יום רביעי, 20 בינואר 2016

איצטגנינות וכישוף




"מיקום כוכב פלוטו בצמידות למרקורי (בנסיגה)
עשוי לדרוש התעסקות רבה מזמנך.
הפעילות שלך או של אחרים נגדך
נעשית בחשאי ובדרכים עוקפות"

זה תשקיף יומי שראיתי היום. שלא תבינו לא נכון. כותב שורות אלו אינו קורא הורוסקופים כלל וכלל.  אין לי כל ענין בהורוסקופים שבעיתונים. הרי לא יתכן והתשקיף יתאים לכל מי שנולד באותו מזל הורוסקופי.

אבל לא יודע איך להסביר את זה - לעיתים מאוד נדירות (כפי שקרה היום), כשאני מרפרף בעיתון וחולף על פני דף התחזיות ההורוסקופיות, משום מה אני חש דחף עז לקרוא את התחזית היומית.  ומשום מה כשזה קרה בעבר (כפי שציינתי לעיתים נדירות), עיניי קראו בתדהמה תחזיות ספציפיות שאי אפשר היה להתעלם מהן. 

למשל לפני שנים אחדות, כשהרגשתי את הדחף הזה לקרוא את ההורוסקופ היומי, נאמר שם שתהיה לי פגישה לא נעימה עם אדם מאוד 'קשה ומורכב'. אבל, באופן מפתיע היא תסתיים בצורה מאוד טובה. לא הייתי מתייחס לזה בכלל, אבל באמת עמדתי להפגש באותו יום עם אדם 'קשה ומורכב' בנושא שצפיתי שלא יגמר בצורה טובה כלל וכלל, אלא בעימות חריף. מובן שמקריות כזו בין התחזית ההורוסקופית למה שעמד להתרחש עוררה בי פליאה ועניין. כצפוי הפגישה החלה בצורה מאוד לא נעימה, אבל הסתיימה באווירה ידידותית.

כך גם היום בדרך לדף התשבצים והסודוקואים, כשמבטי נפל על התחזיות ההורוסקופיות היומיות, חשתי דחף לקרוא את התחזית הנוגעת לי. זו שבראש הפוסט. וכמו במקרים הנדירים האחרים שזה קרה, הטקסט נגע בי מאוד בדייקנותו. וכן, יש באמת איזו סאגה מאוסה עלי של יריב הנגוע באובססיביות חולנית (שאגב קורא כאן כל מילה), אשר עבר כל גבול אפשרי והחליט לצאת לדו-קרב ממושך - 'בחשאי (כביכול) ובדרכים עוקפות' כפי שעושים פחדנים מפני החוק. ומדוע כביכול? משום שפעילותו שנעשית כביכול בדרכים חשאיות (אלמוניות) - נמצאות תחת מעקב מתועד וקפדני. 

לגבי 'הדו-קרב' - המציאות כמו במציאות - עשויה כידוע להסתיים רע ומר.
ואילו במימד אחר, ההשראה הקוסמית שקיבלתי היום מההורוסקופ היומי - העלתה על קצה חרבי כתב רוֹנוֹת עבריות זה:
  




בין אם כתב הרונות יפוענח או שלא על ידי היריב (ואני סומך עליו שזה יעסיק אותו בזמן הקרוב), על פי מיתוסים עתיקים, עם שחרורו לקוסמוס - הפור נפל והינו בלתי הפיך. זה נשמע כמיסטיקה מטורפת בעליל, או לכל היותר כמיסטיקה בגרוש,
ואולי לא?

במשפחתי ידועים מספר 'בעלי יכולות' שלא רק מאמינים בדברים האלה, בעבר היו וודאי מועלים על המוקד באשמת כישוף. כבר כתבתי על כך בעבר בפוסטים שעוסקים בניתוח מדעי של תופעות על -טבעיות כביכול. בקרוב אעלה כאן סידרה של מספר פוסטים בתחום הדמדומים שבין המיסטיקה למדע. מבטיח שזה יהיה מעניין.

ונזכרתי בביקור עסקי באוסטריה שבסיומו המארחים אירגנו סיור בטירת מוּשָם - טירת המכשפות שנמצאת בראש הר מושם התלול. 







אל הטירה שבראש ההר מגיעים כיום ברכבל. המכשפה האחרונה (לפני מאה וחמישים שנה בלבד) הובלה אל הטירה שבראש ההר - כמו קודמותיה במזחלת כלבים. היא הואשמה בכישוף על שום שהורידה ברד בקיץ.





וכשהגיעה אל הטירה הובילו אותה לאזור הכניסה הזו:





ובזה השער למטה, נכנסה המכשפה אל הטירה. הטירה שממנה רוב המאושמים בכישוף כבר לא יצאו בחיים.




עד למשפט שנערך בטירה, המכשפות ישנו בחדרים כמו זה:




וזה המטבח בו בישלו המכשפות את ארוחתיהן:








למטה שעון הקיר (שעובד עד היום) ששמר על ההתמצאות בזמן. השעון גם הורה למכשפות שהגיע זמנן למשפט:



לרשות המכשפות הועמד חדר עבודה עם מכתבות וספריה, ושבו הכינו את כתבי הגנה לקראת המשפט. בתמונה למטה הספסל שבו המתינה המכשפה למשפטה:




למטה באולם בית המשפט נראה כס השופט. המכשפה כמובן ניצבה מולו על רגליה משך כל המשפט.




בתמונה למטה אוכפי העינויים שבהן חיברו את המכשפות שהואשמו במשפט אל כל מיני מכשירי מתיחה.







כדי להתרשם, המבקרים חוצים חדר על גבי ריצפת זכוכית שקופה - מתחתיה גחלים לוחשות. המכשפות כמובן נאלצו לחצות את החדר ללא הזכוכית המגנה. 

אך מה היה העינוי האכזרי ביותר? לאחר שהרעיבו את המכשפות מספר ימים, הזמינו אותן למשתה בחדר שבתמונה:




גם לא חסכו בכלי האוכל:




ולאחר הצום שלאחריו פיטמו את המכשפות באוכל וביין כיד המלך, המסכנות נאלצו לצאת אל הגשר שבתמונה vctv - הידוע בשם גשר ההקאות.




כיום עוברים תחתיו תיירים.




ואם  כיום כבר לא שומעים את זעקות המכשפות, אפשר לשמוע צהלת ילדות מחופשות למכשפות.



מזעזע לחשוב שעד רק לפני מאה וחמישים שנה האשימו נשים (על פי רוב) בכישוף והמיתו אותן במסכת עינויים קשים.
אם היית אז רווקה או אלמנה פמניסטית עצמאית - רוב הסיכויים שהיית מואשמת אז כמכשפה.

ונסיים באווירת  ה'רפסודיה בוהמית' להנאתכם.




24 תגובות:

  1. הזכרת לי (הנה, גם הפוסטים שלך מעוררים בי את בלוטות הזיכרון) ביקור בסאלם, עיר המכשפות בארה"ב. צחוק בצד, אבל שם היו גם 'מכשפות' גברים, שאחרי בילוי במתקני המתיחה וכשהניחו על חזם אבנים כבדות הודו גם הם בכישוף. אין גבול לשיגעון ולקיצוניות.
    אנשים מפחדים מכל מה ששונה. פעם נשים עצמאיות אכן היו חריגות ומפחידות. אם יש סיבה שבגללה אני שמחה שאני חיה בעידן הנוכחי זו הסיבה העיקרית. אה, כן, וסבון ומים חמים. נדמה לי שהיה קשה לעמוד בצחנה שהדיפו האנשים בעבר, שרחצו לעתים נדירות ביותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. המקרה של סאלם הוא אפילו יותר מפחיד. משפט המוני שהתרחש בארה"ב בראשית המאה הקודמת, כמה עשרות שנים לאחר שסגרו את טירת המכשפות במושם.
      כיום אכן לא מוציאים אנשים להורג על כישוף, אבל עדיין רוגמים באבנים וכורתים ראשים בשם האמונה.

      מחק
    2. קנקן, אני יודעת שבעבר כתבת נגד הקנביס, אבל נתקלתי בסרט הזה, ומעניין אותי לשמוע מה דעתך על הדברים שעולים ממנו:
      https://www.youtube.com/watch?v=qwfC5ye2UBk

      מחק
    3. אני מכיר אישית היטב את משולם. מדען בשיעור קומה עולמי.עסק עשרות שנים במחקר על המרכיבים הפעילים של הקנבואידים והשפעותיהם. אבל את יודעת מה דעתי על סרטוני יוטיוב שנערכים באופן מגמתי על ידי גורמים אינטרסנטיים.ובאופן ספציפי זה - הדברים בסרט כבר מיושנים ופרופסור משולם עצמו כבר זמן רב בפנסיה ואין לו כבר מעבדה שעוסקת באופן פעיל במחקר, והוא איננו קלינאי!!! מבחינתי נחשבים רק מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים. למשולם אכן הרבה פרסומים מדעיים כאלה והוא תרם רבות להבנת מנגנון הפעולה של מרכיבים מבודדים של הקנבואידים (וזכה גם בפרסים על כך). אבל, בכל מקרה אין הסרטון משנה את דעתי שעשב קנבואידים אינו ממלא קריטריון של תרופה מבחינה פרמקולוגית, כפי שאפשרי רק לגבי חומרים פעילים מבודדים ומנוקים, ושנערך עליהם מחקר קליני ראוי ורחב היקף, ושבסופו אושר לשימוש כתרופה על ידי ה-FDA.
      כמוכן (כפי שציין משולם) תוצאות השפעת חומר על תאים במבחנה, ואפילו על עכברים - אינו מלמד שיעבוד בבני אדם.
      כרגע יש שימוש במה שקרוי 'קנביס רפואי' משום שזה עשב. עשב לא צריך לקבל אישור מה-FDA לאחר מחקר קליני קפדני כמו תרופות ממש. וכאן בדיוק נקודת התורפה - עשב זה עשב, שמידת חוזקו יכולה להשתנות בהתאם למזג האוויר ותנאי הגידול ולהכיל גם מרכיבים אחרים בלתי רצויים.
      ולגבי החומרים הפעילים עצמם - יש לי ספק רב שאי פעם יאושרו לשימוש על ידי ה-FDA - כאשר 10% לפחות מתמכרים קשים, ושאי אפשר בהשפעתו לנהוג ולעבוד עם מכשירים מסוכנים - בשל ירידה דרסטית בקואורדינציה ויכולת שיפוט, ונוסיף לכך גם את המחקרים שהוכיחו אפקט על התפתחות סכיזופרניה ובעיות נפשיות אחרות. כל תרופה, גם אם היא מזיקה רק למאית אחוז האוכלוסיה, אינה מאושרת לשימוש רפואי.
      אני מניח שהגעת לסרט הזה מתוך עניין אישי ספציפי באלצהיימר. בנושא זה גם משולם מאוד זהיר ומציין שמדובר ב'דיווחים' סובייקטיביים שזה מועיל כביכול לחלק מהאנשים, אבל למיטב ידיעתי אין שום מחקר קליני מוכח שאימת את זה. ידועים מקרים רבים של הטבה זמנית בחולי אלצהיימר, ללא שום קשר לקנבואידים או גורם אחר.

      מחק
    4. תודה על ההתייחסות קנקן. אני צריכה אגב לציין שבשבת ישבתי עם כתב החידה שלך ובכיף פיצחתי אותו, הו המכשף מירושלים :)

      מחק
  2. קוץ בתחת14:20

    אני רוצה, באדיבותך הרבה, להתייחס לעניין שולי:
    גם כאן אתה כותב, "מצטער על דברים סתומים אלה. לעת עתה אני לא יכול לפרט יותר". זו לא פעם ראשונה, שאני פוגש משפטים כאלו אצלך. ואני רק רוצה להביע את דעתי האישית, שזה לא נעים לקרוא את העמימות הזו. כלומר: אם יש לך מה להגיד - תגיד. או כמו שאומרים ב"הטוב הרע והמכוער": When you have to shoot...Shoot! Don't talk

    השבמחק
    תשובות
    1. להערתך, למי שהדברים סתומים אין הם יכולים להיות 'לא נעימים', אולי מאוד מסקרנים ותו לא.
      ודווקא מי שהדברים אינם סתומים לו, מן הראוי שיחוש מאוד לא נעים וטוב שכך - לפני שיתפרסם הפירוט ברבים. זה בעיקרון מה שיש לי כרגע לומר לגבי ההערה.
      וכפי שציינת, לקורא זה עניין שולי לעומת העיקר שבפוסט שהוא גלוי וברור לכולם.

      מחק
    2. קוץ בתחת15:01

      אני בחרתי להגיד את מה שאני מרגיש. וזה מה שאני מרגיש: לא נעים. אני לא "מאד מסוקרן", אפילו לא קצת. זה לא שאני מנסה להוציא ממך את הסיפור. אולי, אפילו, להיפך. אני מנסה להגיד, שכל עוד אתה לא מוכן להגיד את מה שיש לך להגיד - אל תפרסם "טיזרים". לעניות דעתי, באופן שאתה עושה את זה - זה לא באמת מסקרן, אלא יוצר תחושה של רדיפה ופאראנויה. אני מבין, שיש כאן מסר שאתה רוצה להעביר לאותו האחד, שהדברים אינם סתומים לו. אני רק אומר, שכקורא תמים, הסוג הזה של אמירה אינו נעים לי.
      אני רק רוצה להבהיר, שאני מקפיד לסייג ולומר, שאני רק מבקש להעביר לך את התחושה שלי. הבלוג הוא שלך. אתה יכול, כמובן, לכתוב מה שאתה רוצה ולמי שאתה רוצה - והכל בסדר.

      מחק
    3. אני מוכן לקבל שזו דעתך. לי כמובן יש את השיקולים שלי.
      ראה את מה שלא נעים בעינך רק כהשראה לנושא הפוסט.

      מחק
    4. מעניין שלי זה כלל לא מפריע. אולי כי אני מפנים ויודע מראש שכל הבלוגרים משחררים מידע חלקי, רק כזה שנוח להם לשחרר. כלומר, ההערה הזאת, מבחינתי, קיימת אצל כולם, גם אצל אלה שכותבים אותה בפירוש וגם אצל אלה שלא מציינים אותה.
      אבל זה כמובן לא נושא לויכוח, כ"א ומה שהוא מרגיש.

      מחק
    5. קוץ בתחת14:30

      שלום אליפל. זה ברור גם לי, "שכל הבלוגרים משחררים מידע חלקי, רק כזה שנוח להם לשחרר". הִגדרתָ זאת באופן מאד יפה. אני הייתי מקצין טיפה, ואומר שהבלוגרים עסוקים בלשָמר תדמית. הם נהנים לשמר תדמית מסוימת, אותה הם נהנים לטפח. במקרים קודמים, באתי בטענות לגבי זה שאף בלוגר לא מספר על הריב האחרון שהיה לו עם אישתו או עם הילדים שלו - וקבלתי תשובות שונות. המוכשרים שבבלוגרים, אגב, מצליחים לעשות את הבלתי אפשרי: לזרזף טיפות של אינפורמציה שלילית על עצמם - באופן שלא גורם להם להיות מוצגים באופן שלילי, אלא להצליח, דווקא, לגרוף אהדה.
      במקרה הנוכחי, זו לא היתה מהות ההערה שלי. "קנקן התה" נהנה לפזר "אבקת נרדפוּת" סביבו. הוא נהנה גם לפזר "אובך של עמימוּת": המון דברים שהוא לא יכול לגלות, שטרם הגיע הזמן לפרסם - ובלוג אישי ופרטי, שאליו צריך להרשם, שקיים במקביל - ששם הוא מבטיח לגלות את מה שאינו יכול לגלות בבלוג הציבורי. אווירת ה"שוּ-שו" הזו יכולה להיתפס כמקָדמת עניין - ויכולה גם להיתפס כסוג של פאראנויה. בהערה שלי, אני מנסה למנוע ממנו גלישה לאותם המחוזות. אני לא נגדו - אני לגמרי בעדו. אני, אגב, מאמין לו לגמרי, שהוא חווה את כל ההתנכלויות שחווה בישראבלוג. אני רק לא מתלהב מהאופן שהוא בוחר לספר זאת.
      אבל, שוב, זו כמובן זכותו של כל בלוגר, להגיד מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה.

      מחק
    6. לא יודע כל כך על מה אתה מדבר, בלוגים שאני קורא וגם הבלוג שלי, מספרים המון על מריבות עם בני הזוג. אני הקדשתי פרק שלם לתקופה בה אנג'לינה עזבה אותי. אבל יש בלוגים (כמו לדוגמה הבלוג של קיימן שאני יודע שאתה קורא) שהם מראש לא מספרים על הזוגיות ועל המשפחה. הם מטפטפים מידע קצרצ'יק על כך שהמשפחה קיימת, אבל הבלוג הוא לא עליה. במקרה שלי, הבלוג הוא על המשפחה שלי ולכן הוא מכיל גם את הרע וגם את הטוב.
      לרגע לא טענתי שאתה נגדו, רק הבעתי את דעתי, על איך שההערות שלו נתפסות בצד שלי. אצלך זה נתפס כפרנויה (ואולי אתה באמת צודק) ואצלי זה נתפס כדבר נורמלי (ואולי אני מבלבל בין היוצרות ומבין לא נכון). למשל, אני זוכר כשכתבתי על התהליך הנפשי שעברתי אחרי פציעה בגלל הפציעה. את טיב הפציעה איני יכול לציין ולא יכול לפרט אודותיה כי מדובר במשהו שאינו מיועד לציבור הרחב (לא סוד צבאי, אבל גם לא משהו לכתוב עליו בבלוג), ולכן שקלתי אם לסלף (למשל, לכתוב שנפצעתי במהלך מבצע אחר באיבר אחר) למען להחליק את הטקסט, אבל במקביל להיחשד בשקר, או פשוט לציין שאיני מעוניין לפרט. בחרתי באופציה האחרונה ואם אני זוכר נכון כתבתי משפט כזה או דומה: "...ואחרי הפציעה (איני מעוניין לפרט אודותיה)..."
      ולכן כשאני קורא את קנקן ואת ההערות שלו, אני משייך אותן למקום הזה. כלומר, אתה יכול להגיד שאני נגוע בפרנויה כי אני חושש לספר על הפציעה בדיוק מהסיבה הפרנואידית שהמידע הזה ישמש אח"כ נגדי; מצד שני, זכותי לא לקחת סיכונים ולא לפרסם מידע שאיני מרגיש בנוח עם פרסומו ושיש בו להוות פגיעה עתידית בי.

      מחק
    7. אני מאוד משועשע מהדברים שאתה מעלה קוץ. אין בליבי עליך, כי אתה מפספס כמה דברים. ולגבי העבר בישראבלוג פרסמתי בגלוי הוכחות מצולמות (ואולי מי שאינו מבין אותן עשוי לחשוב שמדובר בפראנויה ושאר הדברים שאתה רומז אליהם). אבל האמת שאתה בכלל אינך יודע מדוע נפתח בזמנו בלוג פרטי. לא נרשמת ולכן גם לא תדע. אבל בכל מקרה אין זה בכלל קשור לסאגה המסויימת שאתה קושר אליה כאן בתגובתך האחרונה.
      אתה גם טועה בכך שאין בלוגרים הכותבים על ריבים במשפחתם וכדומה. אני אישית נתקלתי בלא מעט כאלה. כמו כן בישראבלוג התנהל מאבק גלוי נגדי במספר בלוגים ספציפיים (ואולי לא ראית) ולכן תמוה בעיניי שאתה מתעלם מהם ומתייחס לכך כדברים מומצאים . אבל ידידי, ישראבלוג כבר מאחוריי ואני ממליץ לך להתייחס לעיקר הפוסט ולא לנעלם מעינך, ולא להעלות היסטוריה ישראבלוגית מהאוב.
      ועוד דבר - מיסטיקה לא אמורה להיות ברורה לכל אחד...

      ולך אליפל - שמח שכך אתה רואה את הדברים. לכל בלוגר השיקולים שלו מתי לפרסם, מה לפרסם ואיך לפרסם.

      מחק
    8. או! אני שמח שהגבת, קנקן, והבהרת את הדברים. גם אני הרגשתי שקוץ לוקח אותם למחוזות לא רלוונטיים.
      בכל מקרה, הוא העלה תהיה מעניינת. מה עדיף באמת, לסלף את האמת או לצנזר אותה לחלוטין; או לחלופין, לציין שיש עוד במקום הזה, אבל כרגע זה לא הזמן הנכון לפרט אותו.
      אני מחזיק בדעה שהאופציה האחרונה היא הטובה יותר. כי יש בה כנות והיא מעבירה את הלך רוחו של הכותב ובנוסף משאירה ציון דרך ומרמזת על כך שקיימים נתונים נוספים ולכן על הקורא לקחת עובדה זו בחשבון.
      וכל התככים של ישרא באמת צריכים להישאר מאחור. זאת פלטפורמה אחרת, עם דינמיקה קהילתית אחרת. כלומר, אין כאן ביצתיות קהילתית טובענית, אלא פרטיות ואינדיבידואליות ושליטה מלאה של הבלוגר בתוכן ובהיבטים טכניים של בלוגו.

      מחק
    9. אכן אני שמח שכאן אין 'דינמיות קבוצתית ביצתית טובענית'. לא חית ביצה אנוכי.

      מחק
  3. גם לי זה קרה פעם אחת עם ההורוסקופ שאני קוראת לעיתים רחוקות ובדרך כלל צוחקת מהשטויות שכתובות בו אבל פעם אחת כשחיכיתי במתח רב לתוצאות הפריית המבחנה ההורוסקופ טען שהיום אקבל תשובה שתשמח אותי מאוד ותפתור לי בעיה רפואית שהציקה לי שנים וכך היה. זה קרה לפני 27 שנים ואני עדיין זוכרת את המאורע כי זו הפעם היחידה שההורוסקופ שלי צדק.

    השבמחק
    תשובות
    1. ההורוסקופ בעיתונים נדיר שהוא צודק ובדרך כלל נאמרים שם דברים כלליים שיכולים להתפרש באופן רב-משמעי. גם בהורוסקופ אישי 'מקצועי' אינני סומך. ואולי במקרים מסויימים שיש משהו בגו - תלוי מי מכין את המפה האסטרולוגית.
      אבל אני כן מאמין בתחושות עוצמתיות.

      מחק
  4. אישתי לא רק קוראת את כל ההורוסקופים של כל המשפחה, אלא גם טורחת לשגר לי את שלי במייל. היא לא נעלבת כשאני עושה מהם צחוק ונוהגת בחוסר האמון שלי בכבוד, אבל אני חושב שיש בה חלק שמאמין בהם.
    התמונות יפות מאוד, קנקן. נהניתי מהן כיף גדול. ומצפה לפוסטים המובטחים בנושא המובטח. אוהב לקרוא אותך.

    השבמחק
    תשובות
    1. בעבר ערכתי מחקר נסיוני על הורוסקופים בישרא בשיתוף פעולה עם קוראים שהחזירו פידבק לשאלון. לצערי חליתי אז ולא הסתייע בידי לסכם ולערוך סטטיסטיקה. אבל לאחר פרסום הסדרה האמורה, אני שוקל לפרסם כאן שוב את השאלון. אם נקבל מדגם סטטיסטי, המסקנות עשויות להיות חדשניות ומרתקות.
      תודה רבה. אני מאוד מעריך את תגובתך.

      מחק
    2. נשמע מאוד מעניין! אני בעד!

      מחק
    3. אני מקווה שיסתייע הפעם.

      מחק
  5. מפחיד... קצת

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושב שהאדם המציא את המיסטיקה כי הוא אוהב לפחד:)

      מחק

אפשר להשאיר תגובה כאן