יום חמישי, 30 ביוני 2016

מורה נבוכים לסטודנט ולמרצה (חלק ג')


סיפורי סטודנטים שכאלה

בקורס לתלמידים מתקדמים שלימדתי, הייתה סטודנטית שישבה תמיד בשורה השניה ובאותו כיסא - מאזינה, מסכמת ומשתתפת פעילה בדיונים. אבל ככה פתאום, שלושה שבועות לפני סיום הקורס, הבחנתי שהיא עברה לשבת בשורה אחורית באולם. פניה מופנות לצד קיר האולם ולא למרצה ולמסך המצגות. ובכלל נראתה מנותקת ממה שמתרחש והקלידה בקצב במחשב הנייד שלה. הקלדה מלווה מפעם לפעם בפרצי צחוק. שיערתי שהיא משחקת במשחק כלשהו במחשב, אבל לא הגבתי. וכי אני בגן ילדים? אבל האמת היא שממש לא הבנתי מה קרה לה. והיא הייתה צריכה להעביר את ההרצאה הסמינריונית שלה בעוד שבוע וחצי.

לאחר מספר ימים קיבלתי מייל מיו"ר ועדת הוראה לבקשה חריגה. הוא כתב שהתלמידה הזו סובלת מאפילפסיה (מחלת הנפילה), שהמחלה החמירה לאחרונה, וכי היא צריכה לעבור סדרת בדיקות. בשל כך היו"ר שאל בעדינות האם אני מוכן להחליף את ההרצאה הסמינריונית שלה בעבודה סמינריונית בכתב. כמובן שהסכמתי. אלא מה? אני צריך שהיא תחטוף בהרצאה שלה התקף אפילפסיה?

אבל ביני לביני תהיתי מדוע היא לא פנתה אלי ישירות בענין, אלא דרך היו"ר. ולפני תחילת השיעור הבא היא פנתה אלי - שערה פרוע, גופה רועד מעט, פניה מדוכדכים ומבטה לא מרוכז. כאילו שעברה שינוי אישיות. והיא שאלה אם אוכל לתת לה הנחיות לעבודה הסמינריונית שהיא אמורה לכתוב במקום הרצאה. אמרתי לה שתפנה אלי בסיום ההרצאה, כי אני חייב להתחיל בהרצאה. 


בסיום ההרצאה (זה היה ביום חמישי בחמש אחר הצהרים), בקשתי ממנה שתשלח לי מייל ובמייל חוזר אשלח הוראות כתובות. את המייל הזה היא שלחה ביום חמישי בלילה ומייל נוסף שלחה ביום שישי בצהריים. אבל אני לא נוהג להכנס למייל ההוראה שלי בסופי שבוע. מה אין לי מה לעשות? וביום ראשון בבוקר קיבלתי מייל נוסף מיו"ר ועדת הוראה ובו העתק מהתכתובת שלה אליו, בה היא מתלוננת ששלחה לי שני מיילים ומדוע לא עניתי לה. 

החזרתי מייל ליו"ר עם העתק אליה: שאינני מבין מה הדחיפות להתלונן על מיילים שאני לא קורא בסוף שבוע. ככה לא עושים. מעולם לא נתקלתי בדבר כזה. נראה שהסטודנטית הזו 'ירדה לגמרי מהפסים' . גם הולכים לקראתה וגם מתלוננת בצורה מכוערת. נו טוב, אולי זו האפילפסיה...



ובאותו קורס סטודנטית אחרת הופיעה לשתי ההרצאות הראשונות ונעלמה. היא גם לא יצרה קשר לקבל את נושא ההרצאה הסמינריונית שלה. חברה שלה אמרה לי שבתאריכים של ההרצאות הסמינריוניות היא עומדת ללדת. ביקשתי ממנה למסור לחברתה ההרה שתשלח אלי מייל, כדי שנדון בעניין, ואם בכלל היא מעוניינת להמשיך בקורס. כיוון שלא קיבלתי ממנה שום מייל עד לסיום הקורס, מבחינתי היא נשרה. אך הפלא ופלא. היא הופיעה למבחן וישבה לה באולם הבחינה כאילו לא קרה דבר. הרי משום שלא העבירה הרצאה סמינריונית - הציון המקסימלי שלה בקורס לא יהיה יותר מ- 60. וגם זה בתנאי שתקבל מאה במבחן.

בסוף המבחן, שאלתי אותה אם היא מודעת לכך. והיא פתחה אלי עיניים: "כתבתי לך מייל (שלא קיבלתי) ולא ענית לי. אז המנחה שלי למסטר אמר לי שבמקרה כמו שלי שאני פטורה". 

"יפה מאוד" עניתי לה. "ממתי המנחה שלך יכול לקבוע לי מה לעשות או לפטור אותך? את לא חושבת שהגזמת"? 
"אז מה לעשות עכשיו"? היא שואלת  מביטה בי בעיני עגל. "תכתבי עבודה סמינריונית ותגישי לי אותה", השבתי לה. "אז מה הנושא ומה ההנחיות לעבודה"? היא שואלת. עניתי שתשלח מייל ואני אמסור לה את החומר.

"וחוצמזה" שאלתי, "איך הסתדרת עם החומר לבחינה"? 

"הו, למדתי מהמצגות שהעלת באתר הקורס וחברה שלי ששמעה את הקורס עזרה לי", השיבה. 
"ועכשיו אחרי המבחן, איך את מרגישה שעשית אותו"? שאלתי.
"סביר מאוד" היא ענתה. 

ומה היה הציון שקיבלה בבחינה לאחר שהמחשב בדק אותו?  45! 
ולמרות זאת היא שלחה לי מייל המבקש הוראות לכתיבת העבודה. הפעם המייל שלה הגיע. גם אם תעשה עבודה של 100, הציון המשוקלל שלה בקורס יהיה רק 68. ובמסטר חובה לעבור כל קורס ב-75 לפחות. אין מועד ב' לתלמידי מוסמך בחוג שלנו. ובעבודות אצלי גם לא קל לקבל מאה. אפילו לא קרוב לזה למרבית הסטודנטים.



ובאותו קורס, למבחן הופיעה עוד סטודנטית אחרת, שלא ראיתי את פניה כמעט במשך כל הקורס, מלבד שלוש ההרצאות הראשונות, שגם אליהן הגיעה במחציתן השניה , לאחר ההפסקה. ומכל שאר ההרצאות נעדרה, למעט ההרצאה הסמינריונית שהיא עצמה נתנה. 

בסיום הבחינה שאלתי אותה איך הסתדרה ללמוד בעצמה את כל החומר שהפסידה. והיא ענתה בביטול: "לא הפסדתי הרבה, בסך הכל 3 הרצאות". 
"למען הדיוק, אחד עשרה הרצאות בנות 3 שעות כל אחת, עניתי לה. דפי נוכחות שעברו בין הסטודנטים בכל מפגש אינם משקרים. 
" מה כן"? אמרה "וחוצמזה חומר הלימוד שלך חופף קורס אחר" ציינה. איזה קורס שאלתי? קורס זה וזה, ענתה. ואני יודע שבקורס הזה יש אולי חפיפה מסויימת לשליש מהקורס שלי, אבל ההיבטים בשניהם שונים. 
"אז מה את חושבת על המבחן"? שאלתי? "בסדר גמור וגם יש לי ידע קודם מקורסים שלקחתי בביולוגיה מולקולרית". 
אז איזה ציון קיבלה למעשה במבחן הגברת הזו? 
המחשב שבדק את המבחן האמריקאי שלה קבע ציון 59, לאחר פקטור של 5% שהוספתי לכולם. 






אני יכול לכתוב ספר על סיפורי סטודנטים, אבל אסיים כאן הפעם. הפוסט הבא בסדרה יוקדש לסטודנטים והרצאות סמינריוניות שהם מגישים.  סיפורים על ארגון זמן ופחד קהל.

אין תגובות:

פרסום תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן