יום רביעי, 9 במרץ 2016

תגלית חייו של פרופסור כפרי



פרופסור כפרי הניח את משקפיו על שולחן המעבדה, מתבונן על התשליל המשתקף מסרט הצילום, שהגיח זה עתה ממכונת הפיתוח. כמידי יום הוא מעיף מבט עייף על התשליל, המסכם את הניסוי שהוא חוזר עליו במשך שתים עשרה שנה. בתשליל הוא רואה את הפרופיל המוכר של הנגיף רטרו-K2000, שאותו בודד לראשונה מתאי גידול סרטני של חולה בסרטן הערמונית. משפשף עיניו, כלא מאמין, הוא רואה היום בתשליל ממצא חדש יוצא דופן. היה זה תשליל הניסוי של תגלית חייו.

בכנס מדעי בינלאומי, שנערך לפני כשתים עשרה שנה, פרופסור כפרי העלה השערה מהפכנית. הוא העריך שקיים נגיף שיכול לרכוש גן סרטני במהלך הדבקה של חולה סרטן הערמונית. לטענתו הנגיף "גונב" את הגן הייחודי הזה מתוך המטען הגנטי של התאים הסרטניים. הנגיף המשודרג, שמכיל את הגן החדש, יכול כעת להדביק תאים של אנשים בריאים ולהפכם לתאים סרטניים. סרטן הערמונית פוגע בכל כך הרבה גברים ומקפד את חייהם. ההצגה של מבנה הנגיף עוררה התרגשות רבה בקהילה המדעית. אבל לימים, כפרי לא הצליח להוכיח את טענתו המהפכנית והיא נשכחה.

מאז אותו כנס, חוזר ועורך כפרי סדרת ניסויים סיזיפית, שבה הוא מבודד את הנגיף מתאי סרטן הערמונית של חולים ומדביק בו תאים בריאים, שאותם הוא מגדל בצלחות בתרבית. לאחר מכן הוא מחפש במיקרוסקופ תאים בריאים שהפכו לתאים סרטניים. הוא חוזר על הניסוי, יום לאחר יום, אך התאים הבריאים מסרבים להשתנות. מזה כמה שנים, תלמידיו מתבדחים מאחורי גבו, על עקשנותו של התרח הזקן.
הבוקר הגיע כפרי למעבדה וכהרגלו עובר על הדואר, לוגם מהקפה השחור המהביל. את עיניו צדה מעטפה מבוילת בבול צרפתי, שנשלחה מפרופסור פסקל ממכון פסטר. במכתב כותב פסקל אל כפרי כדלקמן: "השתתפתי בכנס שבו תיארת את השערתך לקיומו של גן המועבר מחולי סרטן לאנשים בריאים, על ידי נגיף המדביק אותם והופך את תאיהם לתאי גידול סרטניים. שמעתי שאתה ממשיך לעסוק במחקר זה. כיוון שלא ראיתי פרסום מדעי בנושא, אשמח אם תשתף אותי בממצאי מחקרך". כפרי הניח את המכתב על שולחנו, מתוך כוונה לענות עליו בסיום יום העבודה. בתשובה התכוון לציין שעדיין לא אסף מספיק ממצאים להוכחת השערתו. גומע את לגימת הקפה האחרונה, פנה לבדיקות המעבדה כימים ימימה.

כפרי מתבונן כהרגלו בצלחות הגידול של התאים והנה באחת הצלחות הוא רואה מושבה יוצאת דופן של תאים. בין אלפי התאים הבריאים, הוא מבחין במושבה של תאים שנראים אחרת – תאים סרטניים. בהתלהבות הוא אוסף את התאים הסרטניים לתוך מבחנה. בתהליך הפרדה מורכב, הוא מבודד את הנגיף ופונה לערוך אנליזות שלו. 



לאחר מספר שעות, כשהוא מתבונן על פרופיל הפסים המשתקף בתשליל הצילום שהתקבל, מזנק הפרופסור מכיסאו כנשוך נחש. בפרופיל הפסים שהתגלה בתשליל, מרצד לראשונה פס שחור יוצא דופן המסמן את הגן החדש שגילה. השעה שמונה בערב. כפרי מתבונן שוב ושוב על התשליל כלא מאמין. ממנו נודד מבטו לשלט הניצב על שולחן המעבדה שלו: "מדוע כל התגליות המדעיות המשמעותיות מתגלות, כאשר אין בסביבתך מישהו שאיתו אתה יכול לחלוק את השמחה"?

שיכור מניצחון, מבלה כפרי את שארית הלילה בסדרת בדיקות נוספות, המספקות את כל ההוכחות המאשרות את התיאוריה שלו. באותו לילה זיהה ואפיין את הגן הגורם לסרטן הערמונית, מתוך מאגר הגנים העולמי הממוחשב.

השחר מפציע וכפרי רוכן על שולחן העבודה שלו. קורן מאושר עונה לפסקל ממכון פסטר: "שנים מאז אותו כנס, מנסה אני להוכיח ללא הצלחה את ההשערה שהעליתי והנה היום, לאחר שקראתי את מכתבך, הצלחתי להוכיח את טענתי. הוכחתי כי נגיף הרטרו מעביר גן מחלה מחולי סרטן ומדביק אנשים בריאים במחלה. את מבנהו המדויק של הגן ותכונותיו, אני עומד לשלוח לפרסום בהקדם האפשרי. אין ספק שתגלית זו היא מסוג התגליות שזכו בפרס נובל".

לאחר שלושה שבועות, מתבונן כפרי בתדהמה בגיליון החדש של העיתון היוקרתי סיינס. על כריכת העיתון, התנוססה תמונתו של פרופסור פסקל תחת הכותרת: "התגלה הגן הגורם לסרטן הערמונית ואשר מדביק אנשים בריאים על ידי נגיף רטרו-P2001" . כפרי, יודע שפסקל גנב את תגליתו. אבל כיצד? לפתע ירד האסימון. המכתב. מכתב התשובה ששלח לפסקל. פסקל לקח את נייר המכתב ומתוך טביעת אצבעו של פרופסור כפרי, בודד את הנגיף עם הגן החדש המיוחל. מבלי דעת, שלח כפרי את תגליתו לפסקל. זעם רב עבר בליבו של כפרי. בתהילת התגלית שלו עומד לזכות פרופסור פסקל הערמומי.

הידיעה על התגלית השערורייתית מתפשטת במהירות בקהילה המדעית. לאחר חקירת ועדה ממונה של מדענים מהשורה הראשונה, מתפרסמות המסקנות: "לתגלית המרגשת אחראים שני מדענים – כפרי מישראל ופסקל מצרפת. את הגן החדש גילה כפרי, אך הוא גילה אותו בעזרת הנגיף שנדבק לנייר המכתב ששלח אליו פסקל. זן נגיף הרטרו-P2001 של פסקל, זיהם את צלחת הגידול של כפרי".






הסיפור זכה בפרס שלושת הסיפורים הטובים בתחרות הסיפור הקצר לשנת 2012 בז'אנר מתח.

שפט הסופר גל אמיר

מדברי השופט: מדובר בסיפור אינטליגנטי, חכם, עם טוויסט משמעותי, שמתקדם לאט אבל בטוח, בתוך מסגרת המילים המוקצבת, לסיום שהוא אחד היפים והמפתיעים בתחרות. לא סיפור מתח במובן הקלאסי של המילה, אבל עלילה מותחת, שלא מזלזלת בקורא. העברית יפה וקולחת. מאוד אהבתי."



מסדרת הסיפור הקצר - מדע בדיוני

יום שני, 7 במרץ 2016

בחירה קשה


 פעם חשבתי שאין לכתוב שעטנז. שאין לערבב בין מדע לרוח, ובכלל שאין לערבב עולמות. סברתי כי כתיבה יוצרת, ענייני אקטואליה ושאר ירקות - מקומם כל אחד במקום הראוי לו. כך הכתיבה פוזרה בין כתבי עת מדעיים מקצועיים מחד ומאידך כל השאר פוזר בבלוגים שונים, או בפורמים או בדף פייסבוק. 

אבל כעת אני חש שהגעתי כאן אל המנוחה והנחלה, בבלוג זה. וכי מדוע שאמשיך לפזר הכתיבה במקומות שונים? מדוע לא לרכז אותם במקום אחד. - כאן בבלוג. הרי במילא כל פוסט כאן אינו מדעי נטו - הפוסטים השונים מאגדים מדע, חברה ורוח במינונים וביחסים שונים.

אז החלטתי ליבא לבלוג זה גם סיפורת ושירה פרי עטי. בהצעת מגיבים אפרסם במשך הימים הבאים ארבעה סיפורים קצרים שיצטרפו לקטגורית סיפורים שלי. 
אלה  ארבעה סיפורים קצרים שלקטתי מהמבחר שכתבתי ופרסמתי פה ושם, חלקם זכו בפרסים בתחרויות כתיבה. הסיפורים הינם בגבול האפור שבין המדע למדע הבדיוני. בין המציאות לדמיון. הסיפורים כאמור יתפרסמו ברצף במהלך הימים הבאים. והרי הסיפור הראשון פרוס לפניכם.

בחירה קשה / קנקן


בני התקשר אלי. "מירי ואני החלטנו להביא ילד לעולם. בוא בבקשה למכון הגנטי בהדסה, אנחנו מחכים לך שם". עולמי חשך עלי. האם יש להם בעיה גנטית? "שיהיה במזל טוב, אבל מדוע אתם זקוקים שאגיע בדחיפות"? שאלתי. " אנא בוא בבקשה, נסביר לך שם", נשמע קולו מעבר לקו. אמרתי לו שאני כבר יוצא ולבי פועם בטרוף. 

הגעתי למכון הגנטי. בני הכניס אותי לחדר מעבדה עם קירות חרסינה ירוקה. מירי כבר ישבה שם על כסא. "מה קורה שאלתי בחרדה"? ובני משיב "לא, אל תדאג, לא קרה דבר. מירי ואני החלטנו שאנחנו רוצים ילד או ילדה, אבל לא רוצים להשאיר זאת בידי הגורל. החלטנו ללכת על הפריה חוץ גופית לאחר סלקציה באבחון טרום השרשה". אני מדען, לא הייתי צריך הסבר נוסף. הם רוצים להפרות ביציות במבחנה ולאבחן גנטית עוברים בני שמונה תאים, כדי לבחור את המתאים להם ביותר. הם רוצים את העובר המושלם, הנקי מפגמים גנטיים, ובעל התכונות הטובות ביותר.

"לשם מה הכנסתם אותי לזה? אתם רוצים שאני אבחר לכם את הנכד שלי"? בני לא ענה והוציא מהאינקובאטור שמונה צלחות מעבדה ממוספרות, הניח אותן מתחת למערכת המיקרוסקופ ואמר: "בכל צלחת יש עובר אחד זעיר מהביציות שהוצאנו ממירי ושהופרו במבחנה בתאי הזרע שלי. עכשיו רק צריך לבחור איזה מהם הרופא יחדיר לרחם של מירי, כדי שתלד את התינוק שאנחנו הכי רוצים".


לא הספקתי להביע את הסתייגותי החריפה מהעניין, והנה הבן מקיש על מקלדת המחשב ומערכת לייזר הקרינה הולוגרמות תלת-מימדיות של שבעה תינוקות בני יומם במרכז החדר. הם נראו כל כך מתוקים ואמיתיים. לא יכולתי שלא להתרגש. "אתה רואה, כבר אנחנו יודעים שעובר אחד לא ישרוד את ההיריון. הוא חלש מדי וכנראה בעל פגם גנטי" – אמר הבן. היה זה עובר מספר B2. התבוננתי בשבעת התינוקות בחרדה ואמרתי " האם אתם מצפים שאני אבחר אחד מבין התינוקות החמודים האלה ונמית את השאר"?

בני לא השיב והקיש פעם נוספת על מקלדת המחשב. B2 הושמד ובמרכז החדר הופיעו שישה ילדים בני חמש. אחד לא שרד, היה זה עובר B7. פגם גנטי גרם לו ללקות בסרטן הדם והוא נפטר טרם הגיע לגיל חמש. ילד חמוד אחד מבין השישה פנה אלי בחיוך שובה לב " סבא, אני אוהב אותך". זה היה הילד מעובר B5. הוא כבש את לבי. זינקתי אליו לחבקו, אך חיבקתי את האוויר באכזבה. זו הייתה רק הולוגרמה.

בני הקיש שוב על המקלדת ושישה נערים ונערות בני חמש עשרה ניצבו במרכז החדר. חלקם עם חצ'קונים על הפנים. אחת ג'ינג'ית עטורה בפירסינגים בגבה, באוזן, בלשון ובטבור. היה לה נזם באף וכמה קעקועים גדולים פזורים בגופה. הייתה זו עובר B3. "אותה אנחנו לא רוצים, נכון מירי"? והבן מחק את קיומה מהמחשב ומהמציאות. "נו, כבר שללנו שלושה עוברים. איזה מזל שאנחנו לא צריכים לעבור את זה באמת" – אמרה מירי.

ישבתי, כולי מזועזע ממה שקורה כאן. רציתי לקום ולברוח, אבל הסקרנות לא נתנה לי. בני הקיש פעם נוספת על המקלדת. שתי בחורות ושני בחורים נאים ניצבו בחדר. הם אחרי שחרור מצה"ל. עובר B8 כבר לא היה ביניהם. המחשב ציין שהוא היה טיפוס של גיבור מתנדב ללא תקנה בסיטואציות שאף אחד אינו מעז. "שמע", אומר הבן "איזה מזל, כיצד היינו עומדים בפני השכול"? והקיש משהו על המקלדת שהשמידה אותו.

הבן הקיש שנית על המקלדת. חמש שנים נוספות חלפו. חמש הולוגרמות הופיעו בחדר. הן כללו את עובר B5 כשהוא מחובק עם בן זוגו. היה זה הקטן שכבש את ליבי בגיל חמש. "אנחנו לא רוצים אותו, נכון מירי? אנחנו רוצים נכדים, דור המשך". כמעט לחץ על מקש ההשמדה ואני צעקתי " אל תשמידו אותו. חכו ונראה מה יקרה לאחרים שנותרו".

הקשה נוספת על המקלדת ועובר B1 שוכבת על ערש דווי, כולה עור ועצמות, פניה חיוורות, מחוברת לשקית אינפוזיה עם כימותרפיה. עובר B4 מאושפזת בשלוותה בפעם החמישית לאחר ניסיונות התאבדות קודמים. עובר B6 מרותק למיטתו משותק בכל גופו, מחובר למכשיר הנשמה. הוא חלה במחלת ניוון שרירים. "חייבים לחסוך להם ולנו את הסבל", אמרה מירי. שלוש הקשות של בני על המקלדת הביאו לקיצם של שלושה עוברים.

נותר רק עובר B5, שהוריו לא רצו בו אך הצלתי אותו מהשמדה. עכשיו אני לחצתי על מקש במקלדת. חמש שנים חלפו, B5 ובן זוגו אוחזים מאושרים בתינוק חמוד שהם אימצו.

קמתי מכיסאי תשוש ורועד ואמרתי לבני וזוגתו "הבחירה נעשתה, הלא כן? אין אתם זקוקים לי עוד" וכשהתבוננתי לעברם נדהמתי. עמד לפני זוג בגיל העמידה. מיהרתי והבטתי המום ובתדהמה במראה שממול. לעיניי השתקף ישיש שפוף אוחז ברעד במקל הליכה. זו לא הייתה הולוגרמה, זה הייתי אני.


הסיפור זכה בפרס ראשון התחרות הסיפור הקצר שנערכה בשנת 2013, בז'אנר מדע בדיוני ופנטזיה.

שופטים בתחרות, אייל גורן וצפריר גרוסמן - עורכי סדרות הפנטזיה והמד"ב של הוצאת אופוס.

מדברי השופטים: במקום הראשון זכה הסיפור "בחירה קשה" מאת קנקן התה
הסיפור מעלה מספר דילמות מוסריות בטווח קצר של מילים וכל אחת מהן משאירה את הבחירה בידי הקורא. כתיבה הדוקה ודיאלוגים מעולים. לא הייתה בחירה קשה בכלל לבחור בסיפור הזה כאחד המצטיינים.


הטכנולוגיות שבסיפור כבר כמעט כאן. מה דעתך?



יום שבת, 5 במרץ 2016

לטייל ולבשל צמחי בר - בריא, טעים ומיוחד


עונה יפה לטיולים עכשיו. בטיוליכם בשדות הארץ תוכלו לקטוף מלוא הצרור צמחי בר נפוצים, שמהם תוכלו להכין מגוון מתכונים ומטבלים. פוסט שהוא שילוב של הנאה מהטבע, קולינריה ובריאות. בהמשך מובאים גם שלושה מתכוני צמחי בר שקטפתי בשדות ליד הבית, בצפון ירושלים.


1. מתכון לסלט ירק עשיר ומיוחד בטעמו המשובח:

להכנת הסלט יש לקטוף צרור משלושת צמחי הבר הנפוצים הבאים:
חרדל השדה, חרצית עטורה, חמציץ נטוי.

החומרים:

* חופן עלים צעירים וטריים של חרצית עטורה (ניתן לשמור בשקית ניילון לחה מהקטיף ועד לשימוש).

* חופן עלים ופרחים של חמציץ נטוי (את הגבעולים עצמם לא מומלץ להוסיף לסלט, בגלל כמות הסיבים הנשארת בפה. בגבעולים אפשר למצוץ את העסיס החמצמץ - ילדים ממש אוהבים את זה).

* חופן פרחי חרדל השדה , המוסיפים מעט חריפות פיקנטית בטעם חרדל.
* 4 עגבניות.
* 4 מלפפונים
* 1 פלפל ירוק
* מספר עלי חסה (ערבית, מסולסלת, רומית -מה שיש)
* 1 פלפל אדום או צהוב
* 1 בצל ירוק.
                         (אפשר לוותר על הפלפלים והבצל ולהוסיף במקום עגבניות)
* 2 כפות שמן זית
* מעט מלח ופלפל, לפי הטעם.

אופן ההכנה:

קוצצים דק עד בינוני את חלקי צמחי הבר המתוארים בחומרים ואת עלי החסה.

את הירקות קוצצים לקוביות בינוניות. מערבבים את הכל, מוסיפים את שמן הזית, מלח ופלפל. אין צורך להוסיף לימון בגלל החמציץ.

ניתן לשנות את הכמויות בהתאם למספר המנות שאתם רוצים להכין ולא חייבים לדייק.



2. קציצות עוף עם חרדל השדה (וריאציות לצמחוניים גם כן)


כעת החלה עונת פריחת חרדל השדה הנפוץ בכל רחבי הארץ. עליו הגדולים עדיין רכים ורעננים לפני בוא עונת היובש. העלים, תפרחות הפרחים ותרמילי הפירות של הצמח הזה אכילים, אפילו כמות שהם ללא בישול. אם תטעמו, יש להם טעם של חרדל מעודן כמו לאחיו התרבותי החריף יותר שממנו מכינים רוטב חרדל מסחרי.

גבעוליו הקשים והסיביים של חרדל השדה אינם אכילים כמות שהם, אך כפי שתראו - אני משתמש גם בגבעולים להכנת רטבים ומרקים.



חרדל השדה

הרי לפניכם מתכון להכנת קציצות עוף או בקר עם חופן עלי ותפרחות חרדל השדה. הקציצות יצאו טעימות שגעון לדעת כל המשפחה. קציצות חזה עוף יכולות לצאת יבשושיות ואנמיות, אך התוספת הצמחית של החרדל והבצל משדרגות את הטעם ומוסיפה לעסיסיות מרקם הקציצות.

כפי שכתבתי פעם באחד הפוסטים בעבר, אני מבשל בדרך כלל ללא מתכונים - אלא ככה לפי הרגש. אני גם לא רושם את המתכונים של התבשילים שלי. אבל במיוחד בשבילכם, חרגתי מהרגלי ואני מביא כאן את מתכון הקציצות בליווי תמונות של כל שלבי ההכנה עד לתוצאה הסופית.

גם מי שאינו מתעניין במיוחד בקציצות עוף או בקר ולצמחוניים שבינכם, במהלך ההסברים ובחלק האחרון של הפוסט יש גם משהו בשבילכם - ערך מוסף בענייני תזונה ובריאות של מזון צמחוני, שתוכלו לאמץ.


המתכון ושלבי הכנת הקציצות (להכנת 6 מנות): 


1



להכנת הקציצות האלה דרושים 600 גרם חזה עוף טחון טרי. או אפשר להחליף ב- 500 גרם בשר בקר רזה טחון. מכיוון שלקצב אזל בשר בקר רזה ומפני שאני נמנע מבשר בקר שמן (כולסטרול, אתם יודעים), הכנתי הפעם את הקציצות מבשר חזה עוף שהוא בשר רזה.


2


את צמחי חרדל השדה הקטופים (כ- 8-10 גבעולים עם עלים גדולים ותפרחות מהחצי העליון של צמחי חרדל גדולים, יחד עם ענפי המשנה) שוטפים במים (לא לקטוף צמחים בשולי כבישים ודרכים כי הם עשויים להכיל ערפיח וחומרי הדברה).

מפרידים מהגבעולים את העלים ואת תפרחות הפרחים וחולטים אותם למשך 3-2 דקות בשלוש כוסות מים שהורתחו לפני כן בסיר.

מניחים מסננת (כזו שמסננים פסטה) על גבי סיר נוסף מתאים. ושופכים לתוכה את החומר הצמחי החלוט יחד עם מי החליטה. את העלים והתפרחות החלוטים שנותרו במסננת שוטפים מיד במים קרים כדי לעצור את ההתרככות ומסננים את עודף המים.

שימרו את מי החליטה שסוננו לסיר. מהם נכין רוטב.

בתמונה נראים העלים והתפרחות לאחר חליטה וסינון. התמונה נותנת מושג על הכמות הצמחית לאחר החליטה, אם כי לא חייבים ממש לדייק.


3

את שארית גבעולי החרדל שוברים מעט בידיים ומכניסים לסיר שלתוכו העברתם את מי החליטה לאחר הסינון. מוסיפים חצי כפית מלח, מעט פלפל שחור גרוס, מעט אבקת שום גבישי ו-3 כפות מיץ לימון סחוט.

להביא לרתיחה ולבשל על אש בינונית למשך 15 דקות עם מכסה סגור. זה ישמש כרוטב בהמשך. אין צורך לשמור עליו חם בשלב זה.

4

קוצצים את העלים והתפרחות החלוטים והמסוננים כפי שנראה בתמונה מלמעלה.

5

מקלפים בצל, קוצצים את השורשים ומרחיקים אותם. כפי שרואים בתמונה, הבצל החל לנבוט וממנו מבצבצים כבר עלים ירוקים. אפשר להשתמש במקום גם ב- 3-4 בצלים ירוקים. או פשוט בבצל יבש קטן רגיל (לא נבוט).


קוצצים את הבצל כפי שנראה בתמונה. אין צורך לקצוץ ממש דק.

6

מחממים מחבת עם כף אחת של שמן. אפשר להשתמש בשמן קנולה או בשמן זיתולה המכיל תערובת של שמן קנולה עם שמן זית (ביחס 1:1), כפי שאני השתמשתי. שני השמנים האלה הם שמנים חד חד בלתי רוויים שהם השמנים הכי בריאים.

מוסיפים לשמן הרותח את הבצל הקצוץ, מעט מלח, פלפל שחור גרוס ומעט אבקת שום גבישי. לטגן עד שהבצל מזהיב.


7 

מכניסים לקערה את העוף (או הבקר) הטחון , בוזקים עליו מעט פלפל שחור גרוס, חצי כפית מלח ומעט אבקת שום גבישי. אפשר להוסיף במקום השום הגבישי שן שום כתושה.

מוסיפים את עלי החרדל והתפרחות הקצוצים, את הבצל המטוגן כולל שארית השמן שבו טוגן, כף אחת של שמן זיתולה (או קנולה), 2 כפות מרוטב הגבעולים לאחר שהתקרר מעט (ללא הגבעולים), ושוברים ביצה אחת לתוך הקערה.

מערבבים היטב את כל המרכיבים לקבלת תערובת אחידה.


8

וסוד קטן שמוסיף המון לתוצאה הסופית - בוזקים לתערובת הקציצות 3-4 טיפות של רוטב טבסקו. לא יותר כי אחרת הקציצות עלולות לצאת חריפות ללא תקנה. למי שאין בבית, אפשר לוותר על הטבסקו או להוסיף מעט פפריקה חריפה. לערבב שוב היטב את תערובת הקציצות.



9

לשמן קלות תבנית בינונית. אני משתמש בתרסיס שמן. להרטיב את הידיים במים ולצקת עליהן כף מלאה מהתערובת, לגלגל ליצירת קציצה, להדק ולשטח אותה מעט ולהניח בתבנית. כפי שאתם רואים בתמונה, הכמות מספיקה ל-18 קציצות.


10

מכניסים לתנור אפיה שחומם לחום בינוני (175 מעלות) לאפיה במשך 40 דקות. התוצאה כפי שנראה בתמונה.


11

מוציאים בזהירות את התבנית מהתנור ומפזרים כף אחת מרוטב הגבעולים שהורתח שנית על כל אחת מהקציצות (כף אחת על כל קציצה) ומכניסים שנית לתנור החם לאפיה במשך 10 דקות נוספות.


כך נראות הקציצות בגמר האפייה.


12

קדימה לאכול:



בתמונה הקציצות במנת הארוחה שאכלנו. המנה כוללת:

- משמאל: שלוש קציצות עוף בחרדל השדה. אפשר גם לפזר עליהן מעט מהרוטב. שלוש קציצות כאלה הן למעשה כ- 100 גרם עוף - מנה סטנדרטית מומלצת.

- למעלה: עדשים ירוקות מבושלות.

- מימין: לקט מבושל של גריסי פנינה, עדשים צהובות, וגרעיני חיטה מלאה (יש לקטים יבשים כאלה של סוגת אותם ניתן להשיג במרכולים) .

- למטה: כרובית מתובלת במלח ופלפל, אפויה במעט פירורי לחם בזוקים.

אפשר ואפילו מומלץ להגיש בצד קערית סלט ירקות חי.

זוהי ארוחה טעימה, בריאה, מזינה ומאוזנת. היא מכילה חלבון מלא מהחי. תחליף לבשר הטחון בקציצות לצמחונים (תחליף פטריות/עדשים) בהמשך.

בתוספות הצמחוניות האלה בלבד (ללא קציצות העוף), אין מספיק חלבון מלא (המכיל את כל סוגי חומצות האמיניות), אבל הן מספקות פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך (כלומר, פחמימות מורכבות שמתפרקות ומתעכלות לאט, ולכן אין עליה דרסטית בהפרשת האינסולין ותחושת רעב זמן קצר לאחר הארוחה), על כן המנה המתוארת בתמונה מתאימה גם לסוכרתיים.

יחס החלבון, הפחמימות והשומן (שברובו צמחי) במנה הזו הוא מאוזן ואידיאלי לפי עקרונות דיאטת שיא הכושר, המכונה גם THE ZONE. זו דיאטת חיים המותאמת למשקלכם, שלא רעבים בה, ומומלצת גם לשמירה על המשקל וגם להרגשת כושר מקסימלי, וללא עייפות וכבדות לאחר הארוחה. שיטת התזונה הזו מתוארת בפרוטרוט בסדרת מדריך ה-ZONE (ר' במסגרת הדפים בשוליים הימניים)



וריאציות לצמחוניים וטבעוניים:

ניתן להשתמש בעלי ותפרחות חרדל השדה להכנת ותיבול תבשילים שונים. למשל, הוספת חרדל השדה לקציצות תרד או עדשים. תנסו, כי זה ישדרג לכם את טעם התבשילים. הטיפול בחומר הצמחי הקטוף של חרדל השדה הוא כפי שתואר במתכון הכנת קציצות העוף.

* במתכון קציצות העוף בחרדל השדה למעלה, לצמחוניים ניתן להחליף את הבשר הטחון בתערובת של עדשים ירוקות (רצוי מושרות במים פושרים מראש 2-4 שעות) מבושלות במים אלדנטה ופטריות שמפיניון (הכובע בלי הרגל). את תערובת העדשים המבושלות אלדנטה והפטריות (ביחס נפח 1:1) קוצצים גס בקוצץ/מעבד מזון).


3. קטיף ופשטידת חוביייזה עשירה

אלה הם הפירות הקטנים של צמח החלמית, שהילדים קוראים להם "לחם ערבי". בערבית נקראת החלמית חובייזה



כך נראה פרי החוביזה הבשל מקרוב (קרדיט האוניברסיטה העברית):



אבל במחצית הראשונה של מרץ בירושלים פירות, החוביזה עדיין לא הבשילו והצמח רק התחיל בפריחה שנראית כך:


על תכונות החוביזה וההיסטוריה שלה, שבה שימשה מזון לתושבי ירושלים הנצורה לפני קום המדינה תוכלו לקרוא כאן.

נמתין עד שהפירות יבשילו בשביל מתכון מהפירות. אבל בינתיים יצאתי אל השדה ליד ביתי כדי לקטוף עלי חוביזה שישמשו לי עבור הכנת פשטידת חובייזה. ראו איזו פסטורליה. לא, זה לא בגליל אלא בירושלים - 200 מטר מהבית שלי:



קטפתי מלוא השקית עלי חוביזה. לעלי החוביזה יש טעם שמזכיר עלי תרד. בעלים השתמשתי במתכון הבא להכנת פשטידה מעלי חוביזה.

חומרים

את מרכיבי הפשטידה ניתן לראות כאן בתמונה:



למעלה מימין - עלי חוביזה שטופים, חלוטים, ומסוננים במסננת פסטה.
למעלה במרכז - 4 תפוחי אדמה בינוניים מבושלים. אני השתמשתי בתפוחי אדמה מזן דזירה, בעלי קליפה אדומה.
למעלה משמאל - קערית קטנה עם עלי ותפרחות חרדל השדה חלוטים, ומסוננים.
למטה מימין - 2 כוסות גרגירי חומוס מבושלים.
למטה במרכז - 1/2 כוס עדשים ירוקות מבושלות.
למטה משמאל - 2 קישואים בינוניים חיים מגוררים בפומפיה יחד עם הקליפה.
2 ביצים.
פלפל שחור גרוס לפי הטעם
1/4 כפית מלח

אופן הכנה

מכניסים למעבד מזון את עלי החוביזה ואת עלי ותפרחות חרדל השדה לאחר סחיטה של העלים בידיים, להוצאת שארית המים. מפעילים את המעבד עד לקבלת תערובת קצוצה (קיצוץ בדרגה בינונית שלא תצא תערובת נוזלית).

מוסיפים את החומוס והעדשים המבושלים ומפעילים את המעבד במהירות נמוכה למשך דקה וחצי דקה נוספת במהירות גבוהה.

מוסיפים את תפוחי האדמה המבושלים, רבע כפית מלח ומעט פלפל שחור גרוס, ומפעילים את המעבד במהירות נמוכה ולאחר מכן במהירות גבוהה לקבלת תערובת אחידה.

מעבירים את התערובת ממעבד המזון לקערה, מוסיפים את שתי הביצים ואת הקישואים המגוררים ומערבבים היטב לתערובת אחידה.

מעבירים את התערובת לתבנית אפיה מזכוכית (להגשה נאה) אשר שומנה בתרסיס שמן זית. כפי שנראה בתמונה:



אופים בתנור שחומם ל- 200 מעלות למשך 50 דקות עד שהשוליים מזהיבים. והרי התוצאה:


זוהי פשטידה שמרכיביה כמעט צמחוניים למעט שתי ביצים. אני מניח שניתן להכינה ללא הביצים, אך המרקם שלה יצא קרוב לוודאי פחות יציב והיא עשוייה להתפרק בהגשה. לכן, אם מוותרים על הביצים - יש לקרר את הפשטידה מכוסה בנייר אלומיניום למשך לילה במקרר ואז לחממה שנית לפני האכילה.

בחקר נושא תחליף לאפקט ביצה בפשטידות העלתי תחליפים כדלקמן:
2 כפות קמח תפוחי אדמה, קורנפלור או קמח חומוס מהולים ב-2 כפות מים יוצרים אפקט הדבקה דומה לביצה. גם כף אבקת חלבון סויה או קמח סויה עם 3 כפות מים יעשו אפקט דומה לביצה.

בתיאבון ורק בריאות.

***

במדריך הזון שבדף הסדרה בבלוג, פורסמו היום מתכונים נוספים: מתכוני ממולאים שלי (פרק 14) ומתכוני מאפי גבינה (פרק 15). על טהרת שיטת התזונה המאוזנת והבריאה THE ZONE.

יום חמישי, 3 במרץ 2016

זהירות. רופא משפחה יכול גם להרוג אותך!

לפני ימים אחדים קמה אישה בבוקר, מודיעה לבו זוגה שהיא עומדת למות ומורה לו כיצד לחלק אוסף פריטים אישיים לילדיה - "את זה וזה לבן, את אלה ואלה לבת"... הפסיקה לאכול, בקושי דיברה והתכוננה לבואו של מלאך המוות. האישה לא צעירה. בשנות השמונים פלוס לחייה. אבל פחות או יותר בריאה לגילה. כמו בני גילה היא נוטלת מספר תרופות קבועות - בין השאר את התרופה מתוטרקסאט כנגד דלקת מפרקים שיגרונית ממנה היא סובלת. לולא התרופה הזו, ביחד עם תרופה ביולוגית נוספת, עצמותיה כבר היו מתעוותות מזמן. התקדמות דלקת המפרקים נעצרה.

במשך כל ימי חייה האישה כמעט לא סבלה מהצטננויות ושפעות, אך לפני כחודש הצטננה והחלה להשתעל. השיעול הטורדני והעקשני סירב להיפסק ולבסוף רופא המשפחה החליט להתחיל לתת לה פוזיד לחודש ימים - כדור משתן להורדת בצקת אפשרית בריאותיה. שלושה ימים לאחר מכן החלה לתת הוראות לחלוקת רכושה ולהתכונן למוות. בן זוגה ניסה לעודדה וציין שביום ראשון הקרוב יש לה תור אצל רופא גריאטר מומחה. והיא ציינה "אם בכלל אחיה עד יום ראשון".

בן זוגה הישיש אינו מבין ברפואה, אך החל לחשוב מה השתנה שגרם להרעת מצבה הרפואי עד שהיא כבר מתכוננת למות בימים הקרובים. ונזכר שהחלה לקחת לפני ימים אחדים פוזיד. פנה לקרוא את עלון התרופה לצרכן וחשכו עיניו. קיימת אזהרה לשימוש בתרופה המשתנת פוזיד יחד עם תרופות נגד דלקת מפרקים שיגרונית:



כלומר בעלון לצרכן של התרופה המשתנת פוזיד ישנה אזהרה מפני שימוש יחד עם תרופות נגד דלקת מפרקים שגרונית.

מיד פנה האיש לקרוא בעלון לצרכן של התרופה מתוטרקסאט שמיועדת כנגד דלקת המפרקים והנה גם שם מופיעה  אזהרה לנטילה שלה יחד עם התרופה המשתנת פורוסמיד, הרי היא לא פחות ולא יותר בשמה האחר - פוזיד (ר' סעיף אחרון בתמונה) :




הבנזוג קרא את זה בבהלה והפסיק מיד לתת לאישה את הפוזיד (שהיא התרופה החדשה מבין שתיהן). תוך יומיים השתפר מצבה וחזר לכשהיה. את התרופה רשם רופא המשפחה בקופת חולים. רופא שיודע מהן התרופות שמקבלת המטופלת שלו. ויותר מכך, רופא המשפחה הזה שהחליף את קודמתו לפני כשלושה חודשים - נחשב לעילוי צעיר בקופת החולים והוא מונה למנהל הסניף - אותו הוא מנהל במקביל לניהול בסניף אחר.

ונשאלת השאלה האם היה לרופא הזה בסיס לדעת ששילוב שתי התרופות עשוי להיות קטלני. והרי התשובה - עוד ב-1983 פורסם שהשילוב של מתוטרקסאט עם פורוסמיד (פוזיד) עשוי להיות רעיל, כפי שפורסם במאמר הרפואי הזה: 



כך שלא מדובר במחקר רפואי חדש שאולי הרופא לא הספיק להתעדכן בו. במקרים כאלה האחריות אינה נופלת רק על הרופא (שבכל מקרה מבוטח מפני תביעות
 mal-practice). גם לרוקח ישנה אחריות משותפת. כי בניגוד למה שרבים חושבים, רוקח איננו חנווני של תרופות. הוא למד ארבע שנים, פלוס סטאז', את תורת התרופות. לכן מתוקף תפקידו עליו לפקח ולשים לב לטעויות מרשם של רופאים. גם לרוקח בקופת חולים מופיע במחשב הרכב התרופות שלוקח המטופל.
ואפילו ארגון הרוקחים בישראל מזהיר את הרוקחים בעלון שלהם, כדלקמן:



אז כן, גם על הרופאים וגם על הרוקחים לדעת שנטילה במקביל של שתי התרופות (פוזיד ומתוטרקסאט) עשויה לגרום לשיבוש במשק האלקטרוליטים (מלחים) בדם עד לגרימת התקף ואפילו דום לב.

תגובות בין תרופתיות מהוות את סיבת המוות החמישית בארה"ב. על פי פרסומי רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) מתרחשים מדי שנה רק בארה"ב למעלה  מ-2 מיליון מקרי אישפוז, נכות ומוות  - כתוצאה מתגובות בין תרופתיות חמורות. כ- 100,000 מקרים מתוכם, הינם מקרי מוות. 

תופעת מקרי תגובות בין-תרופתיות אפילו מתגברת בשנים האחרונות עקב שחרור הולך וגובר של תרופות חדשות לשוק - לא מעט בשל לחץ ציבורי ודרישת המטופלים לקבלת טיפול עבור כל מחלה. כתוצאה מכך הולכים וגוברים הסיכויים לתגובות בין תרופתיות שונות. תגובות בין תרופתיות חמורות מהוות גם את הסיבה להוצאת תרופות מהשוק או לאי אישורן לשיווק מלכתחילה ב-50% מהמקרים. 

אז על מי נופלת האחרויות? על הרופאים או על הרוקחים (ששניהם מבוטחים מפני תביעות), או על האזרח הקטן שקורא או לא קורא בעלון התרופה לצרכן - בתוך ובין השורות. הרי ברגע שיש עלון כזה על פי חוק, הרי לחברות התרופות עצמן יש כסת"ח (נא לגגל למי שאינו בקיא בראשי תיבות אלה). תגידו, מתי את או אתה  קראתם בעיון בעלונים לצרכן של התרופות שאתם צורכים על פי מרשם הרופא.

האם יודעים אתם שעשויות להיות גם תגובות בין תרופתיות חמורות  בין תרופות מרשם לבין תוספי מזון ואפילו עם מזונות מסויימים. כמה מכם נוטלים סטטינים ויודעים שהם חייבים להמנע מאשכוליות, פומלה, פומלית ורימונים? מזונות אלה מגבירים תופעות לוואי של סטטינים. כמה חולי סרטן ורופאיהם יודעים שיעילות הכימותרפיה יורדת עם נטילת משכחי כאבים מסויימים? אלה מגבירים את מנגנוני העמידות של תאי הסרטן בפני התרופות הכימותרפיות.

לפני שנים אחדות רופא, מנהל מפורסם במחלקה קרדיולוגית ידועה בירושלים, אישפז את אביו של קולגה שלי כדי לערוך התאמה חוזרת של סוללת התרופות שהחולה נוטל מזה שנים - עקב תלונות של החולה, ומשום שהרופא הנ"ל סבר שמדובר בתופעות בין תרופתיות. לפיכך הרופא החליט לנקות את החולה מהשפעת כל התרופות שלקח, על ידי הפסקת נטילתן של כל התרופות למשך שבוע ימים. לאחר מכן היו אמורים להוסיף לו תרופה אחת אחר השניה בכל פעם ולנטר את ההשפעה על לבו. מה שקרה בפועל הוא שהחולה נפטר מספר ימים לאחר שהפסיקו לתת לו את כל התרופות שנטל קודם לכן. הפסקת הטיפל התרופתי הייתה קטלנית.

מכאן וממקרים רבים הידועים לי (ושלא סופרו כאן), יש מקום לחששות הציבור. מקרים אלו מצביעים על כך שרופאים אינם תמיד מודעים לכל קשת התגובות הבין תרופתיות. למעשה אין זה פלא. הידע של מרבית הרופאים בפרמקולוגיה מוגבל. אין הם מומחים במדעי התרופה. בכל מדינות העולם קיימים בבתי החולים הגדולים תקנים של מומחים במדעי התרופה שמסתובבים במחלקות. עימהם הרופאים מתייעצים לגבי הרכבי התרופות של החולים, כל מקרה לגופו.  היועצים האלה הם בעלי תואר דוקטור לרוקחות קלינית (Pharm D). בארץ מסיימים כ-12 בוגרים כאלה לשנה, לאחר מסלול לימודים ארוך. לפיכך מצד אחד מספרם אינו רב ומצד שני חסרים תקנים עבורם במרבית מחלקות בתי החולים בארץ.

אז מה ניתן לעשות? בבתי חולים מסויימים ובקופות חולים מסויימות לרופאים ניתנת האפשרות להזין את רשימת התרופות והמינונים של החולים באלגוריתם במחשב, שאמור להתריע על התנגשות בין תרופות - בכדי למנוע תגובות בין תרופתיות מסוכנות. אבל כידוע אלגוריתמים אינם בני אדם ובוודאי אינם מסוגלים להחליט החלטות שמעורבים בהם חיי אדם. גם עם קיום אלגוריתם, האחריות אם כן ממשיכה ליפול על האדם המטפל.

קיימים באינטרנט מספר אתרים המספקים לציבור הרחב אלגוריתמים בצורה של מחשבוני סיכון, שבהם כל אחד יכול להזין את שילובי התרופות שהוא מקבל. הנה דוגמה לאחד מהם:


 בדקתי בכולם (כולל באתר infomed הישראלי) את שילוב התרופות פוזיד ומתוטרקסאט שכמעט הרג את האישה. בכולם למעט אחד התקבלה התשובה - לא ידועות תגובות בין תרופתיות. רק באחד מהם התקבלה התשובה הבאה לשאילתא הזו:


קיים אכן גורם סיכון במתן משולב של שתי התרופות. אם כך גם הבדיקה במחשבוניי הסיכון הבין תרופתי היא בערבון מוגבל. לא לחינם בכל האתרים האלה קיימת הצהרת הכסת"ח שהבדיקה באתר אינה מהווה תחליף לייעוץ של רופא ולכן, למטופל לא נותרה אלא ברירה אחת:


והברירה מצילת החיים היא, וכפי שמצויין בראש עלוני התרופות לצרכן:
קרא/י בעיון את העלון לצרכן עד סופו בטרם תשתמש/י בתרופה.

ואם הצלתי ולו נפש אחת בעקבות הפוסט הזה, דייני - כאילו הצלתי עולם ומלואו. מעתה כולנו קוראים בעיון את עלוני התרופות שרושמים לנו הרופאים. האחריות המשפטית אמנם נופלת על הרופא והרוקח,  אך מכיוון שלא תוכלו לתבוע מהקבר, הרי למעשה האחריות נופלת על כל אחד ואחד מאיתנו.


ואני מצדיע לבן זוגה של האישה. אדם ללא השכלה רפואית. והאדם הזה הוא אבא שלי. 
 ____

* שמות הרופאים, קופות ובתי החולים המעורבים במקרים שתוארו (ואלו שלא תוארו) בכתבה זו - אינם מוזכרים בשמם. אין לי עניין בשיימינג.