"מיקום כוכב פלוטו בצמידות למרקורי (בנסיגה)
עשוי לדרוש התעסקות רבה מזמנך.
הפעילות שלך או של אחרים נגדך
נעשית בחשאי ובדרכים עוקפות"
זה תשקיף יומי שראיתי היום. שלא תבינו לא נכון. כותב שורות אלו אינו קורא הורוסקופים כלל וכלל. אין לי כל ענין בהורוסקופים שבעיתונים. הרי לא יתכן והתשקיף יתאים לכל מי שנולד באותו מזל הורוסקופי.
אבל לא יודע איך להסביר את זה - לעיתים מאוד נדירות (כפי שקרה היום), כשאני מרפרף בעיתון וחולף על פני דף התחזיות ההורוסקופיות, משום מה אני חש דחף עז לקרוא את התחזית היומית. ומשום מה כשזה קרה בעבר (כפי שציינתי לעיתים נדירות), עיניי קראו בתדהמה תחזיות ספציפיות שאי אפשר היה להתעלם מהן.
למשל לפני שנים אחדות, כשהרגשתי את הדחף הזה לקרוא את ההורוסקופ היומי, נאמר שם שתהיה לי פגישה לא נעימה עם אדם מאוד 'קשה ומורכב'. אבל, באופן מפתיע היא תסתיים בצורה מאוד טובה. לא הייתי מתייחס לזה בכלל, אבל באמת עמדתי להפגש באותו יום עם אדם 'קשה ומורכב' בנושא שצפיתי שלא יגמר בצורה טובה כלל וכלל, אלא בעימות חריף. מובן שמקריות כזו בין התחזית ההורוסקופית למה שעמד להתרחש עוררה בי פליאה ועניין. כצפוי הפגישה החלה בצורה מאוד לא נעימה, אבל הסתיימה באווירה ידידותית.
כך גם היום בדרך לדף התשבצים והסודוקואים, כשמבטי נפל על התחזיות ההורוסקופיות היומיות, חשתי דחף לקרוא את התחזית הנוגעת לי. זו שבראש הפוסט. וכמו במקרים הנדירים האחרים שזה קרה, הטקסט נגע בי מאוד בדייקנותו. וכן, יש באמת איזו סאגה מאוסה עלי של יריב הנגוע באובססיביות חולנית (שאגב קורא כאן כל מילה), אשר עבר כל גבול אפשרי והחליט לצאת לדו-קרב ממושך - 'בחשאי (כביכול) ובדרכים עוקפות' כפי שעושים פחדנים מפני החוק. ומדוע כביכול? משום שפעילותו שנעשית כביכול בדרכים חשאיות (אלמוניות) - נמצאות תחת מעקב מתועד וקפדני.
לגבי 'הדו-קרב' - המציאות כמו במציאות - עשויה כידוע להסתיים רע ומר.
ואילו במימד אחר, ההשראה הקוסמית שקיבלתי היום מההורוסקופ היומי - העלתה על קצה חרבי כתב רוֹנוֹת עבריות זה:
בין אם כתב הרונות יפוענח או שלא על ידי היריב (ואני סומך עליו שזה יעסיק אותו בזמן הקרוב), על פי מיתוסים עתיקים, עם שחרורו לקוסמוס - הפור נפל והינו בלתי הפיך. זה נשמע כמיסטיקה מטורפת בעליל, או לכל היותר כמיסטיקה בגרוש,
ואולי לא?
במשפחתי ידועים מספר 'בעלי יכולות' שלא רק מאמינים בדברים האלה, בעבר היו וודאי מועלים על המוקד באשמת כישוף. כבר כתבתי על כך בעבר בפוסטים שעוסקים בניתוח מדעי של תופעות על -טבעיות כביכול. בקרוב אעלה כאן סידרה של מספר פוסטים בתחום הדמדומים שבין המיסטיקה למדע. מבטיח שזה יהיה מעניין.
ונזכרתי בביקור עסקי באוסטריה שבסיומו המארחים אירגנו סיור בטירת מוּשָם - טירת המכשפות שנמצאת בראש הר מושם התלול.
אל הטירה שבראש ההר מגיעים כיום ברכבל. המכשפה האחרונה (לפני מאה וחמישים שנה בלבד) הובלה אל הטירה שבראש ההר - כמו קודמותיה במזחלת כלבים. היא הואשמה בכישוף על שום שהורידה ברד בקיץ.
ובזה השער למטה, נכנסה המכשפה אל הטירה. הטירה שממנה רוב המאושמים בכישוף כבר לא יצאו בחיים.
עד למשפט שנערך בטירה, המכשפות ישנו בחדרים כמו זה:
וזה המטבח בו בישלו המכשפות את ארוחתיהן:
למטה שעון הקיר (שעובד עד היום) ששמר על ההתמצאות בזמן. השעון גם הורה למכשפות שהגיע זמנן למשפט:
לרשות המכשפות הועמד חדר עבודה עם מכתבות וספריה, ושבו הכינו את כתבי הגנה לקראת המשפט. בתמונה למטה הספסל שבו המתינה המכשפה למשפטה:
למטה באולם בית המשפט נראה כס השופט. המכשפה כמובן ניצבה מולו על רגליה משך כל המשפט.
בתמונה למטה אוכפי העינויים שבהן חיברו את המכשפות שהואשמו במשפט אל כל מיני מכשירי מתיחה.
כדי להתרשם, המבקרים חוצים חדר על גבי ריצפת זכוכית שקופה - מתחתיה גחלים לוחשות. המכשפות כמובן נאלצו לחצות את החדר ללא הזכוכית המגנה.
אך מה היה העינוי האכזרי ביותר? לאחר שהרעיבו את המכשפות מספר ימים, הזמינו אותן למשתה בחדר שבתמונה:
גם לא חסכו בכלי האוכל:
ולאחר הצום שלאחריו פיטמו את המכשפות באוכל וביין כיד המלך, המסכנות נאלצו לצאת אל הגשר שבתמונה vctv - הידוע בשם גשר ההקאות.
כיום עוברים תחתיו תיירים.
ואם כיום כבר לא שומעים את זעקות המכשפות, אפשר לשמוע צהלת ילדות מחופשות למכשפות.
אם היית אז רווקה או אלמנה פמניסטית עצמאית - רוב הסיכויים שהיית מואשמת אז כמכשפה.
ונסיים באווירת ה'רפסודיה בוהמית' להנאתכם.
