נא להכיר את הצד האחר:
מוזיקה / 'קנקן'
בָּאָזְנִית מִתְנַגְּנִים
שִׁירִים שֶׁל פַּּּּּעַם*
אֲהוּבִים.
מוּעָקָה חוֹנֶקֶת גְּרוֹנִי
מְכַוֶּצֶת שָׂרִיגַי בִּטְנִי
הַדּוֹאֲבִים
כְּמוֹ בַּבֹּקֶר
לְאַחַר אִמּוּן כֹּשֶׁר
שֶׁל הַחַיִּים
שֶׁלִּי
*
היו היו ימים, לפני שפניתי לחיי המדע. למי שעדיין לא קרא, ראה כאן.
ובהתקף נוסטלגי, מצאתי תיעוד 'מרשיע' מהימים ההם, 'בגלגול הקודם':
וזה מלפני כשנתיים (חזרתי לצייר):
חזון העשבים היבשים / קנקן
עִם קֵץ אַשְׁמֹרֶת
לְאַחַר שֶׁהִתְהַלֵּךְ עִם הָרוּחוֹת
וְהִתְפַּזְּרוּ הָעַרְפִלִּים אֶל הַיָּם
שָׁאַל - הֶהָיָה?
וְרִשְׁרוּשׁ צַפְרִירִים הִרְעִיד צְלָלִים
בֵּין הָעֲשָׂבִים הַיְּבֵשִׁים.
צופה מהצד
השבמחקהתמונה שלך מימי נעוריך מקסימה. המדע אולי הרוויח אבל העולם איבד ככוב רוק בהתהוות : )
ואולי המפגש עם המורה הזו היתה הדרכה קוסמית לבחירה במדע כעיסוק יציב יותר ואילו ביצירה ובאמנות - כתחביב:)
מחקנהניתי לקרוא את עלילות גלגוליך מזמר וצייר למדען. המורה לאמנות מאלה שמרגיזות נורא - יכלה באופן פרטי לדבר עם התלמידים ולא פומבי. נראה לי שכל האירוע הזה היה להאדרה עצמית בלבד..
השבמחקוהשירים יפים, ומשני הציורים אהבתי את חזון העשבים היבשים :) ציור מאד טוב בעיני. במה השתמשת?
ולגבי תמונתך מנעורייך מסכימה עם צופה שהיא מקסימה :)
את כל הסיפור הזה של התנהלות המורה לאמנות (בוגרת בצלאל!) אינני מבין עד היום, בכל צורה שמסתכלים על זה. אבל מצד שני (במרחק הזמן) אולי צריך להודות לה שגרמה לי להתפקחות לגבי אובייקטיביות השיפוט והערכה בתחומי היצירה והאמנות. בכל מקרה, למרות שנורא נעלבתי ממנה, אני צריך להודות לה שדחקה אותי לעיסוק במדע ולתרומה משמעותית לציבור והן להערכה שזכיתי בתחוום עיסוק זה (אגב יותר להערכה עולמית מאשר ישראלית - חחחחח).
מחקבציור השתמשתי בסט עפרונות רישום, כולל עפרונות פחם, גרפיט וגיר. בסיום -שימוש בתרסיס פיקסטיב.
ברוב הציורים אני משתמש או בצבעי שמן או בצבעי אקריל.
אני עדיין בשלב התנסויות בטכניקות ציור שונות. כמו במדע, אני מאוד אוהב לערוך ניסויים גם בתחום הציור והרישום.
מדהימה המהפכה שעשית בחייך. מהפכה מדעית, אם לשחק עם המילים לשם הלצה. נשארו לך זכרונות מגוונים, וזה מה שעושה את החיים יפים.
השבמחקלטעמי לא חלה באמת מהפכה, אלא רק בהחלטה מה יהפוך לעיסוק ומה ישאר כתחביב.לחוויה עם המורה הזו היה משקל רב בהחלטה הזו.
מחקאני מעריכה את היכולת הרטרוספקטיבית להביט על הצמתים המשמעותיים האלה בחיים ולזהות אותם. סוג של אוטו-רפלקציה שעוזר להבין את המנגנונים שמפעילים אותנו. אין לי ספק שאתה עושה את מה שאתה 'צריך' לעשות, אבל תמיד יש את השאלות האלה של הדלתות המסתובבות.
השבמחקכפי שכבר כתבתי בתגובות למעלה, מדובר בעצם בהחלטות לנסיבות שנקלעים אליהם בחיים. למעשה המורה הזו (בהתעלם מכך שהעליבה אותי) גרמה לי לנפילת האסימון - במה לבחור בחיים כעיסוק ובמה לעסוק כתחביב. לפיכך במקרה זה למעשה לא מדובר בדלתות מסתובבות כאשר אין בעצם הפרדה פנימית עצמית בכישורים וביכולות. ומבחינה ציבורית, 'בגילי המופלג' כבר לא ההפוך לצייר, כוכב רוק ואפילו לא לעורך דין - למרות המלצתה של שופטת בבית משפט , לאחר שיצגתי פעם את עצמי וזכיתי בגדול במשפט. חחחחח
מחק