יום ראשון, 16 בדצמבר 2018

חלומות מפתח - השרינק שלך


רשומה נוספת בסדרת החלום ופשרו

אינני פסיכולוג ורבים החלומות שלי שאין בהם שום מסר והגיון. לפחות אני לא מוצא בהם כאלה. אבל, אספר שכשהייתי על פרשת דרכים בחיי לפני כשני עשורים - חלמתי שני חלומות ברורים יום לאחר יום. ולמרות הזמן שחלף, אני זוכר בהם כל פרט, כאילו נחלמו לפני דקה. חלומות כאלה נדירים ואנחנו זוכרים אותם בשל חשיבותם הקריטית. חשיבותם בחיבור התת מודע למודע. ואינני חושב שאגזים אם אכנה אותם כאיזמל הניתוח של הנפש. ובמקרה שאתאר כאן, שני חלומות שנחלמו כאמור זה לאחר זה בהפרש של לילה - הם למעשה הביאו לנפילת אסימון. להסתכלות אובייקטיבית על המצב במציאות ולהתרת הסבך. אני רואה בשניהם כפרק א' ופרק ב'  של מסר המהווה מקשה אחת.

החלום הראשון:

אני מוצא עצמי מסתובב עם חברים וחברות בקמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית. קמפוס שבו למדתי בעבר. ואנחנו מסתובבים בשבילי הקמפוס כבמבוך, בזמן שהרגיש כשעות - לא מצליחים למצוא את שער היציאה. 

כך זה נמשך ונמשך עד שלפתע  הגענו למתקן כמו בלונה פארק - בו מטוסים ממריאים ומסתובבים במעגל. ובחלום כשהעלתי את המטוס שלי גבוה גבוה מעל כולם - נגלה לנגד עיני שער היציאה. התעוררתי עם ההבנה  שכדי למצוא את 'השער' בחיים, צריך  מבט מלמעלה.

החלום השני

אני יוצא מהבית ומוצא ברחוב מיקרוסקופ ושק אביזרים, שבמבט חטוף כלל הרבה פרפראטים -  סליידים מזכוכית, עם דגימות של פרחים, כנפי פרפרים ועוד. כיוון שהמיקרוסקופ והאביזרים אינם שלי, הנחתי להם והמשכתי מעט בדרכי. אך לאחר זמן מה גברה סקרנותי לגבי תוכן הפרפראטים ורציתי להתבונן בהם תחת המיקרוסקופ. התחרטתי ושבתי ליטול את המיקרוסקופ והשק להסתכלות מחודשת לעומק. 

אך כששבתי למקום (וזה היה זמן קצר מאוד לאחר שעזבתיו), המיקרוסקופ והשק נעלמו. בזווית עיני ראיתי רק צל חולף של אדם שכבר לקח אותם. המשך החלום היה מרדף מתיש אחרי האיש שנעלם - במבוכי משרדים עם דלתות נעולות, במדרגות נעות והסתיים במעמקי תחנת מטרו סופית. 

בתחנת הרכבת הקצתי כשאגלי זיעה על מצחי - מבלי שהצלחתי למצוא את המיקרוסקופ, השק ותכולתו. 

החלום הזה אותת לי שראשית אני צריך לערוך התבוננות מיקרוסקופית על עצמי. ושנית שעלי למהר ולנצל בחיים חלון הזדמנויות. חלון שיסגר בקרוב ויעלם כצל.

שני החלומות האלה הביאו אותי לצאת מהקופסא, ולהסתכלות אחרת על המצב הסבוך שנקלעתי אליו, וליציאה מוצלחת מממנו. דבר שאולי גם עשרות ישיבות פסיכותראפיה עם פסיכולוג או קאוצ'ר לא היו עוזרות. ולגמרי בחינם.

ואתם, איך אתם מתייחסים לחלומות כאלה?


 ציור על ידי GC Myers



































אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אפשר להשאיר תגובה כאן