלב עיר, בצפון ירושלים הנושקת להר הצופים, ראיתי אותן מדי סתיו צומחות בנאמנות. שם בשדה שטח ההפקר שבין מעונות אידלסון הוותיקים לבין המרכז המסחרי בגבעה הצרפתית. מקשטות בצהוב עמוק את שדה הטרשים, משני עברי שביל עפר שנכבש על ידי צעדי אדם. לא נתקלתי בהן בשטח בנוי אחר בירושלים. מעין שמורת בר של חלמוניות. שמורה של צמחי בצל (גאופיטים) רב- שנתיים מוגנים.

ועתה לא עוד פורחות שם החלמוניות, צמחים מוגנים. לֹּא זוֹרַחַת מִסְּלָעִים כּוֹתֶרֶת-כֶּתֶם. במקומן צמח מרכז מעונות הסטודנטים החדש. וכמה אירוני - את המפלצת מכנים כפר הסטודנטים.






טיילו בעקבות פריחת החלמוניות. מידע על אתרי ומועדי פריחה בכל רחבי הארץ כאן.