בפוסט הקודם בסידרה 'מורה נבוכים לסטודנט ולמרצה' תיארתי שינוי פורמט של קורס לתלמידי מוסמך ודוקטור - מעבודה סמינריונית בכתב פלוס הרצאה מסכמת במשך 14 שנים, לפורמט של מבחן והרצאה סמינריונית ללא הגשת עבודה בכתב.
בהתאם, קורס זה מורכב מהרצאות שאני מעביר וסמינרים שהתלמידים מעבירים, כל אחד בנושא מסויים המהווה השלמה לחומר הנלמד בשיעורים. לסמינרים כל סטודנט קורא מאמרים מדעיים בנושא מסויים ומעביר הרצאה סמינריונית בת 45 דקות, לאחר מכן נערך דיון. לאחר שינוי הפורמט, הציון הסופי של הקורס הוא ציון משוקלל: 60% למבחן ו-40% להרצאה הסמינרית.
למרות שהקורס הזה מיועד לתלמידי מוסמך ודוקטור, אני מקבל לקורס מספר מצומצם של תלמידי בוגר מצטיינים, בסמסטר האחרון לתואר בוגר שלהם.
כפי שציינתי בפוסט הקודם, הציונים של המבחן לא היו משהו ורק בעקבות השיקלול עם ציוני ההרצאות הסמינריות (שמרביתן היו טובות מאוד) הציונים הסופיים היו טובים יותר.
סיימתי את הפוסט הקודם בשאלה האם ציוני המבחן ישתפרו בשנה שלאחריה, כאשר הסטודנטים שמעו מהמחזור הקודם למה לצפות, אז האם אכן כך?
אז בשנה השניה לשינוי הפורמט של הקורס ולאחר בדיקת המבחנים האמריקאים על ידי המחשב ביחידת ההוראה, שלחתי לסטודנטים במייל את הדברים הבאים:
" שלום לכולם:
הבחינות נבדקו. הציונים נעים בין 45 -86
מחוץ לשורת הדין ביטלתי לכל אחד 2 שאלות עם תשובות לא נכונות, כך שכולם קיבלו למעשה פקטור של +5%. לידיעה, לא הייתה אף שאלה שלא נענתה נכונה על ידי כל התלמידים.
זכרו שהציון הסופי יהיה גבוה יותר. (רואים שהסמינר היה כדאי? ואתם התלוננתם מדוע גם סמינריון ולא רק מבחן. רציתם רק מבחן!)
מעניינות ביותר התובנות הבאות:
ממוצע ציוני המבחן של תלמידי הבוגר: 82
ואילו ממוצע ציוני תלמידי מסטר/דוקטור: 66
המבחן כאמור נבדק על ידי מחשב ולא נלקח בחשבון התואר אליו לומד הסטודנט בקורס. מכאן יוצא, ככל שעולה מיומנותנו כך יורדת חכמתנו...".
למעשה ממוצע ציוני המבחן של הדוקטורנטים היה אחרי הפקטור 62. אוי לבושה! פחות אפילו מהמסטרנטים. והדוקטורנטים צריכים ללמוד סך הכל 12 נקודות זכות, שזה רק 3-4 קורסים, במשך כחמש שנות העבודה על התזה שלהם. אולי משום שמרוב שהם חושבים שהם יודעים, הם מזלזלים בלימוד. ואולי זה משום שהם צריכים רק ציון 75 כדי לעבור? לעומתם, מסטרנטים צריכים לפחות 85 בממוצע ציוני הקורסים, כדי להתקבל לדוקטורט באוניברסיטה העברית.
ושתבינו, ללימוד חומר הקורס לא נדרש כמעט שינון בכלל, מלבד בקיאות במושגים ושיטות. אלא הבנת תהליכים ואינטגרציה של כל החומר הנלמד בקורס. היו במבחן שאלות בדרגות קושי שונות. בשאלות הקשות יותר, היו צריכים ליישם את מה שלמדו - בבעיות שהצגתי מעולם המחקר. קצת הבנת תהליכים וחשיבה.
" שלום לכולם:
הבחינות נבדקו. הציונים נעים בין 45 -86
מחוץ לשורת הדין ביטלתי לכל אחד 2 שאלות עם תשובות לא נכונות, כך שכולם קיבלו למעשה פקטור של +5%. לידיעה, לא הייתה אף שאלה שלא נענתה נכונה על ידי כל התלמידים.
זכרו שהציון הסופי יהיה גבוה יותר. (רואים שהסמינר היה כדאי? ואתם התלוננתם מדוע גם סמינריון ולא רק מבחן. רציתם רק מבחן!)
מעניינות ביותר התובנות הבאות:
ממוצע ציוני המבחן של תלמידי הבוגר: 82
ואילו ממוצע ציוני תלמידי מסטר/דוקטור: 66
המבחן כאמור נבדק על ידי מחשב ולא נלקח בחשבון התואר אליו לומד הסטודנט בקורס. מכאן יוצא, ככל שעולה מיומנותנו כך יורדת חכמתנו...".
למעשה ממוצע ציוני המבחן של הדוקטורנטים היה אחרי הפקטור 62. אוי לבושה! פחות אפילו מהמסטרנטים. והדוקטורנטים צריכים ללמוד סך הכל 12 נקודות זכות, שזה רק 3-4 קורסים, במשך כחמש שנות העבודה על התזה שלהם. אולי משום שמרוב שהם חושבים שהם יודעים, הם מזלזלים בלימוד. ואולי זה משום שהם צריכים רק ציון 75 כדי לעבור? לעומתם, מסטרנטים צריכים לפחות 85 בממוצע ציוני הקורסים, כדי להתקבל לדוקטורט באוניברסיטה העברית.
ושתבינו, ללימוד חומר הקורס לא נדרש כמעט שינון בכלל, מלבד בקיאות במושגים ושיטות. אלא הבנת תהליכים ואינטגרציה של כל החומר הנלמד בקורס. היו במבחן שאלות בדרגות קושי שונות. בשאלות הקשות יותר, היו צריכים ליישם את מה שלמדו - בבעיות שהצגתי מעולם המחקר. קצת הבנת תהליכים וחשיבה.
תראו, גם אני הייתי פעם סטודנט, ותמיד ברכתי על שאלות הבנה וחשיבה ולא שינון.
תאמרו אולי 'לחץ'. אבל טבעי שדווקא תלמידי הבוגר יהיו יותר לחוצים מהמסטרנטים והדוקטורנטים. ובמבחן הזה היה די זמן והותר, לענות על 42 שאלות אמריקאיות בשעתיים. והאחרון שבסטודנטים סיים עשר דקות לפני תום הזמן. הם דווקא נראו לי יוצאים מהבחינה נינוחים למדי.
ומה שאני לא מבין הם אלה שהצטיינו בשאלות הקשות ונכשלו בשאלות הקלות והפשוטות יותר יחסית. זה מה שקורה כנראה לאוֹבֶר חוּכֶמים.
תאמרו אולי 'לחץ'. אבל טבעי שדווקא תלמידי הבוגר יהיו יותר לחוצים מהמסטרנטים והדוקטורנטים. ובמבחן הזה היה די זמן והותר, לענות על 42 שאלות אמריקאיות בשעתיים. והאחרון שבסטודנטים סיים עשר דקות לפני תום הזמן. הם דווקא נראו לי יוצאים מהבחינה נינוחים למדי.
ומה שאני לא מבין הם אלה שהצטיינו בשאלות הקשות ונכשלו בשאלות הקלות והפשוטות יותר יחסית. זה מה שקורה כנראה לאוֹבֶר חוּכֶמים.
בתום הבחינה העברתי משוב שהכנתי לנבחנים, כדי להבין את רצונות הסטודנטים וכדי לשפר לקראת השנה הבאה.
אולי יעניין אתכם המשוב האנונימי שמלאו הסטודנטים בתום הבחינה (בצד התשובות מצויין אחוז התלמידים שענו על על תשובה מסך כל התשובות):
1. מה דעתך על המבחן?
א. קל למדי
ב. סביר 43%
ג. קשה 29%
ד. קשה מאוד 28% (נו, כנראה למי שלא הגיעו לשיעורים)
2. האם המבחן משקף את החומר הנלמד?
א. כן 100%
ב. באופן חלקי
ג. לא
3. מה דעתך על מספר השאלות במבחן?
א. מעט מדי
ב. סביר 100%
ג. יותר מדי
4. באיזו מידה חידש לך הקורס?
א. מועטה
ב. בינונית 42%
ג. רבה 58%
5. האם השיעורים הועברו בצורה ברורה?
א. במידה מועטה
ב. במידה סבירה 28%
ג. במידה רבה 43%
ד. במידה רבה מאוד 29%
6. קצב העברת החומר בהרצאות:
א. איטי 14%
ב. סביר 86%
ג. מהיר
7. באיזו מידה תרמו להשכלתך סרטוני הוידאו? (הסרטונים האלה מיועדים לחשוף את הסטודנטים לטכנולוגיות מתקדמות ויקרות שהאוניברסיטה לא יכולה להרשות לעצמה שיקבלו במעבדות - הם לא נבחנו על זה!)
ג. יותר מדי
4. באיזו מידה חידש לך הקורס?
א. מועטה
ב. בינונית 42%
ג. רבה 58%
5. האם השיעורים הועברו בצורה ברורה?
א. במידה מועטה
ב. במידה סבירה 28%
ג. במידה רבה 43%
ד. במידה רבה מאוד 29%
6. קצב העברת החומר בהרצאות:
א. איטי 14%
ב. סביר 86%
ג. מהיר
7. באיזו מידה תרמו להשכלתך סרטוני הוידאו? (הסרטונים האלה מיועדים לחשוף את הסטודנטים לטכנולוגיות מתקדמות ויקרות שהאוניברסיטה לא יכולה להרשות לעצמה שיקבלו במעבדות - הם לא נבחנו על זה!)
א. מועטה 57%
ב. רבה 43%
ג. מיותרת
ב. רבה 43%
ג. מיותרת
(אז אם הם לא נבחנים על חומר שהוא רק להעשרה, הוא כנראה לא תורם להם במיוחד)
8. באיזו מידה חפף קורס זה קורסים קודמים שלקחת או לקחת במקביל?
א. במידה מועטה 65%
ב. במידה רבה 25% (אם אכן כך, מדוע זה לא התבטא בתוצאות המבחן)?
ג. במידה רבה מאוד 10% (כנראה אלה שמסיבה זו לא נכחו בשיעורים, ונכשלו במבחן)
ציין שמות הקורסים 'המקבילים' לדעתך שלקחת: ____________________________________________
9. באיזו מידה תרמו לך הסמינרים?
א. במידה מועטה 40% (נו, ברור שהם לא רוצים סמינרים -שהמרצה יעביר הכל!)
ב. במידה מסוימת 30%
ג. במידה רבה 30%
10. מה היית מעדיף/ה?
א. קורס עם בחינה בלבד 57%
ב. במתכונת הנוכחית (מבחן + סמינר) 43%
11. מה לדעתך צריך להיות המשקל היחסי של הבחינה (בחינה + סמינריון = 100%)
א. 50% - 57%
ב. 60% - 29% (המתכונת הנוכחית)
ג. 70% - 14%
12. האם תמליץ/י על הקורס לחבריך?
8. באיזו מידה חפף קורס זה קורסים קודמים שלקחת או לקחת במקביל?
א. במידה מועטה 65%
ב. במידה רבה 25% (אם אכן כך, מדוע זה לא התבטא בתוצאות המבחן)?
ג. במידה רבה מאוד 10% (כנראה אלה שמסיבה זו לא נכחו בשיעורים, ונכשלו במבחן)
ציין שמות הקורסים 'המקבילים' לדעתך שלקחת: ____________________________________________
9. באיזו מידה תרמו לך הסמינרים?
א. במידה מועטה 40% (נו, ברור שהם לא רוצים סמינרים -שהמרצה יעביר הכל!)
ב. במידה מסוימת 30%
ג. במידה רבה 30%
10. מה היית מעדיף/ה?
א. קורס עם בחינה בלבד 57%
ב. במתכונת הנוכחית (מבחן + סמינר) 43%
11. מה לדעתך צריך להיות המשקל היחסי של הבחינה (בחינה + סמינריון = 100%)
א. 50% - 57%
ב. 60% - 29% (המתכונת הנוכחית)
ג. 70% - 14%
12. האם תמליץ/י על הקורס לחבריך?
א. כן 86%
ב. לא 14%
הערות נוספות ___________________________________________
והרי דוגמית ממה שכתבו בהערות:
"יחסית לקורסים אחרים הקורס הוא מאוד עמוס. ברוב הקורסים יש בחינה או סמינר בלבד וזו הסיבה שלא אמליץ על הקורס. אף על פי שהוא היה מאוד מעניין".
וזה הכי ריגש אותי:"היה מעניין מאוד, ומובן מוסבר בצורה טובה. עזר לי להבין גם דברים שלמדתי בקורסים אחרים. תודה רבה"
למי שהתעייף לעיין בתוצאות המשוב, המסקנות שלי הן כדלקמן:
א. יש יחס הפוך בין הרצון שלהם לקיום מבחן בלבד לתוצאות המבחן בפועל.
ב. יש פער בין "החפיפה" לקורסים אחרים, לבין מידת ההצלחה בקורס, שהיא לא גבוהה במיוחד.
ג. 40% טוענים שהקורס חידש להם רק בצורה בינונית ולא רבה. אז מדוע לא קיבלו ציונים גבוהים יותר?
ד. אם הרוב רוצים רק בחינה, מדוע הם רוצים שמשקלה יהיה רק 50% ולא 70%?
מוזרים הם חלק מהסטודנטים. סותרים את עצמם. וגם לפני שרואים את הציונים הם טוענים שיודעים - ולא יודעים. כפי שאני נוהג לומר לסטודנטים, כדברי הפתגם התנ"כי : " אל יתהלל חוגר כמפתח".
ועוד משהו - כמחצית משאלות הבחינה היו שאלות דומות לאלו שהיו בשנה שעברה. אמנם לא פרסמתי את התשובות הנכונות למבחן בשנה הקודמת, אך הם וודאי קיבלו את השאלות משנה שעברה מחבריהם. זה אומר שמחצית מהבחינה היא מעין 'מבחן בית'. ולמרות זאת, לא מעט נכשלו לענות נכון על כל השאלות האלו.
ועדיין לא סיפרתי על תחמונים של סטודנטים. הם רק שכחו שגם המרצה היה פעם סטודנט, ומכיר את כל הטריקים והשטיקים...
על כך בכתבה הבאה בסדרה.
ב. לא 14%
הערות נוספות ___________________________________________
והרי דוגמית ממה שכתבו בהערות:
"יחסית לקורסים אחרים הקורס הוא מאוד עמוס. ברוב הקורסים יש בחינה או סמינר בלבד וזו הסיבה שלא אמליץ על הקורס. אף על פי שהוא היה מאוד מעניין".
וזה הכי ריגש אותי:"היה מעניין מאוד, ומובן מוסבר בצורה טובה. עזר לי להבין גם דברים שלמדתי בקורסים אחרים. תודה רבה"
למי שהתעייף לעיין בתוצאות המשוב, המסקנות שלי הן כדלקמן:
א. יש יחס הפוך בין הרצון שלהם לקיום מבחן בלבד לתוצאות המבחן בפועל.
ב. יש פער בין "החפיפה" לקורסים אחרים, לבין מידת ההצלחה בקורס, שהיא לא גבוהה במיוחד.
ג. 40% טוענים שהקורס חידש להם רק בצורה בינונית ולא רבה. אז מדוע לא קיבלו ציונים גבוהים יותר?
ד. אם הרוב רוצים רק בחינה, מדוע הם רוצים שמשקלה יהיה רק 50% ולא 70%?
מוזרים הם חלק מהסטודנטים. סותרים את עצמם. וגם לפני שרואים את הציונים הם טוענים שיודעים - ולא יודעים. כפי שאני נוהג לומר לסטודנטים, כדברי הפתגם התנ"כי : " אל יתהלל חוגר כמפתח".
ועדיין לא סיפרתי על תחמונים של סטודנטים. הם רק שכחו שגם המרצה היה פעם סטודנט, ומכיר את כל הטריקים והשטיקים...
על כך בכתבה הבאה בסדרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אפשר להשאיר תגובה כאן