חשבון מולטיפוקלי - שיר ליום ראשון

חשבון מולטיפוקלי / קנקן

עֵינַייִם שְׁתַּייִם
שֵׁשׁ שֵׁשׁ
שֵׁשׁ לַקְּרִיאָה בְּאַחַת
שֵׁשׁ לַמֶּרְחָק בַּשְּׁנִייָּה
עֵינַיִים שְׁתַּייִם
לֹא מְדַבְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ
רוֹאוֹת, לֹא רוֹאוֹת
חֲצָאֵי אֲמִתּוֹת
אֱמוּנָה.

עֵינַיִים אַרְבַּע
שְׁתַּייִם שְׁתַּייִם
וּשְׁתֵּי רְטִיּוֹת שְׁחֹרוֹת
שֵׁשׁ
וְלֹא מִתְחַבְּרוֹת
שֶׁסַע.

צייר - בצלאל שץ

בני יהוה - שיר ליום ראשון

בני יהוה / קנקן

גְּזוּז פֵּאוֹת וְזָקָן
תַּחְתּוֹנִים לְבָנִים כְּסוּתוֹ
בִּרְכָּיו שְׁקוּעוֹת
הַשֶּׁלֶג צַמְרִירִי לָבָן
רַב הָעֲיָרָה בּוֹכֶה
זוֹעֵק 'שְׁמַע' לִיהֹוָה
וְהוּא לֹא שׁוֹמֵעַ
וּבַיַּעַר בְּצַמָּרוֹת עֵצִים
כְּמוֹ קוֹפִים
בְּנֵי יְהֹוָה מְקַפְּצִים עֵירֻמִּים,
פְּרִימָטִים* יְהוּדִים מְשֻׁגָּעִים
וְהַקַּלְגַּסִּים צוֹחֲקִים.

* פרימטים - בזואולוגיה, סדרה של יונקים הכוללת את הקיפופים, הקופים והאדם.

שיר ליום ראשון - עבודת אלילים

עבודת אלילים / קנקן


רָאִיתִי אוֹתָהּ בָּאוֹטוֹבּוּס
בַּקְבּוּק מַיִם מִינֶרָלִיִּים יוֹנֶקֶת
יוֹנֶקֶת כֹּל דַקָתיים בְּעֵרֶךְ
כְּמוֹ טִיק שֶׁלָּהּ.

מַיִם בְּשָׂשׂוֹן?
אֲנִי שׁוֹאֵל וְהִיא
בְּכֹבֶד רֹאשׁ אוֹמֶרֶת:
מַיִם, כְּמוֹ מִשְׁחָה רָעִים 

לַקְּמָטִים

הַזִּקְנָה מְכֹעֶרֶת נוֹרָא.

ציור - אסתר ויתקין

שד יהודי - אנטי סונטה*

"לאור הביקוש הרב בעולם הקתולי, הוותיקן הכריז על פתיחת קורס מיוחד להכשרת כמרים במסלול לגירוש שדים".
מעריב, 8.1.2014 לספירה הנוצרית.

אנטי סונטה לשֵד יהודי* / קנקן

וּבַלַּיְלָה הִתְעוֹרַרְתִּי לְאוֹר יָרֵחַ
וְתַן מְיַלֵּל אַ-הוווּ
מַבִּיט בַּמַּרְאָה בְּלִי נְשָׁמָה
לֹא רוֹאֶה פָּנִים.

מְלַטֵּף הַגָּבִיעַ הַקָּדוֹשׁ
חָשׁ בִּזְרִימָה חֲדָשָׁה -
הָיִיתִי צְמֵא דָּם
הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ
יְמִינִי בַּחֶרֶב אָחֲזָה, מְשַׁסֶּפֶת 

קוֹלָר לָבָן מַאֲדִים
צְלָב הוּטַח לִצְלִיל זְהָבוֹ הַמֻּתָּךְ.

מָחָר, מָחָר עִם שַׁחַר אֵלֵךְ
בַּיּוֹם שִׁשִּׁי הַשְּׁלוֹשָׁה עָשָׂר
אֶשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים, בִּצְפַת.

*  סוֹנֶטָּה (מאיטלקית: צליל קטן) היא שיר לירי בעל מבנה של 14 שורות מחורזות. מקור הסונטה בחצר המוסלמית בסיציליה והיא הועתקה לאיטליה באמצע המאה ה-13. עברית היא השפה השניה אחרי איטלקית שבה נכתבה הסונטה במאה ה-14 על ידי עמנואל הרומי.

המשוררת, המבקרת וחוקרת הספרות לאה גולדברג העניקה לסונטה הקלאסית את הכינוי שיר זה"ב כביטוי לשלמות הצורנית של שיר כזה (זה"ב בגימטריה הוא 14, כמו מספר השורות בסונטה).

לאה גולדברג כתבה גם "שירי אהב"ה" (אהב"ה בגימטריה - 13). שירים בני שלוש-עשרה שורות, שהם מעין סונטות פגומות ואשר עוסקות באהבה נכזבת.

מי ידע מי יאמר, 

מדוע כינה הכותב את השיר 'אנטי-סונטה'?

(2 נקודות יתקבלו על כל רעיון)

נזכור או יזכור

הטקסט פורסם ביום הזכרון 2012 ואני מניח אותו כאן לאחר עריכה. נזכור או יזכור / קנקן קיומו של האל לרבים הוא אקסיומה קיומו - גם המדען המאמין לא הוכיח את אי-קיומו - שולל הוא בשם אי-ההוכחה בשם האמונה. אז אם נניח שהוא קיים את ברואיו ומעשיהם הוא וודאי זכר, זוכר ויזכור עם תפילותינו ובלעדיהן כי הוא היה והוא הווה ויהיה לתפארה ואנחנו, בני חלוף שוכחים ונשכחים לכן במצבה, בשיר ובסיפור נזכור. ואם נניח שהוא אינו קיים רק בשביל הלוגיקה כמובן אזי הוא לא זכר, לא זוכר ולא יזכור לכן את גיבורינו רק לנו יש צורך להזכיר. בין כך או בין כך הוא - הנזכור? הטקסט הזה נכתב בהשראת מחזה שהועלה על ידי תאטרון החאן בירושלים. ההצגה  עוסקת בעימות שבין אנשי ה'יזכור' לבין אנשי ה'נזכור'. שם ההצגה: 'הנון של ראש העיר ירושלים'.

מתוך התכניה: "המחזה מתרחש בירושלים לפני מלחמת ששת הימים. אב שכול, אדם דתי, נאבק בראש העיר החילוני של ירושלים על הכתובת שתיחקק על מציבת הזיכרון לחללי מלחמת השחרור. זהו מאבק על עקרונות ואמונות בין שני גיבורים, שנוגע בשרשי ההוויה הישראלית מראשיתה, והוא אקטואלי כידוע גם בימינו אלה". התרשמותי -  הצגה חזקה, משחק מעולה ומומלצת מאוד. הרי שלושה קטעים מההצגה (כמה דקות מזמנכם. כדאי מאוד לצפות!): לב כולנו כואב יחד עם משפחות חללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור. ואנחנו נזכור!