יום חמישי, 7 בינואר 2016

היש קשר בין שמך להפרעת קשב?


כפי שהובטח בפוסט 'פמיניזם שמי בישראל', הרי כתבה נוספת בנושא פסיכולוגיה של מתן שמות פרטיים.

הקבלה עוסקת במשמעות של שם האדם על ניבוי תכונותיו ואופיו במהלך חייו. אך נשאלת השאלה: האם מעבר למשמעות המיסטית, אכן קיים בסיס מדעי למחשבה הזו? פוסט זה מתייחס למחקר מדעי, שבדק האם השמות שאנחנו בוחרים לילדינו מנבאים את התנהגותם. מהמחקר עולה שיש קשר בין שמו של ילד, לבין הסיכוי שהוא יסבול מהפרעות קשב וריכוז.

ביהדות מייחסים חשיבות רבה לשמו של האדם: "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב" (קהלת ז',א'). ''לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו ..." (מדרש תנחומא פ' האזינו ז'), כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע. 

על פי הקבלה מייחסים משמעות עמוקה ועצמה לשם האדם. השמות והאותיות מזרימים אנרגיות שונות וכוחות ייחודיים המשפיעים ישירות על מאורעות החיים. השם הוא בבחינת כוח מזלו של האדם ומשמש כמעין "צינור" המעביר את האנרגיה שבאדם (בין אם חיובית או חלילה שלילית) בין עולמו הגשמי ועולמו המטפיזי.

בחירת שמות לפי הקבלה חשובה ביותר, שכן ככל שהשם יהיה איכותי יותר, כך תהיה השפעתו חיובית על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה. כלומר, האותיות המרכיבות את השם מחברות בין העולם הרוחני לעולם הגשמי.

על פי ספר יצירה (ספר הקבלה העתיק ביותר המיוחס במסורת לאברהם אבינו), כל אות ואות מאותיות השפה העברית אוגרת ואוצרת בתוכה אנרגיה רוחנית, הנקבעת מהצורה הגרפית (הגאומטריה) של האות, הגימטריה (הערך המספרי של האות), ומאופן הגיית האות (הניקוד).





מעקרונות הקבלה המעשית לבחירת שם מוצלחת:

א. יש לבחור את השם על פי האינטואיציה של ההורים בלבד, ללא השפעה של הסביבה. יש הטוענים, לפי האינטואיציה של האם בלבד.

ב. לא לבחור בשמות נדירים ויוצאי דופן.

ג. ככל שמרבים באותיות (אבל לא צריך גם שם ארוך מדי) השם איכותי יותר. מומלץ כי השם יהיה בנוי משלוש אותיות לפחות. שמות בני 2 אותיות, כמו חן, בר, גל וטל, אינם מומלצים.






נשאלת השאלה האם יש לכך הוכחה מדעית?

ובכן, מחקר מדעי מצביע שיתכן ויש דברים בגו. המחקר בדק האם יש קשר בין שמם של ילדים, לבין קיום הפרעות קשב וריכוז.

הפרעת קשב נפוצה יחסית בקרב האוכלוסייה הכללית‏‏‏. ניתן למצוא אותה בכל שכבות האוכלוסייה‏ ורמות האינטליגנציה. עקב אופייה הכרוני, היא לא נעלמת גם בחיים הבוגרים של האדם, ולכן ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל‏. אנשים בעלי הפרעת קשב סובלים לעתים קרובות גם מלקויי למידה, הפרעות שינה, דיכאון, חרדה, הפרעת מצב רוח, הפרעת התנהגות, והפרעות נוירולוגיות שונות.






בכתבתו של ד"ר דותן קידר בעזרת השם תהיה לך הפרעת קשב , מתואר המחקר (שנערך באוניברסיטת תל אביב), המצביע שאכן יש קשר בין שמו של ילד, לבין הסיכוי שהוא יסבול מהפרעות קשב וריכוז. 

המחקר הראה שלוש מגמות בשמות אופייניים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז:

א. שמות הילדים שסובלים מהפרעות קשב מבטאים יתר פעולה. (למשל, אסף, ברק או סער).

ב. בשמות של ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז נפוצים שמות בני שתי אותיות (כמו בר, גל או טל).

ג. בקבוצת הילדים שסובלים מהפרעות קשב, נפוצים שמות נדירים יותר ויוצאי דופן. בהקשר הזה יש לציין כי ישנה תיאוריה, שלפיה שמות נדירים קשורים במידה רבה יותר להפרעות נפשיות (יתכן בגלל הסבל שהילדים עוברים מהסביבה).


אז מה בדיוק הקשר בין שמו של ילד להתנהגותו?


מעבר למיסטיקה, האם ניתן להעלות גם הסברים רציונאלים? אחת ההשערות היא שפעלתנות (בעיטות) יתר של העוברים בבטן אימם, גרמה להוריהם לבחור שמות שמבטאים באופן לא מודע את המאפיינים של הפרעת הקשב של ילדיהם.


הסבר אפשרי נוסף מבוסס על העובדה שהפרעות קשב הן תורשתיות. ייתכן שהורי הילדים האלה (או לפחות אחד מהם) לוקים אף הם בהפרעת קשב ולכן בחרו בשמות יוצאי דופן. לאנשים שסובלים מהפרעת קשב יש נטייה לחדשנות - מה שיכול להסביר את הבחירה בשמות מקוריים. כמו כן, האופי התזזיתי יכול להסביר מדוע הם העדיפו שמות קצרים, או שמות בעלי משמעות של פעילות יתר. 

לכן, תוצאות המחקר מצביעות על האפשרות שבחירת השם היא תהליך, שיכול להיות בעל משמעות בעיצוב עתידו של הילד.


האם ניתן למנוע את הפרעות הקשב על ידי שינוי שמו של הילד?

אנשי הקבלה השימושית טוענים ששינוי שם אדם היא סגולה לביטול רוע הגזרה, במחלות קשות או במזל רע. שינוי שם הפך להיות לטרנד חדש בחוגים מסוימים, שכאשר אדם חולה ואין כביכול ברירה אחרת, מוסיפים, מחליפים או משנים שם ומצפים לנסים.
 

אז האם שינוי שם הילד אכן יביא לביטול הפרעת הקשב? כמובן שלא! זאת בגלל האופי הכרוני של הפרעת הקשב, הנובעת מסטייה נוירולוגית מוּבנֵית (במערכת העצבים) של האנשים הלוקים בה. מכאן שיש כנראה קשר בין מתן שם ללקות בהפרעת קשב וריכוז, אך הוא אינו מיסטי - כי שינוי השם של אדם הלוקה בהפרעה זו לא יועיל.

הערת סיום: יש צורות ורמות שונות של הפרעות קשב וריכוז. יש רבים שלא יודעים שיש להם הפרעת קשב, בעיקר במקרים הקלים. כאמור, אין כל קשר בין הפרעות קשב ואינטליגנציה.


24 תגובות:

  1. אחרי שהבאת כאן מחקר מאוד מפתיע שמעיד על זיקה בין שמות הילדים לבין הפרעות קשב, אני לא מקבלת את הפיסקה האחרונה שלך ששינוי שם הילד בשום מקרה לא יסייע. הבנתי שילד שבעט בבטן קיבל שם כמו סער, אבל למה ילד בשם גל או בר או כל שם חד הברתי אחר סובל יותר מהפרעות קשב? ואולי אם ישנו לו את השם לגדעון או נתנאל גם הפרעת הקשב הנוירולוגית תושפע?
    וכן. זו קריאה למחקר :)

    השבמחק
    תשובות
    1. ראשית לגבי שמות בני שתי אותיות. קוצר השם כנראה בזיקה ל'חוסר סבלנות' ותזזיתיות של ההורה בעל הפרעת קשב שמוריש לצאצאו.
      כפי שציינתי, שינוי השם לא יועיל כיוון שהפרעת קשב היא מסיבה ביולוגית ועל כך היא כרונית.
      אביא לך דוגמה, למרק טען שלא נכון לפני דרווין שצווארה של הג'ירפה התארך כי היה לה צורך להגיע לעלים שהיא אוכלת בצמרות העצים. הדרוויניזם הוכיח שמכיוון שצווארה של הג'ירפה ארוך היא יכולה להגיע למזון שבצמרות העצים הגבוהים.

      הפרעת קשב היא תופעה ביולוגית מולדת כרונית על בסיס גנטי בעיקרו. לפיכך שינוי שם כמובן שלא יכול לשנות את הביולוגיה.
      שינוי השם המקובל על ידי המקובלים הוא אמונה בלבד. למשל, גם אם יש שנרפאו מסרטן על ידי שינוי שם, מולם יש שנרפאו מסרטן בלי שינוי שם וכאלה שגם לאחר שינוי שם הגיעו במהרה לקבר...

      מחק
  2. אם אני מבינה נכון, המחקר הראה קשר של פרשנות ולא קשר של סיבה ותוצאה. כלומר מתן שם מסוים לא משפיע על הופעתה של הפרעת קשב באופן מיסטי או פסיכולוגי או נוירולוגי, אלא הוא מושפע מנסיבות מוקדמות (הורים שלהם הפרעת קשב, תחושות אינטואיטיביות של ההורים לגבי התינוק וכו') שאותן קנקן פירט בפוסט. כלומר ההורים נתנו ע"י השם פרשנות נכונה בדרך כלל לגבי קווי הפרעת קשב אמיתיים שהיו בתינוק מראש.

    השבמחק
    תשובות
    1. רק לשם הדיוק. לא מדובר ב'פרשנות' מודעת אלא כנראה באינטואיציה תת מודעת של הורה בעל הפרעת קשב.

      מחק
  3. צוחק כאן בקול. לבכורים שלים קוראים בן ו- לי.

    השבמחק
    תשובות
    1. וכלום. ולאף אחד במשפחה שלי מכל הצדדים אין הפרעת קשב וריכוז. שלושת בניי מוגדרים כמחוננים, הגדולים לומדים במסגרת לילדים מחוננים ומשגשגים. הבנות לומדות בבית ספר רגיל. הגדולה במגמת הייטק שדורשת חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית ונעזרת במורה פרטי לקראת מבחנים במתמטיקה ותו לא. כך ש... קראנו לבכורים בשמות קצרים כי היינו מאוד צעירים כשנישאנו וחזרנו בשאלה ביחד אחרי חיים במסגרת דורשנית ולכן חשנו צורך פנימי להתריס חילוניות וחופש. דווקא לקטנים יש שמות ארוכים ועבריים. אליענה (אלוהים שלי ענה לי) ואדיר-עוז.

      מחק
    2. החיים מורכבים יותר מאמירה כוללנית. מודה שאני לא מתה על שמות עם הברה אחת, אבל כלתי בעלת שם כזה ואין לה שום הפרעת קשב. כמובן שהעובדה שאני מכירה אחת כזו לא אומרת כלום, והמחקר יכול להיות נכון באופן כללי אבל כל מקרה לגופו. זה קצת כמו ההכללות האלה על קבוצות סוציו-אקונומיות או אתניות, שצריך נורא להזהר כשמיישמים אותם על כל מקרה ומקרה.

      מחק
    3. אני לא מתווכח כי אני לא ערכתי מחקר, אבל אני חושב שקיימות שלל סיבות לשאלה "מדוע הורים קראו לילדים בשם קצר או ארוך". גם בחברה דתית נולדים ילדים עם בעיות קשב וריכוז ובכ"ז לכולם שמות ארוכים ואפילו כפולים, כי זה מה שנהוג בחברה דתית ו/או דתית חרדית. לעומת זאת, בחברה חילונית שמות קצרים עשויים להיות פשוט אופנה, או כפי שזה היה במקרה של ענת ושלי, עניין של דווקאיות לחוויות מן העבר ומעין "תיקון".
      לך ולי, מניפה, פעם היה דיון מאוד מעניין בנושא שמות בבלוג שלי. אני זוכר אותו היטב ואפילו סימנתי לי אותו כדיון נבחר כי נהניתי ממנו מאוד, ויכול להיות שמתישהו ארצה לשוב אליו. אולי את זוכרת אותו גם. אז תהינו אם הייתי גדל להיות פקיד בבנק לו הוריי לא היו קוראים לי בשמו של אחד מגיבוריו של המלך דוד, אלא בשם "יניב", למשל. שוב צוחק פה בקול. קנקן בטוח לא ציפה שהפוסט שלו יצחיק מישהו.

      מחק
    4. לאליפל ולכמו מניפה. אינני יודע מדוע אינני יכול לענות בשרשור כעת לכל אחד באופן פרטי להערה שלו. נתקלתי פעמים רבות כשהצגתי מחקרים, כאלו שמגיבים ומביאים דוגמה מעצמם או אחרים שמכירים שהנה, המסקנות לא מתקיימות.
      ובכן, טיבו של מחקרים מסוג זה שהם מבוססים על סטטיסטיקה וברגע שהסטטיסטיקה נערכת כראוי - הרי למסקנות משמעות ב- 95 אחוז (והמשמעות של זה היא שלא מדובר ב-100% נכונות).
      מדובר כאן על מחקר שבדק מהו אחוז הפרעות הקשב באנשים שניתנו להם השמות מסוג זה על ידי הוריהם, לעומת השאר. על התורשתיות שבהעברת הפרעות קשב בוודאי לא יכול להיות ויכוח (וגם בתורשה יש מושגים של חדירות, דילוג דור וכדומה. לא אכנס כאן לצד המקצועי).
      מעניין אליפל הרקע הדתל"שי שציינת ומידת ההתרסה בבחירת השמות הקצרים. אינני נכנס גם לשאלה כמה הדבר היה שיקול מודע בעת בחירת השמות למעשה וכמה קשור בהבנה וניתוח מאוחר.
      אבל על דבר אחד חשוב לי לחזור ולהסביר. שם קצר איננו יכול להיות 'גורם תורשתי' שמכתיב את עתידו (בוודאי הפיזי. על הרוחני אינני יכול ואין לי נתונים לאמוד את זה) של הילד. לפיכך אליפל, ניב (שאגב 3 אותיות) לא היה הופך אותך למישהו אחר (ובתנאי שהשם לא גורם להצקות נפשיות ופיזיות לילד). השם הקצר קשור אך ורק בנסיבתיות הקשורה להורים בהקשר שציינתי (ולעתים לחצים חברתיים מסוימים משפיעים). ובבחירת שם הילד מסתבר שקיימים צדדים פסיכולוגיים לא מעטים וחלקם אינם מודעים.
      ועוד דבר לדוגמה. רבים הם שלא יודעים (גם לא הוריהם) שהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז (במיוחד שמדובר במקרים הקלים ושהאובייקט הוא בעל אינטליגנציה גבוהה ומוחו עושה קומפנסציה לחסר על ידי מרכזים מוחיים אחרים). היה לי דוקטורנט (כלומר סיים תואר ראשון ושני במדעים המדויקים בצינונים גבוהים). אבל מהתנהלותו במחקר היה ברור לי שהוא סובל מסוג של הפרעות קשב. האם היה מודע להם? נתת לי ראיון לפוסט נוסף.

      מחק
    5. וללא קשר, רוצה להתייחס להערה מסוימת לתגובתך אליפל. אינני מבין בכלל את התופעה הנפוצה (גם בבתי הספר התחרותיים שלמדו בהם ילדיי) - ההתעקשות ללמוד 5 יחידות מתמטיקה עם מורה פרטי. מה יש? 4 יחידות אינו מספיק כדי ללמוד אחר כך באוניברסיטה כל דבר שבעולם?
      אגב מורים לא מעטים שמלמדים מתמטיקה 5 יחידות הם עילואים שנאלצים להתפרנס מהוראה, חלק לא מועט מהם אינו יודע ללמד ורבים מענים את התלמידים בפתרון בעיות מתמטיות מאוד מורכבות, הרבה מעבר לנדרש בבחינות בגרות. לבת שלי היה מורה שכמעט לא לימד ורק נתן לתלמידים לפתור בעיות (בשיעור ובבית). היו בעיות שרק תלמיד אחד ידע לפתור - תלמיד שפנה כל פעם באינטרנט לדודו שהוא פרופסור למתמטיקה בצרפת...

      מחק
    6. לכמו מניפה: בתגובתך נגעת במשמעות המסקנות הסטטיסטיות. כנאמר, לחריג - (שהוא בקיצון) ההתכנות היא של אפס אחוז או מאה אחוז. כלומר הסטטיסטיקה מצביעה על הכלל ולא על היוצאים מהכלל.
      הערה, המחקר עסק בשמות בני שתי אותיות. שמות בנות הברה אחת עשויות כידוע להכיל שלוש אותיות (ולפחות על פי הקבלה מדובר בהבדל גדול).

      מחק
    7. הילדים שלי עדיין לא הגיעו לגיל התיכון ולכן כל התיאור שלך עדיין אינו רלוונטי לגבינו, וכרגע לי נעזרת במורה פרטי רק לקראת מבחנים כסוג של מתרגל. היא שולטת בחומר, אבל לקראת מבחנים מאבדת את הבטחון העצמי ושני שיעורים ממורה מעניקים לה אותו. מגמת הייטק אוספת ילדים עם יכולות מסוימות, מי שלא עומד בהן לא מגיע למגמה. כך שזאת לחלוטין בחירה אישית ומי שכן נמצא שם, מעוניין בחמש יחידות ויכול להן ומי שלא מעוניין או לא יכול, מוותר על המגמה. כך שאין שם אילוץ או מרדף אחרי חמש יחידות, אלא מימוש יכולת של ילדים ספציפיים. בעיניי זה לא רק "בסדר גמור", אלא טוב מאוד, ואני שמח שבבית הספר המקדם שלהם קיימת כזאת מגמה. קיימות גם מגמות הומניות נהדרות ולי אפילו התלבטה איזה מן הכשרונות היא מעדיפה לממש ולפתח, את כשרון הריקוד או את היכולת השכלית שלה ובחרה לבד במגמת הייטק.
      אבל שוב, אני חוזר ואומר, שבאופן כללי אני מסכים אתך. העינוי שילדים עוברים בכיתות הגבוהות רק כדי לסיים חמש יחידות הוא בלתי מתקבל על הדעת ומיותר. ודווקא מהמורה הפרטי שלה, שהוא בחור צעיר ומקסים, שמעתי לראשונה על הטמטום הזה. הוא שמתפרנס מהפשלות של מורים למתמטיקה, בעצמו מתנגד חריף לשיטת הלימוד הזאת.

      מחק
    8. מה שמפריע לי הן בחירות מתוך תחרות בין תלמידים (ובעידוד המורים) ולא מתוך עניין. הילדים שלי למדו בבתי ספר חצי פרטיים וכזו הייתה שם האווירה. אני זוכר שזה עצבן אותי שחלק מהמורים עודדו את זה. בהשפעתי הבן עבר לארבע יחידות לימוד במתמטיקה וזה לא מפריע לו כיום בלימודי מתמטיקה גבוהה באוניברסיטה.
      גם הילדים שלי למדו בבית ספר יסודי ייחודי ויוצא מהכלל,אבל שניהם עברו משבר במעבר לחטיבת הביניים האינטגרטיבית. אך כל זה כבר עבר.
      מאחל לילדך הנאה הצלחה רבה בלימודיהם.

      מחק
  4. אוסיף כאן משהו מחוץ לקונטקסט ותוכן.
    קנקן! אני רואה שאתה משתמש בכל הפונקציות של בלוגגר ולוקח על כך קרדיט כי אני מנחש שלמדת את הכל מהמדריכים שכתבתי. אין לך מושג עד כמה אני שמח לראות מישהו שהבין את הכל ואפילו מיישם בכזאת מיומנות וגם מוצא את הפונקציות שימושיות. הבלוג שלך נראה נפלא, פינת ההודעות היא רעיון לא פחות ממבריק. באמת תענוג וכל הכבוד לך והמון תודה לך על העונג שגרמת לי. עכשיו אני יודע מעל כל צל של ספק שהיה שווה לכתוב את המדריכים הללו.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני שמח על תגובתך המחמיאה. לדאבוני יש לי נטיות אוטודידקטיות וחלק ניכר מבניית הבלוג הייתה בשיטת ניסוי וטעייה. אבל בזכותך גיליתי בשלב מסוים את המדריכים שכתבת ובהחלט עיינתי בהם כדי לשפר או לפתור סוגיות מסוימות, ועל כך אני מודה לך.

      דבר שעדיין מטריד אותי, מדוע לא מופיע אצלי קישור למערכת דיסקוס למרות שנרשמתי ועשיתי כל הדרוש. יתכן והדבר נובע מכך שגיליתי כי יש לי שני חשבונות בלוגר לחשיבה חופשית פלוס? הראשון פתחתי מזמן מהאתר באנגלית כדי ללמוד על המערכת אבל לא כתבתי שם אף פעם כלום, אני גם לא זוכר שם משתמש והסיסמה להיכנס לחשבון לא פעיל זה. האם יכול להיות שדיסקוס משויך לחשבון לא פעיל זה? גם ברשימת המנויים מופיע גם החשבון הלא פעיל (עם אפס מנויים). אינני יודע איך להיכנס אליו וכמובן גם לא איך לבטל אותו. יש לך אולי רעיון מה לעשות?

      מחק
    2. לא די להרשם לדיסקוס כדי שיופיע בבלוג שלך. אתה צריך להתקין אותו פיזית בבלוג. במדריך יש ממש פירוט עם תמונות איך לעשות את זה, צעד אחר צעד. ההרשמה בלבד מאפשרת לך להגיב בבלוגים שעובדים עם דיסקוס, אבל לעבוד על דיסקוס בבלוג שלך, אתה צריך להתקין אותו.

      מחק
    3. ניסיתי ולא הצליח בעבר. אעבור שוב על המדריך ונראה אם פספסתי משהו.

      מחק
  5. קוץ בתחת17:37

    אני מניח, שיש סיבות שונות לבחירת שם של ילדים. אני מתקשה להאמין, שבחירת שם משפיעה על האופי של נושא השם. למען האמת, מעולם לא התעמקתי בבחירת שמות. ברור לי, שיש אוכלוסיות מסוימות, שבהן השם הנבחר יהיה מוגדר מראש: נניח, אצל חרדים. או, נניח, אצל עדות בהן השם הוא על שם הסבא או הסבתא. בעדות מסוימות - על שם הסבא המת. בעדות אחרות - על שם הסבא החי, כדי לתת לו כבוד בעודו בחיים. ואז יש את ה"טוויסט" של אלו שמנסים "ללכת עם, להרגיש בלי" כדבר אותה פרסומת ישנה לחזיות. כך, הסבתא "חנה" הופכת ל"חן" המודרנית, לדוגמה.
    אנחנו? לא הלכנו למקורות, לא הלכנו לבני משפחה שכבר נטמנו בעפר. היו מספר שמות שאהבנו - ומהם בחרנו אחד לבת שלנו. לא היו ויכוחים, לא היו סערות. מצאנו בקלות שם, ששנינו אוהבים. בן שלוש אותיות, אגב... :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אין הוכחות מדעיות שהשם משפיע על תכונות ואופי הילד. אבל כנראה קיימת פסיכולוגיה של בחירת השם על ידי ההורים. המחקר הזה מצביע שלהורים עם הפרעות קשב יש נטייה גבוהה יותר בבחירת שמות מסוימים.

      מחק
  6. אני חושב שיש משמעות לשם וROOT NUMBER של השם, אך עד להיכן מעמיקה המשמעות, תלוי מי הדובר.
    זה מזכיר לי עבודה שפרסמתי לפני יותר מ- 40 שנה בהיותי ססטודנט, בעיתון המכובד :)The Journal of Irreproducible Results. בהיותי סטודנט שמתי לב שחתולים נוטים להעביר את הלילה מתחת למכוניות חונות. התחלתי לאסוף נתונים על העדפות החתולים למכוניות חונות לפי צבעם, צבע המכונית ולפי מודל המכונית. התוצאות היו נהדרות וכללו מכלול ניתוחים סטטיסטיים ומסקנות ברורות. במהלך השנים נשכחו ממני התוצאות. אך לא זה העניין. העניין שאפשר לנתח הרבה מאוד נטיות והמלצות דתיות ופילוסופיות כאלה ואחרות באמצעות כלים מדעיים וגם את העדפות החתולים להעביר את לילותיהם מתחת למכוניות חונות.
    ועדיין ללא ניתוח מדעי יש בי אמונה שהשם וה- ROOT NUMBER יש להם משמעות בחיי האדם...

    השבמחק
    תשובות
    1. הקבלה בוודאי מאמינה במשמעות האות והמספר. האם זה קיים במציעות אחד לאחד? אינני בטוח. ראשית שני אנשים שנולדו באותו תאריך עם אותו שם, בוודאי לא זהים ואפילו לא בהכרח דומים בתכונותיהם. לפי הקבלה ניתן לשנות תכונות על ידי שינוי שם. ולכך בוודאי אין הוכחה מדעית.

      אז אתה פרסמת בכתב העת של התוצאות שאינן חוזרות? :)
      פעם כתבתי פוסט בנושא תוצאות כאלה, בהקשר ללואי פסטר.
      ולגבי חתולים, אני שמתי לב שהם נוטים להעביר את שנתם מתחת למכוניות עם מנוע חם שזה לא מכבר דמם. ויש להם אהבה לחנות מתחת למכוניות סובארו, כי יש גישה קלה יחסית מלמטה, לכניסה אל תוך בית המנוע. כשהייה לי מודל מסוים כזה, נורא היה צריך להיזהר בנסיעה, שלא תתמלא המכונית בריחות צחנה...
      אני זוכר שפעם אפילו נסעתי כמה מאות מטרים ומזל ששמעתי לפתע חתול מיילל. כשעצרתי ופתחתי את מכסה המנוע, קפץ חתול כל עוד נפשו בו וברח,יחד עם החסרת פעימת לבי.

      מחק
    2. זאת קבלת פנים! שלוש תגובות, על תגובתי האחת... אני משער שהכל עובד כראוי :)

      זהירות! :) חתולים הם אוצר בלתי נדלה לתצפיות ומחקרים, כך גם בני האדם.
      הייתי סטודנט בלתי נלאה, ואחד הפרופסורים הציע לי לפרסם במגזין הזה.
      היה תרגיל נפלא...

      מחק
    3. באמת משונה הופעת 3 תגובות שהן אחת. מחקתי שתיים ומקווה שהתגובה תפסיק להתרבות.
      יש לי טראומה ממחקר על חתולים. בשנה ב' לתואר הראשון הגעתי למחלקה לזואולוגיה למעבדת הלימוד השבועית. לא אשכח איך כנכנסתי בטעות לאחת מעבדות המחקר, אני רואה חתול על שולחן הניתוחים, כשמעליו רוכנים הפרופסור וצוותו לבושים בגדי ניתוח ומסכות פנים. כשראיתי שתופרים לחתול את העפעפיים כדי להוכיח שינוי בהתפתחות עקב מניעת ראיית אור...
      גם אני ערכתי מחקר בחיות מעבדה. יצרתי חיות טרנסגניות, אבל לא מעבר לעכברים.

      מחק

אפשר להשאיר תגובה כאן