אז איך היה במסעדת סאטיה ירושלים?

קראתי כתבה של מבקר מסעדות תל אביבי ב-MAKO, שלועג לתרבות האוכל של הירושלמים ולמסעדות הירושלמיות הכשרות והסגורות בשבת. המבקר הפלצן הזה שלא ראוי שאזכיר אפילו את שמו, כנראה שאינו מבין במסעדות ובוודאי שאיננו מעודכן בתרבות החילונית התוססת בירושלים. הוא טען בכתבה שקשה למצוא בירושלים מסעדה פתוחה בשבת. האמת שאין הוא יודע על מה הוא מדבר. לא חסרות מסעדות פתוחות בשבת. רשימה חלקית כאן. אז מה אם הן לא כשרות? והחרדים עוצמים עיניים, כי יודעים הם היטב כי מי שמשלם הון ארנונה לעיריה הם החילוניים. והתל אביבים אינם יודעים שלא מעט מסעדות גורמה תל אביביות למעשה נוסדו ופעלו בירושלים שנים רבות, עד שירד קרנן בעיני הירושלמים ובעליהם נדדו תל אביבה. לא אזכיר כאן את שמן, אלא רק שהתל אביבים משלמים כפול עבור אותו התפריט הירושלמי ולעיתים מקבלים גם איכות פחותה. 

את מסיבת יום ההולדת השניה ערכה לי המשפחה בשבת הקודמת בצהריים במסעדת  סאטיה הירושלמית בראשות השף אילן גרוסי - לשעבר השף ובעל המסעדה המיתולוגית צ'אקרה בגלגול הקודם. באתר המסעדה מצוין: "כל מנה מבוססת על מוצרי גלם עונתיים, מתוצרת מקומית שאילן קנה בשוק באותו היום". קיבלנו המלצה חמה מחברה לעבודה של הבת זוג. באתר 2eat היא מדורגת 4.5 כוכבים, ומלבד הביקורת של התל אביבי הפלצן מלמעלה, שאר הביקורות בחיפוש בגוגל היו טובות. גם בדיקה של התפריט הראתה פוטנציאל מבטיח, בנוסף לעובדה שבראש סאטיה עומד השף המיתולוגי של צ'קרה, שבה סעדנו בעבר מספר פעמים וחוץ מהרעש הנורא של הסועדים, הכל היה שם מאוד טעים.

בניגוד לצ'אקרה כשהיתה בבעלות אילן גרוסי במקומה הישן - האווירה בסאטיה נעימה יותר. המקום מרווח יותר, שקט יותר ומשרה אווירה נעימה. אני זוכר שבצ'קרה שולחנות הסועדים היו כמעט דבוקים זה לזה והרעש היה נורא. בקושי אפשר היה לשמוע את הנאמר בשולחן של ארבעה סועדים. המיקום והאווירה בסאטיה כאמור נחמדים הרבה יותר. המנות מוגשות בכלי נחושת. השירות מעולה, המלצריות אדיבות ויעילות. השולחן שהוזמן מראש היה ערוך למשעי וזמין מיד. גם זמן הגשת המנות לשולחן היה מתואם וקצר במיוחד לרגיל במסעדות גורמה מסוג זה. 
ציון 10 לשירות. המטבח והשירותים נקיים!

לגבי האוכל עצמו אני יכול לומר את דעתי ודעת שאר הסועדים: חלק מהמנות היו טובות מאוד וחלק אחר פחות, חלקן היו אפילו מאכזבות. מיד אפרט, אך לפני כן אני רוצה לציין שהמסעדה הזו אינה זולה כלל. מחיר ארוחה ממוצע לסועד (מתאבנים, מנה עיקרית וקינוח) 180 ש"ח, לא כולל שתיה וטיפ וזה במסגרת עסקה מוזלת של "ארוחת השף'".

מבחינה כלכלית מומלץ לבחור בעסקת "ארוחת השף". בעיסקה הזו ניתן לבחור בכל אחת מהמנות העיקריות המוצעות בתפריט או בתפריט המיוחדים. אבל העיסקה כוללת גם ארבע מנות ראשונות (38-58 ש"ח המנה) לפי בחירת השף. לשולחן קיבלנו סט מנות ראשונות כזה לכל ארבעה סועדים וכן לחם כפרי, מטבלים וסלטים קטנים נוספים. קיבלנו לשולחן גם אקסטרה על חשבון הבית. 

המחיר בעסקת ארוחת השף הוא 125 ש"ח למנות עיקריות ששווין עד 90 ש"ח.  ו- 160 ש"ח עבור מנות עיקריות ששווין מעל - מדובר במנות שמחירן 125-138 ש"ח. בחשבון פשוט אפשר לראות שעסקת ארוחת השף משתלמת. כאמור קיבלנו סטים זהים של מתאבנים לכל ארבעה סועדים. השולחן הארוך היה מלא באפס מקום במתאבנים ומטבלים. אימא שלי שמוגדרת במצב אלצהיימר קל, שאלה איפוא החומוס והטחינה ושהיא רוצה פיתה. היא חשבה שזו מסעדה כמו באבו גוש. פיתה היא לא קיבלה והסתפקה בפרוסת לחם כפרי. אבל במסגרת "ארוחת השף" הגיעה לשולחן גם קערית חומוס וגם טחינה במסגרת המטבלים. במתאבנים, הסכימו להחליף למשפחה (שרבים אינם אוהבים דגים) את בחירת השף בסלט טונה אדומה, למנת כרובית בשום לימון ושמן זית. מנה טעימה מאוד. הפתיעה לטובה גם מנת הקרפצ'יו סלקים שהוגשה עם קרם פרש:

סלט הקיסר היה בינוני למדי לטעמי. הכבד הקצוץ היה טעים. אבל ריבת הבצל שהגיעה איתו הייתה תפלה לטעמי. קבלנו עוד תוספת קטנה של מתאבנים על חשבון הבית , ובסך הכל הפתיח היה עשיר וטעים. קלקלה את הרושם רק כמות הלחם הכפרי שהוגשה בקמצנות יתרה. בשל קמצנות זו ובשל בינוניות סלט הקיסר, אני מעניק למנות הראשונות את הציון 9.5 ולא את מלוא הנקודות.

כמנה עיקרית  הזמנתי קבב על מצע פריקֶה, בצל ועגבניות צלויים. הקבב היה עשוי טוב וטעים. כמות הבשר הייתה סבירה. היחס בין הבשר לפריקה היה נכון לטעמי. בשילוב הזה עם פריקה נתקלתי לראשונה כאן. אהבתי. 
דרגתי את המנה הזו בציון 9.

קבב על מצע פריקה

אבל לא כל הסועדים היו מרוצים מהמנה העיקרית שלהם. לא שמעתי תלונות או אכזבות אבל גם לא שבחים ממנות הסטיק, הפרגית ברוטב קארי צהוב, או דג הדניס. אבל במנת 'הקערה השחורה' של פירות ים וירוקים המוגשים על מצע אורז ורוטב אסייאתי - הירוקים היו תרמילי אפונה גסים בלתי מבושלים. לפחות היו חולטים אותם לפני ההגשה. מי שאכל את המנה הזו התאכזב, ובמיוחד לאחר שטעם ממנת ה- Surf n turf, שהיא פרפדלה חמאת עגבניות, שרימפס ונתחי פילה בקר - המנה שבחרה זוגתי. יש לה כישרון לבחור תמיד את הטוב ביותר במסעדות. הדרוג שלנו למנה זו הוא 9.5.

המנה המאכזבת ביותר שבה בחרו חלק מהסועדים הייתה אחת ממנות הדגל של המסעדה - "שורט ריבס בלי עצם, שמונה שעות בתנור ורוטב יפני".
זה מה שמובטח למנה בגלרית התמונות המוצגת באתר המסעדה:

וזה מה שקיבלנו בפועל, כל מילה נוספת מיותרת:

וחובבי הריבס שבמשפחה טענו שהבשר סיבי ולא נעים לאכילה. באחת מביקורות המסעדות ראיתי שהמבקר הילל את המנה הזו, אך טען שהיחס בין הבשר לפירה אינו נכון. אז מאז הקטינו הן את כמות הפירה והן את כמות הבשר. המנה הזו דורגה על ידי הסועדים 7.5 בקושי.

הזמנו את כל הסועדים לביתנו לקפה, תה, עוגות וקינוחים שזוגתי הכינה מראש. 
והיו הם יכולים לקנח בחדר אירוח רחב ידיים, באווירת 'גלריה בתי אמנים' והיו מתכבדים מהתה המפורסם עם מתכון עשבי התבלין הסודי שלי שאני מלקט בגינה. וגם בתה מצ'ה יפני משובח שהביא הבן מטיולו האחרון ביפן ובקוריאה. אבל המבוגרים שביננו נלחצו מפאת השעה ומנסיעה חזרה לאיזור השפלה לאחר השקיעה. אז נשארנו והזמנו את הקינוחים מסעדת סאטיה. מבחר הקינוחים המיניאטורים יחסית שהוגש לנו לא היה משהו, למרות מחירם. ולמרות שקיבלנו קינוח אחד נוסף לשולחן על חשבון הבית, בהחלט אפשר היה לוותר. אכלתי טעימים מהם במקומות אחרים. 

לסיכום הדרוג המשוקלל של הסועדים ומחיר ממוצע לסועד:

דרוג מסעדת סאטיה ירושלים

האם נחזור למסעדה לחגוג, או בנסיבות רגילות? התשובה היא לא. יש טובות ממנה בירושלים תמורת המחיר.