אנשים ואמיתות / קנקן
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲמִתּוֹת
כַּאֲשֶׁר לָהֶם הֵן אֵינָן מַתְאִימוֹת
אוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִמָּהֶן אֵינָם יְכוֹלִים
וְאָז טוֹמְנִים רֹאשָׁם בְּחוֹל
כְּמוֹ הַצִּפּוֹר
עָמֹק עָמֹק בְּמַעֲמַקִּים
וְאָז
עִם הַחוֹל בְּעֵינֵיהֶם
מִתְעוֹפְפִים
לְחַפֵּשׂ אֲמִתּוֹת
בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים
וְגַם אִם מוֹצְאִים שְׁקָרִים
אוֹתָם הֵיטֵב מְטַפְּחִים
וְהַהֶפְסֵד
כֻּלּוֹ כֻּלּוֹ
אַךְ וְרַק שֶׁלָּהֶם.
