בלוגייה - על אגדה אורבנית ומה לפורנו ולבלוג שלי?

התקציר הזה לא זמין. אפשר ללחוץ כאן כדי להציג את הפוסט.

מהפך! 'סודות' על קוראי הבלוג

כל בלוגר מעונין להכיר מיהם הקוראים שלו. מוני הכניסות מדווחים על מספר כניסות אך לא על טיבן. אמנם מהתגובות ניתן להכיר 'באופן אישי' חלק קטן יחסית של קוראים שמגיבים. אבל הקוראים השקטים שהם הרוב באופן טבעי, מעוררים כמובן גם הם עניין.

כדי ללמוד על קהל הקוראים כאן אני נעזר בשירות של גוגל אנליטיקס לקבלת נתונים סטטיסטיים על קהל הקוראים. ביניהם - מגדר, טווח גילאים, נתונים דמוגרפים, כניסות של קוראים קבועים לעומת כניסות חד פעמיות (למשל בשל חיפוש גוגל אחרי מילות מפתח מסוימות שמעלות פוסט של הבלוג) וניתוחים סטטיסטיים נוספים, כמו מהו פלח הקוראים הפרטיים לעומת אירגונים, מוסדות חינוך, או חברות מסחריות. ולא יאמן, אפילו קיים מידע על פלחי התעניינות הקוראים בתחומים שונים, כמו בריאות, חינוך, ספורט, תרבות וכדומה. 

השוויתי את הנתונים בחצי השנה האחרונה כאן לעומת הנתונים בבלוג חשיבה חופשית בגלגולו הקודם בישרבלוג, לפני שנסגר לפרסום נוסף. הבדיקה נעשתה כדי  ללמוד על קהל היעד ובאופן מיוחד כדי ללמוד האם השתנה קהל הקוראים בין שתי הפלטפורמות. חשבתי שמגיע לשתף את קוראי הבלוג בממצאי הנתונים הסטטיסטיים שנעשו על שתי הפלטפורמות בעזרת אותו כלי של גוגל אנליטיקס.

ראשית מעניינת ההתפלגות בין קוראים חדשים לקוראים חוזרים:

56% מהכניסות הן של קוראים חוזרים שאני מחשיב כקהל פחות או יותר קבוע ו- 44% הם קוראים חדשים, שלפרשנותי הם אלו שמנוע החיפוש בגוגל אחר נושא מסויים - מביא אותם אל הבלוג.

מאוד מעניינת כמובן היא התפלגות הגילאים של הקוראים:

מכאן שכ-60% מהקוראים הם צעירים יחסית, שחציים בגילאים 18-24 וחציים בגילאים 25-34. וזה מאוד מעניין שקהל הקוראים של הבלוג הזה ב'בלוגר' צעיר יותר מקהל הקוראים שהיה בחשיבה חופשית בישראבלוג. התפלגות הגילאים הממוצעת בישראבלוג הייתה, כפי שכבר פרסמתי בעבר:

ניתן לראות שבישרא בלוג אמנם 6% מהקוראים היו נוער, שידוע שהוא גם נתח משמעותי שכותב וקורא שם.

אבל הפלח הדומיננטי של קוראי הבלוג בישרא גילם היה בין 35 לבין 54 
ואילו מרבית הקוראים (60%) כאן גילם בטווח הגילאים שבין  18 לבין 34.

כלומר גיל הקוראים הממוצע כאן נמוך כמעט בשני עשורים מגיל הקוראים הממוצע שהיה לבלוג בישרא-בלוג.

היה מפתיע לגלות מהסטטיסטיקה שקהל הצעירים כאן עלה לעומת הקהל שהיה לבלוג בישראבלוג. כיוון שמספר הכניסות הממוצע כאן גדל גם הוא בלמעלה מפי-8 מאשר בישראבלוג, הרי המשמעות היא שתוספת הקוראים החדשים כאן צעירה יחסית וזה מאוד משמח אותי.

האם קיים הבדל בהתפלגות המגדרית של הקוראים?

אז ככה -
בישראבלוג התפלגות הקוראים הייתה כ- 60% נשים ו- 40% גברים
כאן בבלוגר, ההתפלגות המגדרית היא  כ- 55% גברים ו-45% נשים. 

עוד גילה לי גוגל אנליטיקס שכשני שליש מהכניסות כאן הן מישראל וכשליש מהכניסות הן משאר העולם - רובן מאוקראינה, רוסיה, בריטניה וארה"ב. החשיפה לקהילות אלו היא תוספת מרעננת לקהל הקוראים של הבלוג.

אז אולי זהו הפלוס של 'חשיבה חופשית פלוס'.

חשבתי שיהיה נחמד לשתף אתכם.
ותודה שאתם מבקרים ומגיבים כאן.

   

החיים כתגובות כימיות

בלימודי התואר הראשון בביולוגיה, בשנת הלימודים הראשונה בקושי למדנו ביולוגיה. בכל השנה רק שני קורסים זערורים בביולוגיה. 
מתמטיקה גבוהה ופיזיקה - בכל השנה הראשונה.
כימיה כללית
כימיה פיזיקלית
כימיה אורגנית
כימיה של חומרי טבע
ביוכימיה,
הרבה מאוד לימודי כימיה כולל מעבדות - בשנתיים הראשונות. וזה לא סתם. בחיים ישנה היררכיה של המדעים. ובעצם החיים עצמם הם כימיה. כולל תקשורת ביולוגית.לא לחינם התגנבו לתרבות התקשורת האנושית מושגים כמו: "יש בינינו כימיה" או "אנרגיות חיוביות, או שליליות". אפילו המחשבה שלנו היא בעצם תהליכי הולכה חשמלית ותגובות כימיות של מערכת העצבים.

לא, אל חשש - אין זה פוסט מלומד על כימיה, אלא על הכימיה של הבלוגוספרה. מסתבר שהפוסט הזה עורר תגובה לא כאן, אלא בבלוג אחר. וזוהי התגובה:

הבנתי את הצורך ב'פריקה', לא כל כך הבנתי את הצורך לפרוק במקום אחר ולא כאן כאשר מתייחסים אלי. אך כיוון שאינני אוהב לפרוץ לדלת פתוחה, אני מגיב בכתיבת פוסט זה ומנסה להתייחס לעובדות מוצקות ומוכחות כאן.

לפני שנדון בעובדות לאשורן, המילה 'פריקה' שבתגובה הוליכה את 'מוחי המעוות' לאסוציאציה ממחוזות הכימיה. לתגובה הזו סממנים של מה שמכונה בכימיה - 'תגובות אקסותרמיות'.

כיוון שבטבע קיים חוק שימור האנרגיה, התגובה האקזותרמית הזו בבלוגוספרה הוליכה כאן ל'תגובה אנדותרמית':

אם האנלוגיה הכימית אינה מובנת לקוראים, אל דאגה. ניגש פשוט אל העובדות לאשורן:

כשציינתי בפוסט קודם שמספר הכניסות לבלוג חדש זה בחצי השנה שהוא קיים - גבוה בהרבה ממספר הכניסות לבלוג 'חשיבה חופשית' בישראבלוג  - זה לא מבוסס רק על מונה אחד. כלומר, הסטטיסטיקה כאן איננה  מבוססת רק על מונה הכניסות של בלוגר, אלא על סטטיסטיקה של 'Google Analytics', שהיא סטטיסטיקה משוכללת הרבה יותר מהסטטיסטיקה שבלוח העריכה של ישראבלוג למשל. והעיקר - לא משנה באיזה מונה בוחרים כאשר ההשוואה בין שני בלוגים (בישראבלוג וכאן) נעשית באותו מונה!

ולמרות הטענה שמספר הכניסות (נכון לרגע כתיבת הפוסט - 16,834) הוא לטענת התגובה לעיל 'טעות אופטית'. הרי למרות הטענה שזו פיקציה של כניסות מרובות הן שלי או של קוראים שכל אחד מהם נכנס לבלוג 'מאה פעמים' ליום למשל, המונה הסטטיסטי של צפיות גוגל המתעדכן אחת ליום מראה נכון לעת כתיבת הפוסט - 133,107 צפיות. והרי זה כמעט פי 8.5 יותר ממה שמציג המונה שנטען לגביו שהוא מצג שוא. האם מישהו קורא תגר על הסטטיסטיקה של גוגל? ובאותה נשימה קורא תגר גם על מונה 'הכניסות העולמיות האחרונות' שאינו תלוי לא במונה של בלוגר ולא במונה של גוגל?

בשלושה החודשים הראשונים שכתבתי כאן במקביל לישראבלוג - גוגל אנליטיקס הראה 16,579 כניסות לשתי הפלטפורמות גם יחד.

ואילו לאחר עזיבת ישראבלוג וכתיבה רק כאן למשך תקופה זהה (שלושה חודשים) - מספר הכניסות על פי אותו גוגל אנליטיקס הגיע ל- 133,107.

אז האם המונה של ישראבלוג הוא אחלה וכאן הסטטיסטיקה היא פיקציה? כדי לבדוק את 'מוניטין' המונה של ישרא בלוג, נכנסתי מספר פעמים בתכיפות לאותו הבלוג שבו נכתבה התגובה הנ"ל וצילמתי בכל פעם את המונה. עשיתי זאת בשעות לילה מתות שאין כניסות לבלוגים. והרי תוצאות לדוגמה:

אבל רגע, יאמרו בצדק מנין לנו שצילמת את המונה בפרקי הזמן שציינת ושהמונה באמת התקדם מכניסות דרך אותו המחשב?
אני מדען שיודע חשיבות התיעוד לצורך מסקנות מדעיות. אז לכן בדקתי כניסות חוזרות עם תיעוד התאריך והשעה - כל הכניסות כמובן כלולות "במסגרת 24 השעות שהכניסות החוזרות מאותו מחשב אינן נמנות" לכאורה והרי הבדיקות לפניכם: 

כל הכניסות החוזרות נעשו באותו דפדפן (כרום). ואם לאחרים המונה אינו תמיד מתחלף, יתכן והדבר נובע ממערכת הפעלה מיושנת ומדפדפנים לא מעודכנים. צריך לקחת בחשבון שהקוד של ישראבלוג לא עודכן כמדומני מ- 2006, ואז הותאם לדפדפן IE גירסה 8 מקסימום. כשאני משתמש ב-IE גירסה 11, כל הכתיבה בלוח העריכה של ישראבלוג משתבשת, ויש בעיות בשליחת תגובות שחלק ניכר מהן נמחקות.

נראה אם כך ש'הסטטיסטיקה המהוללת' של ישראבלוג היא למעשה אגדה אורבנית. כתבו לי פעם מהנהלת ישראבלוג שכניסות גוגל אינן נמנות במונה הכניסות, ולכן התמונה הרבה יותר ורודה. אז אומר לכם כעת בביטחון את האמת לאשורה. כפי שכתבתי בפוסט הקודם, מאז שהפסקתי לכתוב בישרא, המונה הראה (ללא כתיבת שום חומר חדש) כ- 3,500 כניסות. הסטטיסטיקה בלוח העריכה של ישראבלוג מצביעה שאלו כניסות מחיפושי גוגל לפוסטים ישנים שמעניינים את הציבור. אז שלא יספרו לכם...

נראה שאנשי ישרא קצת מאבדים עשתונות מההגירה המתמשכת של בלוגרים איכותיים, שבשלב ראשון כותבים במקביל בשתי פלטפורמות - כפי שעשיתי אני תחילה. הסוף ידוע, לפחות לגבי, פעלו הצנזורה והחרמות של קהילת ישרא. למגינת ליבם, הסטטיסטיקה דווקא השתפרה מאוד כאן. ממוצע המגיבים לא השתנה - כנאמר, המגיבים לא מתים, חלקם רק מתחלפים. 

וכשהייתי בישראבלוג, לא הייתה לבלוג קהילות קוראים גדולות כאלו מאוקריינה, רוסיה, בריטניה וארה"ב. גם לא מארצות אחרות אם כי פחות.

תשאלו מה נשתנה? אינני יודע. אולי חלק מזה נובע מאפשרות התרגום של הפוסטים לעשרות שפות שונות בתיבת התרגום שבראש הבלוג. יש אופציה מובנית כזו בישראבלוג? חלק נובע גם מכך שרבים מתיחסים ברצינות רבה יותר לנכתב בפלטפורמות 'בלוגר' ו'וורדפרס' מאשר ב'שראבלוג', על הצעקנות ורמת הכתיבה של חלק ניכר מהמגיבים והכותבים שם. ואולי גם להעדפה במנועי החיפוש בפרסום כאן (לעומת ישראבלוג) יש גם חלק בכך. 

ו'השמרנים' נאחזים בספינה הטובעת. לוח המומלצים תקוע ומכוער (לא מן הנמנע שהוא תקוע במתכוון, ולא אכנס לקונספירציות). והמתגאים בפלטפורמה הישראבלוגית הטובה בעולם, מתלוננים למשל ביניהם, שתגובות שלהן נשלחות לבלוג אחר. ושהשרשורים מתבלגנים ומסתדרים שלא במקום הנכון. והם נשבעים ששלחו תגובה ולא מבינים היכן נעלמה. ואני יכול להמשיך למנות עוד כהנה וכהנה. אבל אין לי עניין בכך. אני לא מנסה לשכנע אף אחד לעזוב את ישראבלוג או לעבור לפלטפורמות אחרות. באמת שלא. אני לא מסיונר. אבל אני משוכנע שהם יעשו את זה במוקדם או במאוחר ונורא יצטערו שלא עשו זאת כבר מזמן. 

זה קצת מזכיר את שנות השמונים במאה הקודמת, שבהן הייתי במיעוט שאימץ בזרועות פתוחות את מערכת ההפעלה של מקינטוש-אפל, בעוד אנשי הדוס לעגו למערכת הזו והתעקשו להמשיך ולהשתמש במערכת המסובכת והפרימיטיבית. ומה קרה? מייקרוסופט העתיקה את הממשק מאפל (ואפילו התנהל משפט על גניבת הפטנטים) ורק לאחר שני עשורים מערכת חלונות התקרבה למערכת ההפעלה של מקינטוש, וכול הדוסניקים לשעבר עברו לחלונות - לממשק נחות אפל, שלעגו לו בעבר.

אז כאמור לא מעניין אותי מה תעשה שארית הפליטה של ישראבלוג. הבלוגים והפלטפורמות הוא עניין אישי של כל מאחד מהם. אבל מאוד משעשעות (ואפילו מצחיקות) אותי 'התגובות הכימיות' של המנסים לשכנע את עצמם ונכנסים לויברציות מתהליכי עזיבה של בלוגרים וקוראים את ישראבלוג.

כימיה של תהליך פירוק:

כימיה של תהליך בניה:

  נ.ב
למרות הכול, אין לראות בפוסט זה עניין אישי.
   

בעצם מדוע זה בכלל איכפת לי?

שברתי את החופשת בלוגוספרה שלי רק לצורך פוסט זה שלא מהמניין. כי מצאתי שהוא חשוב לבלוגרים של ישראבלוג כעת ולשעבר!

אמנם רבים מקוראי ישראבלוג (כולל הקוראים הנאמנים לשעבר) 'מחרימים' את הבלוג הזה, אבל אני משער שבכל זאת אחדים משם עדיין קוראים כאן בסתר, והם יוכלו להעביר את המסרים לאחרים. ואם לא זבש"ם.


הפוסט הזה עוסק בעצם בבלוגוספרה ובאופן ספציפי בישראבלוג. כידוע עברתי לכתוב כאן מישראבלוג משלוש סיבות. שמהן אדבר כעת רק על אחת - הממשק הצולע שהולך ומדרדר והחשש שביום בהיר אחד הקישור לישראבלוג יפתח בהודעת שגיאה. כלומר ישראבלוג ימות. זה אולי נשמע לא יאמן, מופרך, אסון עולמי, אתסטרה, אתסטרה - אבל מה שאכתוב מיד מצביע על הכיוון הזה. מתי? אי אפשר לדעת. נראה שמדובר בזמן שאול, לאור התקלות ההולכות ומתרבות בישראבלוג, נראה שזה יכול להתרחש בכל רגע.

השקעתי ארבע שנות כתיבה בישראבלוג בלמעלה מ-600 פוסטים. חלקם אישיים, או סתם ברברת שכבר אינה רלוונטית, ולכן הם אינם חשובים. אבל חלק לא מבוטל מהפוסטים הם כתבות שיש להן ביקוש רב בחיפושי גוגל, מוסדות חינוך, משרדי ממשלה וכדומה. זו סיבה מספיק טובה להבין שלמרות הכל, אני כמו רבים מהבלוגרים לדורותיהם בישראבלוג - מושקע בישראבלוג.

לאחר שעברתי לכאן הלכו והתגברו בישראבלוג הבעיות בממשק. המומלצים קפאו מסיבה כלשהי, שבאמת אינה מעניינת אותי. אני עדיין מקבל עדכונים במייל מכל בלוגר אפשרי שאף פעם לא נרשמתי לבלוג שלו/ה. אמנם ביטלתי עשרות רבות של מנויים לא רצויים אלה, אבל מדי פעם מתעורר איזה בלוגר שלא כתב כבר איזה שנה וחצי, שנתיים ואני מקבל אז עוד עדכון שאין לי ענין בו.
גם על קבלת כפל עדכונים מהמעט שאני עדיין מנוי לבלוגם שם אני מוחל. כל אלה תוצאות של ממשק מקרטע.

אבל לפני ימים אחדים נתקלתי בפוסט של מישהו בישראבלוג שהחליט לעבור לכתוב במקביל כאן בפלטפורמה של בלוגר (בלוגספוט), משום שכבר אין גישה לפוסטים ישנים בלוח העריכה של ישראבלוג.

זה כבר הרבה יותר רציני משאר החוליים בישראבלוג, משום שבפוסטים הישנים בלוח העריכה שלי בישראבלוג, קיימים כמאה וחמישים פוסטים שהם בטיוטות. פוסטים בשלבי עריכה שונים שהיו מיועדים להתפרסם מתישהו, מכשיבוא רצון מלפני.

השקעתי הרבה זמן (כולל זמן מחקר) בכתיבת הפוסטים האלה ולכן הפוסט שדיווח על חוסר גישה לפוסטים ישנים - גרם לי להכנס ללוח העריכה של הבלוג הזנוח שלי שם, כדי לבדוק את הענין.

כחצי שנה מאז שהפסקתי לכתוב בישראבלוג לא נכנסתי ללוח העריכה. וכשעשיתי זאת עכשיו ראיתי קודם כל דבר מאוד מעניין. ללא פרסום של אף פוסט אחד, יש מאז עזיבתי עדיין כ-700 כניסות כל חודש. זה אומר שיש לבלוג הזנוח הזה בישרא קצב כניסות יציב שהוא בשיעור של כ- 8,500 כניסות שנתיות ללא כתיבה נוספת של מילה אחת. מדהים, לא? כמו לזמר מזדקן שעדיין שיריו הישנים מושמעים ברדיו. וזה דווקא נחמד.

אלא מה? איששתי את חוסר היכולת להכנס בלוח העריכה לפוסטים ישנים. אכן כך הדבר. אז לא רק שלא ניתן לערוך יותר אף אחד מהפוסטים שפורסמו, גיליתי שבעובדה שלא ניתן להכנס בלוח העריכה לפוסטים ישנים, כבר אין לי גם גישה לכל מאה וחמישים הפוסטים שבטיוטות. שהשקעתי זמן רב בכתיבתם ובמחקר לצורך הכתיבה. וזו כבר בעיה חמורה מאוד שמרתיחה אותי.

אמנם זו אולי אינה בעיה למרבית הבלוגרים שנותרו בישרא, כי הם כותבים מהרגע להרגע בפוסטים שלאף אחד אין יותר עניין בהם לאחר התיישנות של ימים ספורים, כולל לבלוגר עצמו. אבל, הדרדרות הממשק צריכה להדאיג מאוד את כל אלו שממשיכים להאחז בישראבלוג כמו כבספינה טובעת.

כתבתי 'אחלה' שיר שמתאר את המצב בישראבלוג ואת התופעות האנתרפולוגיות של הבלוגרים שנותרו שם ( הרי בפרישה שלי מישראבלוג הבטחתי פוסט כזה בעתיד). אז השיר במלואו שמור לפרסום במועד מתאים אחר. אבל אני רוצה להביא כאן כעת איור ושני בתים רלוונטים ממנו:

את בית הקירות המתקלפים נטשתי
על הדלת פרידה וכתובת הדבקתי
החרשים 
                       והאילמים
לא אמרו שלום
כבר לא אומרים שלום
                      גם so called 'החברים'.

בשכונת המצוקה 'כאן החיים'
ממתינים לפרויקט שיקום השכנים
על תמ"א 38 חולמים
ובינתיים במרפסת
תולים ת'כביסה המטפטפת.


זה כאמור רק 'טריילר' לפוסט המלא. מועד הפרסום שמור במערכת.

על התרוצים של החברה שם, שישרא מצוין. ש'בלוגר' ו'וורדפרס' על הפנים, הממשקים מסובכים וכדומה - הרשו לי שלא להגיב. זה כמו 'הפולניה' של הבת המכוערת שמשמיצה את הבת היפיפיה של השכנה. כמו בשיר, שימשיכו לתלות את הכביסה המטפטפת. אני רק רוצה להתייחס לתירוצים שמסובך להגיב בבלוגים ב'בלוגר' או ב'וורדפרס'. על כך אומר בולשיט. סתם תירוצים. יש מספיק מישראבלוג שמגיבים כאן בלי בעיות אם רוצים.

ראשית מיותר להזכיר כמה פעמים כתבתי תגובות מושקעות בבלוגים של בלוגרים שונים בישרא והם נמחקו במשלוח פעמיים ואפילו שלוש. עד שהתעצבנתי וכמעט דפקתי בשל כך את הראש בקיר. שלחתי בסוף רק משפט אחד בלבד או שנשברתי ולא שלחתי.

וכמה פעמים הייתי צריך בישרא לתכנן ולפצל תגובות,להעתיק ולהדביק לשתיים או שלוש תגובות עוקבות, כי כל תגובה מוגבלת במספר התווים?

יש בישראבלוג גם בלוגרים שמגבילים לתגובות מאומתות - אתם יודעים איזה שיט של בזבוז זמן זה למלא בכל פעם כינוי, כתובת מייל ואתר מחוץ לישרא? ושלא לדבר שיש צורך לחכות לאישור הבלוגר לצורך פרסום התגובה.

אז לאלו שטוענים שלהגיב בבלוגר מסובך להם, הרי כמה שזה פשוט:

לוחץ עם העכבר על Comments ונפתחת התיבה הזו:

 כותב תגובה במלבן הלבן:

אפילו אפשר להוסיף תמונה בלחיצה על הריבוע הקטן מימין, מתחת לתגובה. אתם יכולים לשלוח תמונות בתגובות בישראבלוג?

כעת יש אפשרות לשלוח את התגובה דרך חשבון gmail שלך (לחיצה על העיגול האדום), או חשבון טוויטר שלך (עיגול תכלת), או חשבון פייסבוק שלך (עיגול כחול), או דרך דיסקוס (בעיגול D, הרשמה חד פעמית גם בתור כינוי).

אבל אפשר לשלוח גם בתור אלמוני בכינוי כלשהו, כך:

רושם כינוי: פלוני אלמוני

כותב כתובת מייל. אפילו פיקטיבית, למשל:
KukuRiku@gmail.com
מסמן V במשבצת למטה (I'd rather post as a guest)
ושולח בלחיצה על החץ.

והנה הפלא ופלא - מיד התקבלה התגובה:

אז מה כל כך מסובך בזה?
והמערכת זוכרת אתכם אם מגיבים מאותו המחשב. אוטומטית כל תגובה תכתב בכינוי שבחרתם. לא צריך למלא שוב ושוב את הפרטים. 

ואפשר אחר כך ללחוץ על 'צטט' בכל עת ולערוך/למחוק את התגובה. יש לכם את האופציה הזו בישראבלוג או בוורדפרס?

ואם תשלחו בכתובת המייל האמיתית תקבלו עדכון במייל שלכם.
ולא כמו בוורדפרס שאפשר לבחור רק בין הכל או לא כלום - כלומר, לקבל למייל עדכונים לכל תגובה שנשלחת על ידי כולם לפוסט (לא עלינו!) או לוותר בכלל על קבלת עדכון לתשובה לתגובה שלך. ושמעתי שאנשי וורדפרס מסויימים טוענים שלהגיב כאן זה בעייתי. פחחחח

נו, הכל תירוצים רבותי. הרי אף אחד אינו מכריח אף אחד להגיב. לא רוצים, לא בא לכם, מאסתם בבלוג,  רוצים להחרים את 'עורקי ישראבלוג' או לעשות 'ברוגז'? בבקשה, רק אל תספרו סיפורים על קשיים, טוב?

אז אני את שלי אמרתי. כעת תעשו מה שאתם רוצים בישראבלוג ועם ישראבלוג. כל עוד הוא עדיין קיים...

ועכשיו אני חוזר לחופשת הבלוגוספרה שלי עד להודעה חדשה. גם אני זקוק לחשבונות נפש לעתים.

שיהיה לכם שבוע נפלא.

נ.ב.

תודה רבה לאליפל שנותן בהתנדבות מענה מהיר ותמיכה טכנית כאן לכל שאלה ובעיה. תחלמו שיש דבר כזה בישראבלוג ואפילו בוורדפרס.  אל מי בכלל יש לכם לדבר שם?

עד מאה ועשרים פלוס

מאה ועשרים הוא מספר סמלי ביהדות. מאז שאלוהים רגז על בני האלוהים שירדו בספר בראשית להזדווג עם בנות האדם ונולדו להם הנפילים - חיי האדם הוגבלו למאה ועשרים שנה. בסנהדרין היו מאה עשרים חברים. כחיקוי, גם בכנסת ישראל מאה ועשרים חברים. היום במזל טוב גם בקהילת בלוגר בארץ הקודש - מאה ועשרים חברים! 

סיבה למסיבה.

כשחשתי כשמשהו לא טוב קורה בבית שהיה לי בישראבלוג, הכנתי מקלט לימים רעים כאן בבלוגר. הצטרפתי לקהילת בלוגר ופתחתי את הבלוג הזה כאן. בתחילה, כשהצטרפתי באופן נסיוני - הייתי החבר ה-94. כפי שהינכם רואים, מאז צמחה הקהילה ב- 30%. צמיחה בשליש כמעט. וזה הרבה מאוד לעומת המצב בבלוגיות ותיקות כמו ישראבלוג, שנמצאות בשקיעה. עוד אחזור לכך בהמשך.

את ישראבלוג עזבתי ועברתי לכתיבה קבועה ובלעדית בבלוגר לפני כשלושה חודשים (3 חודשים לפני כן כתבתי כאן רק פוסט או מקסימום שניים בלבד לחודש) ובסטטיסטיקה שערכתי לכבוד ציון אירוע מאה עשרים חברים לקהילת בלוגר הישראלית, הופתעתי לראות שהבלוג חשיבה חופשית פלוס חצה את רף 50,000 צפיות.

הבלוג השיג מספר צפיות מכובד זה בכשלושה חודשים.

להשוואה - בישראבלוג, למרות שהבלוג שם היה מוצב שם בראש רשימת הפעילים, למרות שהפוסטים מוקמו ברשימת החמים, למרות שפוסטים רבים שם זכו להיות במומלצי המערכת (הן של ישראבלוג והן של נענע 10), ולמרות שלבלוג שלי שם היתה רשימה של 1,009 מנויים (ואשר מישהו בצנזורה שבחלונות הגבוהים דאג למחוק בטפשותו כשעברתי לכאן) - לאחר כתיבה מסיבית (בממוצע שלושה פוסטים לשבוע) במשך ארבע שנים בדיוק, הבלוג חשיבה חופשית שם בקושי חצה מאה אלף צפיות. כאן כאמור - כבר למעלה מחמישים אלף צפיות בשלושה חודשי כתיבה פעילה בלבד.

כמו כשעוברים בנק או מחליטים על שינוי הרכב סל מניות, ערכתי בדיקה של כדאיות המעבר לכאן מישראבלוג, גם מבחינה גלובלית ולא אישית בלבד. עזרה לי בכך הסטטיסטיקה שמתפרסמת בדף הראשי של ישראבלוג.

לא רק שמספר כלל הצפיות שם במגמת ירידה מזה זמן. דווקא מספר הפוסטים שמתפרסמים בחודש קפץ לאחרונה באופן מפתיע. מה זה אומר? אם למשל בחודש ינואר היו לכלל הפוסטים בישראבלוג 57,308 צפיות, ונכתבו בחודש זה על פי הסטטיסטיקה 98,011 פוסטים. זה אומר שפוסט שנכתב שם נצפה בממוצע על ידי 0.6 קוראים. כלומר, בממוצע פחות מקורא אחד לפוסט. כלומר משתמע שיש פוסטים שאפילו הכותבים אינם טורחים לקרוא לאחר פרסומם. חחחחחחח  

נו טוב, אולי המערכת שם יכולה להתנחם בכך שאולי זה נובע גם משום שיש שם לא מעט בלוגים כאלה, שדווקא אותם העורכים אינם טורחים למחוק:

כן, בלוגים כאלה כבר מצויים שם חודשים (ומוצגים בדף הראשי) בניגוד לתקנון של ישראבלוג.

חלק מקוראי לשעבר בישרא שומרים אמונים וקוראים כאן כעת. חלק אחר אינם רוצים, או פשוט אינם יכולים/יודעים לצאת מהביצה הטובענית שם. אבל דבר זה אינו משנה כהוא זה עבורי את היתרונות למעבר הכתיבה כאן. 

חלק מקוראי לשעבר שם נתלים בתירוץ שאינם מצליחים, או מסובך להם להגיב כאן, או שהם חוששים  להגיב כאן מחשש לחשיפת זהותם. אבל זה בולשיט. גם משום שפלטפורמת התגובות כאן שודרגה ל'דיסקוס' - פלטפורמת תגובות פשוטה לתפקוד, ששומרת על פרטיות המגיב (לא נמסרת כתובת מייל של המגיב) והכי חשוב - המגיב יכול לערוך את התגובה לאחר הפרסום. לא צריך לכתוב תגובה נוספת כדי לתקן טעויות הקלדה.

אז נגמרו התרוצים, ומי שאינו רוצה להמשיך לבקר כאן, ממש אינו חייב. כפי שרואים אתם, יש חיים גם לאחר ישראבלוג ואין הם רעים כלל וכלל.

אז נחזור לשימחה - קהילת החברים בבלוגר בארץ הקודש הגיעה למאה ועשרים. ובקצב הצמיחה כבר ברור שהברכה המתאימה היא עד מאה ועשרים פלוס.

חג שמח לקהילת בלוגר בארץ הקודש.  

ובשם כל הקהילה, תודה לכל המבקרים והמגיבים.

עריכה

איזה צירוף מקרים! 120 אנשים התענינו בשיטת התזונה הבריאה THE ZONE
שמתפרסמת כאן.